$
מוסף 16.12.10

גיורא איילנד מקפץ על הגבעות

אלוף במיל' איילנד הוא הפנים החדשות של גבעות עולם, שותפות חיפושי הנפט שנחשבת לפרועה והספקולטיבית מכולן. זו אינה בחירה מקרית של הלוחם הנון־קונפורמיסטי, שבראיון גלוי מדבר גם על ההערכה שלו לאומץ הלב של אביו שבחר להתאבד

דיאנה בחור-ניר וסיון איזסקו 11:0916.12.10

אלה היו ימים סוערים. בסוף ספטמבר ותחילת אוקטובר שותפות קידוחי הנפט והגז גבעות עולם תפסה את כותרות העיתונים הכלכליים, עם אסיפת משקיעים סוערת ואלימה, הוראה של רשות ניירות ערך להפסיק את המסחר במנייתה והתערבות של משרד התשתיות. התדמית הציבורית של גבעות, שממילא הידרדרה במשך שנים, נחבטה לחלוטין, וסימנה את הבטחת הנפט הגדולה כחבורה של ספק נוכלים שמתנהלת כמו שכונה. ואז גיורא איילנד קיבל טלפון.

 

"פנו אליי משקיעים פרטיים לא מוכרים בחברה, אנשים מה'עמך'", מספר איילנד. "את חלקם הכרתי באופן שטחי, למשל מהצבא. היה להם דיבור עם טוביה (לוסקין, מייסד גבעות עולם והגיאולוג הראשי שלה), והם יצרו איתי קשר. זה היה אחרי כנס המשקיעים הסוער, שלא נתן תחושה טובה לגבי התנהלות החברה ויצר רושם שהיא במלחמה נגד כל העולם, ואחרי שהמסחר במניה הופסק לשבוע. אז גם ההנהלה הבינה שהיא צריכה סיוע".

 

איילנד ניסה להתנער מההצעה, אבל בתוך קצת יותר משבוע נשאב לעניין. "פנו למישהו אחר, הוא לא רצה ולא היה יכול, והמליץ עליי. בהתחלה הייתי מסויג מאוד ונטיתי לתת תשובות שליליות. הם היו די עקשנים. אז אמרתי: טוב, ניפגש, נראה. נפגשתי איתם, נפגשתי עם טוביה וגם עם צביקה (ברודצקי, מהמשקיעים הפרטיים הבולטים בגבעות ומי שהוביל את המהומה באסיפה הסוערת)".

  

גיורא איילנד בביתו בפרדסיה. "התרומה שלי היא בסיוע בניהול ובקשר עם הרשויות" גיורא איילנד בביתו בפרדסיה. "התרומה שלי היא בסיוע בניהול ובקשר עם הרשויות" צילום: אוראל כהן

 

ומה הצליח לסדוק את ההתנגדות הראשונית שלך להצטרף לגבעות?

"סקרנות. זה לא עיסוק בעניינים וירטואליים, זה משהו הכי בסיסי, הכי כלכלי, ועם חיוניות למדינה".

 

ב־7 באוקטובר יצאה ההודעה הרשמית: איילנד מונה ליועץ של גבעות לענייני ניהול וקשר עם הרשויות. ההודעה הפתיעה את כולם. אנשי שוק ההון, מומחי אנרגיה ואישים ביטחוניים בכירים בעבר ובהווה נשארו עם שאלה אחת: למה הוא צריך את זה? מה לאיילנד - לשעבר אלוף מוערך וראש המועצה לביטחון לאומי, ראש צוות הבדיקה הצבאי לאירועי המשט לעזה, אדם שחי על התפר המוכר בין הביטחוני לפוליטי וגם מנהל פעיל במגזר העסקי (כיו"ר אלפא טכנולוגיות ונשיא SDS) - ולחברת חיפושי הנפט שהמקצועיות והניקיון שלה שנויים במחלוקת? למה לו לסכן את מעמדו הציבורי, לקשור את שמו לפיאסקו המתמשך ולהעמיד את עצמו בחזית מסיבות העיתונאים של גבעות? לכולם היה ברור שהסיכון אדיר, וכולם תהו מהו תג המחיר.

 

איילנד שמע את הטענות האלה כבר אז, ושומע אותן גם היום. הוא לא מבטל או הודף אותן ביהירות. הוא פשוט עובד. זה מה שהוא בא לעשות, מבחינתו. הגיעה הצעה, שקל, החליט, צלל. ביזנס. ומתוך החברה עצמה, באופן טבעי, הוא רואה את הדברים אחרת. "אם שווי השוק שלה היום הוא 800 מיליון שקל בזהירות - זאת לא חברה קיקיונית. היא יכולה להיות שווה מיליארדים. והיא עוסקת בתחום ראוי מאין כמוהו. אם ישראל תקטין את תלותה בנפט זה גם מעשה ציוני ממדרגה ראשונה", הוא אומר בראיון ראשון בנושא. "זה נכון שהשחקנים כאן פחות מקובלים ומוכרים מטייקונים אחרים. כשנכנסתי ידעתי שזו חברה שלא יודעת איך להתנהל - לא בפנים, לא מול שוק ההון ולא מול התקשורת. מצד שני, משיחת הטלפון הראשונה התרשמתי שמדובר באנשים הגונים שמאוד מעוניינים לקבל את הסיוע שלי, בפוטנציאל אמיתי מבחינה כלכלית. אני שלם מאוד עם ההחלטה הזאת".

 

אני לא הפנים של החברה

 

איילנד (58) מדגיש שוב ושוב - מדובר באנשים הגונים. הוא יודע שהוא פועל בסביבה ציבורית ותקשורתית שבה הגינות היא הכתר האחרון שנקשר לגבעות עולם. ועוד מסר חוזר שוב ושוב - שמרנות. מבחינתו, זו תוספת הכרחית לשותפות הנלהבת והנמרצת מדי, שההבטחות הגדולות שפיזרה לאורך השנים בנוגע לפוטנציאל הנפט באתריה ניפחו את המניה, לפני שהתפוגגו בזו אחר זו. איילנד השקול בעצם בא כדי לתת את הקונטרה לעיניים הבורקות ולהבטחות הגדולות של טוביה לוסקין. להכניס ניהול מסודר, מאורגן ומקצועי לחברה יוצאת הדופן, שבה המשקיעים הקטנים בטוחים שהם בעלי הבית ומי שיכולים לנהל את החברה בדרכם.

 

אז אתה שם בגלל האתגר?

"אין לי פה אתגרים חדשים, ניהלתי דברים מורכבים מזה. כיו"ר של SDS, חברה ציבורית לציוד ביטחוני, צברתי ניסיון משמעותי של גיוס כספים ועבודה בשוק ההון ומול רשות ניירות ערך. הייתי ראש אגף תכנון בצה"ל, אחראי בפועל על חלוקת התקציב של צה"ל, כ־250 מיליארד שקל. זה תפקיד שבו אתה נהיה מנהל כלכלי, וכשאתה עושה את זה שלוש שנים אתה לומד ללמוד נושאים חדשים מהר. עשיתי פרויקטים עם טכנולוגיות הרבה יותר מסובכות מנפט. גם שלמה ינאי, קודמי בתפקיד, למד מהר את מכתשים וטבע.

 

אסיפת המשקיעים הסוערת של גבעות עולם בסוף ספטמבר אסיפת המשקיעים הסוערת של גבעות עולם בסוף ספטמבר צילום: שאול גולן

 

"אז נכון, תחום הנפט עצמו, מקצועית, חדש לי, ואותו אני צריך ללמוד. אבל התרומה שלי היא בשני תחומים, בסיוע לניהול החברה ובקשר עם הרשויות. אני מדגיש - אני לא מנהל את החברה, אבל אני עוזר להם לנהל. עכשיו, למשל, סוף השנה, ואני מתעקש על הכנת תוכנית עבודה לשנה הבאה, עם תקציב, לוחות זמנים, מערכת שבודקת ביצוע לעומת תוכנית.

"הדבר השני הוא ההתנהלות מול הרשויות. כדי להפיק נפט בקידוחים של גבעות, ליד ראש העין, צריך לעבוד באינטנסיביות עם משרד הביטחון - השטח הוא שטח אש - משרד התשתיות, המשרד לאיכות הסביבה, מינהל מקרקעי ישראל, חברת החשמל, רשות ניירות ערך. המון רגולציה, המון רשויות שצריך לדעת להתנהל מולן נכון, ובזה יש לי ניסיון".

 

אז זה לא האתגר הניהולי. כמה אתה מרוויח?

"אני לא נושא משרה רשמית ולכן החברה לא מחויבת לפרסם את תנאי ההתקשרות. ברור שאני לא עובד בהתנדבות. אבל אני שם פה את שמי, אני צריך להרוויח תמורה ששווה את הסיכון הציבורי שאני לוקח".

 

זה נכון, אתה עלול להתרסק יחד עם גבעות.

"גם בחקירת המשט אמרו לי: 'אל תיכנס לזה, טוב לא תצא. כלום לא תרוויח'. כשאתה עושה דברים אתה יכול לטעות, אבל לא יתפסו אותי עושה משהו לא נכון במובן האתי, הציבורי. אני מתנהג בצורה נקייה, ואני לא צריך לחשוש. בגבעות אנחנו יכולים לעשות שגיאות מקצועיות, אני עלול להיכשל כמו בכל עסק. תיאורטית זה סיכון מקצועי שקיים, אבל לא אתרסק כך שדברים ייראו פתטיים, לא כשרים או לא חוקיים. אם יש חשש, הוא כלכלי - אם אפשר להפיק בשנים הקרובות נפט בכמות מסחרית ובקצב הדרוש. אני מקווה שכן".

 

לכמה זמן אתה שם?

"ההתקשרות לא מוגדרת בזמן. מובן שהיא לא חתונה קתולית, כל צד יכול להפסיק אותה מיוזמתו".

 

ולא חששת להיכנס לביצה הזו?

"אני בתפקידים חשופים לתקשורת לפחות מאז שהייתי אלוף בצבא. וכאמור, אם אתה מתנהג בצורה נקייה אין לך מה לחשוש. וגם את זה אני אומר בהסתייגות - תזכרו, אני רק יועץ. אני לא הפנים של החברה, לא המנכ"ל ולא היו"ר. אני לא האיש שנושא באחריות למה שקורה שם - לטוב ולרע".

 

דיבורים שטחיים, כוונות רעות

 

טוביה לוסקין. "הוא מבריק, אבל כמו יזמים רבים צריך שיאזנו אותו. לא קל לעבוד איתו" טוביה לוסקין. "הוא מבריק, אבל כמו יזמים רבים צריך שיאזנו אותו. לא קל לעבוד איתו" צילום: אבינעם הדס

הפנים של גבעות עולם הן טוביה לוסקין, גיאולוג רוסי שהיגר לקנדה, משם לאוסטרליה, חזר בתשובה ועלה לישראל בשנות התשעים. הוא טען בעבר כי בהסתמך על המקורות היהודיים הבין כי לישראל יש פוטנציאל גז משמעותי, אסף צוות של גיאולוגים וב־1993 הקים את חברת החיפושים. החיבור שלו עם איילנד לא היה מיידי. "ראיית הדברים שלו היתה שונה מאוד משלי", מסביר איילנד. "הוא רצה אותי יותר בקטע של 'יש לי מלחמה קשה עם השלטונות, אני צריך שיבוא מישהו עם שם ציבורי חזק כדי להתמודד עם זה'. הוא לא הסתכל לתוך החברה, ולא ראה את הבעיות בה".

 

איך התרשמת ממנו?

"הוא אדם מבריק מצד אחד, ויזם קלאסי מצד שני. חדור אמונה במה שהוא עושה, חדור מוטיבציה, חרוץ מאוד, אנרגטי מאוד, איש טוב. גאון בתחומו. עובדה שהאיש מצא נפט בכמויות מסחריות — אף אחד אחר לא מצא. זה צירוף של כישרון ואמונה. מי שהיה מתחיל כמוהו ב־1993 היה נשבר כבר מזמן. את הידע המופלג שלו אי אפשר לקחת ממנו, עם או בלי תואר.

 

"אבל כמו יזמים רבים, הוא צריך שיאזנו אותו. הוא לא קל, מאוד 'בליבר', מאוד דעתן. עקשן כמעט באותה מידה בתחומים שהוא בקיא בהם ובתחומים שפחות. חלק מהתפקיד שלי הוא לשכנע אותו להיות פחות עקשן. אני מעריך את הלהט, את המסירות וההשקעה שלו, ולכן אנחנו עובדים יחד, אבל זה לא קל".

 

איך התמודדת עם התיוג הבעייתי שלו? מייחסים לו התנהגות מוזרה, והגיאולוג יוסי לנגוצקי, אבי תגליות הגז בתמר ודלית, אפילו הגדיר אותו "הזוי".

"החברה לא מתהדרת בשמות כמו תשובה ודנקנר, והוא עולה חדש, לא מדבר עברית, לא עשה עסקים. החברה בנויה מאנשים אחרים, וקל להדביק להם תוויות לא נכונות. 'הזוי' אפשר להגיד על אדם שעוסק בדברים לא ריאליסטיים, אי אפשר להגיד את זה אחרי הדו"ח המעודכן שהוצאנו עכשיו. חלק מהתוויות שהודבקו לטוביה ולחברה לא נכונות ומשקפות שטחיות, או כוונות רעות וזדוניות ודברים שאינם מן העניין".

 

חברה עם חצר אחורית

 

התוויות השונות שהודבקו לגבעות עולם היו תוצאה ישירה של התנהלותה בשנים האחרונות. בסוף שנות התשעים ותחילת העשור החולף היא פרסמה כמה דיווחים על סימני נפט או גז באתריה השונים, שבדיעבד התגלו כשגויים. ב־2004, למשל, הודיעה כי בקידוח מגד 4 נמצא "מאגר מוכח" של 350 מיליון חביות נפט, שמתוכן אפשר להפיק מסחרית כ־20%; שנה אחר כך הודיעה כי הקידוח אינו מסחרי. וכך זה נמשך: מתחילת 2009 הוציאה החברה 68 הודעות לבורסה על התקדמות הקידוח במגד 5. חלקן היו הודעות מבטיחות, שהסעירו את דמיונם של המשקיעים הקטנים, גררו גיוסי הון מצד החברה והזניקו את המניה פי שישה מתחילת השנה. למעשה, עד כה הושקעו בה לאורך השנים יותר מ־50 מיליון דולר.

 

אבל הן גם היו הודעות עמומות למדי, ללא תוקף עובדתי בהיר מספיק, מלאות מינוחים גיאולוגיים שהציבור לא הבין. בשוק החלו להתעורר תמיהות, וגם חלק מהמשקיעים ניסו להעלות שאלות בעניין. בסוף אוגוסט באו רבים מהמשקיעים הפרטיים לכנס עם נציגי החברה, בניסיון להבין את מצב העניינים לאשורו. הכנס לא הרגיע את הרוחות, ובסוף ספטמבר התכנסו מאות משקיעים שוב, בכפר המכביה. מי שניסו לשאול שאלות או למתוח ביקורת על טיב הדו"חות מצאו עצמם נהדפים על ידי קומץ קולני של משקיעים, שהשתלטו על הדיון, התעקשו להחזיק בחלום ההתעשרות בלי לתת לעובדות לבלבל אותם ובמהרה דרדרו את הכינוס לקטטה ולסתימת פיות פיזית.

 

ראובן. אביו של גיורא איילנד ראובן. אביו של גיורא איילנד רפרדוקציה- נמרוד גליקמן

לא רק המשקיעים התמרמרו. גם רשות ניירות ערך נכנסה לתמונה באותם ימים, והורתה להפסיק את המסחר במניות החברה עד לקבל הבהרות נוספות לדו"חות על קידוח מגד 5; המסחר חודש כעבור שבוע. משרד התשתיות, מצדו, איים לבטל את רישיון הקידוח באתר. במקביל יחסי החברה עם התקשורת המשיכו להידרדר — משקיעים איימו על עיתונאים, ועורך הדין של החברה חיים אינדיג דרש מהרשות לפתוח בחקירה פלילית נגד כתבים שסיקרו את גבעות.

 

לתוך הקלחת הזאת הוזעק איילנד. שבועיים אחרי שיא הסערה הודיעה החברה על גיוסו כיועץ, והפתיעה את כולם. איילנד התחיל לעבוד באותה מהירות שבה נשאב לעניין. בתוך שבועות ספורים הוא יצא למאבק בכל החזיתות הבעייתיות: מינה סמנכ"ל תפעול והכתיב תוכנית עבודה; הוביל לחתימת עסקה להקמת תחנת גז בשיתוף ג'נרל אלקטריק; יצר קשר ראשוני עם משקיעים מוסדיים כדי להכניס אותם לחברה; ופתח בדיאלוג עם רשות ניירות ערך, שהוביל לשיכוך ההתנגדויות להמשך המסחר, ועם משרד התשתיות. ההישג האחרון נרשם בסוף נובמבר, כשאיילנד פתח מסיבת עיתונאים של החברה והכריז על "הסרת אבני הנגף שעמדו בפנינו". הוא הזמין נציג של גרינסאנד, חברת ייעוץ בינלאומית לחיפושי גז ונפט, שניתח את הממצאים במגד 5. אחרי שנים של פער הולך וגובר בין אמונת אנשי גבעות בפוטנציאל הקידוחים לבין אמונת אנשי השוק בפוטנציאל החברה, הוצג דו"ח מקצועי וכלכלי ברור, שלפיו ישנה הסתברות של 50% כי מקידוח 5 ומהקידוחים העתידיים 6 ו־7 אפשר יהיה להפיק נפט שיניב רווח נקי מהוון של כ־195 מיליון דולר. איילנד חייך בסיפוק; הוא ידע שהדרך לכאן היתה מהירה אבל ארוכה.

 

מה מצאת בגבעות כשהגעת לחברה?

"זאת לא חברה במובן הרגיל, עם בעל שליטה ומשקיעים פסיביים שמחכים לראות מה יהיה עם המניה. הציבור כאן דומיננטי מאוד. זה נעשה מרצון טוב, אבל לא ייתכן שמשקיעים מתקשרים להנהלה ואומרים תעשו ככה וככה. צריך לתת להם דין וחשבון, אבל יש דרך לעשות את זה. החברה נכנסה לוואקום ניהולי".

 

מהאסיפות הסוערות אכן עלתה תחושה שקבוצה מאורגנת היטב של משקיעים שולטת בחברה ובמניה, באמצעות הצהרות אופטימיות באופן מוגזם ובריונות נגד כל ניסיון לניהול מבוקר יותר.

"הניהול של החברה לא יכול להיעשות באסיפות של אלפי אנשים. יש להם פורום באינטרנט, יש ביניהם קשרים, אבל אני לא מעורב בזה ומרחיק אותם מקבלת ההחלטות בחברה. 95% מהמניות הם בידי משקיעים פרטיים, ואני לא שופט את האנשים. רק אחרי שנכנסתי לגבעות ראיתי כמה אנשים מן היישוב משקיעים בה. השאלה הכלכלית היא כרגע מה הדרך הנכונה לעשות את הגיוס הבא, ובשבועות הקרובים נחליט אם אנחנו רוצים משקיע אסטרטגי. חייבים לעשות זאת תוך שמירה על האינטרסים של המשקיעים הראשונים, שבלעדיהם גבעות לא היתה מגיעה לאן שהגיעה. מדובר בגיוס של עשרות מיליוני דולרים ספורים, רק אחוז קטן משווי החברה (גבעות נסחרה השבוע בשווי של כמעט 800 מיליון שקל). לכן משקיע אסטרטגי לא חייב להיות טייקון ענק".

 

איך התמודדת עם בעיות הניהול?

"לקח חודשיים לבנות מערכת ניהולית, להוציא דו"ח, לקבל הערכה כלכלית, לנסח הודעות באופן קביל, להיות במצב שכאשר אתה מודיע משהו אתה לא פותח חזית עם השלטונות".

 

מה הדבר הראשון שעשית?

"לחברה יש חצר אחורית, יש שם בעיות - מהתעסקות עם איכות הסביבה ועד אבטחת המתקן, ניהול כוח אדם, עבודה מול רשויות, מישהו צריך לעשות את זה. לכן דבר ראשון הבאתי את זאביק שרוני, אלוף משנה במיל', שיהיה סמנכ"ל תפעול. זה חלק מהוואקום, שמכוסה עכשיו על ידי פונקציה שהיתה חסרה. ישיבות דירקטוריון יש פעם בשבועיים - אין הנהלה מסודרת וזה הפורום היחיד שמוסמך לקבל החלטות. כשההנהלה תהיה מסודרת נדלל את הישיבות. הוואקום השלישי הוא עבודה מול השלטונות. פה החוכמה היא להחליט מה אתה רוצה, לריב עם השומר או לאכול את הענבים".

 

אין מצב שאין שם נפט

 

לאורך כל השיחה, קשה שלא להאמין לאיילנד. הוא משדר כנות, לא נותן תחושה שהוא מורח, מתחמק או מכסתח. ובין כל ההסתייגויות והזהירות שלו, הוא נשמע משוכנע בכל הנוגע לפוטנציאל של גבעות. "ההישג המשמעותי עד כה היה ההודעה האחרונה לבורסה, הוצאת דו"ח שמרני (הוא מרבה להשתמש במילה הזו, כדי לבדל את מצב גבעות היום מעידן הדיווחים המפליגים) של חברה מכובדת, על דעת משרד התשתיות", הוא אומר. "הלכנו לגרינסאנד עם הנחות שמרניות מאוד - שלאורך 15 שנה מחיר חבית נפט יהיה 70 דולר".

 

ומה אמור לשכנע את המשקיעים שהפעם לא מדובר בעוד קריאת "זאב זאב"? הרי מי שנהנה בינתיים הוא השותף הכללי, כלומר מייסדי החברה - ככל שהיא מבזבזת יותר כסף על קידוחים, כך הכנסותיו גבוהות יותר.

"אף אחד בחברה לא מרוויח מספקולציות וממניה שעולה. לא נכון לכנות החזר הוצאות המשולמות לשותף הכללי 'רווח'. אנשים עובדים שם 20 שנה. להגיד שהם מרוויחים מהמשך קידוחים זו צרות עין. השותף הכללי יהיה הנהנה הגדול כשיהיו כמויות נפט גדולות, אבל היזם החל את הדרך עם סיכוי של אחד לאלף או אחד למיליון להצליח. אני לא עוסק בהודעות שהיו עד שהגעתי, כי אני לא עוסק בעבר. חלקן נבעו גם מדרישות מדוקדקות מדי של רשות ניירות ערך. חלקן היו נכונות עובדתית, אבל אף אחד לא הבין מה בעצם כתוב שם. והיו גורמים שניצלו את חוסר הבהירות לכוונות לא כל כך טובות, מקנאה ואינטרסים אחרים".

 

ובפועל, מה השלב הבא? מתי ההפקה?

"יש שני שלבים עד הפקה מסחרית קבועה. עד סוף ינואר יגיע ציוד מיוסטון שיאפשר לבדוק אם אפשר להכניס טריז בין הסלעים כדי שהנפט יזרום. אם השלב הזה יעבור בסדר, בין פברואר לאוגוסט ינסו לשאוב באופן ניסיוני. אם גם השלב הזה יעבור בסדר, בנובמבר 2011 נתחיל שאיבה קבועה וסדירה. וזה רק הנפט, אנחנו לא עוסקים כרגע בשאלה אם יש שם פוטנציאל גז. ב־2012 אנחנו רוצים לחפור שתי בארות נוספות, מגד 6 ו־7. ההסתברות למציאת נפט שם קרובה ל־100%, השאלה היא אם אפשר יהיה להפיק כמויות מסחריות".

 

ואין שום חשש מקידוחים יבשים?

"אנחנו מתכננים לחפור 16 בארות באזור הליבה. זו עובדה שיש שם נפט, השאלה כמה נוכל להפיק, באיזה קצב ובאיזו עלות. להגיד שאין אפשרות להפיק נפט בכלל - זה לא יקרה. לא יהיה מצב שלא יהיה נפט".

 

אבא נהפך לאדם קודר ונרגן

 

יש באיילנד איזה חספוס ומופנמות מושבניקיים, דוגריות שקטה וכנה שנדמה שכבר עברה מן העולם. זה בולט בעיקר ברגעים האישיים של השיחה, שמקרינים על הפרסונה העסקית שנחשפת כאן. הוא גדל בכפר הס, "בבית טיפוסי שבו ההורים עובדים קשה מאוד ומפנקים מעט מאוד והילדים עוזרים בעבודה במשק", סיפר ל"מוסף כלכליסט" בעבר.

 

אביו, ראובן איילנד, היה מנכ"ל תנובה אקספורט, מנכ"ל אגרסקו ומנכ"ל משרד החקלאות. לפני שש שנים שם קץ לחייו, בגיל 81. "ביקרתי אותו יום לפני כן, ובניגוד לחיוניות שאפיינה אותו תמיד מצאתי אדם קודר, נרגן, חסר סבלנות", מספר הבן. "קשה להגיד את זה, אבל אני מאוד מעריך את אומץ לבו לעשות מעשה כזה. הוא הרגיש שהוא מזדקן ומאבד חלק מהעצמאות שלו ולא רצה להפוך לנטל. אבא שלי היה במצב מנטלי תקין לחלוטין, לא סבל משום מחלה סופנית, לא היה בבתי חולים. אבל הוא מעולם לא דיבר על זה, אז אני לא יודע בדיוק מה עמד מאחורי המעשה".

 

איך אמך התמודדה עם ההתאבדות?

"אמא כעסה על מה שעשה. זה שיקף את היחסים ביניהם - היא כעסה על אבי כל החיים אז כעסה עליו גם כשהוא מת, משום שהשאיר אותה לבד. גם אצל אנשים מבוגרים מאוד יש הבדל גדול בין לחיות כזוג לבין לחיות כאדם בודד. היא נפטרה לפני שנה".

 

בדיעבד, הרגשת שלא היית שם מספיק עבורם?

"זה דבר שהטריד אותי ומטריד הרבה אנשים בגילי, שהוריהם מזדקנים כשהם בשיא הקריירה ואתה מוצא שאין לך מספיק זמן להקדיש להורים שגידלו אותך. הרבה מהחברים שלי מצטערים על זה".

 

ואתה? יכולת אחרת?

"ודאי. אני לא מאמין בבעיית זמן, זה תמיד עניין של סדר עדיפויות".

 

את ילדיו שלו, הוא מעיד, הוא מפנק, מביע מולם חום ודאגה. אבל שאלת הזמן וסדרי העדיפויות נותרת בעינה. "אני לא חושב שהתובענות של הקריירה שלי השפיעה מאוד על ילדיי", הוא אומר. "בסופו של דבר אדם נולד עם האישיות שלו, והיא לוקחת אותו לאן שהיא לוקחת. לדעתי השפעת ההורים קטנה יותר".

 

בתו הצעירה של איילנד, רעות (23), היא סטודנטית לתרבות צרפת באוניברסיטת בר־אילן שרוצה להיות מתורגמנית. "היא מדברת בצורה רהוטה עברית, אנגלית, ספרדית, איטלקית וצרפתית", מספר איילנד בגאווה. "כשרצינו לשלוח אותה לארגנטינה כדי לשפר את הספרדית שלמדה לבד היא התחילה לדבר עם מנהל בית הספר. הוא קיבל מבט של אדם בהלם ואמר לי: 'אני 30 שנה מלמד ספרדית, לא ראיתי דבר כזה, אין לה מה לחפש פה'".

 

גם על עמית (31), כלכלן בחברת הייעוץ גיזה זינגר אבן, מדבר איילנד בגאווה לא מוסתרת. "הוא מייעץ לי רבות, בתחום הכלכלי אני לומד ממנו הרבה. אישית אין לי בשוק ההון ידע וניסיון, הוא קורא מאזנים בצורה יותר מקצועית ממני, גם הודעות לבורסה, אז אני מתייעץ איתו", מודה איילנד ומוסיף: "וכן, הוא נותן שקט נפשי במובן הזה שיש במקצוע שלו פרנסה, ביטחון עתידי".

 

שאלת הפרנסה מטרידה את איילנד. בנו הבכור שגיא (34) הוא מוזיקאי, יוצר, גיטריסט ונגן מפוחית, שמופיע לבד ובהרכבים שונים של מוזיקת קאנטרי/פולק/בלוז. "הוא מוכשר מאוד בכל דבר, למד 5 יחידות מדעים, פיזיקה, אלקטרוניקה, והצטיין בכל. הצטיין בקורס קצינים, מצטיין פלוגתי, היה בפלס"ר נחל. ההורים הפולנים שלו הכריחו אותו ללמוד הנדסה, ואחרי שנה של לימודים הוא קילל אותנו והחליט לעזוב. אין מה לעשות, כשאתה חי עם מישהו שיש לו נפש של אמן לא יעזור שום דבר, הוא לא יכול אלא לעשות את מה שהוא אוהב. התפקיד של הורים הוא לעזור לילדים בדרך שהילדים בחרו, ולא לעזור להם בדרך שההורים רוצים. זאת לא מסקנה מובנת מאליה. לפעמים אנחנו לומדים את זה באיחור".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x