$
אביה ספיבק
צילום: מאיר אזולאי
אביה ספיבק כותב מאמרים בכלכליסט פרופ' לכלכלה, לשעבר משנה לנגיד בנק ישראל לכל הטורים של אביה ספיבק כותב מאמרים בכלכליסט

במת כלכליסט: הבעיה שבהפחתת מסים כוללת

זאת גם אינה יעילה וגם אין כסף לממנה

אביה ספיבק 07:3810.03.09

יש שתי בעיות בסיסיות בתוכנית הפחתת מס ההכנסה בשנות התקציב 2009-2010 מבית מדרשו של בנימין נתניהו: ראשית, אין כסף לממן את ההפחתה. שנית, ההפחתה אינה יעילה כאמצעי להנעת גלגלי המשק.

 

משברים כלכליים בישראל מתאפיינים בירידה גדולה בהכנסות ממסים. כך היה במשבר הקודם

ב־2001–2002 וכך קורה היום. בכירי האוצר חוזים ש־2009 תיגמר בגירעון של 5%–6% מהתוצר (כ־40 מיליארד שקל), ועיקר התרומה לגירעון תהיה מהירידה הצפויה בהכנסות ממסים. כולם, וגם נתניהו, מבינים שהממשלה תזדקק לכל פרוטה שהיא תוכל להוציא, כדי להקטין את נזקי המיתון. ההבטחות של נתניהו לדאוג למניעת אבטלה בפריפריה מעידות על תובנה זו, וכדי לממשן הוא יזדקק למיליארדי שקלים. עוד הורדה של המסים תיצור חור גדול בתקציב, שלא יאפשר לבצע מדיניות אחרת למניעת אבטלה.

 

נתניהו מול מומחי קרן המטבע הבינ"ל

 

נתניהו מאמין, כנראה, שהורדת מסים תהיה תמריץ לעובדים לעבוד יותר, לפירמות להשקיע יותר ולזרים להשקיע במשק. לפני חודש הוא אמר בראיון: "אני לא מכיר שום דבר שמעודד יותר את הצמיחה. הפחתת מסים היא כמו דלק סילוני".

 

אבל בתקופה כזו הממשלה צריכה לפעול בדרך מיקרו־כלכלית ולמקד את הסיוע, בהטבות מס או בדרכים אחרות, לסקטורים הזקוקים לו ביותר ולמוקדי האבטלה. מדיניות גלובלית אינה טובה למשק בזמן מיתון. כך חושבים גם מומחי קרן המטבע הבינלאומית. ואם המלצה זו נכונה למשקים גדולים כמו ארצות הברית ואירופה, היא בוודאי טובה למשק הישראלי, שבו הממשלה יכולה להקיף את כל הבעיות ולתת עליהן תשובה בזמן אמיתי.

 

לעומת זאת, בתקופה שבה המשק צומח ויש הרבה ביקושים, כדאי להוריד מסים. בתקופה שכזו הבעיה של המשק היא שאין די היצע, והורדת מסים יכולה לשכנע עובדים וחברות להגביר את פעילותן ולהגדיל את ההיצע. אבל הבעיה של המשק היום היא שאין די ביקוש למה שמייצרים בו, לא בשוק המקומי ולא בחו"ל. הורדת מס הכנסה בישראל לא תייצר ביקוש ליצוא בחו"ל, לכן עדיף לתת תמריץ ממוקד ליצואנים, כדי לפתור את בעיותיהם. היא גם לא תגדיל באופן ממשי את הביקוש לתצרוכת. זאת כי לפי ההצעה, תוספת ההכנסה מרוכזת בשכבות המבוססות. אמנם לצרכנים תגדל ההכנסה נטו, אבל אין שום ערובה שהם יוציאו אותה.

 

הרי מדוע יורד הביקוש? כי מי שיש לו מעדיף לדחות את ההוצאות ולהקטין אותן בגלל האי־ודאות באשר לעתידו הכלכלי, ומי שמובטל אין לו מה להוציא. לכן ספק אם הנחות מס הכנסה לשכבות המבוססות יגדילו את התצרוכת.

 

הצדק החברתי והיעילות הכלכלית באותו כיוון

 

לעומת זאת, תוספת ממוקדת בדרך של הגדלת דמי האבטלה תביא להגדלת ההוצאה, כי המובטלים נאלצים בדרך כלל להוציא את כל הכנסתם הקטנה. בעצם, במקרה הזה הצדק החברתי והיעילות הכלכלית פועלים באותו הכיוון: תוספת הכנסה לעניים מגדילה את הביקוש לצריכה הרבה יותר מאשר אותה תוספת לעשירים.

 

נתניהו ויועציו מודעים כנראה לבעיה הראשונה של התוכנית להורדת מסים - השמירה על הגירעון התקציבי: העיתונים מצטטים מפי מקורבי נתניהו תוכנית ובה צעדים שונים להקטנת הגירעון, כגון העלאת המע"מ, קיצוץ בהוצאות הביטחון ואמצעים אחרים.

 

אולם הם אינם מודעים לבעיה השנייה של התוכנית - ההנחה השגויה שהפחתת המיסוי תתרום להתאוששות המשק. כדאי שנתניהו ויועציו יתעדכנו במהירות באשר לגישה המקובלת בעולם בנושא המלחמה במשבר הכלכלי. הזמן לטפל בו הולך ואוזל.

 

הכותב הוא פרופ' לכלכלה באוניברסיטת בן־גוריון ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x