• תפריט
מוסף כלכליסט 4.3.10

יולי עופר: "כשיש לך כסף כועסים עליך. זה הכל"

גם בגיל 86, כשדור ההמשך כבר מנהל את העסקים, יולי עופר הוא אייקון של התלות ההדדית בין המדינה לבין הטייקונים שלה

אמיר זיו ועמיר קורץ 08:1904.03.10
כשמסתיים הראיון אוספת אותנו רותי, בעלת הבית, לסיור באחוזת הענק שהיא מטפחת בגאווה כבר 23 שנים בקצה המזרחי של הרצליה פיתוח. ההליכה בעקבותיה ברחבי הווילה משולה לכניסה למנהרת זמן שמובילה היישר ללובי של מלון דן של סוף שנות השבעים. פאר כבד ראש, שנועד לארח אנשים מפוארים וכבדי ראש. כאלה שידעו להעריך כוס קוניאק ופרוסת שווארצוואלד על המרפסת שמול בית מפלגת העבודה ברחוב הירקון.

 

בדיוק כמו אותו לובי, גם קומת הכניסה של בית העופרים, מאות רבות של מטרים רבועים, מרוצפת כולה אין ספור פינות ישיבה, חלקות סלון מוגבהות מעט מהרצפה, כורסאות הסבה מעור כהה על שטיחים עבים "מקיר לקיר" בגוני אוקר, בז' וחום מדברי, מנורות קריאה חד־רגליות ואוסף עצום של פריטי אמנות וחפצי נוי. הקירות מחופים עץ, הווילונות דו־שכבתיים, במרכז החלל גינת חלוקי נחל רחבת ידיים שזרועים בה עציצים, עצים קטנים ושני עגורי מתכת ארוכי רגליים ומקור. חלון גדול קרוע בגג שמעל הגינה ומכניס אור טבעי. בר משקאות גדול וכיסאות לצדו מחדדים את תחושת הלובי. הכל משדר הוד והדר מהסוג הישן, יוקרה לא מעודכנת וחמורת סבר, שאין בה זכר לנירוסטה הבוהקת, הפלסטיק המעוצב והחללים החשופים של סלוני המתעשרים החדשים.

 

שולחן סלוני בצורת לוח שחמט וחיילי מתכת ענקיים שולחן סלוני בצורת לוח שחמט וחיילי מתכת ענקיים צילום: יונתן וקסמן

 

ערבוביה כמעט בלתי אפשרית של טעמים אמנותיים ממלאת כל פינה בבית: שטיח קיר של מרסל ינקו בקומת המרתף, עופר מאבן בגודל אמיתי בחצר, דגים וחסידות מברונזה, דרקוני עץ, אביר עטוי שריון מוכסף, חרבות סמוראי, מסיכות סיניות מקוריות, פסנתר כנף לבן שלצדו כיסא בצורת כף יד שחורה שציפורניה זהב והיא נראית כאילו נקטעה מפסל בודהה ענק, ציור של יוסל ברגנר במדרגות, ספינה משנהב מגולף, חדר אופיום מקורי שנרכש בסין וכיום למרגלותיו תמונת שמן של בעלי הבית, כדי חרסינה עתיקים, פסלי עץ אבסטרקטיים, נברשת זכוכית עצומת גודל, פיל מתכת נאבק באריות, מקבץ ציורי עירום נשי מול חדר הכושר, שולחן סלוני בצורת לוח שחמט וחיילי מתכת ענקיים (רותי: "כאן ישבו כל ראשי הממשלה"), עוד בר גדול במרתף וציור ענק מרהיב עין של ראובן רובין. הכל מקורי, בכל פריט ופריט ניכר הון עתק שהושקע בו, ובכל זאת אינך יכול להימנע מהתחושה שטעם טוב לא קונים בכסף.

 

חדר אופיום. ערבוביה בלתי אפשרית של טעמים אמנותיים חדר אופיום. ערבוביה בלתי אפשרית של טעמים אמנותיים צילום: עמית שעל

 

אבל הרגע האמיתי, המזוכך, מגיע דווקא בתום 20 הדקות שארך הסיור המודרך. "איפה יולי? אוי, שכחנו אותו בפינה", זורקת רותי בבהלה כשהיא שמה לב שבמהלך כל הזמן הזה נשאר בעלה ישוב לבדו בכיסא הגלגלים שלו לצד השולחן שסביבו נערך קודם לכן הראיון. בן רגע האיש העשיר ורב־העוצמה הזה, יולי מ"סמי ויולי", הצמד הון ושלטון, מתכופף כמו כל בן אנוש בפני עוצמתה של הקשישות, שממצעת את הגורל האנושי.

 

חלל האירוח. מנהרת זמן ללובי של דן תל אביב, 1979 חלל האירוח. מנהרת זמן ללובי של דן תל אביב, 1979 צילום: עמית שעל

 

"לא אברח מפה לעולם"

 

רותי ויולי עופר. "כשאני מחליט משהו זה קורה" רותי ויולי עופר. "כשאני מחליט משהו זה קורה" צילום: יוני רייף

בגיל 86, כששערו הלבן משוך לאחור, לחייו יוצרות קו הפרדה עמוק שתוחם את הסנטר, במבטו ספק חיוך ציני ספק ריחוק מהסובבים אותו, על כתפיו אפודה איטלקית סרוגה וחצי מפניו מוצללים, עופר מזכיר במראהו את מרלון ברנדו המבוגר בסרטים של קופולה. ראייתו כבר כבדה, שמיעתו אינה בשיאה, אבל כמו הגיבור הקולנועי הוא מדויק לחלוטין בתשובותיו לכל שאלה, מכיר היטב כל נכס, זוכר את כל ענפי המשפחה, מאשר כל החלטה עסקית.

 

לצדו כל העת אשת סודו, מרגלית תשבי, "יד ימיני שאני אוהב כמו ילדה שלי", שמתאמצת לבלום תשובות כנות מדי. רותי, "האשה המצוינת שאני אוהב, שמטפלת בי ומגינה עליי", עומדת מהצד. לקראת סוף הראיון, בעידוד אשת יחסי הציבור, הן מקפידות לסחוט מיולי עוד ועוד ציטוטים על מידת החיבה שלו כלפיהן, ודי מהר מעל הבדיחה המשועשעת מרחף ניחוח של תחרות על תשומת הלב.

 

בשלב הזה, כשחלפו כבר כמה שנים מאז ניתק יולי מאחיו סמי והותיר בידי האח את העסקים מושכי האש של כי"ל וצים, וכאשר הדור השני מעמיק את אחיזתו הניהולית, האינסטינקט לסחוט מיולי עופר אמירות הון־שלטון מתסיסות נחלש מעט. אבל תפיסת העולם הבסיסית שלו בכל הקשור ליחסים שבין המגזר הפרטי למדינה מגיחה ביוזמתו, מזכירה מה היתה הקרקע שעליה צמח האנטגוניזם ארוך השנים.

 

עופר מספר שהוא עדיין מתעקש להיות מעורב בעסקים, נוסע מדי בוקר למשרדו בהרצליה פיתוח, משתתף בישיבות, "מקשיב ובסוף מעיר הערות". חשוב לו להיות מעודכן עד הפסיק האחרון, לדעת מה יצא ומה נכנס. "אני אוהב את זה מאוד, העבודה זה החיים שלי", הוא אומר, "הייתי חולה עכשיו וכל יום היו באים אליי לדווח לי מה היה. נורא נחמד לי היום להמשיך לעשות עסקים, זה מעניין נורא".

 

ואיך היית הכי רוצה שיזכרו את הפעילות שלך, מה הדבר העיקרי שהיית רוצה שיגידו על האחים עופר בעוד כמה שנים?

"שהקמנו את המדינה. אנחנו מזוהים עם המדינה. הייתי מגויס מגיל 16, הייתי בצבא, במילואים, עברתי את כל המלחמות, את כולן. אני לא ברחתי ולא אברח מפה לעולם, זו מדינה טובה".

 

המדינה היתה טובה לאחים עופר שעשו איתה עסקים. אתה הרי יודע שזה מה שאומרים עליכם.

"אין ברירה, כולם עושים עסקים עם המדינה, אי אפשר אחרת. זו לא בושה לעשות עסק עם המדינה מפני שהמדינה לא יכולה לנהל לבד את הכל".

 

אחת הטענות העיקריות כלפיכם היא שאתם ביצעתם עסקאות במחירי הפסד למדינה. למשל שרכשתם ב־2004 את חלקה של המדינה בצים במחיר נמוך ממה שהיה שווה באמת.

"בכנות אני אומר לך שזה לא נכון משום שהמחיר של צים לא היה מחיר הפסד, גמרנו במחיר הוגן. המדינה הרוויחה הרבה ממכירת צים כי היא הפסיקה להפסיד שם. אנחנו לא רצינו להיכנס, אחי סמי התנגד בכל תוקף, אבל בכל זאת נכנס לבסוף עם סיכון רב והשקעות גדולות מאוד שנדרשו".

 

בשבוע שעבר הושגה פשרה בין עידן עופר לבין מיקי רוזנטל, ותביעת הדיבה בגין הסרט "שיטת השקשוקה" נמשכה מבית המשפט. מה דעתך על הסרט ועל הסערה התקשורתית שעורר?

"זה לא היה קל, אבל גם לא היה צודק מצדו של רוזנטל. ההפסדים בצים היו גדולים והיא הוצעה בשוק למשקיעים רבים ואף אחד לא רצה לנגוע בזה. אנחנו פשוט העזנו, היינו צעירים, לקחנו את הסיכון ונלחמנו".

 

מרגיז אותך כשאומרים שהאחים עופר זה הון־שלטון?

"זה לא מרגיז אותי, זה מרגיז את הקהל שמטעים אותו לגמרי. אנחנו תורמים הרבה להכל. המון דברים שתרמנו ועשינו ולא מעריכים את זה בכלל. סמי נתן יותר מ־300 מיליון דולר לבתי חולים, לאצטדיון בחיפה ולמלגות לחיילים. גם אני תרמתי למען ילדים אצל הרב גרוסמן, לפרויקט מחשב לכל ילד, לאמץ לוחם".

 

אז איך זה שלמרות כל זה עדיין כועסים עליכם?

"כי כשיש לך כסף, כועסים עליך. זה הכל. לא מעריכים את מה שאתה עושה בגלל הקטנוניות והמחשבה הקטנה של האנשים".

 

יולי עופר בחדר העבודה. "זו לא בושה לעשות עסקים עם המדינה" יולי עופר בחדר העבודה. "זו לא בושה לעשות עסקים עם המדינה" צילום: עמית שעל

 

"הוכחנו לדורון שהוא טועה"

 

כשהיו ילדים, נהג אביהם של יולי (יהודה) וסמי עופר לומר להם: "כשאתם רואים שתי עגלות, האחת מובילה זבל והשנייה זהב, תעקבו אחרי השנייה. מה שייפול ממנה שווה יותר". הבנים הפנימו את המסר. הם עבדו לצד אביהם, ששיפץ אוניות בחיפה, ועם השנים החלו לרכוש אוניות והקימו את חברת הספנות "האחים עופר". המרדף אחר עגלת הזהב הפך את

מה דעתך על מניית חברה לישראל:
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
קנייה חזקה קנייה המתן מכירה מכירה חזקה

החברה הקטנה של האחים עופר לאימפריה רבת־עוצמה שכללה פרט לחברות ספנות גם את החברה לישראל על שלל אחזקותיה בתחום הכימיקלים, האנרגיה והטכנולוגיה, את גרעין השליטה בבנק המזרחי, וחברות נדל"ן עם פרויקטים בארץ ובחו"ל (ראו תרשים). יולי וסמי הפכו למיליארדרים שרק האמוציות הציבוריות השליליות כלפיהם התחרו בהון שצברו.

 

ואז, ב־2002, החליטו האחים להפריד כוחות. סמי, המבוגר בשנתיים, נתפס כמי שיצא עם הרכוש הגדול. הוא רכש את חלקו של יולי בחברה לישראל רגע לפני הפריצה הגדולה שלה ורווחי העתק שהניבו לה האחזקות בכי"ל והפריחה בצים. יולי נשאר עם השליטה בעופר נכסים, המחזיקה בחברת הנדל"ן מליסרון ובעסקי נדל"ן שונים בארץ ובחו"ל. את מזרחי טפחות הם ממשיכים להחזיק במשותף עם מוזי ורטהיים.

 

עופר מסרב היום להסגיר ולו שמץ של חוסר שביעות רצון מעסקת החלוקה. "אני וסמי הסתדרנו", הוא אומר, "היתה הסכמה בינינו שכל אחד ילך לתחום שלו, ובסך הכל אנחנו בתוך המשפחה מסתדרים טוב מאוד".

 

למה נפרדתם?

"בשביל הדור השני, כדי שלכל אחד מהילדים יהיה חלק משלו שהוא ינהל. יש הרבה מקרים שבהם משפחות בדור השני נקלעות למאבקים בין הילדים. אנחנו מנענו את זה על ידי החלוקה שמאפשרת לכל אחד לנהל בעצמו דברים אחרים".

 

 

בצד של סמי עופר, הבן עידן אחראי על החברה לישראל והבן אייל אחראי על חברות הספנות וההשקעות בחו"ל. בצד של יולי, ליאורה עופר היא הדומיננטית ומובילה את עסקי עופר נכסים, ואילו אחיה דורון מנהל עסקים שונים בחו"ל. אודי אנג'ל, בעלה לשעבר של ליאורה ש"עבר" לצד של סמי, מתעסק עם עופר ספנות. "אייל יושב בלונדון ולא מתערב לעידן; עידן חי פה ואחראי על צים ומפעלי ים המלח; והבת שלי פה מטפלת בבנק, במליסרון ובעופר נכסים. אלה עסקים שונים לגמרי אחד מהשני", מתמצת עופר את ההפרדה שמבטיחה חופש לכל אחד מהיורשים. "אנחנו מאוד היינו רוצים שהילדים יעבדו ביחד ושכל אחד יהיה אחראי לתחום אחר".

 

איך היחסים עם אודי, שהיה חתנך ונמצא היום בצד השני של המשפחה?

"נפלאים, אנחנו שותפים בדברים פרטיים רבים, הוא ממש כמו בן שלי. פעם בשבוע הוא מבקר כאן".

 

עם הבת ליאורה. "היא ילדה טובה" עם הבת ליאורה. "היא ילדה טובה" צילום: סיון פרג

ואיך ליאורה משתלבת בניהול?

"היא מונתה ליו"ר מליסרון, שמנהלת השקעות גדולות מאוד. ליאורה מנהלת את החברה יחד איתי יפה מאוד. היא מנווטת את עופר נכסים, עובדת מצוין וילדה טובה מאוד".

 

מבין שני ילדיך היא הדומיננטית בעסקים. מה עם בנך דורון?

"הוא גם כן בעסקים, מנהל את עסקיו בחו"ל".

 

היא קיבלה את המושכות כי דורון לא רצה?

"היא פשוט הבכורה. לא היתה התלבטות, ליאורה גם גדלה בתוך החברה מזה 33 שנים".

 

מי מקבל היום את ההחלטות בחברות שלך?

"כשזה חשוב אני מעורב. ההחלטה הסופית היא שלי".

 

ליאורה מגיעה אליך עם עסקה ואתה צריך לתת את החותמת הסופית, את האישור?

"כן, אבל זה לא נעשה בצורה כזו כמו שזה נשמע, אלא בצורה חברית וטובה".

 

למה דורון התנגד בשנה שעברה לעסקה שבמסגרתה רכשתם את קניון רמת אביב מלב לבייב? הוא כמעט טרפד אותה.

"היו לו השגות לגבי נושאים כספיים. הוא היה נגד, ואנחנו הוכחנו לו שהוא טועה ושזה עסק מצוין".

 

ומה דעתך על אחיינך עידן?

"עידן מוכשר בצורה בלתי רגילה, הוא מוציא עכשיו את המכונית החשמלית והשקיע בזה הרבה כסף. לעידן עזרנו עכשיו

עידן עופר. "מתייעץ איתי הרבה" עידן עופר. "מתייעץ איתי הרבה" צילום: סיון פרג'

פעם רביעית להתחתן. נתנו לו עידוד ותמיכה על הכתף. גם הוא וגם אודי באים אליי הרבה ומתייעצים איתי. עכשיו, כשהיה שפל בעסקים, אז ישבנו הרבה ודיברנו ותוך כדי זה אתה נותן את העצה. אין כמו עצה מבעל ניסיון".

 

איך מעבירים את העסק בצורה טובה לדור שני? מה צריך לעשות?

"לתת בילדים אמון, לתת להם גיבוי ולא להתערב להם יותר מדי".

 

"לבייב קנה כמו משוגע"

 

עסקת קניון רמת אביב היתה אחת מעסקאות הנדל"ן המשמעותיות ביותר בשיא המשבר. לב לבייב, בעלי הקניון, נקלע למחנק אשראי קשה ונאלץ לממש נכסים. מליסרון של יולי עופר רכשה ממנו את הקניון היוקרתי בארץ יחד עם קניון סביונים ביהוד לפי שווי של 1.74 מיליארד שקל.

 

נחלצתם לעזרת לבייב בתקופה לא קלה שלו.

"נכון, קנינו את שני הקניונים שלו. הוא נחמד, לבייב, גמרנו איתו באווירה טובה מאוד. זה לא היה משא ומתן ארוך, היתה הבנה הדדית ביני לבינו וסגרנו את העסקה בפגישה בינינו.

 

"ידענו שהוא זקוק לכסף והוא מוכן למכור. הוא מכר במחיר הוגן מאוד, ואנחנו מנהלים איתו מו"מ על כמה פרויקטים נוספים (לפני כמה חודשים פורסם כי עופר שוקל לרכוש גם את אפריקה מגורים) וגם עם אחרים. אנחנו ממשיכים לחפש השקעות בארץ".

 

לבייב. "התרחב בצורה נוראית" לבייב. "התרחב בצורה נוראית" צילום: עמית שעל

למה לבייב נפל ככה?

"הוא השקיע בחוץ יותר מדי בגדול. הוא רץ, לא יפה להגיד, כמו משוגע וקנה הכל. קנה חצי רוסיה ובכל מיני מקומות, השקיע יותר מדי, התרחב בצורה נוראית, ואנחנו נכנסנו לתמונה וקנינו ממנו מה שהתאים לנו ויכול היה לעזור לו להשתחרר מהבעיה הכספית".

 

אתה מאמין שהמצב הכלכלי ימשיך להשתפר?

"אנחנו עומדים לפני סוף המשבר, שהולך ונגמר. אנחנו חוזרים לימים נורמליים, ולכן אנחנו מחפשים היום השקעות בעיקר בארץ. עופר נכסים מנהלת משא ומתן לבניית פרויקטים גדולים בהרצליה, בתל אביב ובעוד מקומות. אנחנו מאמינים שמחירי הנדל"ן עוד יעלו".

 

יש לך גם השקעות פרטיות בחו"ל, שביצעת שלא במסגרת האחים עופר.

"מאז 2006 אני מחזיק במשותף עם רותי את השליטה בקבוצת הנדל"ן סנטראל יורופיאן אסטייטס (CEE), שהקמנו והיא פועלת בעיקר במרכז ובמזרח אירופה. אנחנו פועלים במסגרת החברה בכמה תחומי נדל"ן. עד עכשיו מכרנו אלף דירות, בעיקר בהונגריה; יש לנו נדל"ן מניב, בעיקר משרדים, בהונגריה ובסלובקיה; ויש לנו שותפות יפה עם ביג מרכזי קניות הישראלית. אנחנו מקימים איתם מרכזי ביג בסרביה. יש לנו תוכניות ל־15-10 מרכזים שם. זו מדינה עם פוטנציאל ענק, ביקוש רב והיצע מסחרי נמוך מאוד.

 

"תחום נוסף שאני אוהב הוא בתי מלון. את הפעילות הזו העברנו לאחרונה לחברה הציבורית הישראלית אינוונטק סנטראל מלונות. יש לנו כרגע בחברה את מרידיאן בבודפשט, מלון 5 כוכבים, אנחנו מתכננים להקים מלון בוטיק בן 100 חדרים במרכז בודפשט שכבר קנינו את הבניין שלו, ואנחנו בשלב מתקדם של בניית מלון ספא יפהפה בהונגריה".

 

אינך חושש אחרי נפילת השוק במזרח אירופה?

"זה הזמן לנצל את ההזדמנויות שם ולקנות בזול. המשבר העולמי יצר הזדמנויות. הבנקים מחפשים שותפים אסטרטגיים שיידעו מה לעשות עם הנכסים שהם נתקעו איתם. עם הצוות המנוסה שלנו באירופה והעובדה שאני נמצא שם כבר יותר מ־15 שנה, אנחנו שותף טבעי עבורם".

 

דובר על כוונה לרכוש את אפריקה מלונות.

"אני לא שולל רכישת קבוצת מלונות, ואפריקה מלונות יכולה היתה להיות רעיון טוב, אך כרגע יש גם אפשרויות אחרות. נמצא מה לקנות במחיר הנכון".

 

אתם שוקלים גם לממש ולמכור קניון ישראלי אחרי הזינוק במחירים בשנה החולפת?

"לא כדאי לי למכור. אם אני מרוויח בקניון טוב 16% על הכסף, למה לי למכור אותו? היום, בשותפות עם משפחת קרסו, אנחנו מקימים את בניין הממשלה בירושלים שמשרדי הממשלה יעברו אליו. הוא צפוי להיות מוכן בעוד שנה וחצי־שנתיים".

אתה יודע מה יגידו בעוד שנתיים כשהוא ייפתח, הנה עוד פעם המדינה נתנה לאחים עופר.

 

"אז יגידו. לא קיבלנו מהמדינה כלום, לא הלוואה ולא שום דבר. אז יגידו שהמדינה נתנה לאחים עופר. מה אני אעשה, זה יעזור במשהו?".

 

"לטייקון אמיתי צריכים לעזור"

 

עופר הוא טייקון גאה. טייקון אמיתי, כהגדרתו, "משקיע שלא רוצה לברוח מהארץ ומשקיע את הכסף שלו כאן". לכאלה, הוא אומר, "המדינה צריכה לעזור בשעת משבר. קורה פתאום שבמשבר אתה נקלע למצב קשה והמדינה יכולה לעזור לטייקונים האלה. אני לא מדבר על הטייקונים הרוסים שמושקעים בכל מיני חורים כמו סיביר ומקומות אחרים, אבל למי שנותן עבודה בישראל צריך לעזור".

 

אבל בשנות גאות הטייקונים לא מתחלקים עם הציבור ברווחים. למה שנתחלק איתם בהפסדים?

"הטייקונים האלה משקיעים את הרווחים בארץ, בפיתוח מפעלים ודברים טובים במדינה. אם זה מפעל שקם ומעסיק עוד 100 או 200 איש, הממשלה צריכה לעזור ולא לתת להם ליפול".

 

גם לצים של אחיך שנקלעה לקשיים?

"כן, גם לצים. הממשלה יכלה לעזור גם לצים. צים נותנת תעסוקה לכל כך הרבה אנשים והיא נכנסה למשבר לא בגללה אלא בגלל המשבר העולמי. ולא קל להתחרות מול היוונים ומול מדינות שנותנות הקלות לעובדים שלהן. לכן צריך לעזור".

 

אחיך סמי ישרוד את המשבר בצים?

 

"הוא ייצא מזה".

 

אז הביטויים "הון ושלטון" ו"טייקון" לא מעליבים אותך?

"אני מרגיש שאלה אמירות טיפשיות ולא שם לב אליהן, מפני שהטייקונים מקימים פה תעשיות שמעסיקות אלפי אנשים. בלי זה מדינה לא יכולה להתקיים. ואם המצב קשה אז מתגברים יחד. אי אפשר היום בלי טייקונים כאלה. הם משקיעים הון ולא כל מה שהם מרוויחים יוצא החוצה לחו"ל, אלא הם משקיעים את הרווחים שלהם בתוך העסק וכך מקיימים עוד משפחות ונותנים עוד עבודה.

 

"זה לא פשוט, במיוחד בישראל, להתמודד מול העולם. בייחוד אתה לא יכול היום להילחם בסין, שם אנשים עובדים תמורת גרושים. היום אתה יכול לקבל ימאים סינים כמעט בחינם. לכן צריך לעזור קצת. אם אתה רואה במאזנים שהחברה השקיעה את כל הכסף בתוך העסקים, אתה לא יכול לבוא ולהגיד 'זה טייקון נבזה'. זה לא נכון, זה לא ככה. צריך לעזור לחבר'ה האלה להתאושש. מפעלים שנכנסים לקשיים - בגלל תקופה קשה או טעות בתום לב - צריך לעזור להם. לממשלה יש מספיק כסף לכל הדברים האלה. גם לעזרה בשוק הפרטי".

 

הקלות המס שעליהן הכריזה רשות המסים ושהחזירו לארץ אנשים כמו אחיך סמי היו מהלך נכון?

"מאוד נכון. קודם כל האנשים שחזרו ישקיעו את הונם פה. שנית, הם ישלמו פה מסים. ושלישית, הם תורמים המון כסף".

 

במה אתה הכי גאה בקריירה העסקית שלך?

"העבודה שלי, שהכל דופק בסדר כמו בתוכנית, שאני תורם הרבה מאוד ומשקיע ונותן פה עבודה לאנשים ומשלם מס הכנסה. פה אתה לא יכול ולא רוצה לרמות".

 

יש לך עוד חלומות, דברים שאתה רוצה להשיג?

"בכנות, לא חשבתי על זה. אני לא חושב על דברים נוספים. אם יבוא יבוא, אם לא יבוא אז לא".

 

מה היה הדבר הכי קשה?

"היו קשיים בקריירה ואז אתה לא ישן בלילה, אבל התגברנו. אני הרי עובד עם משפחה ועם ידידים טובים שהם כמו משפחה. אני לא דתי אבל אני אומר 'אללה בשמים עוזר לי'. אני בן אדם טוב, בכנות, לא רוצה קומפלימנט, אבל אני תורם ועוזר לכולם, וזה אולי לוקח קצת זמן אבל הדברים מסתדרים מעצמם".

 

דנקנר. "היום הוא הכוכב" דנקנר. "היום הוא הכוכב" צילום: סיון פרג'
"דנקנר אחלה גבר"

 

מה דעתך על שר האוצר יובל שטייניץ?

"אני עוד לא מכיר אותו, אבל היו שרי אוצר יותר טובים ממנו".

 

ובנימין נתניהו?

"איש גדול. אני בקשר איתו. לפני כמה שנים עשיתי פה ערב לאמץ לוחם שבו הוא נכח, אספנו 7 מיליון דולר".

 

לא מזמן שטייניץ ונתניהו נפגשו עם נוחי דנקנר. היום ראשי המדינה כבר לא נפגשים עם האחים עופר. דנקנר הוא העופר של הדור הנוכחי?

"היום הוא הכוכב, זה נכון. הוא לתפארת המדינה, גם תורם ועוזר, בחור כזה צעיר נחמד, אחלה גבר".

 

ואתה כבר לא נפגש עם ביבי?

"נפגש אם יש צורך, אבל אין צורך בזה עכשיו".

 

את מי עוד אתה מעריך בעולם העסקי?

"תשובה מוכשר, אני מאוד אוהב ומעריך אותו".

 

ודוד עזריאלי, המתחרה בעולם הקניונים?

"כל הכבוד לו. הוא מביא כסף מחו"ל, משקיע בארץ ומתחרה בנו בצורה הוגנת. אני מכבד אותו. ככה צריך להיות, בלי פרוטקציה. יש תחרות קשה בקניונים, אבל בסך הכל מרוויחים כסף ומשלמים המון מס. היום קניונים מכניסים הרבה, עסק משתלם מאוד".

 

"תאמין לי שזה לא רע"

 

רותי היא אשתו השלישית, והם נשואים 23 שנה. "יולי נסע להונג קונג לרכוש אונייה וחזר עם אשה", היא משחזרת. "הוא הלך עם עידן לארוחת צהריים. אני גרתי שם והייתי ידידה טובה של עידן ואשתו לשעבר, אז הזמינו אותי לארוחה. איחרתי וכשנכנסתי יולי הסתכל עליי, פנה לעידן ושאל 'מי זו?'. עידן אמר 'ידידה שלנו', ויולי אמר 'איתה אני מתחתן'.

 

יולי: "וראיתם באיזו מהירות זה קרה".

 

רותי: "אחרי שהחליט לא היתה דרך החוצה".

 

ככה זה בחיים, כשאתה מחליט משהו זה קורה?

"ברוך השם".

 

גם בחיים האישיים וגם בעולם העסקים?

"בכנות שכן".

 

מרבה נכסים מרבה דאגה, אומרים. בטח לא כל כך קל להיות כזה עשיר.

"תאמינו לי שזה לא רע, תנסו ותראו".

 

לכתבות נוספות במוסף "כלכליסט" לחצו כאן

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x