גם בפנסיה יש מה ללמוד מהאנגלים

בתחילת החודש הודיע משרד האוצר כי הוא שוקל ליישם את המודל האנגלי בשוק הפנסיוני, ובמקביל לדון במסגרת ועדת שני בהטבות המס שיחולו על החוסכים. אם אכן ייושם המודל האנגלי (וההערכות מדברות היום על יישום כבר בעוד שנה־שנתיים), הוא צפוי להשפיע דרמטית על שוק החיסכון הפנסיוני בישראל, ולאפשר צבירה גבוהה יותר של כספי חיסכון לאורך השנים.

נקודת המוצא שעומדת מאחורי המודל האנגלי היא שיש צורך להתאים את החיסכון הפנסיוני לעולם המודרני החדש, שבו, מצד אחד, תוחלת החיים הולכת ומתארכת, ומצד שני, תקופת העבודה מתקצרת ויש תנודות גבוהות בהשתכרות על פני השנים. מחקרים שנעשו לאחרונה מצביעים על כך שעובדים היום נשארים בממוצע באותו מקום עבודה במשך 4–5 שנים. המעברים בין מקומות העבודה גוזרים על העובד גם הפסקות והבדלים בהכנסה בתקופות שונות במהלך שנות העבודה, בין השאר בשל השינויים הטכנולוגיים והדינמיות הגדולה שמאפיינת את שוק התעסוקה של היום. כל זה מוביל כמעט בהכרח לכך שכל מי שחוסך היום לפנסיה יגיע לגיל הפרישה עם צבירה לא מספיקה של כספים.

הגדלת הצבירה

הפער בין ההכנסה השוטפת בתקופת עבודתו של החוסך לקצבה החודשית שלו בגיל הפרישה יכול להיות משמעותי ביותר ולעמוד על עשרות אחוזים, דבר שיוביל בהכרח לירידה משמעותית ברמת החיים. "הכשל במערכת הקיימת הוא בזה שהחוסך תמיד חוסך ברמת המינימום, בלי קשר להיקף הכנסתו", מסביר מאיר אוזן, יו"ר קבוצת שקל ניהול ביטוח פיננסים, שהוביל את המהלך ליישום המודל האנגלי בישראל.

"לפי המודל האנגלי, החוסך מקבל את ההזדמנות להגדיל את הצבירה שלו, ולחסוך יותר כסף במהלך השנים שבהן ההכנסות שלו גבוהות יותר. בכך הוא מגדיל את הסיכוי שהכספים שיצבור לגיל הפרישה יאפשרו לו לחיות ברמת חיים המתקרבת לרמת החיים שבה הורגל", הוא אומר.

המודל האנגלי החל לפעול באפריל 2006, ולפי בדיקות שנעשו מאז, הוא הגדיל באופן ניכר את הצבירה של החוסכים בגיל הפרישה. במודל האנגלי המדינה למעשה מחליטה מהו הסכום המקסימלי של ההפקדות שהחוסך יהנה בגינן מהטבות מס על פני כל שנות עבודתו, ומהי התקרה השנתית שתיהנה מהטבות מס בשנה מסוימת. "בעיקרון, לפי המודל האנגלי, ניתן לחסוך את הסכום המקסימלי המזכה בהטבות מס לכל שנות העבודה גם במשך תקופה של שבע שנים, ממש כמו בפירוש שנתן יוסף לחלום פרעה במצרים, שבו גילה את המחזוריות של הכלכלה והמליץ לבצע חיסכון מוגבר במשך שבע שנים", מוסיף אוזן.

לחסוך לפי הצורך

התקרות שנקבעו באנגליה מלכתחילה גבוהות משמעותית מהתקרות הנהוגות כיום בישראל, דבר המאפשר לרוב החוסכים לחסוך בכל שנה כמה שהם רוצים, כמעט ללא שום מגבלה. כך, למעשה, יכול חוסך באנגליה לחסוך בכל שנה עד 100% מהכנסתו השנתית.

למודל האנגלי כמה מאפיינים:

1. תקרה גבוהה יותר - תקרת המקסימום באנגליה לאורך כל מעגל החיים של החוסך עומדת על 1.5 מיליון ליש"ט, וההפקדה המקסימלית השנתית עומדת על 215 אלף ליש"ט, עם גבול תחתון של 3,600 ליש"ט. סכומים אלה שנקבעו ב־2006–2007 צפויים עוד לגדול במהלך השנים בהשפעת האינפלציה. אם נתרגם את הסכומים לישראל, תקרת המס והטבות המס מאפשרות לחוסכים להגיע במהלך כל מעגל החיים לצבירה של כ־9 מיליון שקל ולפנסיה חודשית בגובה של כ־45 אלף שקל.

2. מימון ממשלתי - שיעור ההשתתפות של הממשלה באנגליה במימון הפנסיה יכול להגיע עד ל־40% לבעלי שכר גבוה ול־22% לבעלי שכר נמוך.

3. הקלות מס זהות בכל התוכניות - מאחר שהקלות המס זהות בכל תוכניות הפנסיה, לחוסך יש חופש בחירה אמיתי שמקל עליו בבחירת מסלול פנסיה, מבלי ששיקול מס יניע אותו לבחור בתוכנית כזו או אחרת.

4. פטור חד־פעמי ממס במקרה מוות - החוק מאפשר גמישות רבה יותר בשימוש בכספי הפנסיה באופן חד־פעמי או שוטף, ומשחרר את החוסך מהצורך למצוא אפיקי השקעה אחרים להבטחת המוטבים.

5. גמישות רבה יותר במשיכת הגמלה - בפני החוסך עומדות כמה אפשרויות למשיכה ומימוש של הכספים שחסך. כך, למשל, מי שהגיע לגיל הפרישה ורוצה להמשיך לעבוד במשרה חלקית ולקבל גמלה חודשית נמוכה יותר למשך תקופת זמן מוגבלת, יכול לעשות זאת באמצעות משיכת קצבה בנתחים קטנים יותר המתפרסים על טווחים של חמש שנים למשל.

הקרב על תקרת המס

"חיסכון לפי המודל האנגלי יכול להגדיל את ההכנסה של כמעט כל אחד מהחוסכים, אולם מי שיושפעו מכך באופן דרמטי יהיו כל מי שהפערים בהכנסותיהם לאורך השנים משמעותיים מאוד: ספורטאים, אמנים, עצמאים, שכירים שזוכים לבונוסים משמעותיים כמו אנשי הייטק ומכירות, או אזרחים שהכנסתו של אחד מבני הזוג מאפשרת את הקיום המשותף, ובן הזוג השני יכול לייעד את כל הכנסתו או את רובה לחיסכון פנסיוני", מסביר אוזן.

להערכתו של אוזן, הקרב הגדול יהיה על תקרת המס. "העיקרון שצריך להנחות את אנשי הוועדה שיקבעו את תקרות המס הוא שלכל אדם תהיה פנסיה שמשקפת באופן יחסי את רמת ההשתכרות שלו. תקרת המס החדשה לא באה להחליף הסדרים פנסיוניים או קיבוציים קיימים, אלא להעלות את תקרת המס הקיימת כלפי מעלה".

אם המודל האנגלי יתחיל להיות מיושם בישראל, גם היועצים יצטרכו להתרגל לחשוב באופן אחר. "תפקיד יועץ ההשקעות ישתנה במציאות החדשה שתיווצר, כשההבדל המהותי יהיה שינוי תפיסה - היועץ יצטרך להמליץ לחוסך לא רק איפה להשקיע את חסכונותיו, אלא גם לייעץ לו כמה להפקיד בהם ומתי", אומר אוזן. "הגמישות שתינתן לחוסכים במשיכת הכספים בעת הפרישה תחייב רמת ייעוץ גבוהה מאוד, שתכלול הבנה בתחום הביטוח, הפיננסים, האקטואריה והקשר ביניהם".