מבחן רכב: בכרומה התנהג ככרומאי

תעתועי זיכרון? לאו דווקא. אם השם "פיאט כרומה" נשמע מוכר, אין זו טעות: בשנות השמונים הציגה פיאט מכונית מנהלים גדולה, שגם לה קראו כרומה. היא היתה מבוססת על שלדה שהיתה משותפת לאלפא 164, ללנצ'יה תמה ולסאאב 9000. למה אף אחד לא זוכר אותה? כי את מספר הכרומות שנמכרו בישראל אפשר לספור על אצבעות כף יד אחת, עם זרת מקופלת. כמה נמכרו באיטליה? תוסיפו את הזרת, בערך.

המפתח של כרומה החדשה לא מרגיש כמו מפתח של פיאט, פשוט ומתכתי: זה מפתח גדול עשוי פלסטיק נוקשה, שנכנס לחריץ מיוחד בין הכיסאות הקדמיים - כמו במכוניות סאאב. אולי מישהו בפיאט נזכר בשיתוף הפעולה ההוא, ואולי הוא רצה לרמוז שגם כרומה החדשה חולקת הרבה מכלולים עם סאאב. ובאמת, כרומה מבוססת על שלדה של ג'נרל מוטורס שאפשר למצוא גם בסאאב 9-5.

איך פיאט מתחתנת עם ג'נרל מוטורס? ובכן, כאן יש שיעור היסטוריה: פיאט של היום, שמייצרת את פיאט 500, היא לא פיאט של לפני ארבע שנים שהציגה אז את כרומה. פיאט ההיא היתה חברה חולה שנזקקה לעזרה מהאמריקאים. פיאט של היום עוזרת לקרייזלר. איך שגלגל מסתובב.

באיטליה אוטומטי זה לנכים

אפרופו גלגל, לכרומה יש גלגל הגה בשרני כמו סטייק בנוסח פירנצה. כשאני מנסה להתאים את המושב להגה, מתברר שהוא לא באמת יורד: למושב יש מצב "גבוה מאוד" ו"סתם גבוה". המושבים, אגב, נוחים מאוד. גם אלה של הנוסעים מאחור, שנהנים משפע של מרווח לרגליים וגם מפתחי אוורור אחוריים.

חוץ מהמושב הגבוה, לכרומה יש יופי של לוח מחוונים: הכל ברור, הכל קל לתפעול - אולי חוץ מבקרת המהירות. קל להתבלבל בין הכפתור שמפעיל אותה ובין כפתור האיתות.

תא הנהג

בשנים האחרונות, הגימור של פיאט לא הבריק. בעולם הרכב המציאו לשם פיאט ראשי תיבות חלופיים: Fix It Again, Tony - "תקן זאת שוב טוני". כרומה, בדרכה האיטלקית והנונשלנטית, מנסה לעקור את הדימוי הזה: אני מנסה לעקור ברגים, ודופק על לוח המחוונים, כדי לראות אם אפשר להוציא ממנו רעש של פלסטיק משוחרר, או ריח של קצר חשמלי. נאדה. ובכל זאת, טוני השאיר אחריו שתי מזכרות קטנטנות: הפגוש הקדמי קצת משוחרר, והמתגים שמעלים ומורידים את החלונות נראים כאילו נלקחו ממחסן החלקים של פיאט הישנה, ההיא שנזקקה לעזרה של ג'נרל מוטורס.

אולי אפילו עוד מקודם.

באמצע לוח המחוונים יש ידית - ולא סתם ידית, אלא כזו של תיבה אוטומטית. שמעתי פעם אגדה על משלחת ישראלית שהגיעה למפעל של פיאט בטורינו כדי לחזות בפס ייצור של מכוניות פיאט 131 אוטומטיות. בארוחת הערב מנהל המפעל פנה בפה גדוש פסטה אל ראש המשלחת הישראלי ושאל אותו בנימוס מתי, סוף סוף, יסתיימו המלחמות בישראל. "מכוניות אוטומטיות זה רק לנכים", פלט האיטלקי המנומס בפה מלא לתדהמת המשלחת הישראלית.

לתיבה יש חמישה הילוכים, והיא משודכת למנוע 2.2 ליטרים שמפיק 147 כוחות סוס. אם הנפח וההספק נשמעים לכם דומים למדי לאלה של אופל וקטרה הקודמת, צדקתם שוב: זה מנוע של אופל.

מנוע שיודע מתי לשתוק

אני מוציא את כרומה מן הסוכנות בזהירות, ומשתהה כדי לבהות בבבואתה בחלון של מסעדה סמוכה. היא לא נראית כמו שום מכונית שאני מכיר: יש לה חלק קדמי כמו זה של פיאט סטילו המשפחתית, חלק אמצעי כמו של מיניוואן וישבן כמו של סטיישן. היא גם גבוהה, כמו מכונית קרוס אובר איטלקית שחורה ומאיימת. מכונית של מאפיוזו. מאחור אפשר להשליך גופות - סליחה, בקבוקי יין. הרבה בקבוקים.

כשכרומה עולה על הכביש, מגיעה ההפתעה הגדולה: מכוניות פיאט אוטומטיות אף פעם לא הצליחו לעשות עליי רושם. האיטלקים אף פעם לא השקיעו בקהל ה"נכים", כמו שהגדיר את זה המנהל ההוא: הם תמיד הצמידו למכוניות שלהם תיבות רובוטיות הססניות, או אוטומטיות עייפות. לא בכרומה: כאן יש מנוע בשרני אמיתי שמשודך לתיבת הילוכים מצוינת, שיודעת היטב מתי להעביר הילוך ומתי להחזיק. נכון, אין לה מצב ספורט, אבל יש לה טיפטרוניק מצוין ושפע של מומנט שהתיבה יודעת לנצל היטב. המנוע הגרמני־אמריקאי־איטלקי אמנם לא נוחר כמו מנוע של פיאט ישנה וגם לא שורק כמו מנוע של אונו טורבו אבל הוא לא צריך: כמו קוזה נוסטרה אמיתי, הוא יודע היטב מתי צריך לשתוק, ומתי כדאי לו לשתף פעולה עם השלדה.

קצת קשה להאמין שהסטיישן השחורה הזו יודעת כיצד לנסוע מהר וצריך לחזור כמה פעמים לכל סיבוב כדי להבין את העיקרון, אבל הפיאט הזאת מבוססת על שלדה מצוינת. ההגה אמנם מת, אך השיכוך ראוי לשבח, הן במהירות נמוכה והן בגבוהה. גם הבלמים טובים מאוד.

כרומה מייצגת איזון מוצלח מאוד: אם היפניות מהזן הספורטיבי אוהבות לנסוע מהר אך מטלטלות את הנוסעים, ואם הצרפתיות נוחות אך לא מרגישות את הכביש (והן גם תשושות מנוע), כרומה לעומתן היא גם חזקה, גם מתקשרת היטב וגם נוחה. מדובר במכונית שהיא סטיישן, או קרוס אובר, שצריכה לחיות בעולם של מכוניות סדאן; איטלקית בעולם של יפאניות; אינדיבידואליסטית בעולם אפרורי של ליסינג. אם גם אתם אינדיבידואליסטים, בהחלט שווה לכם לעשות בה סיבוב.