מאמץ הביניים

בספטמבר 2009 ביצע מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן שני מהלכים משמעותיים בחטיבה העסקית:מינוי שמעון גל ממזרחי טפחות לתפקיד ראש החטיבה, והשקת סניפים עסקיים חדשים שמכוונים למתן אשראי מסחרי לעסקים בינוניים (Middle Market), שמוגדרים בבנק הפועלים כבעלי מחזור הכנסות של 30–400 מיליון שקל בשנה או בעלי חובות של 6–100 מיליון שקל.

בתחום האשראי המסחרי סובל בנק הפועלים מנחיתות היסטורית מול בנק לאומי. בהשוואה לאשראי עסקי לתאגידים גדולים, אשראי מסחרי לעסקים בינוניים רבים מאפשר הן פיזור סיכונים טוב יותר והן מרווח פיננסי (הפער בין הריבית

מה דעתך על מניית פועלים:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

שמשלם הבנק על פיקדונות לריבית שהוא גובה על אשראי) גדול יותר.

25 סניפים עד סוף השנה

גם הבנקים המתחרים מבינים את יתרונות האשראי המסחרי. ב־2010 גדל האשראי המסחרי בחמשת הבנקים הגדולים בכ־6% לעומת 2009, ועמד על כ־105 מיליארד שקל. במקביל, האשראי המצרפי לעסקים גדולים, שעמד בסוף השנה על כ־263 מיליארד שקל, ירד בכ־1% בהשוואה לסוף 2009.

בנק לאומי המשיך להוביל את תחום האשראי המסחרי ב־2010, עם נתח שוק של 45% ורווח נקי של 303 מיליון שקל. מדובר בעלייה של כ־9% בהשוואה ל־2009. בנק הפועלים נמצא הרחק מאחורי לאומי - עם נתח שוק של 21% ורווח נקי של 178 מיליון שקל ב־2010. מדובר בעלייה של כ־3% לעומת 2009. כשמתמקדים בפעילות האשראי המסחרי בישראל, מגלים כי היקף האשראי של לאומי גדל במהלך 2010 בכ־12%, לעומת 6% בבנק הפועלים. בשורת הרווח הנקי, לעומת זאת, מציג הפועלים עלייה של כ־24% לעומת 13% בלאומי.

בניגוד לתחום המשכנתאות שבו אפשר לצמוח במהירות, עלייה משמעותית בנתח השוק של בנק הפועלים באשראי המסחרי היא תהליך ממושך, וגם גיוס הלקוחות המסיבי שבוצע בשנה האחרונה יבוא לידי ביטוי רק בעוד כמה שנים. מאז ספטמבר 2009 פתח בנק הפועלים כ־14 סניפים עסקיים, אך כשישה מהם נפתחו רק אחרי ינואר 2010. עד סוף השנה אמורים להיפתח כל 25 הסניפים העסקיים המתוכננים, כך ששנת המבחן הגדולה הראשונה של הבנק תהיה 2012.

שקיפות נוסח בנק הפועלים

בתחילת יולי נכנסה לתוקף הוראת בנק ישראל, שחייבה את הבנקים לבצע הפרשה נוספת של 0.75% על משכנתאות ביחס מימון גבוה מ־60% (גובה המשכנתה ביחס לשווי הדירה). בנק מזרחי טפחות ובנק לאומי למשכנתאות דיווחו על הפרשות

נוספות של 24 מיליון שקל ו־19 מיליון שקל, בהתאמה. כך אפשר לגזור את שיעור המשכנתאות ביחס מימון גבוה מ־60% שהעמידו שני הבנקים במחצית השנייה של 2010: כ־36%. גם בנק דיסקונט, בנק אגוד ובנק ירושלים דיווחו על גובה ההפרשה.

ואולם, בבנק הפועלים בחרו שלא לנקוב במספר, ורק ציינו כי "ליישום ההוראה לא היתה השפעה מהותית". גם פניית "כלכליסט" לקבלת הנתון מהבנק נענתה בשלילה. וכאן עולה השאלה: כאשר שוק המשכנתאות רותח, וחשיבות זמינות ושקיפות הנתונים לציבור הולכת וגוברת, מדוע בנק ישראל לא כופה אחידות בדיווח ומחייב את בנק הפועלים לגלות מהי מידת השמרנות שלו בהעמדת משכנתאות?