• תפריט
חדר מחשבים

הנייר לא סובל את הכל

למרות הפתרונות הטכנולוגיים הרבים, המגזר הבנקאי ממשיך להדפיס מדי שנה כ-200 מיליון דפים - שרובם הולכים לפח. מי שיכול למנוע את הבזבוז הוא הרגולטור

אריה רימיני 10:4328.03.11

נייר. אנחנו פוגשים אותו בכמויות עצומות בכל ביקור בבנק. אנו חותמים על מסמכים רבים בכל פעם שאנו מפקידים כמה שקלים או כשאנחנו מקבלים כרטיס אשראי חדש. יערות גשם שלמים נכרתים לטובת הררי הניירת שיוצרים מסמכי המשכנתה שלנו.

 

הניירת הבלתי נגמרת, כך מסתבר, מעוגנת בחוק: תקנות בנק ישראל מחייבות לתעד ולמסמך במספר עותקים פיזיים כל פעולה בנקאית או כל חוזה בין גוף פיננסי ללקוח. אחרי הכל, בדיני ממונות עסקינן וחשוב שגם בעתיד יהיה ברור כמה כסף הועבר מצד לצד, איזה שירות ניתן ומי התחייב למי ובאלו תנאים.

 

לא כולנו יודעים, אולם פסולת נייר וקרטון מהווה כ-22% ממשקל הפסולת הביתית, ונפחה אף גדול יותר - כ-33%. מדי שנה מייצר המשק הישראלי כ-4.5 מיליון טון פסולת - כ-1 מיליון מתוכם פסולת נייר - אולם רק כ-260 אלף טון בשנה נאספים למיחזור. מדובר באחוז מיחזור נמוך במיוחד לעומת כ-50% בארה"ב ולעומת כ-75% בגרמניה ובאוסטריה. לאחרונה הציבו הרשויות בישראל יעד להגיע בתוך מספר שנים למחזור של כ-50% מפסולת הנייר, באמצעות הרחבת איסוף הנייר יחד עם פעילויות הסברה נמרצות.

 

 

כאן תדפיסי המשכנתה מסיימים את חייהם כאן תדפיסי המשכנתה מסיימים את חייהם צילום: בלומברג

 

הכפלת היקף מחזור הנייר בישראל הינה יעד מבורך ללא ספק, אולם מדוע לא לחסוך למכתחילה בניירת מודפסת ש"באה לעולם בחטא". כדי להבין באילו כמויות מדובר כדאי לעיין בנתונים הבאים: מדי שנה מבוצעות למעלה מ-100 מיליון פעולות בנקאיות בישראל. סביר להניח שכל אחת מהן מחייבת הדפסה בממוצע של שני דפי אסמכתא לפחות – עבור הבנק ועבור הלקוח. במהלך פעולה מסובכת יותר כגון נטילת הלוואה מודפסים לעיתים עשרות דפים. בשורה התחתונה, המגזר הבנקאי מדפיס מדי שנה 200 מיליון דפים לפחות, ומרבית העותקים ללקוח מושלכים לפח מיידית.

 

מערך הדפסה שכזה מקיז מדי שנה כסף רב מתקציבי הבנקים. העלויות אינן נגמרות ברכש של נייר ודיו, אלא כוללות גם הובלת החומרים, סריקה ומפתוח שלהם, אחסונם - לעיתים לתקופה של 35 שנה, שטחים משרדיים גדולים יותר בסניפי הבנקים לטובת מדפסות וניירת, ובסופו של דבר גם עלויות כוח אדם שמתפעל את מערך ההדפסה.

 

בתקופה האחרונה התחלנו להוביל בישראל את מהפכת ה"בנק ללא נייר". מדובר בשלל טכנולוגיות המאפשרות אחסון ותיוק מסמכים בנקאיים אשר נועדו לייתר לפחות מחצית מההדפסות המיותרות הללו (בעיקר העותקים של הבנק), לחסוך בעלויות רבות ולצמצם ככל שניתן את הפגיעה בסביבה. אם עד כה הלקוח חתם על מסמכיו ופקיד הבנק שלח אותם להדפסה ולתיוק, הרי שכעת ניתן לבצע את החתימה בצורה דיגיטלית מאובטחת ואת המסמכים ניתן לתייק במסדי הנתונים של הבנק מבלי להדפיסם פיזית. בדרך זו המידע הופך לנגיש לכל עובד בבנק וניתן לשמור אותו בנוחות לאורך שנים. הודות לחיסכון של כ-10 מיליון שקל לבנק בשנה, טכנולוגיות "בנק ללא נייר" מחזירות במהירות את ההשקעה (ROI) בהן בטווח של שנה עד שנתיים.

 

לדאבוננו, האתגר המרכזי בהטמעת טכנולוגיות "בנק ללא נייר" איננו טכנולוגי אלא רגולטורי. בבנק ישראל הולכת ומחלחלת אט אט ההבנה שטכנולוגיות תיעוד אלקטרוני וחתימה דיגיטלית הגיעו כיום לרמת בשלות ואמינות המאפשרת להן להחליף את ערימות הנייר והקלסרים שמייצר סניף בנק מדי יום. יחד עם זאת, כדי לקדם את מהפכת ה"בנק ללא נייר" בפועל יש צורך "בהחלפת דיסקט", תרתי משמע, של הרגולטורים. ההבנה שמה שטוב לענקי פיננסים כ-HSBC, בנק אוף אמריקה ודויטשה בנק, אמור להיות טוב גם לבנקים בישראל, תביא לקידום מהפכה חשובה זו, לתועלת הסביבה, הציבור והמגזר הבנקאי.

 

* הכותב הינו מנכ"ל חברת טלדור

בטל שלח
    לכל התגובות