ישראל מתחברת לכלכלה
 

בארץ

מילון כלכליסט
עופר לונברג, יצחק ברזילי, י' קותי לביאו
עופר לונברג, יצחק ברזילי, י' קותי לביאו 
צילום: קובי קלמנוביץ'
מניות קשורות לכתבה
    כתבות מוסף בכל סוף
    שבוע ישירות למייל שלך
     

     מאשר קבלת תוכן שיווקי

    דיוור נוסף
     

    מבצע פנסיה

    3,000 גמלאי המוסד והשב"כ יוצאים לקרב מול אויב לא צפוי - הממשלה, שמתכננת לשנות את הסדרי הפנסיה שלהם. והם לא חוסכים באמצעים. את הממונה על השכר באוצר אילן לוין הם מאשימים בבגידה, את נציגי גמלאי צה"ל הם מאשימים בקבלת שוחד, ומנתניהו הם מבקשים שיזכור שהוא זה ששינה את הכללים, ושעכשיו תורם

    המייל האדום | תגובה לכתבה | הדפסת כתבה | שלחו כתבה |
    שתף כתבה

    כ־3,000 גמלאים יש במוסד ובשב"כ. רבים מהם עדיין נקראים לפעמים לעבודה. "החיים שלנו מתנהלים גם היום לפי המילים בהמנון הלח"י, 'משורה ישחרר רק המוות', אומר ל"מוסף כלכליסט" אחד מהם, עופר לונברג (59), יוצא שב"כ שבמשך 25 שנה ביצע משימות שטח בסיני ובלבנון. "גם אחרי עשר שנים בפנסיה יכולים להתקשר אליי, לומר 'יש מבצע', ואני אקח טלפון חלופי, אתפור לי את סיפור הכיסוי ואצא לדרך בלי שאלות. את מכירה עוד עובד ציבור כזה?".



    מודה, לא הרבה.

     

    "אני הייתי שליח מדינה, אבל לא כמו פקיד דואר שחוזר הביתה אחר הצהריים. על תקלה בעבודה לא הייתי משלם במשרה שלי אלא בחיים שלי. אבל כנראה בעיני ראש הממשלה ומשרד האוצר, לעובדה שאנחנו אנשים דיסקרטיים שלא שובתים ולא מפגינים יש רק משמעות אחת, והיא שקל לתת לנו בראש".

     

    "אני כועס על משרד הביטחון שהפקיר אותי, על משרד האוצר שמנסה לקחת את מה שמגיע לי בחוק, וגם על מי שסגרו עם המשרדים האלה דילים על הגב שלי", מוסיף ר' (56), בכיר לשעבר במוסד ששירת בארגון כשלושה עשורים ומילא בארגון תפקידים מבצעיים רבים. "יש כמה הבדלים ביני לבין עובדי מדינה אחרים, ואחד מהם הוא שבניגוד לעובדי נמל אשדוד, האחיות או עובדי משרד החוץ, אני לא יכול לשבות. החוק אוסר עליי להילחם על זכויותי. חוק שעות עבודה ומנוחה מעולם לא היה רלבנטי לגביי. לא היה לי זמן ללכת לאוניברסיטה אחרי הצהריים ולקבל תוספת שכר על תואר שני. כשלאשתי היו צירי לידה גרנו במדינה זרה, ואני בכלל הייתי במשימה בדרום אמריקה. היא התקשרה אליי נסערת, וכל מה שיכולתי לומר לה הוא שאשתדל להגיע עוד ארבעה ימים. עבדתי כמו משוגע, והיו שנים שבהן הרגשתי שאני מממן את המבצעים החשאיים של מדינת ישראל. עכשיו אני רואה שהפנסיה שלי הולכת לממן לה חורים בתקציב והבטחות קואליציוניות".

     

     

    מימין ראש ארגון גמלאי השב"כ עופר לונברג, ראש ארגון גמלאי המוסד יצחק ברזילי, בכיר המוסד י' ויוצא יחידה לאבטחת אישים קותי לביא
    מימין ראש ארגון גמלאי השב"כ עופר לונברג, ראש ארגון גמלאי המוסד יצחק ברזילי, בכיר המוסד י' ויוצא יחידה לאבטחת אישים קותי לביא צילום: קובי קלמנוביץ'

     

    ר' מהמוסד, לונברג, שכיום עומד בראש ארגון גמלאי השב"כ "שובל", ויתר 3,000 גמלאי ארגוני הביטחון החשאיים של ישראל ממתינים ליום רביעי הבא. ביום זה הם יידעו אם עליהם לצאת יחד למשימה שונה מכל אלה שמילאו בעבר: מאבק ציבורי ומשפטי להגנה על דבר שמעטים יעלו על דעתם שיהיה בסכנה — בעיקר כשמדובר במי שהתרבות בארץ מחשיבה כגיבורי ישראל שכל תושב במדינה חב להם תודה. ומהו המאבק הלא שגרתי שאליו הם יוצאים? שמירת זכויות הפנסיה שלהם.

     

    ביום רביעי ייפגשו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר יובל שטייניץ ושר הביטחון אהוד ברק. בפגישה זו עתידה להתקבל הסכמה מכרעת לגבי גורל הפנסיה של גמלאי מערכת הביון הישראלית - אלה שייצאו לגמלאות בעתיד וגם אלה שכבר פרשו ומתקיימים מהפנסיה שלהם. ברק, שמשמש נציג מערכת הביטחון, יתבקש לאשר את הפסקת הצמדת הפנסיה של גמלאי מערכת הביטחון לשינויי השכר של עובדי צה"ל. לטענת הגמלאים, ביטול ההצמדה יביא בעשורים הקרובים לקיצוץ של מיליארדים מתשלומי הפנסיה של יוצאי המוסד, השב"כ וצה"ל. הוא יאלץ את גמלאי המוסד והשב"כ להוריד משמעותית את רמת חייהם בעשורים הבאים, ויפגע כלכלית גם במבוגרים וקשישים שזה שנים ארוכות חיים מתשלומי גמלאות.

     

    "זה יגיע לרחובות ולבג"ץ", אומר לונברג, "ואם זה יקרה, אוי למנצח ואוי למנוצח. ללכת לבג"ץ יהיה בשבילנו חציית קו שלא עשינו עד היום, אבל אם ניאלץ, נחצה".

     

    תא"ל מיקי בר, ממקימי האופוזיציה לארכון גמלאי צה"ל
    תא"ל מיקי בר, ממקימי האופוזיציה לארכון גמלאי צה"ל צילום: קובי קלמנוביץ'

     

    החשבון הפתוח מ־2008

     

    המאבק שבפתח ממשיך סיפור שהחל לפני כמעט שלוש שנים, בתקופת ממשלת אולמרט והעימותים סביב "תוכנית ההאצה למשק" שגיבש שר האוצר דאז רוני בר־און.

     

    עד 2008 השכר במגזר הציבורי התעדכן לפי טקס קבוע: אחת לזמן מה ההסתדרות היתה מאיימת ומארגנת שביתות, ונציגיה היו נפגשים עם האוצר ומסכימים על העלאת שכר בשיעור של העלייה במדד, ועוד תוספת של "זחילת שכר", שאמורה לייצג את העלייה ביוקר המחיה שמעבר לעלייה במדד הרשמי. זחילה זו עומדת לרוב על כ־1.7% בשנה, לפעמים קצת פחות ולפעמים קצת יותר. עובדי מערכת הביטחון לא שבתו מעולם - החוק לא מתיר להם לעשות זאת - אך הם צורפו להסכמים ונהנו מהעליות. ולפי ההסכמים, ההצמדה למדד וזחילת השכר היו תקפות לא רק למשכורות העובדים, אלא גם לתשלומי הפנסיה של הגמלאים.

     

    באפריל 2008 גובש הסכם היסטורי: עיני, בשם עובדי המדינה, ויתר על הצמדת הפנסיה לזחילת השכר, והסכים להחליף את הזחילה בהעלאה חד־פעמית של עד 12%, שאחריה יעודכנו תשלומי הפנסיה רק בעליית המדד, בלי האחוז וקצת שמעבר. עבור גמלאים רבים ההצעה היתה מסנוורת: הקפצה של הפנסיה בן לילה בשיעור שבשיטה הישנה היו זוכים לו רק כעבור כעשור.

     

    אילן לוין. ברזילי: "הוא פוגע בשומרי הסף של ישראל"
    אילן לוין. ברזילי: "הוא פוגע בשומרי הסף של ישראל" צילום: מיה קמפיאס

    אך היתה לכך עוד משמעות, והיא שמעכשיו הפנסיה לא תעלה עוד מעבר למדד המחירים לצרכן ולא תוצמד להסכמי השכר במשק. כמו בחיסכון, השקעות ותשלומי משכנתה, לאחוזים מעטים יש משמעות רבה לאורך שנים. עובדי מדינה שייצאו בעתיד לגמלאות, וגם מי שכבר יצאו לגמלאות וזכו להעלאה החד־פעמית, יסבלו בעשורים הקרובים משחיקה בערך הפנסיה שלהם ומירידה חדה ברמת החיים. לפי תחשיבים שונים שנערכו בארגון פורשי צה"ל, עובד מדינה שקיבל ב־2008 פנסיה של עשרת אלפים שקל ונכלל בתוכנית בר־און־עיני ויתר למעשה על בין רבע מיליון לחצי מיליון שקל שהיה מקבל מהמדינה בשני העשורים הבאים לחייו, ועל עוד סכום דומה שהיה עתיד לקבל אם היה מאריך ימים לעשור נוסף. "וזה גובה הפנסיה הממוצע של רוב יוצאי המוסד", אומרים גמלאים בארגון.

     

    עיני נימק את חתימתו על ההסכם בכך שלרוב הגמלאים שחיים כיום אין זמן להמתין להסכמים הבאים ולפיצויי השחיקה הבאים. הם זקוקים לכסף עכשיו, אמר, בלי להזכיר שהחיסכון של מיליארדים שינבע מכך לקופת המדינה יבוא מכיסיהם של הגמלאים הללו, וגמלאי המחר. ורוב ארגוני הגמלאים השתכנעו. בין המעטים שסירבו להצטרף להסכם בלטו שלוש קבוצות: השופטים, שסירבו לוותר על הצמדת שכרם לשכר חברי הכנסת וניצחו במאבקם; גמלאי חברת החשמל; וגמלאי מערכת הביטחון. האחרונים איגדו את שלושת ארגוני הגמלאים שלהם - "צוות" של צה"ל, "אגמון" של המוסד ו"שובל" של השב"כ - ארגונים שכמו חבריהם אינם מסוקרים בתקשורת, ושעד אז עסקו בעיקר בפעילויות רווחה. בשיתוף ארגוני הגמלאים של המשטרה והשב"ס ומצוידים בחוות דעת כלכליות של מומחי אקטואריה, ובהם היועץ הכלכלי לרמטכ"ל לשעבר, תא"ל (במיל') צבי שור, הארגונים הצליחו למנוע את היכללותם בהסכם: היועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז התנגד לכפיית השינוי באמצעות חקיקה בחוק ההסדרים.

     

    בשלוש השנים הבאות התחלפו ראש הממשלה, שר האוצר, שר הביטחון ובכירים במשרדי הממשלה, אבל המוטיבציה לביטול הצמדת הגמלאות לשכר נותרה בעינה, ניזונה מהסיכוי לייצר למדינה מיליארדי שקלים לאורך שנים.

     

    "הסא"ל בגד"

     

    האוצר המשיך לאורך השנים האלה במסכת שכנועים, שהסתיימה בשכנוע ארגון גמלאי צה"ל "צוות" להצטרף להסכם ההסתדרות. ההסכם הוביל לסכסוכים פנימיים ב"צוות", ולפרישת קומץ מחברי הארגון שהקימו את נציגות האופוזיציה להסכם, ארגון "צוות חדש". אולם זה לא שינה את השורה התחתונה: האוצר הצליח לשכנע את צה"ל. את המהלך הוביל מי שגמלאי השירותים החשאיים ו"צוות חדש" מכנים "זה שמכר אותנו" - סא"ל (במיל') אילן לוין. אילן לוין היה בכיר באגף התקציבים בצה"ל שהתקדם, ועבר לעבוד במשרד האוצר בתפקיד הממונה על השכר. "הוא סכסך ופילג בין ארגוני הגמלאים השונים, וסגר עם ארגון גמלאי צה"ל עסקה שאין לי מילה אחרת לתאר אותה פרט ל'שוחד'", אומר ל"מוסף כלכליסט" ראש ארגון גמלאי המוסד יצחק ברזילי (71), שדרגתו במוסד מקבילה לדרגת אלוף בצה"ל. "הם הלכו כאן בשיטת הפרד ומשול, ופשוט התבייתו על המנהיגים של גמלאי צה"ל והכניעו אותם. הוא מצא קבוצה של 1,200 פורשי צה"ל שבזבזו לפני שנים את הפנסיה ההונית שלהם ונקלעו לקשיים כלכליים, והסכים להזרים 300 מיליון שקל שיפתרו להם את הבעיות. הוא עיכב מענקים של 2,000 שקל לעובדי מערכת הביטחון כדי להפעיל לחץ, והציע לארגון 'צוות' לפתוח להם קופה ולהעביר אליה 14 מיליון שקל בשנה, תמורת ויתור על זכויות בהיקף של מיליארדים לאנשים ש'צוות' היו אמורים לייצג".

     

    למה אתה כועס על לוין? הוא אמור לייצג את האוצר, לא אתכם.

    "מה שהוא עשה זו ממש בגידה. זו בגידה של מדינת ישראל, ובגידה של אילן לוין. אילן לוין היה קצין בכיר, ונהפך למי שפוגע בשומרי הסף של מדינת ישראל באמצעות קנייה בכסף של נציגים וסחיטה של משרתי הביטחון. צבי שור שהיה יועץ לרמטכ"ל נתן בהתחלה חוות דעת אקטוארית שתומכת בעמדתנו, ופשוט מראה את המשמעות של ויתור על אחוז וחצי לשנה לאורך כמה עשורים. כעת לוין גרם לו לשנות את דעתו והעביר אותו לצדו. התכסיסים והפעולות שלו ושל המדינה מנוגדים למוסכמות ולחוק, ומשנות חוקים בדיעבד, שזה דבר שלא ייעשה.

     

    ברק ונתניהו. ברזילי: "אם ראש הממשלה יאלץ אותנו לדאוג לעצמנו לבד, זה מה שנעשה"
    ברק ונתניהו. ברזילי: "אם ראש הממשלה יאלץ אותנו לדאוג לעצמנו לבד, זה מה שנעשה" צילום: אלכס קולומויסקי

     

    "גם שתיקתו של שטייניץ לא ברורה לי", הוא מוסיף. "הוא ישב בנובמבר 2008 בפגישה שלנו בוועדת המשנה לשירותים חשאיים בכנסת, שם הצגנו את ההתנגדות שלנו וקיבלנו את תמיכת הוועדה. אבל בהמשך הוא הודיע שאינו יודע במה מדובר, ועד היום לא הצלחנו לקבל ממנו תשובה לשאלה באיזה צד של המתרס הוא נמצא".

     

    ברזילי ור' מהמוסד מבקרים בחריפות גם את מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף במיל' אודי שני. "הוא מתמודד עם האוצר על הקיצוצים בתקציב הביטחון, וכנראה הוא לא רוצה להוביל עוד מלחמה", אומר ברזילי, ור' מוסיף: "הוא הודיע לנו שהוא תומך בשינוי הפנסיוני, ואמר לנו שתמורת השינוי משרד האוצר יאשר למשרד הביטחון 'גמישות תקציבית', כלומר את האפשרות להעביר כספים בין סעיפים שונים ללא צורך בבקשת אישור מהאוצר. הוא פשוט הקריב את הגמלאים בשביל ענייני התקציב שלו".

     

    דרך אגב, מה גובה הפנסיה שלכם?

    "כבכירים לשעבר הפנסיה שלנו גבוהה לעומת זו של אנשי מערכת הביטחון", אומר ר', "אבל אצל רוב הגמלאים הפנסיה מגרדת את העשרת אלפים מלמטה. ואנחנו לא מבקשים לשנות את זה, רק לשמור על הקיים".

     

    חשוב לציין שההסכמים וההבנות בין משרד האוצר, ארגון 'צוות' ומשרד הביטחון אינם בעלי תוקף חוקי, ולא הם שיכריעו את גורל פנסיית אנשי הביון. משמעות ההבנות בעיקר סמלית. כשאהוד ברק יידרש להחליט אם להסכים לצירוף מערכת הביטחון להסדר הפנסיה החדש, הסכמת נציגי גמלאי צה"ל וצמרת משרדו תהיה לנגד עיניו. נכון לעכשיו, ההסכמות הללו הן נימוק מספיק לקבל את ההצעה, ומחאתם של אנשי הביון היא קולו של מיעוט זועם.

     

    "האוצר פשוט גילה ש'צוות' הוא החוליה החלשה בסיפור", אומר תא"ל (במיל') מיקי בר, לשעבר מפקד בסיס חיל האוויר פלמחים, וממובילי הגמלאים שפרשו מ"צוות" והקימו את "צוות חדש". "את 'צוות' מובילה היום קבוצה מבוגרת שחתך האינטרסים שלה שונה מאלה של רוב הגמלאים במערכת הביטחון. להם משתלם לקבל פיצוי חד־פעמי ולא לחשוב על מה שיקרה בעוד כמה עשורים, אז הפגיעה תורגש. אבל רוב גמלאי צה"ל הם נגדים שמשכורותיהם נמוכות, על גבול המינימום, ופורשים בגיל 55–60. יש המון גמלאים שהפנסיה שלהם לא מספיקה להם, ובגיל 50 צריכים לפתח קריירה שנייה ושלישית ומגלים שזה בכלל לא פשוט להיכנס למעגל העבודה. את יכולה לראות הרבה פורשי צה"ל שלא מצליחים להתפרנס ומקימים כל מיני חברות ייעוץ, כדי להסתיר את הבושה מכך שאין להם עבודה".

     

    "ואין הבטחה שבכך זה ייגמר", אומר ל"מוסף כלכליסט" אילן, טייס וקצין בכיר בחיל האוויר שפרש גם הוא מארגון הגמלאים "צוות". "מי שהתפשר עם האוצר העביר מסר שגמלאי צה"ל נכנעים בקלות. מי אומר שהמטרה הבאה של האוצר לא תהיה משרתי הקבע?".

     

    חזרו אל הכפור

     

    "כעת אנחנו מיעוט קטן שנלחם עבור יותר מ־40 אלף אנשים, שלתחושתי רובם בכלל לא מבינים על מה נציגיהם ויתרו בשמם", אומר ברזילי. "המאבק שלנו הוא לא על כסף. כסף זה לא אנחנו. אנשים לא מתגייסים לשירות בשביל כסף. אני שירתתי קרוב ל־40 שנה, ואת רוב שנותיי העברתי מחוץ לישראל, במקומות שקשה להעלות על הדעת ושרחוקים מלהיות ידידותיים או נוחים. כך עשינו כולנו, בתנאים של סיכון חיים, בלי לשאול שאלות ולא כדי לחיות טוב או להתעשר. חשבנו רק שזה מובן מאליו שלעת זִקנה המדינה תקיים את המעט שהבטיחה לנו, ואז המדינה אומרת 'תודה, אבל ניקח גם את זה'. על זה המאבק. תנאי מחיה בסיסיים, הזכות שלא ייקחו ממך זכויות בדיעבד, על זה אנחנו נלחמים, ועל הדור הבא של המוסד ומה שאנחנו משאירים לו. מי יתגייס היום למוסד בתנאים האלה?".

     

    "זו לא יללה של גמלאים", מוסיף קותי לביא (60), שלפני 11 שנה פרש משירות ממושך בשב"כ ביחידה לאבטחת אישים. לביא ניהל את האבטחה הישראלית באולימפיאדת אטלנטה ב־1996 והיה קב"ט אל על בפריז ובניו יורק, וכיום הוא ממובילי ארגון שובל. "חונכנו לחשוב שהדבר האחרון שאנחנו צריכים לדאוג לו הוא השכר והתנאים, ופתאום, בגיל מבוגר, אנחנו מוצאים את עצמנו נלחמים על זה. עברנו הרבה קרבות מהרבה סוגים, אבל זאת מלחמה שלא התכוננו אליה לא ושלא מובנת לנו. מלחמה על ביטחון בשנות הזקנה".

     

    "היו ימים שלא ידעתי באיזו מדינה אני מתחיל את היום ובאיזו מדינה אסיים אותו", מוסיף י', גמלאי מוסד נוסף שעד לפני עשור שימש בתפקידים מבצעיים רבים במוסד וכן כראש מחלקת הגיוס בארגון. "הסתובבתי בחו"ל כשעליי היו חומרים שהיה אסון גדול אם היו תופסים אותי איתם, ובכל חוסר הוודאות הזה לגבי החיים והמוות היה לי ביטחון בידיעה, שהתבררה כשגויה, שקניתי לעצמי זכויות כלשהן ב־23 השנים שלי שם. אבל מה שמכתיב את המציאות הוא הרפיסות השלטונית והשלטון הכוחני של פקידי משרד האוצר. ראש הממשלה שלי אשם בכך שהוא חלש, והפקידים אשמים בכך ששום דבר לא מעניין אותם למעט עוד קצת חיסכון בתקציב. את יודעת, באתר של ה־CIA כל מועמד יכול לראות מה יהיו תנאי הפנסיה שלו, והם מובטחים לו על ידי ארצות הברית. רק כאן יש את הרפיסות השלטונית שמאפשרת לגזול מאיתנו את הזכויות שלנו".

     

    גמלאי מערכת הביון משגרים איום חד־משמעי לנתניהו, ברק ושטייניץ: אם ביום רביעי השלושה יחליטו להחיל את השינוי בפנסיות של גמלאי המוסד, הללו ירימו את קולם כפי שלא עשו מאז קום המדינה. "אנחנו נצא לרחובות, נגיש בג"ץ - התייעצנו עם השופט בדימוס מאיר שמגר שאמר שהסיכויים לצדנו - ואם לא תהיה ברירה נשקול להתאגד", אומר ברזילי. "אם ראש הממשלה יאלץ אותנו לדאוג לעצמנו אז זה מה שנעשה, אבל בכך הוא גם יביא לסיומה של תקופת ה'תורה שבעל־פה'. אין חוק שמסדיר את פעילות המוסד. מאז ומעולם צייתנו על סמך מילים שלא נכתבו, וגם האמנו למילים שלא נכתבו כשאמרו לנו, למשל, שאין לנו מה לדאוג לגבי הפנסיה. אם ראש הממשלה יתכחש עכשיו לקשר הייחודי הזה בין המדינה לאנשי השירות, הוא יאלץ אותנו לא להאמין יותר בקשר הזה. את יודעת, כששולחים איש מוסד למשימה בחו"ל מבהירים לו שאם משהו יקרה והוא ייתפס, המדינה תתנער ממנו. שכחו לומר לנו שהמדינה תתנער מאיתנו גם אם נחזור בשלום".

     

    לא לקחת את השורה הזאת מתוכנית הטלוויזיה "משימה בלתי אפשרית"?

    "אצלנו זה אמיתי, וכולנו ראינו את זה כשזה התחיל להופיע בטלוויזיה".

     

    דבר אחד מוזר לי, והוא שכל הסודיות והאלמוניות נעלמת כשזה מגיע למריבה על הפנסיה. החשאיות בעצם לא כזו חשובה, או שמבחינתכם זה מצדיק את שבירת כל הכלים?

    "ביקשנו מראשי השב"כ והמוסד רשות לערוך את הראיון הזה, וקיבלנו אותה. אולי כי באיזשהו מקום, גם הם תומכים במאבק", אומר י'. "וזה בכלל לא מובן מאליו".

     

    "כל המצב הזה לא מובן מאליו, לא רגיל", מוסיף ברזילי. "בפרסית אומרים: בָּאוַור נָא קרדְנִיֶיה".

     

    מה?

    "אין דברים כאלה".

     


    95 תגובות ל ”מבצע פנסיה“

    (95 תגובות)
     
    נושאים
    בארץ רכב עסקי ספורט משפט קריירה קריקטוריסט אפליקציות נדלניסט עולם פנאי 2014 וידאו צרכנות דיגיטלית תעופה ותיירות מינויים חדשים ארכיון שערים טכנולוגי חינוך פיננסי פרסום ושיווק אינטרנט דעות אחריות וסביבה מיוחדים פוטו כלכליסט
     
    השוק
    מקור נתוני הבורסה: קו מנחה /   bizportal
     
    אודות
     
    כלים
    דיוור אלקטרוני Radware Connector Supersize - עיצוב אתרים YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציות