מחולה ללקוח מקוון
מערכת הבריאות, בארץ ובעולם, עוברת מהפיכה בשנים האחרונות. משרד הבריאות הצהיר זה לא מכבר כי ידרוש מקופות החולים לנהל תיק רפואי מרכזי שיאפשר גישה למידע הרפואי של החולה בצורה אלקטרונית
11:2205.12.11
מערכת הבריאות, בארץ ובעולם, עוברת מהפיכה בשנים האחרונות שבבסיסה לא נמצאת דווקא תרופה חדשה, או צורת טיפול חדשה, או מחלה חדשה חס וחלילה. אותם אנשים שעד לא מזמן קיבלו שירות ממערכת הבריאות, כ-"חולים" או כ-"פציינטים" דורשים לקבל יחס של לקוחות. לקוחות שראוי שמערכת הבריאות
תיק רפואי מרכזי
משרד הבריאות הצהיר זה לא מכבר כי ידרוש מקופות החולים לנהל תיק רפואי מרכזי, או Electronic Health Record (EHR), שיאפשר גישה למידע הרפואי של החולה בצורה אלקטרונית. כיום כל קופת חולים מחזיקה מאגר תיקים רפואיים משלה, לעיתים בצורה מרכזית ולעיתים לא. משמעות הדבר? המידע הרפואי על חולה של קופת חולים א' לא יהיה נגיש לבית החולים השייך לקופה ב'. נשמע ארכאי? תחשבו מה קורה לחולה שאינו נמצא בהכרה ואמור לקבל תרופה מסוימת כאשר ישנו סיכוי שהוא אלרגי לתרופה, מאחר והתיק הרפואי שלו לא נגיש אין שום סיכוי לרופא המטפל לדעת זאת. שימוש ב- EHR בשלב הראשון יאפשר לכל חולה לקבל שירות רפואי בכל מקום, זאת תוך התייחסות נכונה להיסטוריה הרפואית שלו וכן למגבלות שלו. EHR יאפשר גם לחולים "לנדוד" בין קופות חולים ביתר קלות.
אפליקציה לכל חולה
השלב הבא יהיה כנראה ה- PHR (Personalized Health Record) – תיק רפואי אשר לחולה עצמו ישנו השפעה עליו, ושלרוב המידע המופיע בו יש הקשר מסוים. אחת מקופות החולים בישראל, לדוגמה, מאפשרת לאישה הנמצאת בהריון לדעת בדיוק מה קורה בתוך גופה בכל רגע נתון על ידי שימוש באפליקציית iPhone– מה קורה לעובר, מה קורה לגופה ואילו בדיקות היא אמורה לעבור. כאשר היא עוברת בדיקות אלה, תוצאות הבדיקות מופיעות בתוך מעקב ההיריון שלה על גבי הטלפון החכם האישי שלה.
שירות אינו מסתכם רק באפליקציה של "בנקאות אונליין" בהקשר של בדיקות דם וקביעת תורים, אלא בשיפור הטיפול בפועל. לדוגמה, כאשר מתבצע "ביקור רופאים" במחלקה מסוימת ואחד הרופאים העומד ליד מיטת חולה מעוניין להתייעץ עם רופא מומחה אחר הוא לרוב נדרש להמתין עד אשר אותו רופא יגיע למיטת החולה או לפחות למחלקה. לפני מספר שבועות, במהלך ביקור אצל אחד מגופי הבריאות הגדולים בעולם נחשפתי לפתרון שמממש פתרונות טכנולוגיים שכולנו מכירים. במהלך ביקור הרופאים הם מסתובבים עם מחשב טבלט, כאשר הם מגיעים לחולה הם יכולים לראות לא רק את ההיסטוריה הרפואית שלו, מי הרופאים שטיפלו בו או שיכולים לטפל בבעיה שלו - אלא בלחיצת כפתור גם ליצור "צ'ט", שיחת טלפון או שיחת וידיאו יחד עם אחד או יותר מהרופאים הללו. לא עוד המתנה של שעות עד שיגיע תורן מחלקת אורטופדיה לייעוץ – אלא מתן תשובה מקומית ומהירה.
שירות מקוון לחולה ולרופא
מכאן לנקודה הקשורה לא רק בשיפור השירות ללקוחות מערכת הבריאות אלא גם במניעת מותם. מחקרים מראים כי כ- 70% ממקרי המוות כתוצאה מרשלנות רפואית נובעים מבעיית תקשורת – אחות שפיענחה לא נכון כתב של רופא, רופא הנותן הוראת טיפול מנוגדת להוראה אחרת, מאחר והוא אינה מודע לה וכן הלאה. כפי שכיום נראה לנו ברור והגיוני להשתמש במערכות מבוססות מחשב על מנת לוודא כי תהליך עסקי כל שהוא המתבצע אצלנו מתבצע לפי "חוקים" עסקיים שאנו קבענו – כך נוכל לבצע תהליכים רפואיים בדיוק באותה צורה.
על קברניטי מערכת הבריאות, בין אם ברמה המדינית ובין אם ברמת קופות החולים, אם כן, להבין כי הם ניצבים בפתחה של מהפכה אמיתית. עליהם להכין את הארגונים בראשם הם עומדים להתמודד עם הדרישות החדשות של לקוחותיהם על ידי נקיטת צעדים דומים לאלה שננקטו בעולם העסקי ה-"קלאסי", שימוש נרחב מאוד בטכנולוגיה לשיפור רמת השירות והנגישות של הארגון ללקוחותיו.
הכותב הוא מנהל המגזר הציבורי בחברת סיסקו ישראל
