ישראל מתחברת לכלכלה
 

בארץ

מילון כלכליסט
נועם לניר
נועם לניר 
צילום: אוראל כהן
מניות קשורות לכתבה
    כתבות מוסף בכל סוף
    שבוע ישירות למייל שלך
     

     מאשר קבלת תוכן שיווקי

    דיוור נוסף
     

    חשיפת "כלכליסט": העיסוק החדש של נועם לניר: יבוא חולים לישראל

    כך פועלת אחת התעשיות הצומחות והשקטות בישראל: חברות שיווק מאתרות באמצעות האינטרנט רבבות חולים ברחבי העולם, תופרות להם חבילה של טיפול רפואי איכותי ויקר המשולב בנופש, ומלוות אותם במחלקות בתי החולים הגדולים בישראל. ההכנסות: יותר מ־100 מיליון דולר בשנה. ובראש יבואני החולים: מלך הקזינו של האינטרנט לשעבר. הכתבה תתפרסם מחר גם ב"מוסף כלכליסט"

    המייל האדום | תגובה לכתבה | הדפסת כתבה | שלחו כתבה |
    שתף כתבה

    ויקטוריה פוליאקובה, עקרת בית בת 44 ממשפחה במעמד הביניים, מתעוררת ליומה הרביעי במלון הדסה ומתקשרת ללובה, לשמוע מה עושים היום. בשלושת הימים האחרונים ויקטוריה פגשה כירורג ואונקולוג מהבכירים בישראל, ועברה שורת בדיקות יקרות ובהן בדיקת סי.טי. בעוד כמה ימים ייערך ניתוח כיס המרה שנקבע לה. ייתכן שזמן מה אחר כך ייערך לה ניתוח נוסף, להסרת גרורות שצצו מגידול סרטני ישן. זה עדיין בבירור, לובה תעדכן אותה. בכל מקרה, היא מקווה בתוך שבועיים לחזור הביתה, אולי אחרי נופשון בים המלח.



    באמצע השבוע שעבר ויקטוריה עדיין היתה אשה חולה ומבוהלת, שסבלה במקביל מחשש לחזרה של סרטן השד ומבעיות בכיס המרה, והתייאשה מבית החולים בעיר מגוריה קורסק שברוסיה. "אני לא רוצה להיכנס לבעיות שם, אבל החלטתי לחפש טיפול בארץ אחרת", היא אומרת ל"מוסף כלכליסט". "נכנסתי לגוגל והקלדתי 'ריפוי אונקולוגי' ו'קליניקות'".

     

    מייסד מש מד נועם לניר
    מייסד מש מד נועם לניר צילום: אוראל כהן

    החיפושים הובילו את ויקטוריה לכמה אתרים הכתובים רוסית שהכילו מאמרים על סרטן השד ועל דרכי הטיפול בו – והיללו את מומחיותם של בתי החולים והרופאים בישראל בתחום. אחד האתרים האלה כלל עמוד להשארת פרטים כדי לקבל שיחת ייעוץ. "הטלפון צלצל כמעט מיד אחרי ששלחתי את הפרטים", היא מספרת. על הקו היתה אחות מקצועית ודוברת רוסית ששאלה את ויקטוריה ממה היא סובלת ונתנה לה מספר פקס לשלוח אליו את תיקה הרפואי. ויקטוריה שלחה, והטלפון צלצל שוב – פחות מיממה לאחר שליחת המסמכים. זה יהיה יקר, אמרה האחות דוברת הרוסית, אבל אם תגייסי את הסכום הדרוש אז ביום ראשון נוכל להטיס אותך לישראל ולנתח אותך בירושלים. ויקטוריה אמרה לאחות בהתרגשות שהיא קתולית אדוקה, ותשמח לקבל טיפול כה קרוב למקומות הקדושים לנצרות. תשובת האחות היתה שהביקור יכלול גם טיולים בירושלים ובים המלח. "אני כבר מחכה לסיים את הבדיקות כדי לצאת לשם", היא אומרת.

     

    איך צדים טטארי חולה

     

    ויקטוריה אינה אשה בעלת אמצעים. היא נבוכה לספר כיצד ארגנה את הכסף לטיפול, ובעיקר מודה על מזלה. אבל אין לויקטוריה סיבה למבוכה, שכן השנה ביקרו בישראל עוד 30 אלף אזרחים עם סיפור דומה לשלה, ומה שהביא לכאן אותה ואותם לא היה מזל אלא מערך שיווק מתוחכם ויעיל, שבשנתיים האחרונות משמש חוד החנית של אחת התעשיות הרווחיות והצומחות בישראל – תיירות המרפא.

     

    תיירות מרפא היא נוהג נפוץ בעולם. ישראלים בעלי אמצעים נוסעים לעבור ניתוחים בניו יורק. אמריקאים דלי אמצעים נוסעים לעבור ניתוחים בהודו. לפי חברת דלויט, ב־2012 יצאו מארצות הברית לבדה 1.6 מיליון תיירי מרפא, והתעשייה העולמית תגלגל השנה כ־40 מיליארד דולר.

     

    בישראל הענף צומח בקצב חסר תקדים. מאז 2005 מספר תיירי המרפא בישראל שולש, וכך גם ההכנסות מהם. בית החולים הפרטי אסותא הכניס ב־2006 10 מיליון שקל מתושבי חוץ עשירים, והשנה יגיע ל־50 מיליון שקל מתושבי חוץ מכל המעמדות הכלכליים. בהדסה עשו בתחילת העשור 4 מיליון שקל לשנה מתושבי חוץ והשנה יעשו 70 מיליון. בשנה שעברה משרד הבריאות העריך שתיירות המרפא בישראל מגלגלת כ־102 מיליון שקל – ומתח ביקורת על כך שהכנסות בתי החולים מתיירות מרפא נשענות על ציוד שמומן בכספי ציבור, ושתורים של חולים ישראלים מתארכים כיוון שניתנת עדיפות לתושבים זרים שמשלמים עד פי שלושה עבור אותם טיפולים. אך בדיקת "מוסף כלכליסט" מגלה שממדי הענף והיקפי פעילותו בבתי החולים בישראל גדולים בהרבה ממה שפורסם, וכך גם ההכנסות שהוא מגלגל. הללו יעמדו עד סוף השנה על יותר מ־400 מיליון שקל, וממשיכות לגדול בקצב שעשוי להביא אותן למיליארד שקל במרוצת העשור הקרוב. ממדים אלה הופכים את התעשייה הזאת לאחת המעניינות בישראל, ולכזאת שיחסית לעוצמתה ומהירות צמיחתה, כמעט ואינה זוכה לסיקור הולם.

     

    לצמיחה הדרמטית בענף אחראי מודל עסקי מקורי שנרקח בשיתוף פעולה בין בתי חולים ליזמי הייטק ותיקים, שהקימו חברות שמתמחות בתיירות מרפא. המודל העסקי הזה מתוכנן למשוך אנשים כמו ויקטוריה: תושבים מרוסיה, מזרח אירופה ומדינות בעלות מערכת בריאות כושלת, שאינם אוליגרכים או מקורבים לשלטון – האוליגרכים והעשירים תמיד העדיפו לקבל טיפול בארצות הברית ומערב אירופה - אלא אנשים פשוטים ממעמד הביניים. כמו ישראלים ממעמד הביניים שמוכנים למכור בית כדי לעבור טיפול מציל חיים מעבר לים, כך אנשים חולים ברוסיה, מדינות הבלקן, קפריסין ואפריקה מוכנים לתת את כל מה שיש להם כדי לקבל בבית חולים מערבי טיפולים שמערכות הבריאות הלא מפותחות בארצם לא מסוגלות להעניק. הם ישלמו הרבה, ובמזומן, עבור הסרת ערמונית, צנתור ואפילו ניתוח פריצת דיסק. עבורם השאלה היא איך עושים את זה, ועבור בתי חולים בעולם, לרבות בישראל, השאלה היא איך מוצאים את האנשים האלה, מביאים אותם, ומטפלים בהם בתעריפים של 300%-150% מהתעריפים המקובלים במדינה.

     

    "יושב חולה בחבל הטטארי ברוסיה במרחק טיסה קצרה מכאן. השאלה שלו היא לאן נוסעים כדי לקבל טיפול ואיך עושים את זה, והשאלה שלי היא מי יכול להביא לי אותו", אומר ל"מוסף כלכליסט" דני אנגל, סמנכ"ל השיווק בבית החולים הפרטי אסותא, שכ־5% מהכנסותיו מגיעות כיום מתיירי מרפא. "הוא נכנס לאינטרנט. ברוסיה עוקבים אחרי מי שמחפש מילים כגון 'פוטין' ו'פצצה', אבל אף אחד לא רודף את מי שמחפש את המילה 'פרוסטטה'".

     

    תייר המרפא קורטיס ניקוס במיטתו בהדסה
    תייר המרפא קורטיס ניקוס במיטתו בהדסה צילום: מיקי אלון

     

    רשימת תוצאות החיפוש בגרסה הרוסית או הבולגרית של גוגל היא המקום שבו מתחילה פעילות השיווק הישראלית החדשה, שמחוללת מהפך בענף אחרי שבמשך שנים הוא נשען על מערכים יקרים של סוכני מכירות בעולם והשקעה בקשרים מקצועיים עם רופאים ובשכנועם להמליץ על טיפולים בישראל. בשנתיים האחרונות בתי החולים וחברות תיירות מרפא חדשות מחליפות את הסוכנים הנוסעים במומחי אינטרנט, שמקימים עשרות אתרים פרסומיים ברוסית, יוונית וערבית, ומוודאים שהללו יופיעו בראש רשימת תוצאות גוגל בעת חיפושים אחר "מחלות לב", "השתלות כבד" או "ניתוחים".

     

    כמה מהאתרים האלה הם פרסומות גלויות. למשל, בית החולים וולפסון בחולון מפעיל גרסה רוסית בכתובת wolfson-hospital.org.il, ובראשה מספר טלפון לשיחה חינם עם אחות דוברת רוסית. בגרסה העברית של אתר בית החולים אין מספר טלפון דומה. הדסה מפעילים גם אתר ברוסית וגם אתר בערבית, שכתובתו hadassah-med.com, וגם הוא מכיל דרכים נוחות ליצירת קשר. אתרים אחרים שעולים לרשת נראים כאתרים מקצועיים שמוקדשים למידע על טיפולים בישראל, ונקראים בשמות כגון israel-hospital.com, bestmedisrael.com, או med.israelinfo.ru. בזכות פעילות אינטנסיבית של קידום אתרים, הם מגיעים לראש תוצאות גוגל בגרסתו הרוסית, ועוקפים הן אתרים אחרים שמוקדשים לתיירות מרפא והן אתרים מקצועיים רבים. כמה אתרים, שגם הם מופעלים מישראל ומתוכננים למשוך גולשים סקרנים, נראים כמו אתרי מידע רפואי לכל דבר, ונקראים בשמות כגון yalmed.com ,help-patient.ru או doc4u.ru. אתרים כאלו אחראים ליותר מרבע מכ־30 אלף תיירי המרפא שיגיעו לישראל במהלך 2010, ולפי הגורמים בענף ששוחחו עם "מוסף כלכליסט", עוד ועוד אנשים מגיעים דרכם.

     

    טיפול וטיול - הכל כלול

     

    מרגע שהחולה משאיר את פרטיו באתר או מתקשר למספר החינם מתחיל שלב השיווק הישיר. אל החולה מתקשרת טלפנית ישראלית, לרוב בעלת הכשרה כאחות או עובדת סוציאלית ודוברת רוסית. הרצליה מדיקל סנטר, לדוגמה, מפעיל בעצמו אתרים פרסומיים בחו"ל ומוקד טלפונים שמאויש בדוברי 11 שפות שונות.

     

    הטלפניות־האחיות מנחות את החולים לשלוח העתקים מתיקיהם הרפואיים, וצוות עובדי חברת תיירות המרפא שכולל רופאים ישראליים בוחן את התיקים, רושם אבחנה וטיפול מומלץ, יוצר קשר עם בתי חולים ישראלים, ובתוך זמן קצר מחזיר לתושב הזר תוכנית טיפול והצעת מחיר. המחיר, כאמור, גבוה משמעותית מזה שנגבה מישראלים, אבל גם היחס בהתאם: מה שהחל בשיטוט באינטרנט נהפך עבור החולה הזר לאפשרות ממשית לעבור בתוך זמן קצר טיפול חיוני מידיו של אחד הרופאים הבכירים בישראל, ולקבל שירות שרבים מאזרחי ישראל אינם יודעים שמערכת הבריאות שלנו מסוגלת לו – והכל תוך קבלת הסברים מרופאים ואחיות, בשיחות טלפון ווידיאו בשלבים הראשונים ופנים אל פנים לאחר שהוא מגיע.

     

    אחת מחברות התיווך הגדולות היא איימר (iMER), חברה פרטית בבעלות צמד יזמי הייטק ובית החולים הדסה. איימר מפעילה תוכנה שמעבדת את המידע בתיקו הרפואי של כל חולה, ומעבירה את התיק דרך רשת ממוחשבת לרופא שמומחה לבעיה הרלבנטית. "מרגע ששלחו לנו תיק, החולה 'עולה על הגריל', ולמחרת כבר תחכה לו הערכה מסודרת", אומר ל"מוסף כלכליסט" אמתי רותם, סמנכ"ל השיווק של הדסה. "באחד מכל עשרה מקרים מגלים שהאדם זקוק לטיפול דחוף, ואז אנחנו יכולים להטיס אליו רופאים בהתראה מיידית".

     

    בית החולים אסותא
    בית החולים אסותא צילום: אריאל בשור

     

    רבים מהמרואיינים ביקשו לא להיחשף. בישראל, ברירת המחדל של חברות תיירות המרפא היא להוריד פרופיל. הן לא מחפשות לקוחות ישראלים, ומעדיפות לשמור את השוק הרווחי שלהן עם מעט חשיפה, מעט מתחרים ומעט רגולציה. המצב מתהפך, כמובן, כשמדובר בתקשורת במדינות שבהן אפשר לגייס לקוחות.

     

    "עבור רוסים זה כמו להגיע לבית חולים פרטי דובר רוסית בלב ישראל", אומר ל"מוסף כלכליסט" מקסים חולוד, מפיק בערוץ 1 הממלכתי של רוסיה. חולוד צילם באחרונה כתבה על מחלקת תיירות המרפא של בית החולים שיבא, וזכה לסיור מדוקדק ושלל ראיונות. "במחלקה שמענו רק רוסית. היועצת הרפואית הבכירה של המחלקה התראיינה ברוסית. אצלנו ברוסיה הרופאים טובים, אבל הטכנולוגיה לא עומדת בקצב. ולכן הרבה אנשים רוצים לבוא אליכם, כי במערב אירופה המחירים גם קצת יותר גבוהים וגם יותר קשה להסתדר שם ברוסית. זה עובר מפה לאוזן, ואנשים נכנסים לאינטרנט וברגע אחד מגיעים לאתר של שיבא".

     

    מלבד הסברת הפנים לדוברי רוסית, ישנו עוד שלב בטיפול בחולה הזר שמהווה מקור כוח ורווחים עבור התעשייה המתפתחת: לצד מחלקת התיאום הרפואי, החברות מפעילות גם מחלקה של סוכני נסיעות. תמורת תוספת נדיבה לתשלום אנשי מחלקת הנסיעות מסדירים את כל שהותו של החולה בישראל והופכים את ביקורו לחבילת "הכל כלול": טיסה, שהות, ביקורים באתרי תיירות ככל שהמצב הבריאותי מאפשר, וגולת הכותרת – טיפול רפואי. אנשי המחלקה מארגנים לו את כרטיסי הטיסה, המלון, ההסעות לבדיקות ולטיפולים, תזכורות לבדיקות דם וצום וטיולים מודרכים. כמה חברות גם מצמידות לתייר מלווה צמוד שמדבר בשפתו ועוזר לו בהתנהלות המינהלתית. "המלווה, אצלנו קוראים לזה 'שירות אסקורטינג', הוא משהו בין מליץ יושר לגננת", אומר הגורם באיימר. "הוא לוקח אותם בין הקומות, מוודא שלא דופקים אותם בתור, מתרגם להם. הוא לוגיסטיקאי, פסיכולוג וגננת ביחד".

     

    התייר זוכה לשירות פרטי ויוקרתי: כל הבדיקות והטיפולים מתבצעים במרוכז, במהלך שבועיים ולפעמים כמה ימים - בזמן שחולים במערכת הבריאות הציבורים ממתינים לפעמים חודשים בין בדיקה לבדיקה. מעטפת הליווי הצמודה הזאת ממשיכה עד סוף הטיפול וחזרתו של התייר לארצו, מלווה בהנחיות אכילה והתנהגות מתאימות, עם מספרי טלפון לחיוג במקרה חירום, ובלי 50, 100 או אף 150 אלף השקלים שהשאיר אחריו. ברוב הכסף הזה מתחלקים בית החולים וחברת תיירות המרפא, שמקבלת עמלה בגובה של 10%-30% מהתשלום על הטיפול, ועוד תשלומים שגבתה מהתייר על שירותים נוספים. "המחירים הם מודולריים", אומרת פעילה בתחום, "כל תייר בוחר את השירותים שהוא רוצה לקבל ואת רמתם, ועל זה משלם".

     

    אמתי רותם, מנהל שיווק הדסה עין כרם
    אמתי רותם, מנהל שיווק הדסה עין כרם צילום: מיקי אלון

     

    המיזם של מלך הפוקר

     

    חברת תיירות המרפא החשובה בישראל פועלת ממגדלי זיו ברמת החי"ל, תחת השם מש מד. היא אינה מוכרת מחוץ לענף, אף על פי שמאחוריה עומד אחד השמות המוכרים בזירת העסקים העולמית, אדם שלפני העלייה המטאורית של גוגל נחשב לאחד היחידים שיודעים איך לעשות כסף באינטרנט, נועם לניר.

     

    לניר (43) הוא בעברו מייסד חברת אמפייר אונליין. לפני חמש שנים אמפייר אונליין התמחתה בלהביא גולשים לאתרי קזינו של חברות אחרות ולקחת על זה עמלה. ההתמחות הזאת הכניסה לה כ־100 מיליון דולר בשנה והעלתה את שווי השוק שלה לממדים הבועתיים של 1.4 מיליארד דולר. ואז היא נפלה קורבן לתרגיל שעשתה לה ענקית ההימורים פארטי גיימינג: פארטי גיימינג ניתקה באחת את קשריה עם אמפייר אונליין, נתנה לצעד הזה ולחקיקה האמריקאית נגד הימורים ברשת לדרדר את מחיר המניה, ולבסוף רכשה את פעילות אמפייר בפחות מ־40 מיליון דולר. לניר לא יצא עני מהסיפור. הוא לקח את ההון שצבר ממימושים קודמים, הקים כמה חברות השקעה וקנה את השליטה ביצרנית תוכנת התרגום בבילון. אלא שבשנה שעברה החליט לשחזר את כישורי השיווק באינטרנט הישנים שלו, הפעם בעולם הרווחי של הרפואה הפרטית.

     

    לניר, שצוטט בעבר אומר "אני לא מבין בטכנולוגיה. אני בסך הכל סוחר טוב שיודע לזהות מגמות", הוא שזיהה טוב מכולם את מגמת ההסתמכות על הרשת, ואת העובדה שגם אם אוקראיני חולה לב בן 70 לא יחפש מידע רפואי בגוגל, ילדיו כן יעשו זאת.

     

    ומש מד היא הסמל של חברת תיירות המרפא היעילה והמדויקת, שמסתמכת על המגמה. מהמשרד במגדלי זיו היא מפעילה את כל מערך מציאת החולים ותפירת חבילות הטיפול והטיול. כיום היא מספקת חולים בעיקר לשיבא תל השומר, וולפסון ושערי צדק. באחרונה חתמה על הסכם עם בית החולים רמב"ם, והיא מעניקה שירותים גם למערכי תיירות המרפא של חמישה בתי חולים בשוויץ. לפי הערכות בתעשייה הישראלית הקטנטנה, לניר אחראי ליותר מ־30% מזרם תיירי המרפא שנכנס לישראל, וגוזר ממחזור העסקים שהוא מייצר דמי תיווך של 15%-10%. לפי מקורות שמקורבים לחברה, הכנסות מש מד עמדו בשנתה הראשונה על יותר מ־15 מיליון שקל מפעילותה בארץ, וכן הכניסה מיליונים נוספים מפעילותה באירופה.

     

    לניר סירב להתראיין לכתבה. גם הוא אינו זקוק לפרסום בתוך ישראל, לא למתחרים, תשומת לב הרשויות או צרות עין מצד שותפים עסקיים. יש לו ניסיון רע עם זה. אבל עובדים בבתי חולים שלניר מזרים להם קליינטים דיברו עם "מוסף כלכליסט" על אנרגיות יוצאות דופן ומעורבות רבה מצדו. "בשנה שעברה ראינו אותו פה כל יום", אמרה לנו עובדת באחד מבתי החולים. "אני רוצה שנועם יעשה בשבילי מה שעשה באמפייר" מוסיף דני אנגל מאסותא. "המהמרים שחיפשו כיף באינטרנט ושהוא הביא לאתרי הקזינו של לקוחותיו – אותם אני רוצה עכשיו כחולים אצלי".

     

    דני אנגל, אסותא: "מחכים שלדור הבייבי בומרז באמריקה ייגמר הביטוח"
    דני אנגל, אסותא: "מחכים שלדור הבייבי בומרז באמריקה ייגמר הביטוח" צילום: אריאל בשור

    חברת איימר שפועלת מקניון בית החולים הדסה בירושלים ותיקה מְמש־מד של לניר. זה שש שנים שהיא מייבאת תיירי מרפא גם בעזרת אתרים ברשת וגם בשיטות שהתיישנו – סוכני מכירות שפועלים בעולם ומנסים לאתר חולים שאפשר להפוך ללקוחות.

     

    ולדימיר, מנהל במפעל פלסטיק בסמרה בלב רוסיה, הגיע לישראל עם סוכן כזה לאחר שחלה בסרטן הדם. הוא עבר בהדסה ניתוח השתלת מח עצם. ביקוריו בבית החולים עלו לו כמעט 150 אלף דולר, ובביקורו האחרון סייע לו סוכן איימר לחתום על ההתחייבות הכספית האחרונה, בגובה 4,600 דולר.

     

    קורטיס ניקוס, תושב קפריסין בשנות ה־60 לחייו, כמעט מת בעקבות ניתוח לב לא מוצלח שעבר בקפריסין. בזמן שהיה במצב אנוש יצרה משפחתו קשר עם איימר, בעקבות פרסומיה של החברה בקפריסין. לישראל הוא הוטס באמבולנס מעופף, רופאי הדסה הצילו את חייו ובקרוב הוא עתיד להתחיל תהליך שיקום שבסופו יחזור לביתו - אחרי שישאיר מאחוריו קרוב ל־100 אלף דולר.

     

    אמתי רותם, מנהל השיווק בהדסה, מספר שמקימי איימר הופתעו בעצמם מהיקף ההצלחה. כיום הדסה הוא אחד משני בתי החולים הכי פעילים בתחום תיירות המרפא, והחולים שמגיעים אליו דרך איימר מכניסים לקופתו כ־70 מיליון שקל בשנה.

     

    המרכז הרפואי רמת אביב הוא אחד השחקנים המעניינים בענף. המרכז, שמנוהל על ידי איש העסקים איגור פיאטיגורסקי ונמצא בבעלות חלקית של חברות השקעה מרוסיה, נהנה מקשרים מסועפים במדינות ברית המועצות לשעבר. הוא מאתר ומביא תיירי מרפא, ומטפל בהם בזכות הרישיון שיש לו לבצע ניתוחי אורולוגיה, אורתופדיה, גינקולוגיה ופלסטיקה. וכאשר מגיע אליו תייר מרפא שזקוק לטיפול שאותו המרכז אינו יכול לספק, המרכז מפנה את התייר לאחד מבתי החולים בישראל – תמורת עמלה עבור הפניית החולה. אף על פי שהמרכז עובד גם עם קופות חולים וחברות ביטוח רפואי, גורמים המקורבים להנהלתו מסרו ל"מוסף כלכליסט" שתיירות המרפא היא כיום אחד ממוקדי הרווח העיקריים שלו.

     

    קודם נכבוש את מנהטן

     

    בבית החולים הפרטי הרצליה מדיקל סנטר החליט המנכ"ל פרופ' דן אופנהיים להעביר את המבנה המיועד לטיפול בתיירות מרפא לחזית בית החולים. בשנתיים האחרונות הגדיל את מצבת כוח האדם במחלקת הטיפול בתיירים ב־30%, ולפני ארבעה חודשים פתח מחלקת שיווק באמצעות האינטרנט, שבעזרתה הוא מקווה להיפטר מהמתווכים וליצור קשר ישיר עם תיירי המרפא המזרח־אירופים. "זה שוק גדול, עוצמתי ומתפתח", אופנהיים אומר ל"מוסף כלכליסט", "ואנחנו משקיעים בו מיליונים. קיבלנו החלטה אסטרטגית להשקיע בשיווק באינטרנט, ויש לנו תקוות גדולות לגביו ולגבי שוק הטיפול באזרחים זרים".

     

    אופנהיים אומר שבבית החולים שלו הוא גובה תעריפים כפולים מאלה שהוא גובה מישראלים, "אבל אנחנו עדיין זולים בכ־30% ממערב אירופה. ברפואה הציבורית יש טופסי 17, הנחות גדולות, סחבת על חברות ביטוח. בתיירות המרפא יש פתאום תנועה של 60-50 מיליון שקל במזומן. בגלל זה גם בתי החולים הציבוריים בתמונה ויש תחרות כה גדולה. לכן גם המחירים הגבוהים אצלנו. אנחנו ממצבים את השירות שלנו כמוצר בוטיק, עם מחלקות קטנות יותר, יחס מאוד אישי, עד 20 חולים במחלקה ותשתיות מאוד איכותיות. אנחנו מציעים גם טיולים, הסעות, ספא, פדיקור, שירותי מזכירות, סוויטות ב־1,000 דולר ללילה. מה שפעם היה חלק קטן מפעילות קשרי החוץ שלנו נהפך למחלקה יוקרתית, רווחית וצומחת.

     

    "ישראל מתאימה לתיירות מרפא מאותן סיבות שאנחנו טובים ביצוא ביטחוני", ממשיך אופנהיים. "יש לנו שם של מקצוענים בתחום, ואנשים שמדברים כמעט כל שפה. כעת, בזכות האינטרנט והקלות שבה הוא יכול להביא אותנו לכל מקום בעולם, בתי החולים בישראל יכולים להיהפך למתחרים ברמה עולמית".

     

    נטלי שטיינר אי. אס. אי: "בקרוב נמצא עצמנו בתחרות מול טורקיה"
    נטלי שטיינר אי. אס. אי: "בקרוב נמצא עצמנו בתחרות מול טורקיה"

     

    מי שבשנה האחרונה מנסה להפוך את ישראל לשחקן בינלאומי משמעותי בשוק תיירות המרפא היא נטלי שטיינר, בתו של מייסד ספקית המכשור הרפואי אי.אס.אי ומנהלת המחלקה הצעירה של שיווק תיירות מרפא בחברה. שטיינר אמנם אינה מוכרת כיבואנית תיירי מרפא מחו"ל, אך בשנה החולפת היא מנסה לעשות את מה שרוב העוסקים בתחום לא מעוניינים בו: העלאת המודעות לענף והכנסתו לשיח הציבורי. שטיינר ארגנה כנס ישראלי בנושא תיירות מרפא ומנסה לגייס את משרד התיירות לקמפיין משותף שתכליתו למשוך לישראל תיירים חולים מארצות הברית, ולמצבה לא רק כיעד לטיפולי לוקסוס עבור תושבי מדינות בעלות מערכות בריאות חלשות, אלא גם כאופציה זולה עבור תושבי ארצות הברית.

     

    "אמריקה היא לבדה השוק הכי גדול בעולם בתחום, ואי אפשר להתעלם ממנה", שטיינר אומרת ל"מוסף כלכליסט". "מובן שזה שוק אחר, וידרוש התנהלות מול חברות ביטוח ומעסיקים בעוד שברוסיה ההתנהלות היא בעיקר מול אנשים פרטיים, והרבה יותר קלה. אבל עוד ועוד מדינות נכנסות לתחום תיירות המרפא, ובקרוב נמצא את עצמנו מתחרים בירדן וטורקיה. ישראל חייבת לראות בתיירות המרפא יעד, ולמצוא כיוונים לצמוח אליהם", היא אומרת. "בקרוב עומד להיגמר ביטוח הבריאות הטוב של דור הבייבי בומרז, וכולם יעברו לביטוחי בריאות לא מספקים שיאלצו אותם לחפש טיפולים זולים יותר, מחוץ לאמריקה", מסכים דני אנגל מאסותא. "כולם מזהים את תמונת הענק המקרטע, ומנסים לתת בו ביס. וכל מי שיצליח לקחת ממנו פרומיל אחוז ירוויח הרבה מאוד כסף. אז כעת יש לך שתי אופציות, לבוא כחרגול גדול ולהדוף החוצה את כל הטרמיטים הקטנים, או להמשיך במלחמות היהודים. זה שוק קשה".

     

    עלויות ניתוח לתייר
    עלויות ניתוח לתייר

     

    מי באמת משלם

     

    וישנם כמובן מי שעשויים להיפגע מצמיחת תיירות המרפא - החולים הישראלים. "זה חשבון פשוט", אומר גורם בהדסה שסירב להיחשף. "טיפול בישראלים משאיר את בית החולים בגירעון או לכל היותר מאוזן. טיפול בזרים מייצר ברווח. משרד הבריאות מכתיב את התעריפים לניתוחים ולימי אשפוז של ישראלים, קובע את המשכורות ומתכנן הכל כך שבתי חולים לא יוכלו להרוויח. תיירות המרפא היא הדובדבן שלנו".

     

    "שלא יהיו טעויות", מוסיף רופא שנותן שירותי תיירות מרפא במסגרת אחד המרכזים הרפואיים בישראל, "במוסד פרטי, תיירות המרפא לא באה על חשבונה של שושנה מזרחי. בבתי חולים ציבוריים היא בהחלט כן. התשתיות, הזמן, כולם ממומנים בכספי מסים, ושלא יספרו לך סיפורים על 'עד 15:00 זה ציבורי, מ־15:00 זה לא'. אי אפשר לנתח שני אנשים בו זמנית, ולכן כל תייר שמשלם הרבה ועוקף בתור נכנס על חשבון אלה שתלויים בקופת חולים. חוק ביטוח הבריאות לא נועד לממן מיזמי רפואה פרטית בבתי חולים ציבוריים. אבל בתי החולים, הם רוצים את הכסף ומה אכפת להם למי שייך כיס המרה שהם מוציאים.

     

    "יש דרך אחרת", ממשיך הרופא. "תיירות המרפא צריכה היתה לעודד הקמה של יותר בתי חולים פרטיים אמיתיים. יש פה הזדמנות אמיתית לפתח ענף חדש אמיתי בכלכלה של ישראל, ולא סתם להעשיר את המערכת שממילא ממומנת בכספי משלם המיסים. אם למערכת הציבורית אין כסף היא צריכה להתייעל, לא לעבור הפרטה שקטה". הביקורת של הרופא, העובד במרכז רפואי פרטי, נשמעת חמורה במיוחד על רקע דו"ח מבקר המדינה משנת 2009, שבו נכתב כי בבית החולים שיבא חולים ישראלים נאלצים להמתין שלושה חודשים לניתוחי הסרה של גידולים ממאירים ובבתי חולים אחרים ההמתנה לניתוחים חיוניים יכולה להימשך יותר משנה. הדו"ח מתח ביקורת מפורשת על כך שמסגרות העבודה אחר הצהריים של בתי החולים מחמירות את אי השוויון בין חולים שונים. באותן שעות אחר הצהריים מבוצעים ניתוחים פרטיים, לרבות ניתוחי תיירות מרפא. בדו"ח סיכם את הבעיה כך: "שיקולים כלכליים־מינהליים מכתיבים קבלת החלטות בנוגע לביצוע ניתוחים ולקיצור תורים".

     

    "זאת אחת הסיבות שלא רוצים לדבר על התחום הזה", אומר גורם באחד מבתי החולים הציבוריים הגדולים. "תיירות המרפא היא עסק נהדר. היא מאפשרת לכסות גירעונות, לצבור ניסיון, לתגמל אנשי צוות כדי שלא יברחו – וגם האוצר מרוויח מזה שבית החולים משגשג ולא בגירעון. הבעיה היא שזה יעצבן את הישראלים, שצריכים לחכות כמה חודשים בזמן שתייר מחכה יומיים. זה שהישראלי ייהנה מפירות הכסף והטכנולוגיה שהכסף יממן, זה לא מעניין אף אחד".

     

    "הטיפולים אחרי 15:00 לא באים על חשבון ישראלים", אומר ל"מוסף כלכליסט" גורם בכיר בהנהלת אחד מבתי החולים הגדולים בישראל. "בבתי חולים אחרים, בשעה שלוש הרופאים נעלמים לקליניקה הפרטית שלהם או לוקחים עוד משמרת שמתוגמלת על ידי בית החולים. מה שיש עד שלוש זה מה שמשרד הבריאות מתקצב. אם היו רוצים, אפשר היה לגמור בחודש אחד את כל החלפות המפרקים לכל הישראלים שמחכים בתור, היה אפשר לגמור את כל ניתוחי הקטרקט בישראל בחודשיים. אבל אין תקציב. המדינה החליטה מה התקציב לכל נושא, והוא זה שמכתיב את ההספק. וכמו בכל עולם הרפואה היום, מי שלא רוצה לחכות יכול ללכת למצוא פתרון במקום אחר".

     


    125 תגובות ל ”חשיפת "כלכליסט": העיסוק החדש של נועם לניר: יבוא חולים לישראל“

    (125 תגובות)
     
    נושאים
    בארץ רכב עסקי ספורט משפט קריירה קריקטוריסט אפליקציות נדלניסט עולם פנאי 2014 וידאו צרכנות דיגיטלית תעופה ותיירות מינויים חדשים ארכיון שערים טכנולוגי חינוך פיננסי פרסום ושיווק אינטרנט דעות אחריות וסביבה מיוחדים פוטו כלכליסט
     
    השוק
    מקור נתוני הבורסה: קו מנחה /   bizportal
     
    אודות
     
    כלים
    דיוור אלקטרוני Radware Connector Supersize - עיצוב אתרים YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציות