במת השוק: הציבור מעדיף לנהל לבד

כמעט 80% מנכסיהם הפיננסיים של המשקיעים מוחזקים היום ללא ניהול מקצועי של בתי ההשקעות ומנהלי התיקים. מנתונים שפרסם לאחרונה בנק ישראל עולה כי מתוך נכסים בשווי של כ־2.5 טריליון שקל, 880 מיליארד שקל (35%) מוחזקים במסגרות חוזיות: קופות גמל, קרנות השתלמות, קרנות פיצויים וביטוח חיים. כאשר מנתחים את הנכסים המוחזקים וולונטרית, שהיקפם מסתכם בכ־1.6 טריליון שקל, עולה כי רק 300 מילארד שקל (20%) נמסרו לניהול גופים מקצועיים: 160 מיליארד שקל בקרנות נאמנות וכ־150 מיליארד שקל (לפי ההערכות) בתיקים מנוהלים של לקוחות פרטיים, מלכ"רים ותאגידים. מכאן שסכום של 1.3 טריליון שקל נותר ללא ניהול מקצועי.

נתון כלכלי זה איננו חדש, אך הוא מפתיע במיוחד לנוכח התנאים הבסיסיים המיוחדים שבמסגרתם פועל שוק ההון המקומי:

1. יותר מ־40% ממקורותיה של כלכלת ישראל חשופים להתפתחויות הגלובליות, הן למגמות במשקים הריאליים והן לשווקים הפיננסיים. כל עלייה במחירי האנרגיה, המזון וחומרי הגלם - "מיובאת" אלינו כאינפלציה של עלויות. עלייה ב"סביבת הריבית" בעולם מחייבת אותנו לייקור מקביל של מחיר הכסף המקומי, אחרת נדרבן זרימה של הון ספקולטיבי מסיבי לישראל, מהלך שישפיע על חוזקו של השקל על כל ההשלכות הריאליות והפיננסיות השליליות הנלוות.

2. התנהגות מרכיבי מדד המחירים לצרכן מקשה על חיזוי אמין של האינפלציה. אף שהמשק הישראלי יציב כבר לא מעט שנים, 30% מנכסי הציבור עדיין צמודים למדד.

3. העלייה ברמת הסיכון הגיאו־פוליטי באזורנו מחייבת היערכות בנוגע לגיוון ההשקעות, והפניית חלק מהאחזקות לשוקי הון זרים.

אם כן, כיצד ניתן להסביר את רצונם של חלק נכבד מהמשקיעים לטפל עצמאית בנכסיהם הכספיים? להלן כמה הסברים:

עלויות ניהול גבוהות - בעידן של ריביות כה נמוכות, דמי הניהול, דמי המשמרת ועמלות הקנייה והמכירה "נוגסים" בחלק נכבד מהתשואה.

אכזבה מביצועי העבר של גופי הניהול - משקיע המוסר ייפוי כוח למנהל תיקים מצפה להשיג ערך מוסף המתבטא בתגובה מהירה לאירועים המשתנים בשווקים, להצלחה ב"תזמון השוק" וכן ליושרה ולתשומת לב בלתי אמצעית. ייתכן כי חלק נכבד מהמשקיעים "העצמאים" סוחבים איתם משקעי עבר - איכות ביצוע לא מספקת, אי־הקדשת זמן לטיפול בתיק הספציפי וכו'.

הייעוץ היזום בבנקים - שירות בנקאי זה התפתח במיוחד לאחר יישום המלצות ועדת בכר והוצאת ניהול הנכסים מהבנקים. הואיל ולרוב המשקיעים יש חשבון בבנק, אוזניהם כרויות להמלצות היועצים בסניפים, שירות שאינו כרוך בעלות נוספת.

נראה כי האירועים הכלכליים התזזיתיים בישראל ובעולם יחייבו חשיבה מחודשת בנושא הניהול העצמאי. להערכתי, בית השקעות המקפיד על אימוץ שיפורים טכנולוגיים, טיפוח מחקר ואנליזה טובים והתאמה יעילה של התיק לצרכים ולאופי של הלקוח, יצליח להגדיל משמעותית את עסקי ניהול הנכסים, שכן תנאי הרקע לכך קיימים בהחלט.

הכותב הוא יועץ השקעות ודירקטור בחברות בורסאיות ואחרות

בית השקעות שיקפיד על אימוץ שיפורים טכנולוגיים וטיפוח שירותי מחקר טובים יגדיל משמעותית את עסקי ניהול הנכסים, שכן תנאי הרקע לכך קיימים בהחלט.

הכותב הוא יועץ השקעות ודירקטור בחברות בורסאיות ואחרות