"לא רוצים להעסיק חרדים בגלל איך שהם נראים"

"תחשוב על מעסיק שמעביר את העסק שלו לעיר חרדית. הוא יקבל כוח עבודה איכותי עם מוסר עבודה ואחוזי נטישה ששואפים לאפס".

(שר השיכון אריאל אטיאס משווק למעסיקים את השכונות החרדיות)

אריאל אטיאס אופטימי. הוא מסתכל על שיעורי התעסוקה הנמוכים במגזר החרדי, ומעדיף לראות דווקא את העובדה שהללו עלו לעומת תחילת שנות ה־2000. הוא מסתכל על המגזר שלו ורואה רוב שרוצה לעבוד.

"הציבור החרדי מבין שצריך לצאת להתפרנס. זה קורה כי יוקר המחיה גדל וההורים כבר לא יכולים לעזור. אלו תהליכים שקטים שהחברה החרדית עוברת בשנים האחרונות. עתה, כל שצריך לעשות הוא להושיט אליהם יד, לא לתקוף אותם", אומר אטיאס בראיון ל"כלכליסט". במקביל לתפקידו כשר הבינוי והשיכון, אטיאס - מי שנחשב למספר שתיים בהנהגת ש"ס - מקדם בימים אלו תוכנית לעידוד תעסוקה במגזר החרדי בשיתוף משרד ראש הממשלה. הוא מבטיח ש"אם התוכנית שלי תתקבל, זה ישנה בעשרות אחוזים את יציאת החרדים לעבודה".

למה החרדים לא יוצאים לעבוד?

"יש מגוון סיבות שהחרדים משתתפים פחות בכוח העבודה, אבל ללא ספק הרוב המכריע של החרדים רוצה לעבוד. החסמים הם שמפריעים. יש הרבה מעסיקים שלא מתאים להם להעסיק חרדים, בעיקר גברים, בגלל איך שהם נראים. כמה מעסיקים שקוראים אותנו עכשיו אומרים, 'אין לי בעיה שגבר עם זקן ופאות יעבוד אצלי בשירותים פרונטליים', אבל עם היד על הלב - מתי בפעם האחרונה נתקלת בחרדי שם? מעסיקים לא רוצים את העובד החרדי כי 'צריך לשמור על הומוגניות במקום העבודה', וכל מיני תירוצים כאלו. מה היכולת של חרדי לצאת לעבודה, בגיל 25 או 30, עם מספר ילדים וללא השכלה שמכשירה אותו לשוק העבודה, ושמעסיקים רבים לא רוצים אותו? אומרים שהחרדים חיים בעוני. זה נכון. לכן הם רוצים לעבוד, אבל לעבוד תוך שמירה על אורח חייהם".

סקר של עיתון חרדי הראה שיותר מ-60% מהחרדים הלא מועסקים לא חיפשו עבודה בשנתיים האחרונות.

"רובם רוצים לעבוד כי הם צריכים להתפרנס. הם לא באים לעשות טובה לחברה, הם מחויבים לזה כבר בכתובה".

הרבנים לא נגד יציאה לעבודה?

"מי שלא יכול ללמוד, חובתו לפרנס את משפחתו - אין מישהו היום, גם לא הרבנים החרדים, שלא אומר את זה. אין רב שיגיד למישהו לא לעבוד, אבל גם לא יהיה קול קורא של הרבנים שיגיד לסגור את הכוללים. לא מוכרחים לשלב את הרבנים במאמץ לעידוד תעסוקה, אבל זה יהיה קל יותר".

"כדי להביא הביתה לחם וחלב לא צריך לימודי ליבה"

אחד החסמים המהותיים העומדים בפני בוגרי הישיבות החרדיות הוא היעדר כמעט מוחלט של כישורים לעולם העבודה המודרני, שבו נדרש לפחות תואר ראשון. "צריך לאפשר הכרה, ולו חלקית, בסוג לימודים מסוים שמתאים להשתלבות החרדים בשוק העבודה", אומר אטיאס, "תואר תורני אולי לא יתאים למישהו שרוצה להיות משפטן, אבל אפשר להחליט שצריך השלמה בשביל ללמוד מקצוע מסוים".

אטיאס. "אני רוצה להאמין שהמדינה לא רוצה להגיד לחרדים ללדת פחות" צילום: גיא אסיאג

במוסדות חינוך חרדיים לומדים 75% מלימודי הליבה שלהם מחויבים תלמידי החינוך הממלכתי, וזאת רק עד כיתה ח'. בימים אלו מתנהל מאבק להרחבת לימודי הליבה גם לכיתות מתקדמות יותר. מנהיגי הציבור החרדי מתנגדים נחרצות ליוזמה, ואטיאס איננו יוצא דופן. לדבריו, "המצב הקיים נותן בסיס טוב מאוד. בשביל עבודה פשוטה יחסית, כדי להביא לחם וחלב הביתה, לא צריך לימודי ליבה".

אתה לא חושב שזה בעייתי לסיים לימודים בלי תעודת בגרות?

"אולי בשוליים זה פוגע. לא בגלל זה אין כמויות גדולות מאוד של חרדים שיוצאים לעבוד".

מה עם הנשים החרדיות?

"כשיש חמישה ילדים מאוד קשה לצאת לעבודה ולחזור בצהריים. אין אפשרות לשכור מטפלת כי אז כל המשכורת הולכת לזה. המחסום השני זה סוג העבודה - עבודות מסוימות חושפות אותן לדברים שלא מתאימים להן. אפשר לא להסכים עם זה, אבל זה המצב. באופן כללי, טוב לאשה שתצא לעבוד. הגשמה עצמית היא לא מילה גסה. אשה עובדת היא אשה שמחה יותר וזה גם טוב לחיי המשפחה".

"אם הגבר יוצא לעבוד - כל ההנחות מתבטלות במכה"

למרות המשקל הרב שמייחס אטיאס לתפקיד המעסיקים בעידוד של תעסוקת חרדים, הוא טוען שהממשלה יכולה לעזור בשינוי המצב. "קודם כל צריך להגדיר את החרדים כמגזר, כמו שהממשלה עשתה, להבדיל, עם הערבים.

"צריך להבין את המאפיינים של הזוג החרדי: הם מתחתנים בגיל צעיר, ובגיל 28 זוג כזה יכול להיות עם ארבעה ילדים. אם הגבר לא עובד, הוא מקבל הנחות בבתי הספר. אם הוא יוצא לעבוד, כל ההנחות שלו מתבטלות במכה. זה למעשה תמריץ ללא לעבוד. כיום אין קריטריון דיפרנציאלי שמשנה את ההנחה לפי מספר הילדים במשפחה, כי התפיסה היא לא מול מגזר אלא מול השוק הכללי, שבו כמעט לא קורה שיש ארבעה ילדים בבית הספר. אני רוצה להאמין שהמדינה לא רוצה להגיד לחרדים ללדת פחות.

"שוחחתי על זה עם ראש הממשלה. לפני חודשיים הוא שלח אליי את ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, והראיתי לו איך בהחלטה אחת אפשר לעשות שינוי דרמטי בתמריצים לצאת לעבודה, והנושא נבדק. התוכנית כוללת תמריצים למעסיקים לגייס חרדים, לפתוח בתי עסק בתוך הקהילות החרדיות, פתרון להנחות שמתבטלות, ושהממשלה תהיה מחויבת לכך ש־5% מהעובדים שלה יהיו חרדים".

אולי צריך להפחית קצבאות?

"יש כאלה שחושבים כך, אבל עד כה הדעה שלהם לא הוכיחה את עצמה".

איפה, באוצר?

"עזוב, אני לא רוצה להיכנס לזה. בעולם הפקידים יש לפעמים תפיסה שהולכים על מקלות ולא על גזרים. אבל הם לא מבינים שחרדים רוצים לעבוד".