בלעדי ל"כלכליסט" - רשות ני"ע בארה"ב האשימה את בכירי אם־ווייז בהרצת מניות

פרשת ניפוח מניות בניו יורק מגיעה לישראל. רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) פרסמה בשבוע שעבר מסמך רשמי, ובו היא מייחסת למסעדן והמלונאי הישראלי מתי ברודו, מבעלי הבראסרי והקופי בר, ולשותפו בשליטה בחברת אם־ווייז (m-wise), העיתונאי לשעבר שי בן־אסולין, מעורבות בניפוח מחיר מניית החברה והשתתפות בהונאה שמטרתה, לפי החשד, להסתיר מכירה מכוונת של מניית אם־ווייז כדי להעלות את מחירה.

במסמך ה־SEC נטען כי בין השנים 2005 ו־2007 השתתפו המעורבים בפרשה בניפוח יזום של שער המניה של החברה על ידי מימון קמפיין שכלל משלוח של מכתבים אלקטרוניים, שנועדו לפתות משקיעים לרכוש מניות כדי להעלות את מחירן, וזאת תוך הצגת תמונת שווא של הנפקות ורכישות שלא התקיימו מעולם, פרסום תחזיות לא מבוססות לגבי מחיר המניה ובניית תמונה לא מציאותית של השוק שבו פועלת החברה.

לאחר מכן, טוענת ה־SEC, הציפו ברודו, המשמש כיו"ר החברה ובן־אסולין, המשמש כדירקטור, את השוק במניות החברה על ידי חשבונות ברוקראז' שפתחו בעזרתו של הברוקר האמריקאי גרג ברגר, וכך גרפו מיליוני דולרים.

במקביל לניהול הליכים משפטיים נגד גרג ברגר הגיעה רשות ני"ע האמריקאית להסדרים משפטיים עם חברת אם־ווייז, ברודו ובן־אסולין, וזאת מבלי שיודו בעבירות המיוחסות להם. במסגרת ההסדר הסכימו ברודו ובן־אסולין שלא לכהן כדירקטורים של אם־ווייז הנסחרת בארה"ב, או להשתתף בהנפקות במדינה, ושילמו, יחד עם החברה 400 אלף דולר ל־SEC.

במקביל לכך ייחסה ה־SEC אישומים דומים לשני אזרחים סיניים בעבירות שביצעו כלפי החברות הסיניות China Digital ו־Global Peopleline. להערכת ה־SEC, סך הנזקים שנגרמו לבעלי מניות בפרשה, המקיפה שמונה חברות, מגיע לכ־33 מיליון דולר.

ברודו מצידו הסביר ל"כלכליסט" כי חתם על ההסדר כדי לסיים את ההליך במהירות. "את הפגישות שלנו עם גרג ברגר קיימנו לפני חמש שנים, ואז לא היה לנו רושם שיש כאן משהו לא חוקי. ברגע שהרשויות הפדרליות התחילו להתערב שיתפנו פעולה. אלא שבמקום להיכנס להליך משפטי מתיש ויקר, ובכדי להציל את החברה ולא לגרום למחיקתה מהמסחר, העדפנו להגיע להסדר במסגרתו לא הודנו באשמה. גם הרשויות הפדרליות ויתרו, וברגע שהם התחילו לחקור העדיפו להגיע איתנו במהירות להסדר.

אתה חושש מתביעות אזרחיות של בעלי מניות בעקבות הפרשה?

"עקרונית זה אפשרי, אבל אם הרשויות הפדרליות ויתרו על התיק שלנו, אז מי שיבקש לתבוע אותנו יצטרך להצליח במשהו שהרשויות בארה"ב ויתרו עליו".

"חברות זרות ובינלאומיות משתמשות יותר ויותר במדיה הדיגיטלית כדי לקדם במרמה את ניירות הערך שלהן בשווקים בארה"ב", מסביר רוברט קוזאמי, ראש מחלקת האכיפה ב־SEC. "הרשויות בארה"ב ובעולם עובדות בשת"פ כדי לגלות ולסכל מעשי מרמה. מלחמה בהרצת מניות תמשיך להיות יעד עליון מבחינתנו".

"רכישה של מניות לשם ניפוח ערכן ומכירתן ברווח הן תרמית חמורה בניירות ערך", מסביר עו"ד רונן מונוסביץ, שותף וראש המחלקה המסחרית במשרד צברי יובל. "הונאה כזו חשופה הן לתביעה פלילית של ה־SEC, והן לתביעה אזרחית על רווחים אבודים. בישראל העונש עשוי להגיע לעד חמש שנות מאסר לפי סעיף 54 לחוק ני"ע".