בנק ישראל רשם ב-2010 את ההפסד בגדול בתולדותיו: 17.9 מיליארד שקל
לעומת רווח של כ- 1.4 מיליארד שקל בשנת 2009. כמעט כל סכום ההפסד של בנק ישראל, כ-17.6 מיליארד שקל, נובע מההתחזקות שנרשמה בשנת 2010 בשער השקל מול שערי הדולר והיורו
רכישות מטבע החוץ הגדולות שמבצע בנק ישראל בשלוש השנים האחרונות מתחילות לבוא לידי ביטוי שלילי גם בדו"חותיו הכספיים של הבנק. בשנת 2010 רשם בנק ישראל הפסד עצום של כ- 17.9 מיליארד שקל, לעומת רווח של כ- 1.4 מיליארד שקל בשנת 2009. הפסד זה הוא ההפסד השנתי הגדול ביותר ב- 56 שנות קיומו של בנק ישראל.
כמעט כל סכום ההפסד של בנק ישראל, כ-17.6 מיליארד שקל, נובע מההתחזקות שנרשמה בשנת 2010 בשער השקל מול שערי הדולר והיורו. במונחים דולריים, רשם בנק ישראל בשנה החולפת רווח צנוע של כ- 800 מיליון דולר מניהול יתרות המט"ח, שהם כ- 2.9 מיליארד שקל. זאת לעומת רווח כמעט כפול של כ- 5.2 מיליארד שקל בשנת 2009, ושל כ- 5.7 מיליארד שקל בשנת 2008. כתוצאה מרכישות המט"ח המוגברות, גדל בשנה החולפת היקפו הכספי של מאזן בנק ישראל ב- 8.6%, ובסוף השנה הוא הסתכם בכ- 274 מיליארדי שקל, לעומת כ- 252 מיליארדים בסוף שנת 2009.
הוצאות השכר והזכויות של כ- 1,600 עובדי בנק ישראל וגמלאיו הסתכמו בשנת 2010 בכ- 450 מיליון שקל, לעומת כ- 804 מיליון שקל בשנת 2009. הפרש זה נובע מהעובדה שבשנת 2009 כללו הוצאות השכר והזכויות עדכון חד פעמי של ההפרשה להתחייבות לפנסיה ולתשלומי פרישה כתוצאה משתי תוספות שכר שניתנו אז לעובדים.
להפסדים של בנק ישראל יש משמעות מעשית גדולה מאוד. על פי החוק, חייב בנק ישראל להעביר לממשלה מדי שנה את הרווחים שצבר, והם משמשים למימון התקציב המדינה. אולם הבנק חייב לעשות זאת רק כאשר יש לו רווח מצטבר. מאז הרפתקאת הדולרים הקודמת שלו בשנים 1996 ו- 1997, יש לבנק ישראל הפסד מצטבר עצום, של כ- 20 מיליארד שקל. ההפסד הנוסף שנרשם בשנה שעברה מרחיק לכן מאוד את המועד שבו בנק ישראל יוכל להשתתף במימון הוצאותיה השונות של הממשלה.
בתגובה לפרסום הדו"חות הכספיים, נמסר מבנק ישראל כי יתרות המט"ח שבידיו נועדו לספק למשק נזילות במט"ח לשימושים בחו"ל בעיתות חרום יוצאות מן הכלל בעת שאי אפשר מסיבה זאת או אחרת לייצא סחורות, כמו למשל, בעת התממשות סיכונים גיאו פוליטיים, ולכן המשתנה החשוב הוא ערכן במט"ח ולא ערכן השקלי.
עוד מדגישים בבנק ישראל כי הבנק איננו בנק מסחרי או גוף עסקי רגיל, והפעילות הפיננסית שהוא מבצע לא נועדה לשם יצירת רווחים, אלא לשם השגת יעדיו כפי שהם כתובים בחוק. כך, המדיניות המוניטרית ומדיניות שער החליפין מאז 2008 היוותה גורם מכריע לכך שהמשק הישראלי צלח את המשבר בצורה טובה בהרבה ממשקים אחרים ולעיתים, הכלים הנדרשים לשם השגת היעדים המאקרו כלכליים פועלים במנוגד להשגת רווחים לבנק.
