$
מוסף 2.12.10

חקר ביצועים: גיליון הערכה שבועי

מנכ"ל חדש לפסגות, הדרמה של ז'וז'ה מוריניו, חגיגות סביב קידוח לווייתן ועלילות הטרוריסט ג'וליאן אסאנג'

כתבי כלכליסט 10:3702.12.10

טוב בא עם גב

 

רועי ורמוס עוד נאבק נגד פיטוריו מתפקיד מנכ"ל פסגות, אבל זהבית כהן, בעלת הבית החדשה, כבר מינתה יורש - רונן טוב, המשנה למנכ"ל מגדל. בשוק ההון מסכימים שטוב הוא מינוי ראוי, ובכל זאת הופתענו לגלות בין הממליצים עליו את הבוס הישיר שלו, מנכ"ל מגדל יונל כהן. "רונן טוב הוא מועמד ראוי לתפקיד מנכ"ל פסגות", אמר כהן ל"כלכליסט". ממתי מנכ"ל מוותר בקלות שכזו על המשנה המוכשר שלו ויד ימינו? או שמדובר במקרה נדיר של פרגון, שנגזר מכך שהמינוי כבר נחתם - או שיונל כהן ממש שמח שרונן טוב יגדל במקום אחר ויפסיק לנשוף בעורפו.

גבי קסלר

 

ז'וז'ה מוריניו ז'וז'ה מוריניו צילום: אי פי אי
מוריניו הוא הדרמה שבדרך

 

ז'וזה מוריניו, שהחל את הקריירה שלו כמאמן ראשי בתחילת העשור, מעולם לא ראה את קבוצתו סופגת יותר משלושה שערים. הוא הפסיד 3:0 רק שלוש פעמים, ומנגד רשם יותר מ־140 משחקי בית ללא הפסד. הוא המקצוען הגדול - קבלן התארים שמעולם לא נכשל ולא מכיר את טעם ההשפלה. כל זה היה נכון עד יום שני, שבו, לראשונה, ראה את ריאל מדריד שלו סופגת חמישה שערים מאימפריית ספורט משומנת. ודווקא כאן מתחיל הסיפור המעניין ביותר בעולם הכדורגל: מוריניו יצטרך למצוא דרך חדשה לפגוע באימפריית ברצלונה, הנמצאת בשיאה. החיפוש הזה של הקבלן הפגוע, וכל הניסיונות שיבואו בדרך, הם הבשורה הגדולה של ה"אל קלאסיקו" הזה.

אוריאל דסקל

 

בר־לב נעלם בעשן

 

אורי בר־לב ורועי ורמוס מצטרפים עכשיו לאהוד אולמרט, משה קצב ורבים אחרים שנבעטו החוצה לפני שבכלל היה נגדם כתב אישום. חזקת החפות, נטען במקרים כאלה, עומדת להם במישור הפלילי - אך לא במישור הציבורי. כאן די בחשד, בחקירה, בכתם, כדי לעוף מתפקיד שנדרשים בו אמון הציבור וניקיון מעל לכל ספק. זה נימוק הגיוני, אבל יש בו סכנה. לאחר רמיסת שמו של האדם, נהרסת גם הקריירה שלו - אפילו אם לבסוף לא יועמד לדין. המלכוד הזה נותן הרבה כוח למשטרה, לפרקליטות ולתקשורת. די בכותרות כדי לסיים קריירה ציבורית. די בעשן בלי אש כדי לשרוף. די בחקירה כדי לתלות בכיכר העיר. הצדק מעולם לא היה חסר יותר.

משה גורלי

 

שרי אריסון שרי אריסון צילום: אוראל כהן
אריסון משחקת חוקי

 

הרשו לי להסיר את הכובע בפני שרי אריסון, האשה שהצליחה השבוע להשאיר את שוק ההון הישראלי פעור פה כשחסכה לעצמה תשלומי ריבית של 28 מיליון שקל בשנה. אריסון ניצלה את התחרות החריפה בין שתי חברות דירוג החוב בישראל כדי להקפיץ בדרגה אחת את הדירוג של אריסון אחזקות, וכך חסכה את תשלומי היתר ששילמה בגין הפחתת הדירוג ב־2009. אז נכון, יש שיגידו שמדובר במשחק מלוכלך. בכוחה הרב היא הפכה את המשחק למכור מראש - חוקי אבל מסריח. אבל רגע, בעסקים הרי הכסף הוא לא רק אמצעי, הוא גם מטרה. ועם כל הכבוד לנדיבות של אריסון ולחסכונות שבן רגע נשחקו בקופות הגמל שלנו, הפילנתרופיה במקרה הזה שייכת למשחק אחר.

עומרי כהן

 

לווייתן גדול עלינו

 

שקועים עמוק בתוך חגיגות לווייתן, אף אחד לא ממש תהה השבוע מה נעשה עם כל הגז הזה. המשקיעים אמנם מאושרים, אבל בעלי השליטה בלווייתן לא מיהרו לרוץ לתקשורת ולהכריז על יום חג, כפי שקרה עם תגלית תמר. זה לא רק הפחד מששינסקי; אחרי שאדי הגז הראשונים מתפוגגים, צריך להתחיל לחשוב למי מוכרים אותו. מכיוון שתמר אמור לספק את צורכי הגז של ישראל לעתיד הנראה לעין, לשותפות בלווייתן אין ברירה אלא לרעות בשדות זרים. וזה לא קל. יצוא לשכנים לא נראה ריאלי, ויצוא רחוק יותר הוא עסק מורכב שידרוש קילומטרים רבים של צינורות. צינורות כאלה כרוכים בהשקעה מסיבית, סיבוכים ורגישויות פוליטיות, ולכן בדרך כלל מחייבים השתתפות ממשלתית לא מבוטלת. בואו נראה את זה קורה. או במילים אחרות: אין מה לחגוג, ייתכן שהלווייתן הזה גדול על ישראל.

סופי שולמן

 

חנוכה הוא חג חם

 

דצמבר, לונדון. אחי הקטן יושב במלון שלו בבירת הממלכה המאוחדת וכותב בפייסבוק שעוד רגע הוא קופא מקור. דצמבר, ירושלים. אני מדליק נר חנוכה ראשון בגופייה ומתחיל להזיע. מומחים ברדיו מסבירים שבכל שנה קו המדבר של ישראל הולך ומצפין. זה דופק את כל המערכת האקולוגית. וכל זה מעשה ידי אדם. רק חבל שאי אפשר להאשים את בנימין נתניהו גם בזה.

שאול אמסטרדמסקי

 

אריאל אטיאס אריאל אטיאס צילום: עמית שעל
שטייניץ נגד הזכאים למשכנתה

 

שר השיכון אריאל אטיאס חשף השבוע כי משרד האוצר חוסם את תוכניתו להעניק סיוע במשכנתה לזוגות צעירים בפריפריה, עד 800 שקל בחודש לכ־7,000 זכאים. זה לא צריך להפתיע: כבר זמן ארוך שהאוצר חוסם בפועל סיוע במשכנתה. פעם למדינה היתה דרך אחת, שקטה, שהקלה על אנשים להגיע לדירה. קראו לה משכנתה בריבית נמוכה של משרד השיכון. רק שהריבית הנמוכה הזו עומדת כבר שנים על 4%, בעוד הריביות שמציעים הבנקים צוללות מטה, משאירות את ה־4% בלתי כדאית בעליל. המדינה, אגב, מקבלת את הכסף למשכנתאות הללו בריבית של 2%. זה לא גרם לאוצר להתיישר עם השוק ולהקל על הלווים עם ריבית נמוכה יותר. לכן רק מעטים - אלה שלא מקבלים הלוואות מהבנקים משום שהם לווים בסיכון גבוה - לוקחים משכנתה מהמדינה. למעשה, התברר השבוע, שיעור מממשי הסיוע צנח בשנתיים האחרונות בכ־91%, ובקופת המדינה נותר סכום לא מנוצל של כמעט 700 מיליון שקל. הזכאים, בפריפריה או במרכז, יכולים לשכוח ממנו.

שי פאוזנר

 

אסאנג' הוא טרוריסט

 

יש משהו מפתה בויקיליקס. נחמד לראות איך נועצים סיכות במנהיגים נפוחים ומשעשע לראות אותם רוקדים במבוכה. וכידוע (שוב?) חומר החיטוי הטוב ביותר הוא אור השמש. אז למה בכל זאת הריאליטי הזה לא הצחיק אותי השבוע? אולי משום שהמבוכה מסתירה אמת פשוטה: ג'וליאן אסאנג' הוא טרוריסט - התאום האינטרנטי של אוסמה בן לאדן. ויקיליקס של אסאנג' לא מנסה לתקן את העולם. להפך - הוא תוקף את המדינות הדמוקרטיות, ובראשן ארצות הברית, ומסייע למשטרים חשוכים. הוא מנסה לפגוע במאמצים של העולם החופשי לבלום מדינות מסוכנות כמו איראן. אחמדינג'אד צריך לשלוח לו פרחים עם צ'ק שמן. אולי כבר שלח לו. אסאנג' הכריז השבוע שכל ניסיון לפגוע בו הוא פגיעה בחופש העיתונות. אכן, לא כדאי לפגוע בו. מוטב לשלוח אותו לטהרן, גן העדן של העיתונות החופשית.

יואל אסתרון

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x