• תפריט
מוסף כלכליסט 14.1.10

עלייתן של מכונות הכסף

זו אחת התעשיות החשאיות והרווחיות בישראל, שרק קצה הקרחון שלה נחשף עד כה. קוראים לה אלגו־טריידינג, מסחר המבוסס על בינה מלאכותית, ויותר מ־50 חברות שעוסקות בו קמו בשנתיים האחרונות. הן מפתות את המתמטיקאים המבריקים ביותר, בוגרים מצטיינים של 8200 ואנשי הייטק מנוסים, כדי לפתח את הנוסחה שתמיד תצליח להכות את הבורסה. מבט עומק נדיר

שי אספריל 08:0714.01.10

ביום ראשון 18 באוקטובר 2009 נחתו בנתב"ג ארבעה מאנשי העסקים המצליחים בישראל. הם שבו מניו יורק, מפגישת עסקים שאף עיתון לא דיווח עליה. באולם איסוף הכבודה איש לא זיהה אותם, שכן פניהם אינן מופיעות בעיתונים. החברה שלהם, שנחשפה לראשונה ב"כלכליסט" ביוני 2009 ואחר כך זכתה לאזכורים בודדים, הצליחה לשמור על פרופיל נמוך, ולהרוויח בשנת 2008 כ־230 מיליון דולר - יותר מחברות כגון שופרסל ואסם. את 2009 החברה סיימה עם רווח של כ־170 מיליון דולר. ואם זה היה תלוי בארבעת הנוסעים האלמונים, איש לא היה שומע על החברה שלהם לעולם.

 

נועם שטרן־פרי (38), מהנדס חשמל בהשכלתו; עו"ד יואב בן דרור, בעברו יו"ר דובק ושותף במשרד עורכי הדין ש' הורוביץ; ושותפיהם רמי ליפמן ואדי שפירו הם ארבעה משבעת בעלי המניות המרכזיים בפיינל, חברה פרטית שבשנתיים האחרונות נמנית עם עשרים החברות הרווחיות בישראל. השותפים האחרים הם מנכ"ל החברה לשעבר יריב גילת, אריה קלקשטיין, ואדם נוסף, החשאי בחבורה, מייסד פיינל ניר קלקשטיין, שלפי הערכות שהגיעו לידי "מוסף כלכליסט" שלשלה החברה עד היום לכיסו כחצי מיליארד שקל. הסכום הזה מכניס אותו לרשימת 500 האנשים העשירים בישראל.

 

פיינל היא חברה פרטית שבאמצעות שיטה חדשה ושנויה במחלוקת לסחר במניות מכה את הבורסה מאז שנת 2001. קלקשטיין ושותפו להקמת פיינל שטרן־פרי מחזיקים יחד בכ־40% ממניות החברה, ומעסיקים כ־150 עובדים, רובם סוחרי מניות לשעבר, בעלי תארים במתמטיקה, ואנשי הייטק.

 

מבט חטוף בשניים לא יסגיר כל זאת. קלקשטיין, מושבניק בן 37, חי בביתו שליד הוד השרון חיים צנועים יחסית להון שמיוחס לו. כשותפו שטרן־פרי הוא מתרחק מפרסום ונמנע מכל מגע עם כלי התקשורת.

 

 צילומים: אוראל כהן עמית שעל שלום בר-טל שאול גולן

עכשיו מתברר כי החשיפה הראשונה של פיינל ב"כלכליסט" גילתה רק קצה של קרחון ענק. בכירי פיינל אינם היחידים שנמנעים מלהיחשף. עשרות בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל, סוחרים ותיקים בבורסה, מתמטיקאים ואנשי הייטק החלו להקים בשנים האחרונות חברות שמנסות לשחזר את הצלחתה של פיינל ושל חברות דומות לה שפועלות בעולם. כמו פיינל, החברות הללו פועלות בחשאי, הרחק מעיני מתחרים עסקיים, התקשורת והרגולטורים. משרדיהן ממוקמים במקומות כגון וילה פרטית ברמת השרון, מאחורי דלת שחורה ונטולת שלט בכיכר המדינה בתל אביב או בפרויקט מגורים יוקרתי על חוף הים. רובן לא ישרדו, ורבות מסוגן לא הצליחו להתרומם, אך מקימיהן מאמינים שהם חלוצים בתחום השקעות חדש שעתיד לשנות את פני הסחר בניירות ערך. וכמה מהם עשויים להרוויח יותר מכל משקיע שאי פעם פעל בישראל. "מוסף כלכליסט" חושף עתה את מימדיה של התעשיה החשאית.

 

"המסחר הטורף"

 

ב־3 ביולי 2009 מצא עצמו סרגיי אליינקוב מוקף בסוכני אף.בי.איי באמצע נמל התעופה ניוארק בניו ג'רזי. למרות הדמיון לסרטי מתח ישנים, אליינקוב לא היה מרגל רוסי אלא מהנדס תוכנה שעבד בשנתיים האחרונות בבנק ההשקעות גולדמן זאקס. כמה חודשים לפני מעצרו הוא עזב את גולדמן לטובת חברה קטנה ולא מוכרת משיקגו, תזה טכנולוגיות שמה, שהציעה לשלש את שכרו מ־400 אלף דולר לשנה ל־1.2 מיליון דולר לשנה.

 

לפי כתב האישום, ערב מעברו לתזה פרץ אליינקוב למחשבי גולדמן זאקס והוריד מהם שורות קוד של אלגוריתם מתמטי שפיתחה מחלקת המחקר של הבנק. האלגוריתם, כפי שמאוחר יותר סיפרו אנשי גולדמן לאף.בי.איי, היה חלק מתוכנה שניתחה בזמן אמת אלפי דיווחים ונתונים על ניירות ערך ברחבי העולם, ועל בסיסם ביצעה רבבות פעולות מהירות של קנייה ומכירה שנועדו להקדים בשברירי שניות את יתר המשקיעים בשוק. לפי פרסומים בעיתון "וול סטריט ג'ורנל" שעוקב אחר הפרשה, תוכנת הסחר המתוחכמת הזאת סייעה לגולדמן זאקס לסיים את הרבעון השני של 2009 ברווח של כ־3.4 מיליארד דולר, ואת הרבעון השלישי ברווח של 3.2 מיליארד דולר. במהלך הרבעון השני הציג הבנק ביצועים חסרי תקדים: ב־46 ימים, שהיוו 71% מימי המסחר ברבעון, גרף הבנק רווח יומי של יותר מ־100 מיליון דולר, ורק שני ימי מסחר ברבעון הסתיימו בהפסד.

 

המעצר בשדה התעופה ניוארק העלה לכותרות את תחום הפעילות הלא מתוקשר והמתפשט במהירות של מסחר באמצעות אלגוריתמים, ובקיצור "אלגו־טריידינג".

 

התחום נולד בשנות השמונים, החל להתפתח בעשור האחרון, ובשלוש השנים האחרונות צובר תאוצה בעולם ובישראל, תוך שמובילי המגמה משתדלים לשמור על פרופיל נמוך ככל האפשר. ב"אלגו־טריידינג" סוחר המניות המקצועי מוחלף במחשב רב־עוצמה. המחשב אוסף בזמן אמת מידע על מניות, מנתח אותו בשברירי שנייה, מבצע על בסיסו החלטות קנייה ומכירה ומוציא אותן לפועל באלפי פקודות בזק שמשוגרות לבורסה. את הניתוח הממוחשב מבצעים אלגוריתמים מתמטיים שמפתחות חברות האלגו־טריידינג, ושנחשבים לנכס היקר ביותר בענף החשאי הזה. שיגור הפעולות נעשה באמצעות תוכנות שמשווקות בעולם ומכונות תוכנות ל"מסחר בתדירות גבוהה" (High Frequency Trading או HFT).

 

כך עובד האלגו - טריידינג כך עובד האלגו - טריידינג

 

אף סוחר אנושי וכמעט אף מערכת מסחר אינם מסוגלים להדביק את המהירות והקצב של מחשבי חברות האלגו־טריידינג. כשמתפרסם מידע שעשוי להביא לעליית מחירה של מניה – למשל שינוי בביקוש אליה בבורסה, אזכור מחמיא בתקשורת, או אפילו נתונים בעלי השפעה עקיפה כגון שינויים מזעריים במחירי חומרי גלם שמשמשים את החברה שהנפיקה את המניה – מחשבי האלגו־טריידינג מזהים אותו ראשונים, ואז רוכשים את המניה שבריר שנייה לפני שיתר השוק מבחין במידע, מעליםמידאת מחירה ומוכרים אותה ברווח לאלה שהצטרפו אך רגע מאוחר יותר. כך יכולות חברות אלגו־טריידינג להקדים ולנצל הזדמנויות ולגרוף את מרב הרווחים מהן, לרוב על חשבון יתר הסוחרים. התכונות הללו גרמו לתקשורת האמריקאית להדביק לתחום כינוי חיבה ייחודי - "המסחר הטורף".

 

אליינקוב אינו המתמטיקאי היחיד שקיבל הצעה מפתה מחברה בתעשייה. בשנים האחרונות חברות אלגו־טריידינג בארצות הברית מגייסות בוגרים ממחלקות המתמטיקה, הפיזיקה וההנדסה בפרינסטון, MIT ועוד אוניברסיטאות, כפי שבעבר עשו נאס"א והצבא האמריקאי. בכיר בחברת אלגו־טריידינג ישראלית צעירה אמר ל"מוסף כלכליסט" כי בארה"ב המשכורות בענף עומדות על מיליוני דולרים בשנה, ובכמה מקרים הגיעו לעשרות מיליונים.

 

לפי דו"ח שפרסמה חברת המחקר האמריקאית TABB, בשנת המשבר 2008, שבה המשקיעים בבורסת ניו יורק איבדו 8.5 טריליון דולר וקרנות גידור ובנקי השקעות רבים התמוטטו, חברות האלגו־טריידינג בארצות הברית רשמו רווח מצרפי של 21 מיליארד דולר.

 

בעקבות הפרסומים הודיעה רשות ניירות ערך האמריקאית שתבדוק את חוקיות התחום. הבדיקה החלה בחודש יולי, וכעבור חודשיים העבירה הרשות את ההגבלה הראשונה: איסור על הצבת מחשבי אלגו־טריידינג בתוך בנייני הבורסות. הנימוק להחלטה היה שעצם קרבתם הפיזית של מחשבי האלגו־טריידינג לשרתי הבורסה מקצרת בכאלפית שנייה את הזמן שבו לוקח למידע מהבורסה להגיע אליהם – ועקב מהירותם הרבה, הדבר נחשב לקבלת מידע מוקדם. חששן של חברות האלגו־טריידינג הוא שרשות ניירות ערך תקבע לבסוף שהפעלת מחשב אלגו־טריידינג מכל מקום שהוא משולה לקבלת מידע מוקדם, מה שיביא להטלת מגבלות רבות וקשות יותר. אחת המגבלות שנשקלות היא ביטול ה"Rebate" – תשלום שהבורסה מעניקה לסוחרים כבדים בעבור כל ביצוע של פעולה, וזאת כתגמול על הנזילות שהם מספקים. ה־Rebate מאפשר לחברות אלגו־טריידינג לקנות ולמכור אלפי מניות באותו השער, והרווח מתקבל מתגמולי הבורסה במקום מהמניה.

 

החברות האמריקאיות שסוחרות באלגו־טריידינג טוענות, מצדן, שהן משתמשות אך ורק במידע גלוי, ושאופן פעילותן מעלה את מספר העסקאות בשוק ההון - ובכך מועיל לו ולכלכלה.

 

פועלים מאחורי דלתות פלדה

 

 צילומים: אוראל כהן עמית שעל שלום בר-טל שאול גולן

זירת האלגו־טריידינג הישראלית, שמימדיה נחשפים כאן לראשונה, צומחת בשלוש השנים האחרונות במקביל לצמיחת המגמה בארצות הברית. סיפורים על הצלחתה של פיינל ועל הצלחות של חברות אלגו־טריידינג אמריקאיות הדומות לה מעודדים יזמים ישראלים להקים סטארט־אפים של אלגו־טריידינג, לגייס אליהם צוות קטן של סוחרי מניות, מתמטיקאים ואנשי מחשבים, לחפש נוסחה ייחודית להכות איתה את הבורסה, ולהצטייד בתוכנות HFT למסחר מהיר. ההערכות בענף הן שיותר מ־50 חברות אלגו־טריידינג כאלה קמו בישראל מאז 2007. לפי הערכות, יותר ממחצית מהחברות הללו נכשלו וכבר הספיקו להיסגר, או נמצאות בתהליכי סגירה. רבות מאלה שפועלות כיום לא יאריכו ימים אף הן. הסיבה לסגירה לרוב זהה – האלגוריתם לא הוכיח את עצמו.

 

בדומה לענף ההייטק הישראלי, היזמים שנכשלים נעלמים או מנסים שוב, בעוד שהיזמים שמצליחים מקבלים תיאבון לעוד הצלחות, מקימים חברות חדשות או מסייעים לממן אותן. תחקיר "מוסף כלכליסט" העלה שחברים בפיינל, חברת האלגו־טריידינג הרווחית בישראל ואחת המצליחות בעולם, ייסדו מאז 2006 לא פחות מחמש חברות אלגו־טריידינג חדשות.

 

גל קלקשטיין (26), אחיו הצעיר של מייסד פיינל ניר קלקשטיין, הקים ב־2007 את חברת סטוק־טק. סייעו לו בכך המייסד השותף של פיינל נועם שטרן־פרי ובעלי מניות פיינל רמי ליפמן ועו"ד יואב בן דרור, ואחד ממשקיעי החברה הוא אביהם של האחים קלקשטיין, אריה קלקשטיין. סטוק־טק אינה מתחרה בפיינל, אלא נחשבת ל"זרוע הישראלית" של משפחת קלקשטיין. היא פועלת בבורסת תל אביב, בעוד שפיינל סוחרת בניירות ערך בחו"ל.

 

 צילומים: אוראל כהן עמית שעל שלום בר-טל שאול גולן

בן דרור, ליפמן ושפירו סייעו לממן ב־2007 עוד חברת אלגו־טריידינג בשם קוואנטיס, שמתמקדת בסחר בנגזרים בחו"ל. מייסד קוואנטיס הוא יזם צעיר בשם צחי מלמד (34), אשר סיים לפני שנתיים לימודי תואר שני במימון באוניברסיטת תל אביב. מלמד עובד מגיל צעיר בתעשיית ההייטק, ולפני כמה שנים ניסה להקים חברת סטארט־אפ שלא הצליחה לפרוץ אל השוק.

 

בעל מניות נוסף בפיינל שלאחרונה היה מעורב בהקמת חברת אלגו־טריידינג הוא יריב גילת (40). גילת, שככל הידוע מחזיק בכ־10% ממניות מכונת המזומנים מהרצליה, סייע ב־2006 להקים חברת אלגו־טריידינג בשם דלוון, שמאז הקמתה פועלת בפרופיל נמוך מווילה ברמת השרון, ושרשמה בשנת 2008 רווחים של כמה מיליוני דולרים בסחר אוטומטי במניות ארביטראז'. דלוון הוקמה על ידי חן מוניץ (35), לשעבר סוחר בבית ההשקעות גיפט וממקימי מחלקת הארביטראז' שם. גילת סייע לו בין היתר ביצירת קשרים עם גורמים שונים בעולם, שאותם הכיר כשעבד בפיינל.

 

עדי יונה (33), עובד פיינל לשעבר המחזיק באחוז קטן ממניות החברה, עזב את החברה בשנת 2006 והצטרף כעבור כשנה לפאי פיננסים, בית השקעות שסוחר בהון העצמי שלו ("נוסטרו"). יונה הקים ומנהל את פעילות האלגו־טריידינג של פאי פיננסים, שמתבצעת באמצעות חברת הבת ענבר מכשירים פיננסיים. האלגוריתם של חברת ענבר החל לפעול לאחרונה בבורסה של תל אביב, אולם עד כה הניב רווחים נמוכים בלבד.

 

ניר קלקשטיין עצמו פנה לאחרונה גם הוא למיזמים חדשים, בתחום הרפואי. גורמים המכירים אותו אמרו ל”מוסף כלכליסט” כי הוא משקיע כיום בפיתוח תוכנה לחיזוי מראש של התקפי לב בחברת המכשור הרפואי הישראלית BSP. 

 צילומים: אוראל כהן עמית שעל שלום בר-טל שאול גולן

 

אדם בולט בענף האלגו־טריידינג בישראל היא המתמטיקאי ד"ר שי פלפל (59), שעבד עד לאחרונה בחברת האלגו־טריידינג האמריקאית המצליחה סיטאדל. פלפל הקים ב־2006 את חברת האלגו־טריידינג ווקספורד קפיטל, שסוחרת במכשירים פיננסיים מורכבים ובנגזרים, ומשרדיה פועלים ממתחם סי אנד סאן שסמוך לחוף הצוק בתל אביב.

 

פלפל, ראש ענף במילואים ביחידה 8200, הוא דמות מוכרת בשוק ההון הישראלי. הוא חבר במליאת רשות ניירות ערך, ומכריו אומרים עליו כי הוא נחשב ל"מבריק במיוחד, גם ביחס לסביבה שבה הוא פועל כיום".

 

התחום החדש מושך גם גורמים בתעשיית ההשקעות המסורתית, וכן משקיעי הייטק: עם משקיעי חברת קוואנטיס נמנים דיוויד קייט, מבעלי חברת הפיננסים הבריטית קייט קפיטל, בריאן קופר, ממייסדי חברת התוכנה ריטליקס והאלוף במילואים גיורא רום. בחברת דלוון משקיע באופן פרטי גם שאול מאור מבית ההשקעות מאור לוסקי, ואדן שוחט, יזם הייטק ממקימי הסטארט־אפ שייפ ושותף בחברת האינטרנט האמריקאית Face.com.

 

גם גילעד אלטשולר וקלמן שחם, בעלי בית ההשקעות אלטשולר שחם, משקיעים באופן פרטי בחברת אלגו־טריידינג. שם החברה הוא גולדפיש, והיא פועלת מאזור כיכר המדינה בתל אביב. היא הוקמה ב־2008 על ידי אמנון ריפטין, לשעבר עובד בחברה הבינלאומית FMR, שהיא אחת משתי החברות שמשווקות בישראל תוכנות HFT למסחר מהיר במיוחד. החברה השנייה שמשווקת תוכנות HFT היא סיברון טכנולוגיות מידע. האלגוריתם של גולדפיש משמש לסחר באופציות בבורסת סיאול. גורמים המכירים את פעילות החברה סיפרו ל"מוסף כלכליסט" כי מאחר שבמזרח הרחוק כמעט ולא פועלות חברות הסוחרות באמצעות תוכנות HFT, גולדפיש מצליחה לייצר רווחים גבוהים במיוחד יחסית לגילה הצעיר.

 

עוד דמויות מוכרות משוק ההון נכנסו בשנים האחרונות לעולם האלגו־טריידינג: שם מוכר אחד הוא יעקב גרוסמן, סוחר אג"ח ומט"ח ותיק שנכנס לתעשייה החדשנית באמצעות חברת אראקאמבה שבבעלותו. לפי מידע שהגיע לידי "מוסף כלכליסט", אראקאמבה מבצעת את הסחר האוטומטי גם בהונה העצמי כמקובל, וגם עבור בנק הפועלים, והיא נחשבת לאחת החברות היותר פעילות ורווחיות בתחום.

 

 צילומים: אוראל כהן עמית שעל שלום בר-טל שאול גולן

עוד שמות מוכרים הם מייקל דיוויס, המוכר כ"סוחר האופציות הראשון בישראל", של"מוסף כלכליסט" נודע כי הוא משקיע כיום בפיתוח אלגוריתם מסחר משלו; אייל בקשי, מבעלי קבוצת ברק קפיטל, שעוסק בפעילות אלגו־טריידינג באג"ח בישראל ובאירופה; חברת המסחר מטריקס אי.בי.סי, שמנסה לפתח אלגוריתם; וכן סוחרי המניות הוותיקים אבי תורג'מן ועובד פיינל לשעבר משה ברד, שהקימו ב־2007 את חברת ברקת מערכות מידע הפועלת ממתחם הבורסה ברמת גן ולאחרונה החלה לבצע מסחר אלגו־טריידינג באופציות מעו"ף.

 

אדם ששמו מוכר לגורמים בענף האלגו־טריידינג אך מעט ידוע עליו הוא גדי זהר (40), דוקטור להנדסת חשמל ולשעבר מרצה בפקולטה להנדסה תעשייתית וניהול בטכניון, שפרסם בעבר מאמרים בנושא ניהול סיכונים וסחר בנגזרים. לפני כמה שנים הוא נכנס לתחום האלגו־טריידינג, הרוויח מיליונים בשוק האופציות הישראלי ולאחרונה עזב ללונדון.

 

שתי חברות נוספות שפועלות מתחת לרדאר אך זוכות להצלחה היא לפריקון שהקים בן בוקסמן, מהנדס מחשבים ובוגר יחידה 8200, שככל הידוע מצליחה להגיע לרווחים גבוהים חרף גילה הצעיר. השנייה היא פרוליפיק, שהקים המתכנת יריב אייזנברג. שתי החברות פועלות במסחר באופציות מעו"ף בבורסה של תל אביב. 

 

הפרופיל הנמוך הוא דרישת חובה עבור בעלי חברות האלגו־טריידינג. רבים מהם כלל אינם מכירים את רוב מתחריהם, ומנסים ללמוד עליהם דרך פרסומים בעיתונים בחו"ל ובבלוגים קטנים מהעולם. רבים מיזמי האלגו־טריידינג סירבו להתראיין, והגורמים שהתראיינו ביקשו לעשות זאת שלא לציטוט, או בלי שזהותם תיחשף.

 

השתיקה, הסבירו, נחוצה כדי להגן על הנכס החשוב בענף: האלגוריתמים המתמטיים, שאיתם הם מבקשים להכות את הבורסה. אם אלגוריתם יגיע למתחרה, יקרה לו מה שקורה לכל נוסחת השקעה מרגע שמצאה את דרכה לרשות הרבים – הוא יפסיק לעבוד: המתחרה ישתמש בו, ינגוס ברווחי מפתחיו, ובמהרה המחשבים שמשתמשים בו יפסיקו לרשום רווחים.

 

 צילומים: אוראל כהן עמית שעל שלום בר-טל שאול גולן

העובדים השכירים המבוקשים בתעשייה הזו הם אלגוריתמאים - מחברי הנוסחאות שלפיהן מחשבי האלגו־טריידינג יקבעו באילו מניות לסחור. לתפקיד מגוייסים בוגרים מצטיינים מחוגי מתמטיקה, פיזיקה, מדעי המחשב והנדסה, ויוצאי יחידות טכנולוגיות מובחרות בצה"ל. "רוב השמות מגיעים מהמלצות של חברים", אומר יזם אלגו־טריידינג ישראלי שמגייס כיום עובדים, "אבל זה לא מבטיח כלום. תואר שלישי בפיזיקה לא יעזור אם האלגוריתמאי לא מראה ברק וחשיבה מקורית. בתחום הזה לא מחפשים תיאוריטקנים או סתם אנשים חכמים, אלא אנשים עם מוח קודח". "גם לא תמיד קל לפתות את אלה שכן מתאימים", מוסיף בעלי חברת אלגו־טריידינג אחרת. "הרבה מהם מקבלים הצעות מפתות מאוד מאינטל ומחברות טכנולוגיה מובילות. אבל כשמסבירים להם מה זו התעשייה הזאת ועד כמה היא משגשגת, כשמוכרים להם את החלום, זה לרוב עובד".

 

"אתה נהפך בן לילה ללא רלבנטי"

 

במגדל בתל אביב, בחדר קטן וחסר חלונות, עומד צג מחשב ירקרק, ובו מורצת רשימה אינסופית ששורותיה זזות בקצב שעין אנושית לא יכולה לעמוד בו. אלה פקודות מסחר. מול הצג יושבים ארבעה צעירים שהקימו השנה חברת אלגו־טריידינג.

 

"הרוב מתרסקים. מעטים שורדים", אומר אורון, השותף המבוגר מבין הארבעה – בן 30 – ובעל הניסיון הרב ביותר בשוק ההון. "בינתיים גרף הרווחים שלנו הולך בכיוון אחד, ואנחנו עובדים כרגע 15 שעות ביום על שיפור האלגוריתם שלנו. אנחנו בדרך הנכונה, בדרך ליצור רווחים שאינם תלויים במה שהשוק עושה".

 

אתם מצליחים להבין מה המחשב מולכם עושה?

הצעיר בארבעה, שי (25), צוחק. "צריך לראות את המטריקס", הוא אומר.

ההנחה הבסיסית של מקימי חברות האלגו־טריידינג היא ששוק ההון באמת נוהג כמו עולם התעתועים בסרט המדע הבדיוני "מטריקס” - עולם שמאחורי תמונת המציאות שלו מסתתרת מציאות אחרת, שמי שיפצח את כלליה יזכה בהישגים עילאיים. "תמונת המציאות" בשוק ההון היא שאי אפשר לנבא מה יהיה מחירה של מניה בעוד שנייה - הסיכוי שהוא יעלה זהה לסיכוי שיירד. לפי התמונה הזאת, רווחים במסחר יומי בבורסה הם תוצאה של ניהול סיכונים, זיהוי מגמות והצטרפות אליהן, ופיתוח אינטואיציה מקצועית.

 

חברות האלגו־טריידינג משקיעות סכומי עתק בפיתוח נוסחאות שיגלו שהמציאות שונה - שאפשר לנבא אם מחירה של מניה יעלה או יירד בשנייה הבאה - ובסיכויים הגבוהים מ־50%. הנוסחאות מנסות למצוא זיקות סטטיסטיות בין המוני תופעות מזעריות שמתרחשות מדי שנייה בשוקי ההון. כפי שמשקיעים לומדים לקשר בין עליות בנאסד"ק לעליות בדאו ג'ונס, או בין ירידה במחיר הנפט לעלייה במחיר הסוכר, הנוסחאות מחפשות הקשרים, חלקם ברורים יותר וחלקם פחות, בין עשרות משתנים, ומנסות להשיג ולו יתרון סטטיסטי מזערי בסיכוי לנבא מחיר מניה.

 

נוסחאות אלגו־טריידינג אחרות מנסות לזהות ראשונות תופעות כגון ניסיון של גוף גדול לרכוש חבילת מניות ענקית במנות קטנות. גופים גדולים נוהגים לרכוש מניות במנות קטנות כדי לא ליצור בבת אחת ביקוש גדול למניה, מה שיעלה את מחירה. משמחשב אלגו־טריידינג זיהה תבנית של איסוף מניה במנות קטנות, הוא ימהר ויקדים לרכוש את המניות הללו לפני הגוף הגדול, ואז ימכור אותן במחיר גבוה יותר.

 

ישנן גם נוסחאות שסוקרות לא תנועות בבורסה אלא ידיעות כלכליות באינטרנט. הללו מנסות לזהות פרסומים חיוביים ושליליים על חברות, ולממש את הרווחים שאפשר להפיק מהם עוד בטרם נקראו על ידי בני אדם. למשל, אם ברשת מתפרסמים דיווחים על חברת טבע שבהם מופיעות המילים "אישור", או "ניצחה", מחשבי האלגו־טריידינג קולטים זאת. האלגוריתם מסיק שטבע קיבלה אישור לשווק מוצר או ניצחה באחד מהמשפטים הרבים שבהם היא מעורבת, ויורה למחשב לרכוש את מנייתה, רק כדי למכור אותה שוב לאחר כמה שניות במחיר גבוה יותר, לאחר שהמשקיעים האחרים קראו את הדיווח. ל"מוסף כלכליסט" נודע כי חברה ישראלית שפיתחה אלגוריתם כזה בדיוק היא החברה הצעירה קייזן שבשליטת עמית ברקן ואיש העסקים איתי שפיר. ככל הידוע, האלגוריתם שלהם עדיין לא הופעל בבורסה.

 

 צילומים: אוראל כהן עמית שעל שלום בר-טל שאול גולן

בסטטיסטיקה כמו בסטטיסטיקה, הנוסחאות יכולות לטעות, ורבבות עסקאות בזק יכולות להסתיים בהפסדים. אך כשההימור מתבצע אין ספור פעמים בדקה ומסביב לשעון, היתרון הסטטיסטי, גם כשהוא קטן, בא לידי ביטוי, והרווחים הולכים ומצטברים. "אבל לא לנצח", אומר לנו יזם של חברת אלגו ישראלית צעירה, שכיום רושמת רווחים של מיליוני שקלים בשנה. "היום אתה למעלה וכל הברוקרים רוצים לעבוד איתך, אבל מחר הנוסחה שלך כבר לא עובדת ואתה יכול ליפול ובבת אחת להפוך ללא רלבנטי. כך או אחרת, הדבר הזה ישנה את הבורסה. אנשי העסקים שיושבים בבתי קפה בסיטי של תל אביב ומדברים על ניתוח טכני ותחזיות אנליסטים יישארו בתקופת האבן. האלגוריתמים הם העתיד של עולם ההשקעות".

 

המפסידה: הכלכלה

 

מומחים לשוק ההון בארצות הברית לא אוהבים את האלגו־טריידינג. הטענה העיקרית שהם משמיעים היא שמדובר בשיטה לא הוגנת: ניצול יתרון טכנולוגי כדי להגדיל את הרווחים בבורסה על חשבון משקיעים שלא נהנים ממחשבים מהירים בעלי תבונה מלאכותית.

 

עם הטענה הזאת מסכימים אפילו כמה מסוחרי האלגו־טריידינג עצמם. "לא משנה כמה חברות האלגו־טריידינג ינסו לשכנע שלכולם יש גישה למידע שלהם - זה לא נכון", מודה יזם ישראלי שפועל בתחום, ושכמרואיינים אחרים סירב להיחשף. "הטכנולוגיה הזאת מעבירה אלינו מידע לפני האחרים, וכן, זה עוול", הוא מוסיף.

 

 צילומים: אוראל כהן עמית שעל שלום בר-טל שאול גולן

כמה כלכלנים, ובהם מייסד מגזין המימון הנחשב "וילמוט" פול וילמוט, מאמינים שחברות אלגו־טריידינג מסכנות את יציבות שוק ההון ושככל שיתרבו, כך היווצרותן של בועות תואץ והתרסקותן תעמיק. "זו הבעיה עם הענף הזה", כתב במאמר "שועטים אל הפאניקה הבאה" (Hurrying into the next panic) שפורסם ב"ניו יורק טיימס" בסוף יולי. "אכפת להן רק מהעלאת רווחיהן ולא מהתנודתיות שייצרו בבורסה. והתנודתיות רעה לכלכלה".

 

במאמר מתחילת אוגוסט ב"ניו יורק טיימס" ביקר זוכה פרס נובל לכלכלה פול קרוגמן את חברות האלגו־טריידינג על כך שאינן יוצרות כל ערך כלכלי. מטרת שוק ההון היא לקדם את הכלכלה בכך שיאפשר לחברות לגייס כסף כדי להגשים את חזונן, כתב, וקניית מניה ומכירתה כעבור שנייה אינה תורמת לכך כהוא זה.

 

"וישנו המוות הידוע מראש", מזכיר בעליה של חברת אלגו־טריידינג ישראלית שהרוויחה בעבר, ולאחרונה נסגרה לאחר שהנוסחה שלה הפסיקה לעבוד. "בשוק הזה, 90% נכשלים כבר בהתחלה, והנותרים אינם שורדים לאורך זמן". "שוק ההון לומד מהר את הנוסחאות שלך, ואז שם לך מראה בפנים ואומר לך שאתה אפס", מוסיף יזם של חברה אחרת. ובכיר בחברת התוכנה סיברון, שעם חברת FMR מספקת לחברות אלגו־טריידינג תוכנות להעברה מהירה יותר של פקודות מסחר, מספר: "הרבה בכירים בשוק ההון באו אליי עם פנטזיות, היו בטוחים שמגיע להם פרס נובל, ומהר מאוד התפוגגו".

 

יזם אלגו־טריידינג שהתפוגג והסכים להיחשף הוא רונן גיל, בעל חברת רד אנד גרין שעשוייה להיסגר בקרוב. "כשהייתי סטודנט למינהל עסקים עליתי על איזושהי נוסחה לסחר במעו"ף והחלטתי לנצל אותה", הוא מספר. "אבל גיליתי בדרך הקשה שלא מספיק להבין בשוק ההון, ושצריך גם להבין בטכנולוגיה. היה יום שבו 12% מהרווחים שלנו נמחקו בשנייה, בגלל באג בתוכנה".

 

גם מקימי פיינל עצמם למדו זאת על בשרם, כשהקימו ב־2007 את חברת מג'יק בוקס שביקשה לחזות מחירי נגזרי סחורות בטווחי שעות. הנוסחה לא הוכיחה את עצמה והחברה נסגרה בסוף 2008. אבל אם סיפור ההצלחה של פיינל התרחש פעם אחת, מאמינים המקימים, וכן רונן גיל ויתר היזמים בענף הצעיר, הוא יכול להתרחש שוב. אחרי הכל, זאת רק ההתחלה.

 

לכתבות נוספות במוסף "כלכליסט" לחצו כאן

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x