"אם המוסדיים לא יגישו תביעות יצוגיות - רשות ני"ע תגיש"

"אם המוסדיים לא יכנסו לזירת התובענות הייצוגיות גם לאחר שתשופר התשתית בתחום זה, לא יהיה מנוס מהעלאת הרעיון להסמיך את רשות ניירות ערך להגיש תובענות ייצוגיות", כך אמר היום (ד') היועץ המשפטי של רשות ני"ע, עו"ד שוני אלבק. הדברים נאמרו במהלך יום עיון בנושא משקיעים מוסדיים ותובענות ייצוגיות, שהתקיים באוניברסיטה העברית בירושלים. 

אלבק מנה כמה וכמה סיבות אפשריות לאי-מעורבותם של המוסדיים בתובענות ייצוגיות: החשש מפני האפשרות שהגשת תביעות תפגע בעסקי הגוף המוסדי, משום זה האחרון מעוניין בקשרים חיוביים עם כל החברות ובעלי השליטה כדי לא לסכן את אפשרותו להרחיב את מספר לקוחותיו; העובדה שבירור של תביעה ייצוגית אורך זמן רב; העלות הכספית, המוטלת על המוסדי לבדו ואינה ממומנת, ולו גם חלקית, מכספי העמיתים; "בעיית הטרמפיסטים", כלומר המצב בו הפסד בהליך המשפטי יגולגל כולו על הגוף המוסדי, בעוד שמהצלחתו ייהנו מוסדיים אחרים שלא לקחו סיכון.

"שכרו של התובע הייצוגי אינו מספיק כדי להוות תמריץ לתביעה, בעיקר כאשר בארץ לא נהוג לפסוק לו סכום משמעותי", אמר אלבק, "ובנוסף, למוסדיים עצמם אין חשיפה משמעותית בשל ניהול רשלני של כספי ציבור. הרי כמעט ואין מגישים נגדם תובענות ייצוגיות". 

בסוף דבריו, הציע אלבק כמה דרכים להתמודד עם המצב הקיים. "הצעד הראשון נעשה בדמות הקמת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי", אמר, "אבל דומה כי אין מנוס מבחינת צעדים נוספים. למשל, הכנסת שינויים בפרוצדורה של הגשת תובענה ייצוגית, על בסיס המודל האמריקאי, באופן שייתן יתרון לגוף המוסדי באמצעות בחירת המשקיע בעל האינטרס הרב ביותר כ"תובע ייצוגי מוביל", להבדיל מהמצב היום בו התובע הראשון בזמן הוא המוביל. בנוסף, וללא קשר למוסדיים, יש לשפר את תשתית התובענות הייצוגיות, כדי לייצר תמריץ לתובע הייצוגי, כמו אופן חישוב השכר לתובע הייצוגי, באופן שיבטיח לו שכר מינימום גבוה יותר אם תתקבל התביעה. אפשרות שלישית היא מתן אפשרות למוסדיים להקים גוף ייעודי שיעסוק בהגשת תובענות ייצוגיות מטעמם. גוף כזה יהיה משוחרר מהקושי הנובע מעימות עם הקבוצות החזקות במשק, והוא יימדד על פי הצלחתו בתובענות ייצוגיות. החשש לפעילות הנוגדת את התחרות במשק איננו גדול בסיטואציה כזו".