תמ"א נפשי עם פלשתים

ליד דלת הדירה נערמה אשפה. מישהו שפך שמן בחדר המדרגות. המנורות במקלט נשברו והמראות בכניסה נגנבו. אחר כך התחילו להגיע איומים טלפוניים. פנינה שבת לא הבינה מאיפה זה בא לה. החזון שלה היה אחר: בניין משופץ, משודרג, יפה ומטופח. והכל בזכות תמ"א 38. כבר 15 שנה ששבת היא יו"ר ועד הבית במתחם של ארבעה בניינים, סך הכל 128 דירות, ברחוב איילה 15-9 בשכונה ה' בבאר שבע; לפני כשמונה חודשים החליטה לקדם יוזמה לשיפוץ המתחם במסגרת תמ"א 38 - תוכנית המאפשרת ליזמים להוסיף קומות על בניינים קיימים בתמורה לחיזוק הבניינים מפני רעידות אדמה. בעלי הדירות הקיימים ש"מוכרים" את זכויות הבנייה על הגג נהנים גם משיפוץ חיצוני, הוספת מעלית, ולעתים קרובות גם הוספת חניות ואפילו חדר ומרפסת לכל דירה קיימת.

אייבשיץ 3, תל אביב. בעל הדירה אריה קפלן ניסה לקדם תמ"א 38. התגובות היו: "בלי חניות אני נגד", "בלי 25 מ"ר תוספת אני נגד", "בלי ממ"ד גם לדירה שלי אני נגד" ו"אני שיפצתי את הדירה שלי, לא צריכה את זה". קפלן זנח את היוזמה צילום: תומי הרפז

אבל שבת למדה מהר מאוד מה שלומדים בשנים האחרונות נציגי ועד בית ודיירים מן השורה בכל רחבי הארץ: החלום הגדול על שיפור איכות הדיור בעזרת התמ"א יכול להתגלגל מהר מאוד למלחמות מלוכלכות בין הדיירים. אם פעם אלה הסתפקו בריבים על לכלוך בחדר המדרגות, גובה מסי הוועד או השכן המעצבן שחוסם חניות, עכשיו יש להם חומר בעירה לריבים גדולים יותר, מתודלקים בדלק הישראלי המוכר של צרות עין, חמדנות ותחושת ה"דופקים אותי". העובדה שאילוצי תכנון והבדלים בין הדירות ובין הקומות אינם מאפשרים לכולם ליהנות בדיוק מאותה חבילת הטבות היא קרקע פורייה לקרבות מרים. כי אם משה מדירה 5 לא יקבל את המקסימום - אף אחד לא יקבל דבר, אפילו לא שלום בחדר המדרגות.

למה את חושבת שרעידת אדמה תפיל את הבניין?

לתוכנית המתאר הארצית מס' 38 יש, מבחינת המדינה, מטרה אחת ויחידה: לחזק כמה שיותר מבנים נגד רעידות אדמה. כדי לקדם חיזוק כזה מציעה התוכנית סוכריות ליזמים ולדיירים, בדמות הקלות בנייה וגמישות בהיתרים ובמסים, שמאפשרות להקים יחידות דיור נוספות ולהשביח את הקיימות בעשרות עד מאות אלפי שקלים. רעידות האדמה הקשות שמתרחשות ברחבי העולם, כמו גם הקמפיין הממשלתי בעניין, היו אמורים לזרז את התהליכים בקרב הציבור. אבל לציבור לא אכפת מרעידות אדמה. כשמגיעים לכיס שלו, לדירה שלו, הוא נשאב בקלות למלחמה. גם אם בחלק מהמקרים ההתנגדויות נראות מוצדקות, וברור כי יש מקום להביע אותן, מתנגד חם מזג או תומך כוחני הופכים את החיים בבניין לסיוט. כך קורה שהתוכנית שאמורה לכאורה להיטיב עם כל הצדדים קוברת סופית את יחסי השכנות בלא מעט בניינים. וכשעל פי משרד הפנים 800 יוזמות תמ"א 38 כבר בשלבי אישור (כמאה מתוכן בתל אביב), אפשר להניח שעוד מאות אם לא אלפי בניינים מצויים כרגע בסכסוכים סביב העניין.

איילה 15-9, באר שבע. יו"ר ועד הבית פנינה שבת ניסתה לקדם פרויקט תמ"א 38 לארבעת הבניינים. זה נגמר בנזקים לבניין שנעשו בזדון, ערימת זבל ליד דלת דירתה, איומים טלפוניים והתפטרותה של שבת מהוועד אחרי 15 שנה צילום: חיים הורנשטיין

"בישיבת הוועד האחרונה בעניין התמ"א צעקו עליי: 'למה את חושבת שרעידת אדמה תפיל את הבניין?!', 'מה את עושה עם הכסף שלנו?', 'מי את בכלל?'", מספרת שבת. "אני לא יודעת לאן זה יגיע, אני לא רוצה שירצחו אותי בשביל העניין הזה. מרגע שדייר תוקף אותך ומסיט עוד דיירים נגדך זה נהיה בלתי נסבל. כל השנים התרוצצתי, עשיתי הכל בהתנדבות, טיפלתי בכל מה שהדיירים ביקשו. אני בן אדם פשוט וצנוע, ורציתי להעביר את נושא התמ"א כי זה חשוב. אולי כשתהיה פה רעידת אדמה אנשים יתעוררו. אבל בינתיים דיירים הפסיקו לשלם לוועד, התקשרו ממספרים חסויים ואיימו עליי שאם לא אעזוב את הוועד יפגעו בי. נאלצתי להגיש תלונה במשטרה, ואני עומדת לעזוב את הוועד. שיתמודדו לבד".

כאב הראש הזה הוא לא רק מנת חלקם של נציגי הדיירים שמנסים לקדם את התמ"א, אלא גם של יזמים, עורכי דין שמטפלים בתמ"א ואפילו העיריות, שנאלצות להתמודד עם סכסוכים מרים שמעוררת תוכנית שאמורה להיטיב עם כולם. "הכי חשוב לאנשים זה מה אני מרוויח מזה", אומרת עו"ד ענת בירן, מומחית לתכנון ובנייה מרמת גן שמייצגת דיירים בסכסוכי תמ"א, שגולשים לעתים גם לבית המשפט. "כאילו נפל אוצר לידיים של הדיירים, אבל קשה להם לראות שמישהו אחר מקבל משהו אחר, עינם צרה. לכאורה יש פה הזדמנות פז גם להגדיל את הדירה ולכן את ערכה וגם לחזק את הבניין. אלו דברים שרוב הדיירים לא מסוגלים לעשות לבד, ולכן הקבלן קונה מהם את זכויות הבנייה על הגג ובתמורה נותן להם מעלית, חניה, מרפסת או ממ"ד. אבל על התמורה הזו קשה לדיירים להסכים כגוף אחד. התיאבון גדל - כי אם יש לנו כזה מכרה זהב שהקבלן רוצה, אז שישלם לנו עוד. יש מי שמוכנים להסתפק בפחות ויש מי שרוצים יותר, גם כשמוכיחים להם שזה כבר לא רווחי לקבלן. וכשההצעות לא אחידות זה חמור יותר".

התומר 6, ירושלים. יו"ר ועד הבית שלומי מנסה לקדם תמ"א 38 בבניין הרכבת. כבר שלוש שנים שהאווירה בבניין מתוחה ויש קרע עמוק בין הוועד למתנגדים, כולל אי־תשלום, קללות, האשמה בחוסר אמינות וטענה שהוועד אינו מטפל בתלונות הדיירים צילום: מיקי אלון

דוגמה למגוון ההתנגדויות האפשריות מביאה בירן מבניין אחד, ברחוב אייבשיץ 3 במתחם בזל בתל אביב. ארבע קומות יש בבניין, רק 15 דירות, אבל אינסוף תלונות. אחת הדירות בקומה הרביעית שייכת לאריה קפלן, היום בעל סוכנות נסיעות ופעם קבלן, שהחליט להוביל את יוזמת התמ"א בבניין בעצמו. הוא שכר אדריכל שגיבש הצעה מסודרת, כולל הוספת מעלית, ומצא כי בשל מגבלות תכנוניות אפשר יהיה להוסיף חדר (ממ"ד) רק לחלק מהדירות. כשקפלן הציג לדיירים את התוכנית והסביר את המגבלות, הוא מספר, החלו להתעורר הבעיות. חלק מהדיירים טענו שיזמים אחרים הציעו בעבר להוסיף לכל דירה 25 מ"ר - התוספת המקסימלית המותרת על פי התמ"א - אף שהדבר לא אפשרי מבחינת תוכנית בניין עיר (תב"ע). דייר אחד הכריז ש"אם לא מסדרים חניות, אני מתנגד לתוכנית", כנראה תוך התעלמות מהעובדה שפיזית אין דרך להסדיר חניות בשטח הבניין. בעלי דירות שעל פי ההצעה לא יקבלו ממ"ד טענו שהם מופלים לרעה, וכשהוצע להם פיצוי כספי החל מקח וממכר שבו כל בעל דירה ניסה לקבל יותר משכנו. דיירת נוספת טענה שפשוט אין לה עניין בתוכנית כי היא כבר שיפצה את הדירה שלה.

באייבשיץ זה נגמר "רק" במתחים גדולים בין השכנים שהובילו לזניחת היוזמה של קפלן, לפחות בשלב זה ("חבל שזה קרה בגלל צרות עין של אנשים", אומר קפלן), ולניסיון לבדוק יזמים אחרים. אבל אלו בדיוק סוגי הטענות המוכרים בקרב כל המתנגדים לתמ"א בבניין שלהם: גישת "הכל או כלום" (אם לא נקבל יותר אני לא חותם), גישת "היזם מנסה להרוויח על חשבוננו" (היו אחרים שהציעו יותר. לא חותם), גישת "הממ"ד של השכן ירוק יותר" (או שנקבל אותו הדבר או שאני לא חותם) וגישת ה"לא אכפת לי/אין לי אינטרס" (מה אני צריך מעלית לקומה ראשונה? ובכלל אין לי אוטו, ואין לי ילדים, לא צריך עוד חדר, ומרפסת רק מתלכלכת. לא חותם).

חול על הכביסה, איומים בהתאבדות, מכות באסיפות

הקלחת האמוציונלית הזו גוררת לא מעט מעשים. בבניין בשכונת בקעה בירושלים, למשל, חלק מהדיירים מתגוררים בדיור ציבורי והדירות נמצאות בבעלות חלמיש או עמידר. לפיכך, הם לא הוזמנו לאסיפת הדיירים בעניין התמ"א, ונפוצה ביניהם שמועה כי לצורך התקנת המעלית יילקחו חלקים מהדירות שלהם. המתחים בבניין גברו, והדיירים התומכים בתוכנית החלו לסבול מהתנכלויות. השכנים מלמעלה פיזרו חול על הכבסים שתלו התומכים, ואחד מהם קם בוקר אחד וגילה שפנצ'רו לו את הגלגלים במכונית. אשמים לא נמצאו, אבל האווירה בבניין רק החמירה.

יונה 3-1, רמת גן. שתי קומות, שלושה בעלי דירות, סכסוך ארוך: בעל הדירה בקומה העליונה מקדם את התמ"א, דיירי הקומה התחתונה מתנגדים לחלקים מהתוכנית. לשני הצדדים זה עולה הרבה כסף, ואפילו ראש העירייה כבר התערב צילום: תומי הרפז

"ככל שמדברים יותר על תמ"א 38 כך גוברת התסיסה", מסביר עו"ד זיו גרומן, שמטפל בקידום התוכנית בבניין הירושלמי, כמו גם בכמעט 70 בניינים נוספים ברחבי הארץ. "ההתעסקות עם דיירים קשה מאוד. אנחנו מרגישים שאנחנו לא רק עורכי דין אלא מגשרים, מפשרים ואפילו פסיכולוגים. אני כל הזמן מנסה להסביר את החשיבות של העניין, אנשים שוכחים שהרעיון של חיזוק הבניין הוא החלק החשוב בסופו של דבר, אבל יש מקרים שאנשים לוקחים כל מיני סכסוכים ישנים ומשליכים אותם על התמ"א".

גרומן מספר על בניין תל־אביבי אחד שבו הוצגה הצעת תמ"א 38 לדיירים. כשנציג הדיירים מול היזם ביקש מהם לחתום על הסכמה עקרונית לקידום התוכנית, קם אחד מבעלי הדירות וצעק בכעס: "אני לא חותם". כשנציג הוועד ניסה להבין את הסיבות ואם יוכל להיות לבעיה פתרון, השיב בעל הדירה: "עם כל הכבוד לך, בכביסה שלך שמרטיבה את הכביסה שלי למטה לא טיפלת - אז אני לא חותם". דייר אחר הצטרף לעניין: "אני חותם רק אם תוותרו לי על החוב שלי לוועד הבית", הכריז. המהומה החלה. הכביסה, אגב, המשיכה להירטב, שכן עכשיו דיירים בקומות העליונות הרטיבו את חבלי הכביסה של המתנגד בכוונה.

בחולון זה נגמר באיומים ובנקמות קטנות שיתמשכו עוד שנים. ח', ועד הבית באחד הבניינים בעיר, קיבל הצעה מעורך דין העוסק בנושא לקידום התמ"א, וכינס אסיפת דיירים. כבר בתחילתה, בעוד ח' מגיש כיבוד לאורחים, נכנס לחדר אחד השכנים וצעק: "הקבלן מרוויח על חשבוננו! אני לא רוצה עוד דירות מעליי. על גופתי המתה, זה לא יקרה פה! אני אבעיר את עצמי עם בנזין בחדר המדרגות!". ח' היה המום; הן מהאיומים, והן מהשתיקה של כל שאר השכנים. הישיבה התפוצצה. "לא צריך להיכנס לפאניקה מהצעקות, אבל מכיוון שראיתי חוסר אכפתיות מצד הדיירים האחרים ביטלתי את הישיבה. למה אני צריך להילחם לבד?", מספר ח'. "מאז אני ביחסים מתוחים איתו, אבל אין בינינו מריבות. אנחנו אפילו אומרים שלום במדרגות. אבל בתוך תוכי אני יודע שהוא חרבן לי את הפרויקט. לאחרונה הוא רצה לבנות על הגג; אמרתי לו שאני לא חותם לו, והוא התחיל לצעוק שהוא יבנה על אפנו ועל חמתנו. פרינציפ אני לא אחתום לו. אני רק מקווה שזה לא יגיע לרמות של אלימות".

דב פרנקל, רמת גן. "בעד התמ"א, אבל שיהיה הוגן" צילום: תומי הרפז

לא חסרים מקרים שבהם סכסוך התמ"א גולש לאלימות. אצל ה' זה כמעט קרה. כוועד הבית בבניין ברחוב המעפילים באשדוד, היא החלה בקידום התמ"א כבר לפני ארבע שנים. לאורך כל הדרך היא ספגה התנגדויות קולניות מצד חלק מהדיירים. בלית ברירה פנתה לבוררות של האגודה לתרבות הדיור. "אחרי הפנייה לבוררות עליתי לאחת השכנות עם הצעת פשרה", מספרת ה'. "היא פתחה לי את הדלת, ואני לא אשכח בחיים את הצעקות האלה, לא ציפיתי לזה. כל הדיירים יצאו מהדירות לראות מה קרה. אני לא יכולתי להוציא מילה. העיניים שלה כאילו יצאו מהחורים, הידיים פתוחות כאילו עוד שנייה היא הולכת להרביץ לי, זה היה משהו מהסרטים". מאז, הדיירת הזועמת ומתנגד נוסף אינם מדברים עם שאר השכנים, אפילו שלום במדרגות אין. המתנגדים לא הגיעו לבוררות, והתומכים פנו למפקחת על המקרקעין במחוז הדרום, באגף הרישום של משרד המשפטים, בבקשה לאשר את התוכנית חרף ההתנגדויות.

מקרה אלים אחר התרחש בבניין ברחוב הרא"ה ברמת גן. בתחילת הדרך אל התמ"א הדברים התנהלו על מי מנוחות. הדיירים אפילו הצליחו להתכנס לשלוש פגישות. אלא שבפגישה השלישית צץ סלע מחלוקת סוער במיוחד — זהות הקבלן המבצע. "סכסוכים על הקבלן הם הכי קשים", מספר עו"ד גרומן. "היום כל שיפוצניק רוצה להיות יזם, וכל דייר מכיר שיפוצניק, וכל שכן חושד שלמי שהביא את הקבלן יש אינטרס. זה מלחמות אגו, מי יותר משפיע בבניין". בבניין ברחוב הרא"ה, מספר גרומן, המליץ נציג הוועד שעסק בנושא התמ"א על אחד הקבלנים המתמודדים, והסביר כי הוא בירר עליו ושמע שמדובר בקבלן שעובד היטב, עומד בזמנים ובעל גב כלכלי. לקראת סוף הדברים קם אחד הדיירים והפריע לנציג הוועד: "אתה מזכיר רק את הקבלן הזה ולא מספר לאף אחד משהו ששמעתי - שהוא הבטיח לשפץ לך את הדירה על חשבונו", אמר. "למה אתה לא מספר לכולם שאתה מוכר אותנו, מנסה לקדם חאפר על חשבוננו?". הוויכוח התלהט, נציג הוועד קרא לדייר "שקרן", והמפגש התגלגל לשמות גנאי נוספים, גידופים הדדיים וקללות עסיסיות. בתוך דקות הידרדרה האסיפה לקטטה קולנית.

הקומה הראשונה נגד הקומה האחרונה, ולהפך

הריבים על זהות הקבלן המבצע אולי חמורים במיוחד, מניסיונו של גרומן, אבל הם בהחלט לא הסכסוכים היחידים. הוא נותן בהם סימנים: ישנם סכסוכי עבר שמתלבשים על התמ"א, ברוח הכביסה הרטובה. יש ז'אנר בולט של סכסוכי מחנות - בדרך כלל בעלי הדירות בקומה הראשונה נגד שאר הדיירים, או בעלי דירות בצד/אגף אחד של הבניין נגד האגפים האחרים. וישנו עוד תת־ז'אנר אחד: המאבקים עם בניינים שכנים, שממש לא רוצים עוד קומה או שתיים מול החלון שלהם.

בכל מקרה מדובר בפיצוץ של אינטרסים, שרק לעתים נדירות נגמר לשביעות רצון כולם. "הדייר מהקומה הראשונה בדרך כלל אומר: 'אני צריך לקבל יותר כי אני לא נהנה מהמעלית'. הדייר בקומה האחרונה אומר: 'מגיע לי יותר, כי בונים מעליי ויהיה לי רעש'. ואם יש דירת גן בבניין, תוספת של חניות יכולה להקטין משמעותית את החצר שלה", אומר עו"ד לירן זילברמן, שותפו של גרומן. "בסוף הכל מסתכם במה אני מקבל, מה אחרים מקבלים ומי מקבל יותר". וכמו בכל מאבק, מדובר במשחקי כוח וכסף עיקשים.

פנינה שבת, באר שבע. "נאלצתי להגיש תלונה במשטרה" צילום: חיים הורנשטיין

דב פרנקל מתגורר בקומה הראשונה בבניין ברחוב יונה 3-1 ברמת גן, שבו שתי קומות ובסך הכל ארבע דירות. בעל הדירות בקומה העליונה, קבלן בעצמו, הגיש לוועדה המקומית בקשה לאישור פרויקט תמ"א שבו יתווספו לבניין דירות טריפלקס של שתי קומות ושתי מעליות שיעצרו רק בקומות העליונות, ואילו בעלי הדירות בקומה התחתונה הגישו התנגדויות ותוכנית חלופית. מחלוקת נוספת נגעה לחניות המתוכננות בחזית הבניין. ועדה מקומית כבר דנה בהתנגדויות, העניין התגלגל לוועדת הערר ואפילו ראש העירייה כבר סייר במקום.

אבל כשוועדת הערר דחתה את חלק מהתנגדויות דיירי הקומה הראשונה, דב פרנקל נשאר מתוסכל. "מה שקורה בוועדות האלה מכור מראש", הוא אומר. "אנחנו פונים עכשיו לבית משפט, כי אנחנו 50% מתנגדים. העירייה נוטה לאשר את התוכניות כי מדובר בהגדלת מסים במסווה של חיזוק הבניין. אנחנו בעד תמ"א 38 אבל שיהיה הוגן, אנחנו לא רוצים עוד שלוש קומות מעל הדירה שלנו. להתנגד היום זה לא פשוט - אתה מקבל מכתב אחרי שהשכן עשה את כל התוכניות בלי ידיעתך וצריך להתנגד בתוך 14 יום. אני בן אדם מבוגר, לא יודע מאיפה מתחילים. עברתי שלושה עורכי דין וזה המון כסף, כל מכתב מעורך דין עולה 7,500 שקל. הצלחתי לפעול בזמן ולצמצם את התוכנית של השכן, אבל מי שאין לו פשוט אוכל אותה". מעיריית רמת גן סירבו להגיב לדברים; גם במשרד הפנים, האחראי לוועדות, סירבו להגיב, אבל גורמים במשרד מסרו ש"וועדת ערר פועלת משיקולים מקצועיים בלבד ומורכבת מאנשי מקצוע בלבד".

לעזרת מקדמי התמ"א, המתקשים להתנגד והמסתכסכים באה בשנה האחרונה גם האגודה לתרבות הדיור, שמעניקה סיוע משפטי וייעוץ בנוגע לחוזים. ראובן צדוק, מנכ"ל האגודה, נתקל בקשיים שגוררת התוכנית כמעט מדי יום. "אני קורא למייסדי התוכנית לשקול הקלות מסוימות כדי להפוך אותה לנגישה וקלה יותר, מטעמי בטיחות גרידא", הוא אומר. עו"ד סמי ישראל, יועץ משפטי באגודה, מודה שסכסוכי השכנים הם אבן נגף מרכזית בדרך לאישורי התמ"א, כי "כידוע, במקום שבו יש שלושה יהודים יש חמש דעות".

לקלחת הסכסוכים נגררות גם רשויות התכנון, מהוועדה המקומית ומעלה. "כשמגישים בקשה לבנייה לא חובה שכל בעלי הדירות יהיו רשומים", מסביר האדריכל חיים כהן, מהנדס העיר רמת גן. "הנוהל הוא להעביר את התוכנית המוצעת לשאר הדיירים. אם זה לא מקובל עליהם - הם מגישים התנגדות. אנחנו דנים בהתנגדויות ומחליטים אם לקבל אותן, אבל גם אם קיבלנו אפשר להגיש ערר, וגם בוועדת הערר החיצונית אנחנו נתקלים הרבה פעמים בסכסוכים האלה".

שלומי, ירושלים. "ירדו לפסים אישיים" צילום: בשמת איבי

אם זה ימשיך ככה, בסוף כל היזמים יברחו

אפשר לתת סימנים גם בדיירים המתנגדים: "הפחדנים" חוששים שייגעו להם בדירה, חרדים משינויים, ולעתים אפילו יודעים להסביר שאין מה לעשות, זה כל הרכוש שלהם בעולם. "הסחטנים" ידרשו קבלן שנותן יותר, וכשנבחר קבלן יתבעו לקבל יותר מהדיירים האחרים (שיפוץ של חדר האמבטיה? מענק של 50 אלף שקל רק כדי שיסכימו) ובדרך כלל יחתמו אחרונים. "הקנאים" יזעמו על זה ש"הקבלן מרוויח על חשבוננו", ו"המאכערים" ינסו להרים את הפרויקט בעצמם או לגייס את הבן של הבן דוד של האחיין, שממש במקרה הוא גם קבלן, ואפילו זול. בכל בניין אפשר למצוא את הטיפוסים האלה, וכן, בחלק מהמקרים מדובר באדם אחד שהוא כולם בבת אחת. בכל מקרה, קרבות הכסף, האגו והטריטוריה גולשים מהר מאוד לפסים אישיים.

"לפני התמ"א לא היו סכסוכים בבניין, רק פה ושם חילוקי דעות", מספר שלומי, יו"ר ועד הבית ברחוב התומר 6 בבית הכרם בירושלים, בניין רכבת ישן עם ארבע כניסות ו־40 דירות. קשה שלא להתרשם מניהול הוועד בבניין - יש לו אתר אינטרנט משלו (www.hatomer6.co.il), עם עדכונים שוטפים וכל החומר הנוגע לתמ"א; יש גזברית שהיא רואת חשבון ומוציאה דו"חות רווח והפסד; יש קבלות מסודרות. כל זה לא עזר לשלומי לקדם את ענייני התמ"א. "אני לא בן אדם שמסתכסך עם אנשים, אני חמש שנים בוועד, תמיד הכל היה בסדר. אבל כשהצגתי לדיירים הצעה לתמ"א, עם מעליות ושיפוץ של הבניין והתשתיות, התחילו להתקיף אותי מילולית, ירדו לפסים אישיים. אני תורם לוועד לילות כימים, לוקח ימי חופש על חשבוני, וזה מה שאני מקבל. היו מי שהעלו חשדות לשוחד מצד הקבלן, ובאחת הישיבות היה דייר שאמר שהוא לא מאמין לי ושאני לא ישר. לא מבין על מה הוא מבסס את זה. אנשים גם מסננים אותי בנייד פתאום.

"אני באמת לא מבין למה הנושא הזה מעורר אצל אנשים כזה אנטי. יש התנגדויות מוצדקות - עבודות הבנייה, למשל, יפריעו בעיקר לקשישים. אבל יש כאלה שאני לא מבין. אחד הדיירים פשוט אמר 'אני נגד' ולא הסביר. אחר אמר: 'לא אכפת לי שהבניין יתמוטט'. היה מי שטען ש'הגג שווה מיליונים, היזם מנסה לסחוט אותנו ולעשות עלינו כסף', מה שהיה ממש לא נכון כי הרבה זמן חיפשתי יזם, השקעתי בזה עשרות פגישות, ורק אחד הסכים. וגם אז ישבתי איתו שנה לנסח בסיס להסכם, ורק אחר כך, לפני שלוש שנים, הגעתי עם זה לדיירים. ואז הכל התחיל".

גם אחת המתנגדות לתוכנית שמקדם שלומי מודה שהאווירה בבניין החמירה מאוד מאז שהתמ"א עלה על השולחן, והיא טוענת שהדבר נוגע הן לשלומי ולתומכים והן למתגדים. "זה נעשה די מכוער כשמדובר בכסף", היא אומרת, "זה מתבטא בדיבור ובתכתובות לא נעימות בין אנשים, בסחבת של תשלומים לוועד ובטיפול לקוי של הוועד בחלק מהמקרים. אנשים לא מצליחים לדבר זה עם זה. אווירה לא נעימה. אבל אני חושבת שתמ"א 38 זו דרך של יזמים להרוויח הרבה מאוד כסף. אני מוכנה לשלם על שיפוץ בעצמי ולא למכור את זכויותינו במה שנראה לנו כנזיד עדשים".

שלומי עוד לא אמר נואש, אבל כשהוא גומר לתאר את המאבק אצלו בבניין הוא מאיר את הסכנה הגדולה שטומנים בחובם סכסוכי השכנים על התמ"א. "יש הרבה יזמים שמעדיפים לבנות על קרקע נקייה בלי כל הצרות של השכנים", הוא אומר. ואמנם, מעבר לכך שלא מעט בניינים לא יזכו לחיזוק נגד רעידות אדמה בגלל הקרבות האלה, עוד ועוד סכסוכים עלולים להפיל את כל הענף בכך שירחיקו את היזמים מכאב הראש הכרוך בעניין. לא רק השכנות הטובה נקברת כאן, אלא גם יוזמת הנדל"ן הגדולה בישראל כרגע.