$
סופי שולמן

10 הרגעים המביכים של 2009

בפברואר השנה נפרדנו מארקדי גאידמק, האוליגרך החביב עלינו שחזר לרוסיה, ובאוגוסט גילה לנו הטייקון הנערץ, לב לבייב, שבעצם אין לו איך להחזיר את ההלוואות שלקח מאיתנו - "כלכליסט" משרטט את עשרת האירועים המביכים של השנה במשק הישראלי

סופי שולמן 09:2619.12.09
ארקדי גאידמק בימים טובים יותר ארקדי גאידמק בימים טובים יותר צילום: בועז אופנהיים

 

1. ארקדי גאידמק עוזב את הארץ

פברואר 2009 אולי כבר הספקתם לשכוח, אבל עד לפני שנה האוליגרך החביב עלינו היה ארקדי גאידמק. הוא "כמעט" עשה המון דברים – כמעט קנה את טיב טעם, כמעט נבחר לראשות עיריית ירושלים, כמעט בנה כאן אימפריה עסקית וכמעט החזיר את החובות שנטל לצורך הקמתה. בתחילת 2009 הבין ה"כמעט" איש עסקים, כי גליק גדול לא יצא לו ממדינת היהודים ושב למקורותיו ברוסיה, לא לפני שהסתכסך עם מנהל העסקים המקומי שלו אורי שני, עד כדי גרירת האאודי המפוארת שנתן לו בימים טובים יותר.

 

2. ליאורה מרידור נלחצת ומוכרת
ליאורה מרידור ליאורה מרידור צילום: מיכאל קרמר

מרץ 2009 כל מנהל תיקים יוכל להציג בפניכם גרף חביב שמראה שהציבור הרחב נוטה למכור את השקעותיו בבורסה דווקא בשפל, רק כדי לחזור ולהשקיע מחדש במחירי שיא. התנהגות "העדר" כבר אינה בגדר הפתעה ואף אחד גם לא מנסה להילחם בה. להיפך, המשקיעים המקצועיים מנצלים אותה כדי לעשות כסף.כמה עצוב היה לגלות (בחשיפת "כלכליסט") כי גם מי שאחראית על ניהול ההשקעות של אוניברסיטת תל אביב היא רק חלק מהעדר. על אף עברה הבנקאי ושנים ארוכות של ניסיון, לא עמדה ליאורה מרידור, יו"ר הועד המנהל של האוניברסיטה, בלחץ המסכים האדומים ומיהרה למכור מניות ואגרות חוב קונצרניות, בדיוק בנקודה בה החלו העליות ובכך הסבה הפסדים כבדים לאוניברסיטה. נכון, אי אפשר היה לחזות את הכיוון המתהפך, אבל לשם כך קיימת לצדה ועדת השקעות שהמליצה בתוקף נגד המהלך. ומה עכשיו? "חפשו את האשה".

 

3. שרי אריסון מתגרשת ומוציאה ספר פילוסופי

מאי 2009 אחרי שש שנות נישואים לעופר גלזר מחליטה האשה העשירה בישראל לפרק את החבילה. המהלך לא מפריע לה ללדת את הבייבי החדש שלה אחרי חודשים ספורים בלבד."לידה", מאת שרי אריסון, הוא אחד מספרי הספק פילוסופיה ספק כלכלה ספק אוטוביוגרפיה המוזרים שהודפסו בישראל. תקשור, מסרים, חזיונות ותחזיות שלא בדיוק נבנו בגיליונות אקסל – כך, מסתבר, מתנהלת בזמנה הפנוי מי שמחזיקה גם בשליטה בבנק הפועלים.

 

שרי אריסון. אשת עסקים, סופרת שרי אריסון. אשת עסקים, סופרת צילום: אוראל כהן

 

4. חילופי היו"רים בבנקים הפועלים ודיסקונט 

מרץ ונובמבר 2009 השכר אמנם טוב, אבל לא קל להיות מנהל בנק. הרבה דברים יכולים להשתנות ללא התראה מוקדמת. יום אחד הנגיד קם במצב רוח פחות טוב, ביום אחר לבעל השליטה משתנות התוכניות. למרות שהבנקים הישראלים צלחו את משבר האשראי העולמי עם תעודת הצטיינות, חלק מההנהלות לא שרדו אותו. בנק ישראל דרש להדיח (וקיבל, כמובן) את יו"ר בנק הפועלים, דני דנקנר, מבלי שטרח להסביר לציבור על מה ולמה, ואילו אדגר ברונפמן החליט שהגיע הזמן לרענן את הכסא של יו"ר בנק דיסקונט, שלמה זהר, וגם הוא נענה, כמובן, אם כי במחיר גבוה של פיצויים שמנים. ואם כבר רציתם שימוע לפני פיטורים, כמו במשרת שכיר רגילה, הרי שקיבלתם אותו – אבל מעל דפי העיתונות.

 

הנגיד והיו"ר שאולץ לפרוש. סטנלי פישר (משמאל) ודני דנקנר הנגיד והיו"ר שאולץ לפרוש. סטנלי פישר (משמאל) ודני דנקנר צילום: עמית שעל

 

5. היה מע"מ על פירות וירקות?

יובל שטייניץ. מי קובע באוצר? יובל שטייניץ. מי קובע באוצר? צילום: עמית שעל

יולי 2009 שאלה זו נראתה כבר כמעט רטורית לפני חצי שנה, אבל היום כבר קשה לזכור כי הסוגיה כלל עלתה הפרק. השתלשלות הפרשה משקפת היטב את מעמדו של שר האוצר בישראל, כפי שבאה לידי ביטוי גם בשבוע החולף: לאחר שהשר יובל שטייניץ תקף את בתי המשפט על התערבותם "הגובלת בהפקרות" בסוגיות כלכליות, ביטל כבר למחרת ראש הממשלה נתניהו, ואף התנצל על דבריו של השר. כך היה גם עם נושא הטלת המע"מ על פירות וירקות. בישיבת סיעת הליכוד הודיע שטייניץ: אנחנו לא מוותרים על מע"מ פירות וירקות ורבע שעה לאחר מכן הכריז נתניהו (ללא ידיעת שר האוצר שלו) כי הוחלט דווקא לרדת מהמע"מ הזה. כעבור כמה שעות נאלץ שר האוצר (לא האמיתי, השני, נו שטייניץ), לנמק לכולם למה נכון היה לרדת מהמע"מ ומה היו השיקולים המקצועיים שהנחו את האוצר בהחלטת הנסיגה.

 

6. המדבקה שלא הייתה

יולי 2009 רופא שיניים, איש מוסד ועבריין מורשע נפגשים. מה יוצא? לכאורה עסקת מיליארד דולר למכירת מדבקה מהפכנית לזיהוי מוקדם של התקפי לב. בפועל - אחת המבוכות הגדולות אי פעם. המדבקה היא כנראה לא יותר ממדבקה שאפשר לקנות בכל חנות. הממציא, אריק קליין, מתמחה בעיקר בהונאות והיתר לא ברור עד היום. על אף ההבטחות הרבות לקיים מסיבת עיתונאים ולהבהיר הכל, קליין ושותפו עמוס בוכניק, שותקים עד לרגע זה. עמם שותקים גם שותפיו המכובדים ובראשם חגי הדס, המתווך בפרשת גלעד שליט, שהיה דירקטור בחברה, וד"ר גבי פיקר, מקורבו של ראש הממשלה נתניהו, שכיהן כמנכ"ל סייפסקיי, בעלת "הפטנט".

 

הממציאים. אריק קליין (משמאל) ועמוס בוכניק הממציאים. אריק קליין (משמאל) ועמוס בוכניק צילום: אוראל כהן

 

7. לבייב לא ישלם
לב לבייב. חדל פירעון? לב לבייב. חדל פירעון? צילום: עמית שעל

אוגוסט 2009 מצויד במטוס חדיש ובבית המפואר ביותר בלונדון, נכנס בעל השליטה באפריקה ישראל, לב לבייב, זחוח ומרוצה מעצמו לשנת 2009. ואולם זו התבררה כאחת הגרועות ביותר בתולדות הטייקון הישראלי שבסיכומה ניתן להכתירו כ"מבוכה הגדולה ביותר של 2009" ואולי גם של העשור כולו. לאחר חודשים של הבטחות שלו ושל מנכ"ל אפריקה ישראל, איזי כהן, כי יש לחברה בקופתה די כסף כדי לשלם את כל ההתחייבויות שלה, בהיקף חסר תקדים של 7.5 מיליארד שקל, באוגוסט האחרון, רגע לפני החגים, התברר לעם ישראל אחרת. לא, לא יהיה כסף, אפילו לא 500 מיליון שקל לבעלי סדרה ט', שהיו אמורים לקבל את כספם כבר בנובמבר. אפריקה ישראל המצליחה הפכה כמעט בן לילה לחברה המוצגת בבית המשפט כ"חדלת פירעון". לבייב מכניס את היד עמוק לכיס ומביא מאות מיליונים מהבית, אבל זה לא מספיק. הסיפור רחוק מלהסתיים ועלול לככב ברשימה דומה גם בשנה הבאה.

 

8. העבריין אלי רייפמן

אוקטובר 2009 ב-99' היה רייפמן, שהקים את אמבלייז עם חבריו מהשירות הצבאי, נערץ על ידי המשקיעים הבריטיים. חלף עשור וקהל המעריצים של רייפמן השתנה. כיום

אלי רייפמן. אז איפה המניות? אלי רייפמן. אז איפה המניות? צילום: גיא אסיאג

הוא מורכב בעיקר משותפיו לטיולי בוקר וצהריים בכלא, שם ריצה עונש מאסר בעקבות אי העברת מניות אמבלייז לנאמן, כנדרש על ידי בית המשפט. בינתיים שוחרר באופן זמני, כדי שיוכל לפעול להעברת המניות. רייפמן, שמתעמק בשנים האחרונות יותר ויותר בלימודי קבלה, בוודאי לא יתקשה להבין כעת את משמעותו של הפתגם "מאגרא רמה לבירה עמיקתא". מטרתו כעת היא לא לשוב לכלא, בין היתר אולי לאור "מיני-מבוכה" נוספת של 2009 – החלטת בית המשפט העליון, בדקה ה-90,  לבטל את הפעלתו של בית כלא פרטי בישראל.

  

9. הסיפור האמיתי מאחורי מרקסטון

דצמבר 2009 קרן מרקסטון, שהוקמה על ידי רון לובש, אמיר קס ואליוט ברוידי בשלהי המשבר הקודם, הייתה תמיד בגדר תעלומה. סכום של 800 מיליון דולר שגוייס ממשקיעים אמריקניים היה חסר תקדים במונחים המקומיים, בעיקר לאור העובדה כי לובש וקס לא נמנו עם כוכבי וול סטריט וכלל לא היו מוכרים בארה"ב. אז מדוע לפנסיונרים של מדינת ניו יורק היה חשוב כל כך להעביר את כספם להשקעה אקזוטית במדינה קטנה מוקפת אויבים, שסבלה מאינתיפדה, אבטלה גבוהה. גם המידע הזה היה ידוע בכלל רק למי שעבר את המבחן הראשוני של מציאת ישראל על המפה. התשובה נמצאה בדצמבר האחרון עם הודאתו של ברוידי כי שיחד את מנהלי ההשקעות של קרנות הפנסיה של ניו יורק, כדי שהפנסיונרים הישראלים יוכלו, בתורם, ליהנות מניהול ההשקעות האיכותי של "פריזמה", אותו בית השקעות שהוקם על ידי מרקסטון ופורק השנה בעוד רגע מביך בפני עצמו.גם הסיפור הזה עוד רחוק מלהסתיים. מרקסטון מחזיקה בלא מעט השקעות בישראל ועדיין לא ברור מה יעלה בגורלן.

 

דור המייסדים. אליוט ברוידי (משמאל), רון לובש ואמיר קס דור המייסדים. אליוט ברוידי (משמאל), רון לובש ואמיר קס
 

10. לילה לבן לאייפון? לא בישראל

דצמבר 2009 מאז פתיחת החנות הראשונה של סלקום אי שם ב-94' לא נרשמה כאן התרגשות סלולרית שכזאת. המכשירים הניידים עברו שינוי דרמטי מאז, אבל כך כנראה גם הלקוח הישראלי. כדי שטלפון חדש יוכל לרגש עד כדי יציאה מהבית בליל חורף, צריך כנראה משהו מרגש יותר מחיבוק מעמוס שפירא, מנכ"ל סלקום, או מגיל שרון, מנכ"ל פלאפון, וכמה בלונים בצבעי המותג. כעת צריכים בחברות הסלולר לעמול קשה על שיווק האייפון, כדי לא להיכנס לרשימת הכשלונות של 2010. מי שמכיר את נפשו של הישראלי מבין שברגע שהאייפון הפך זמין לכולם, הוא הפסיק להיות סמל סטטוס והפך לסתם עוד מכשיר טלפון.

 

מנכ"ל פלאפון, גיל שרון. איפה כולם? מנכ"ל פלאפון, גיל שרון. איפה כולם? צילום: תמר מצפי

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x