• תפריט
מוסף 8.7.10

חשיפת מוסף "כלכליסט": חידה לוגית

600 עובדים, אלופים במיל', בכירי שב"כ, חוזים במפרץ הפרסי, עימותים עם תעשיית הביטחון הישראלית ודיבורים על עסקאות של מיליארדים. מה באמת עושה לוג'יק, חברת ביטחון הפנים השאפתנית של מתי כוכבי, ולמה איש לא שמע עליה

שי אספריל ונעמה סיקולר 08:3108.07.10

המילה המסתורית ביותר בעולם ההייטק הישראלי כיום היא "לוג'יק". עובדי החברות הגדולות בענף – אמדוקס, נייס, קומברס, אלביט והתעשייה האווירית – נתקלו בשם לראשונה ב־2008. אז, בשיאו של המשבר, חברה בשם זה צצה משום מקום והחלה לשאוב אליה בדממה את מפוטרי ההייטק. הגיוס השקט לא נפסק מאז, ומאות מכתבי התפטרות כבר נערמו במחלקות משאבי האנוש של חברות הטכנולוגיה הישראליות.

מתי כוכבי מתי כוכבי

ללוג'יק אין אתר אינטרנט. אין לה מחלקת שיווק. יש לה רק לקוח אחד - חברה פרטית שרשומה בשוויץ, ובעליה נותרים אלמונים מאחורי חברה שהוקמה באיי הבתולה. מאות עובדיה הישראלים עובדים זה שלוש שנים תחת מעטה חשאיות במרכזי הפיתוח של החברה בהרצליה, בנתניה ובקיבוץ יקום. ואף על פי שמדובר באחת החברות הצומחות בעולם – מאז הקמתה בסוף 2006 גדל מספר עובדיה מ־20 ל־600 - היא לא נחשפה מעולם. צמיחתה ופעילותה התרחשו בחשאי, ועובדיה הוחתמו על הסכמי סודיות דרקוניים שאוסרים עליהם לדון בעבודתם גם לאחר שיעזבו את החברה, ומחייבים אותם לדווח להנהלה על כל ניסיון לפנות אליהם. ויש לעובדים אינטרס לקיים את הסכמי הסודיות, שכן המשכורות בלוג'יק הן מהגבוהות בענף ההייטק בישראל, ומגיעות לעד פי שניים מהמקובל בחברות אחרות.

 

תחקיר "מוסף כלכליסט", שכלל התחקות אחר פעילות החברה, ושיחות עם עשרות מעובדיה ובכיריה בעבר ובהווה, עם שותפים עסקיים, מתחרים וגורמים המקורבים לפעילותה, גילה את הסיבה לחשאיות. לוג'יק היא חברה לפיתוח טכנולוגיות ביטחוניות שאינה פועלת תמיד לפי כל הקודים המקובלים בענף זה בישראל. היא עוסקת בטכנולוגיות מהמתקדמות בעולם בתחום ה"הומלנד סקיוריטי" – אמצעים מתקדמים לציתות ומעקב, ניתוח בזמן אמת של התנהגות קהל ומתן התרעות ביטחוניות – ומשווקת אותן למדינות בעולם הערבי, בדרום אמריקה ובאפריקה. היא מטשטשת את זהותה הישראלית ומנהלת את עסקיה באמצעות הפעלת חברה שוויצרית, שנהנית מהרווחים ואינה משלמת מס בישראל. היא הפכה ליריבה של חברות טכנולוגיה ביטחונית שאיתן עבדה, ובחוג המצומצם של בכירי תעשיית הטכנולוגיות הביטחוניות היא נחשבת לחברה שנבנתה בצלמו ובדמותו השנויה במחלוקת של מייסדה, המיליונר ואיש העסקים הישראלי לשעבר מתי כוכבי.

 

פיגוע התאומים כהזדמנות

 

על מתי כוכבי (48) ידוע מעט. הוא חיפאי שבשנות התשעים היגר לניו יורק והתעשר בעסקי נדל"ן. אנשים שמכירים את פעילותו סיפרו ל"מוסף כלכליסט" שכוכבי החליט בתחילת העשור להיהפך לדמות עסקית מובילה בענף ההומלנד סקיוריטי, לאחר שזיהה את הצמיחה הצפויה בשוק לאחר פיגועי 11 בספטמבר. אלה הביאו את הממשל האמריקאי להקים את "המשרד לביטחון המולדת" ולתקצב אותו במיליארדי דולרים, ובעקבותיהם גם בריטניה ומדינות נוספות הקדישו תקציבי ענק לרכישת טכנולוגיות ביטחון פנים. "כוכבי זיהה את המגמה", אומר ל"מוסף כלכליסט" בכיר בחברה המתחרה בלוג'יק. "הוא יזם אמיתי, שיודע לחזות מגמות הרבה לפני אחרים".

 

כוכבי הקים כמה חברות לשיווק טכנולוגיה ביטחונית לנמלי ים ותעופה, ובשנת 2004 הקים בשוויץ את החברה שנהפכה לחברת הדגל שלו, AGT, "אסיה גלובל טכנולוג'יז", שהציעה "פתרונות כוללים" לאבטחת מדינות ומתקני תשתית חשובים. הוא הציע מערכות מורכבות של מצלמות מעקב, מנעולים ביומטריים ואמצעים לאיתור נשק. החזון שלו היה אבטחת תשתיות לאומיות ברחבי העולם, מבארות נפט ברוסיה, דרך מכרות יהלומים באפריקה ועד נמלי תעופה בקולומביה. הבחירה להקים את חברתו בשוויץ היתה נבונה, שכן לחברות אמריקאיות קשה לעתים לעשות עסקים עם משטרים בסין, באפריקה ובמפרץ הפרסי, אפילו כאשר מדובר בכאלה שמדיניותם היא פרו־אמריקאית. הניטרליות השוויצרית היא יתרון בשוק האבטחה העולמי.

 

אלא שכוכבי גילה שאין די ברכישת זכויות לשיווק מערכות ביטחוניות, ושהוא זקוק ליתרון נוסף – מוצרים בעלי ייחוד. הוא החליט לפתח בעצמו טכנולוגיות, אך התקשה למצוא בשוויץ אנשי הייטק שענו על דרישותיו ושנהנו מידע בתחומי מודיעין וביטחון מהסוג שנצבר ברפא"ל, בתעשייה האווירית וביחידה 8200. גורמים שמכירים מקרוב את פעילות לוג'יק מספרים שכוכבי נזקק ל"דנ"א" הישראלי, ולכן הקים בארץ את זרוע המחקר והפיתוח של AGT, לוג'יק. את המנכ"לית הראשונה, עוזרתו האישית הילה מרון, החליף כעבור כמה חודשים באל"מ (מיל') עופר בורין, לשעבר מפקד יחידת תוכנה בחיל האוויר ובכיר באלביט מערכות ובנס טכנולוגיות. בורין גייס את 20 העובדים הראשונים בחברה, ובנובמבר 2006 היא נרשמה ברשם החברות.

 

המבנה המסורבל של לוג'יק – חברה ישראלית, שרשמית מוחזקת על ידי חברה מאיי הבתולה בשם הרווי פיינס, ושעיסוקה היחיד הוא אספקת שירותים לחברה שוויצרית בשם AGT – מאפשר שני דברים: טשטוש הזיהוי הישראלי, וחיסכון במס. ההכנסות מגיעות לקופת החברה השוויצרית, שמעבירה ללוג'יק תשלום קבוע עבור הוצאות התפעול שלה. משרד עורכי הדין שמטפל בענייני לוג'יק בישראל הוא הרצוג, פוקס נאמן, ועורך הדין הצמוד לחברה שם הוא עו"ד אל"מ (מיל') דניאל רייזנר, לשעבר בכיר בפרקליטות הצבאית.

 

חברת לוג'יק חברת לוג'יק צילום: נמרוד גליקמן

 

בינואר 2007 החל כוכבי לאייש את לוג'יק בכמה מהדמויות הבכירות ביותר בענף המודיעין והביטחון בישראל. תחילה מינה ליו"ר את אלוף (מיל') עמוס מלכא, שמאז פרישתו ב־2002 מראשות אמ"ן לא ביצע תפקידים משמעותיים. אחריו גייס דמויות ביטחוניות בכירות אחרות, ביניהן אלוף (מיל') דודו בן בעש"ט שהיה מפקד חיל הים במלחמת לבנון השנייה, תא"ל (מיל') אריה טסלר, לשעבר מפקד אוגדת שריון, תא"ל עמרי דגול, בעבר ראש מספן ציוד בחיל הים, ואל"מ (מיל') צבי טויזר, שגוייס כדי לנהל את פיתוח פתרונות האבטחה למטוסים. גם מקורבו של אביגדור ליברמן חגי פלד, בעבר מפקד הימ"מ וכיום מנכ"ל המשרד לביטחון פנים, נשכר כיועץ חיצוני. שניים מיוצאי צמרת קהילת המודיעין בישראל מונו לדירקטורים בחברה. תפקידם של אלה היה בעיקר לפתוח דלתות, לשכנע עובדי הייטק מבוקשים לבחור בחברה הצעירה, והחשוב מכל, ליצור שיתופי פעולה עסקיים עם ארגונים ביטחוניים וחברות טכנולוגיה גדולות, לצורך עבודות הפיתוח של לוג'יק. אך כוכבי עצמו נותר זה שדרכו נקבע הכל. "מהיום הראשון ועד היום, לוג'יק היא עסק של בן אדם אחד", אומר ל"מוסף כלכליסט" גורם שהיה מקורב בעבר להנהלה הבכירה של החברה. "עמוס מלכא הובא למעשה כלוביסט. וזה לא יוצא דופן. מקובל בחברות כאלה לקחת אלוף שיפתח דלתות וייצור תדמית מכובדת".

 

אבטחה ישראלית במפרץ

 

עיקר עבודתו של כוכבי היתה להסתובב בעולם כמנכ"ל AGT, ולשווק את מערכות האבטחה שחברתו פיתחה. ל"מוסף כלכליסט" נודע כי החוזה הגדול ביותר של AGT נחתם עם מדינה במפרץ הפרסי ששמה לא הותר לפרסום. AGT חתמה עם המדינה על עסקה להטמעת טכנולוגיות להגנה על גבולות ועל בארות נפט ותשתיות לאומיות אחרות, ולהפיכת בירתה ל"עיר חכמה", שמנוטרת בזמן אמת על ידי מערכת אבטחה מרכזית. המערכת ש־AGT התקינה בבירת המדינה הערבית מאפשרת בין היתר להתחקות אחרי מסלולי תנועתם של אנשים בכל רחבי העיר. בחומרי שיווק של AGT שהגיעו לידי "מוסף כלכליסט" מסבירים אנשי השיווק שלה, ובהם בכירים לשעבר בחיל הים ובמנגנוני הביטחון של הודו, שמערכותיה "יודעות לנתח בזמן אמת צילומי אבטחה, לזהות דפוסים חשודים, ולתרגם את הנתונים למידע מודיעין מעשי שמאפשר למנוע את האיום". מערכות כאלה נהפכו מדוברות בעת האחרונה. בפרשת חיסול בכיר חמאס מחמוד אל־מבחוח בתחילת השנה פורסם כי משטרת דובאי הסתייעה במערכת אבטחה מרכזית כדי לזהות את המתנקשים.

 

מתי כוכבי יחד עם עבדאללה, מלך ירדן וג'ף ליהמן מתי כוכבי יחד עם עבדאללה, מלך ירדן וג'ף ליהמן

 

משיחות ש"מוסף כלכליסט" ערך עם עובדים בדרגים שונים בלוג'יק עולה כי עיקר עבודתה של החברה אינו פיתוח מערכות האבטחה, אלא בעיקר "אינטגרציה" שלהן – רכישת מוצרים וטכנולוגיות מחברות אחרות, רובן ישראליות, ואריזתם לכדי מעטפת מוצרים ושירותים כוללת וממותגת. עבור הפרויקט במדינת המפרץ, לדוגמה, רכשה לוג'יק מערכות שליטה ובקרה מתוצרת נס טכנולוגיות, מצלמות מחברת קונטרופ, גדרות חשמליות מחברת אר־פר אלקטרוניקה, שירותים הנדסיים מאפקון הנדסה, מערכות מכ"ם מחברת אלתא, כלי טיס למשימות מודיעין מחברת ראדום, ועוד עשרות מוצרים מחברות אחרות. עבודתם של מהנדסי לוג'יק היתה לקשר בין כל המוצרים הללו לכדי חבילה אחת, להטמיע אותה בבירתה של מדינת המפרץ שאיתה עבדה, ולתדרך את כוחות הביטחון של העיר בשימוש במערכת. את התדרוך, דרך אגב, ביצע צוות ישראלי בראשות תא"ל טסלר, שמאז פרש מהחברה. עובדים ישראלים שהטמיעו את המערכת במדינת המפרץ שאיתה עבדה לוג'יק סיפרו ל"מוסף כלכליסט" כי כמו פעולות השיווק של החברה בעולם הערבי, גם הטמעת המערכת נעשתה בעקיפין, ודמתה למבצע מודיעיני. לדבריהם, הם הגיעו לעיר במטוס פרטי שהמריא מקפריסין, והציגו עצמם כעובדי AGT השוויצרית.

 

דוד בן בעשט דוד בן בעשט צילום: אלעד גרשגורן

"יש לכוכבי קשרים ברמות גבוהות בנסיכויות המפרץ", אומר ל"מוסף כלכליסט" עובד לשעבר בלוג'יק. "הייתי איתו במדינה הערבית כמה פעמים, וראיתי איך באים לקחת אותו עם רכבים משוריינים לארוחות ערב מפוארות ולמלונות יוקרתיים".

 

אלא שכיום לא ברור עד כמה קשריו של כוכבי מסייעים לו להשיג פרויקטים נוספים בקנה מידה גדול. באתר הרשמי של AGT נכתב כי החברה מעורבת ב"פרויקטים בהיקף של יותר מ־7 מיליארד דולר", אולם גורמים בתעשייה ששוחחו עם "מוסף כלכליסט" טוענים כי הם מתקשים להאמין שבשוק תחרותי כל כך החברה הצעירה מצליחה לגרוף סכומי כסף כה גבוהים. לטענתם כוכבי מתקשה בימים אלה לקנות אחיזה נרחבת בשווקים שסימן לעצמו.

 

ממידע שהגיע לידי "מוסף כלכליסט", כוכבי התמודד ללא הצלחה במכרז להטמעת טכנולוגיית "עיר חכמה" בבירת קולומביה בוגוטה. הוא שלח לקולומביה כנציגו את ד', בכיר לשעבר בקהילת המודיעין הישראלית, שניגש למכרז בשמה של חברה שכוכבי הקים במיוחד לשם כך. במקרה אחר שלח כוכבי לניגריה את י', בכיר ביטחוני אחר, כדי להתמודד על מכרז לאספקת טכנולוגיות מיגון לאבטחת צינורות נפט במדינה. בשני המקרים נבחר לבסוף ספק אחר.

 

עימות עם התעשייה האווירית

 

מתי כוכבי עשה את עיקר הונו בשנות התשעים, ככל הנראה מעסקי נדל"ן, לאחר שבגיל 30 היגר מחיפה לניו יורק והתיידד שם עם עורך הדין היהודי־אמריקאי המשפיע מרטין אידלמן ועם סטיבן רוס, איל נדל"ן יהודי־אמריקאי שהונו מוערך בכ־3 מיליארד דולר ושייסד את תאגיד פיתוח הנדל"ן רילייטד. במשך שנים הוא שכר מרוס משרד ענקי במגדלי טיים וורנר סנטר שקבוצת רילייטד בנתה, והציג עצמו כחלק מהקבוצה.

 

עמוס מלכא עמוס מלכא צילום: שאול גולן

 

על כמה פנים בדמותו של כוכבי אפשר ללמוד מהאופן שבו נכנס לעסקי ההומלנד סקיוריטי, ומרשמים שנשארו אצל כמה מהאנשים שאיתם עבד בלוג'יק ו־AGT, כמו גם בכמה מיזמים אחרים שהקים בתחום. למשל מאחריתה של חברת טכנולוגיות הביטחון שכוכבי הקים שנתיים לפני הקמת AGT. החברה, סנטרי טכנולוג'י גרופ (STG), רכשה זכויות לשיווק טכנולוגיות אבטחה לנמלי תעופה וכן השקיעה בסטארט־אפ שפיתח מזל"ט שממריא אנכית, תמורת הזכות לשווק את המזל"ט לכשיושלם. כוכבי גייס ל־STG כשותף וכמנכ"ל את מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל') איתן בן אליהו, את מנכ"ל אלביט לשעבר יגאל ברוכי ואת מהנדס האווירונאוטיקה אל"מ (מיל') אלי גמזון. אך החברה לא התרוממה, ולא הצליחה לשמור על לקוחותיה ועל משקיעיה. בשנת 2006 בן אליהו הפסיק לנהל אותה ונשאר רק בעל מניות. ב־2008 ברוכי עזב – על רקע מחלוקות עם כוכבי, לפי מה שסיפרו ל"מוסף כלכליסט" גורמים המכירים את החברה. ב־2009, כאשר נסגר הסטארט־אפ Vertical UAV שפיתח את המזל"ט הממריא אנכית, אמר גמזון בראיון: "דווקא ניסינו לגייס עוד כסף, אבל אף אחד לא הסכים לממן את הפרויקט. אפילו בן אליהו עם הקשרים שלו לא הצליח לשכנע משקיעים".

 

חברה אחרת שכוכבי הקים ב־2004 כדי למכור מערכות מכ"מ לשדות תעופה בעולם היתה די סקיוריטיס, שהוקמה בשיתוף אלתא, חברה־בת של התעשייה האווירית. כוכבי הביא את המימון ואלתא את הטכנולוגיה. הקמת החברה דרשה אישור חריג מהממשלה, כיוון שאלתא היתה בבעלות חברה ממשלתית. האישור החריג ניתן בישיבת ממשלה בשנת 2006. ראש הממשלה היה אז אהוד אולמרט. אך גם די סקיוריטיס לא המריאה. גורמים באלתא טוענים עד היום שבשנת 2006, שנה שבה די סקיוריטיס הפסידה 9.2 מיליון דולר לפי תשקיף של התעשייה האווירית, כוכבי ניצל את הטכנולוגיות של אלתא גם בחברות אחרות שלו, בלי לשתף את אלתא בפירות. מלוג'יק נמסר בתגובה כי "החברה היתה ונשארה ביחסים עסקיים מצוינים עם אלתא".

 

איתן בן אליהו איתן בן אליהו צילום: עמית מגל

החשדות לא הפכו לתביעה משפטית, אך המתיחות הביאה ב־2007 לפירוק השותפות. אלתא מכרה את חלקה בחברה ברווח הון של 9 מיליון דולר, אך מנהליה עדיין מרגישים רע. "עד היום זוכרים את זה לכוכבי בתעשייה האווירית, בעיקר בדרגי הניהול הגבוהים", אומר ל"מוסף כלכליסט" גורם בכיר בתעשייה האווירית. אלא שכיום התעשייה האווירית ממשיכה למכור מוצרים לכוכבי. לדברי אותו גורם, התעשייה האווירית עדיין מוכרת ציוד לחברות של כוכבי, אך אינה רואה בכך שותפות. "הוא מוכן לשלם והרבה, ואנחנו מוכרים לכל מי שמוכן לשלם ועומד בתנאים שמכתיב משרד הביטחון. אבל למכור מערכות זה דבר אחר. להיות שותפים של מתי כוכבי אין לנו עניין".

 

בשנת 2004, במקביל להקמת AGT ודי סקיוריטיס, וכאשר חברת STG שלו פועלת בשוק האמריקאי, השיק כוכבי פרויקט אחר, ציבורי ומתוקשר, שנועד למצב אותו כנדבן התומך בתהליך השלום. הוא הקים את קרן Bridging The Rift, "מגשרים על הקרע" בעברית, והודיע כי ישקיע בהקמת מרכז מחקר על גבול ישראל וירדן, שישמש מדענים משתי המדינות. את החסות האקדמית נתנו למרכז האוניברסיטאות האמריקאיות קורנל וסטנפורד, וישראל וירדן תרמו כל אחת 300 דונם לשטח שעליו יוקם המרכז. במרץ 2004 השתתף כוכבי בטקס הנחת אבן הפינה, כשלצדו שר האוצר דאז בנימין נתניהו וכן שר התכנון ושר החינוך של ירדן. עם האורחים מחו"ל נמנו ידידיו רוס ואידלמן. עם הדמויות הבכירות בישראל שהביעו באותה תקופה הערכה לפרויקט נמנו מיכאל שטראוס, דב לאוטמן, שמואל דנקנר וראש הממשלה דאז אריאל שרון. אלא שבשש השנים שחלפו מאז, הפרויקט לא התקדם במאום. עיתונאים שפנו אל כוכבי ואל קרן BTR נענו כי "העבודה נמשכת והמרכז יוקם", אך בשטח לא קרה דבר. באחרונה נמסר ממקורביו של כוכבי כי הפרויקט "הוקפא בשל החלטות ממשלה".

 

מה עוד יש לו?

 

אף על פי שלוג'יק מקיימת קשרים עסקיים עם רוב חברות הטכנולוגיה הביטחונית בישראל, חלק ניכר מפעילותה עדיין נחשב תעלומה. "זו לא חברה מסודרת. זו חברה עלומה", אומר בכיר באחת מחברות התוכנה הגדולות בארץ. "אני לא יודע איך היא מקבלת את הפרויקטים שלה ואילו פרויקטים נוספים יש לה מלבד הפרויקט באותה מדינת מפרץ". "אף אחד לא יודע מה הניסיון של כוכבי שבזכותו זכה בפרויקט במדינת המפרץ", מוסיף גורם בתעשיה הביטחונית, "אבל מה שברור הוא שקל לו יותר לפעול במדינות שאליהן המתחרים שלו בישראל לא מעזים להתקרב. הוא מוכן להעז יותר. במדינות מסודרות יחסית כגון קולומביה או דרום אפריקה יהיה לו קשה הרבה יותר לזכות בפרויקטים". "השאלה שכולם שואלים היא איך הוא זכה בפרויקטים גדולים? על סמך מה?", אומר גורם נוסף שעבד בעבר עם AGT. "מה השיקולים של לקוח לתת לו את הפרויקט? האם החבילה של לוג'יק טובה יותר מחבילה גרמנית או צרפתית?".

 

גורמים בתעשייה מעריכים שההזדמנות שכוכבי גילה היא "הרצון של מדינות בעולם הערבי ליהנות מהדנ"א הישראלי", כפי שמגדיר זאת גורם בכיר בתעשייה הביטחונית. לדבריו, הלקוחות של כוכבי בעולם הערבי יודעים בדיוק ממי הם קונים את הטכנולוגיה, וכמו כוכבי גם הם מעדיפים את מדיניות הטשטוש. "אני אישית לא הייתי מרגיש נוח לעבוד בחברה כזאת", מוסיף הגורם, ובכיר לשעבר בלוג'יק שסירב לשוחח עם "מוסף כלכליסט" אמר רק משפט אחד, דומה באופיו: "עזבתי כי הרגשתי לא נוח עם היעדים שבהם פועלת החברה".

 

שמה של לוג'יק, מסיבה שאינה ברורה, גם לא מופיע ברשימת האינטגרטורים של מערכות ביטחוניות שמשרד הביטחון מפרסם מדי שנה. עם זאת, גורמים בחברה טענו בפני "מוסף כלכליסט" כי כל פעילותה חשופה לפיקוח משרד הביטחון. מהמשרד נמסר: "איננו נוהגים לפרט בנושאי יצוא ביטחוני או בסטטוס רישיונות לחברות. כעיקרון, הפרסום במדריך ניתן לתעשיות ישראליות ביטחוניות שמשלמות כסף על הפרסום. השיקול אם לפרסם במדריך נתון בידי החברה".

 

מה שכסף קונה

 

בינתיים לוג'יק ממשיכה לגייס עובדים מחברות הייטק ומוסדות ביטחוניים, ולהציע להם אלפי שקלים יותר מבמקום עבודתם הקודם. לפי בדיקת "מוסף כלכליסט", עלות המשכורות שהחברה משלמת לעובדיה בישראל מגיעה לעשרות מיליוני שקלים בשנה. לוג'יק גם ממשיכה לשלוח למדינות שונות בעולם את נציגי השיווק שלה, כמה מהם בכירים לשעבר בקהילת המודיעין. לפי הערכות, בשלוש שנות פעילותה של החברה כבר עזבו אותה יותר ממאה עובדים. "כשאתה מגייס כל כך הרבה אנשים ממקומות שונים בבת אחת קשה ליצור חברה אחידה", אמר ל"מוסף כלכליסט" עובד לשעבר. "היה הרבה בלגן במשך לא מעט זמן. הרבה עובדים הרגישו תלושים, וגם הרבה אנשים התגלו כלא מתאימים". עובדים אחרים סיפרו ל"מוסף כלכליסט" שעזבו בלחץ בני משפחתם. "אשתי לא יכלה לשאת את זה שאני נוסע כל כך הרבה למדינה ערבית", אומר אחד מהם, שכיום עובד בחברה מתחרה בענף הטכנולוגיה הביטחונית.

 

שדה נפט בחצי האי ערב. האבטחה של לוג'יק שדה נפט בחצי האי ערב. האבטחה של לוג'יק צילום: אי פי אי

  

גם בכירי החברה החליפו תפקידים במרוצת שלוש השנים האחרונות. המנכ"ל בורין פרש מהחברה בתחילת 2009, והוחלף בבכיר אמדוקס לשעבר עמירם מל, שעוד באותה שנה פרש והוחלף ביו"ר עמוס מלכא, שלקח על עצמו גם את תפקיד המנכ"ל. בורין, אשר התרגל לחבילת שכר בת 140 אלף שקל בחודש, חזר בינתיים ומשמש סמנכ"ל תחתיו. גם עמירם מל חזר לעבוד עבור כוכבי, באחת החברות האחרות שלו. "בורין או מל או מלכא. זה לא משנה. בסופו של דבר המנהל היחיד הוא מתי כוכבי", אומר גורם שהיה מקורב בעבר להנהלת לוג'יק. "הבכירים האחרים נמצאים שם ולא יעזבו, כי קשה להתנתק מהשומן שנוטף בלוג'יק ללא הכרה".

 

"כוכבי משלם טוב מאוד, וגם לא עובדים אצלו קשה מדי", אומר ל"מוסף כלכליסט" אדם שעבד בעבר תחת כוכבי בתפקיד ניהולי בכיר. "החיסרון הוא שאתה צריך לפתח עור עבה. הוא אישיות קשה. הוא רוצה תמיד שיראו כמה הוא חכם וחשוב. מדבר כל הזמן במשפטים של 'היום אני אצל סרקוזי, מחר אצל פוטין, מחכה לי על הקו יורש עצר ערבי'. זה גם קצת עגום לראות אדם כמו עמוס מלכא מקבל בישיבות צעקות מכוכבי, ואת כל הקצינים צוחקים בכוח מהבדיחות שלו. אתן לך דוגמה. פעם, באמצע ישיבה, מתי קורא לאיזה אנליסט צעיר שעבד אצלו. האנליסט מתקרב ומתי תופס את העניבה שלו ומנגב איתה קפה שנזל על השולחן. וכל הבכירים סביב השולחן, כמה מהם היו קצינים בכירים בצה"ל, מתפוצצים מצחוק – כי הם פוחדים מכוכבי. כנראה ככה זה. כסף קונה הכל. גם כבוד עצמי".

 

בעקבות פניית "מוסף כלכליסט" לחברת לוג'יק התקבלה מהחברה התגובה הבאה: "לוג'יק היא חברה פרטית בשליטת מתי כוכבי, שמחזיק בה באמצעות חברת הרווי פיינס. כחברה פרטית לוג'יק אינה מוסרת פרטים על פעילותה, לקוחותיה והכנסותיה. לוג'יק הפגינה צמיחה מואצת מאז הקמתה, וקלטה כ־600 עובדים, בעוד שבזמן זה עזבו אותה כמה עשרות עובדים. לוג'יק רשומה במשרד הביטחון על פי הנחיות המשרד, וכל פעולותיה הרלבנטיות מאושרות לחלוטין על ידי משרד הביטחון ללא יוצא מן הכלל".

בטל שלח
    לכל התגובות