2010 בתל אביב: היה שמח, בזכות האנרגיה
המחצית הראשונה של 2010 היתה מהוססת, אך לאחריה הפגין שוק המניות המקומי חוזקה, וכבש מדי יום שיאים. האם המגמה תמשיך גם ב־2011? התשובה תלויה בארה"ב
מבחינת המשקיעים בבורסה של תל אביב, שנת 2010 לא יכלה להסתיים טוב יותר. רגע לפני הרמת הכוסית לרגל חגיגות ראש השנה האזרחית, זכו המשקיעים למתנה בדמות הכרזה רשמית על מציאת כמות עצומה של גז טבעי (453 מיליארד מ"ק, למען הדיוק) בשדה לווייתן שבלב הים התיכון, ומדדי המניות הגיבו בעליות חדות. שנת 2010, שהצטיינה בתנודתיות גבוהה במיוחד, הסתיימה בראלי חזק ועצבני, כאשר מדדי ת"א־25 ות"א־100 ניפצו מדי יום כמעט את שיאיהם הטריים.
אלא שדווקא בימים כאלה חשוב להזכיר את האווירה ששלטה בשוקי ההון בישראל ובעולם רק לפני חצי שנה. באותם ימים של סוף יוני עמד מדד ת"א־25 על רמה של 1,062 נקודות לאחר שחווה מימוש אגרסיבי של 14% בתוך שלושה חודשים, כשהזרזים העיקריים לכך היו האטת הפעילות הכלכלית בארצות הברית בעקבות סיום תוכנית ההקלות והתמריצים של ממשל אובמה, וכמובן פריצתו של משבר החובות הממשלתיים במדינות אירופה.
העיניים נשואות לארה"ב
בימים של אופוריה ושיאים על בסיס כמעט יומי חשוב לזכור כמה הדוק הקשר בין הבורסה בת"א לשוקי העולם, שכן למרות כל התחזיות האופטימיות לגבי צמיחת הכלכלה הישראלית, את כיוון השווקים בעולם עדיין מכתיבות הבורסות בניו יורק.
בישראל מדברים על שנה של מניות, אבל עיני כל העולם ימשיכו לעקוב אחר ביצועי הכלכלה האמריקאית, שם שוק התעסוקה רחוק עדיין מיצירת מקומות עבודה חדשים בהיקף מסיבי.
לפי שעה, שולטת בעולם ההשקעות ההערכה כי ארה"ב לא תגלוש השנה למיתון נוסף, אולם אכזבה מקצב הצמיחה שם, ולצדה התרחבות המשבר באירופה והתחממות יתר בשווקים המתעוררים, יכולות להביא עמן גם מהלכים מהירים של ירידות שערים בשווקים, כולל בישראל.
ברחובות ניו יורק הקפואה יחגגו בסוף השבוע את תחילת השנה החדשה, וכבר בשבוע שלאחר מכן מקווים המשקיעים לשמוע את תחזיותיהם העתידיות של בוב דול ושאר הגורואים של עולם ההשקעות. דול, האסטרטג הראשי של בלאקרוק - בית ההשקעות הגדול בעולם - סיכם לעצמו שנה מוצלחת.
שמונה מתוך עשר התחזיות שפרסם בתחילת 2010 התבררו כנכונות, כאשר התחזית שלו לגבי ביצועי מדד S&P 500 נראית ממרחק של שנה כמעט כנבואה. דול העריך שהמדד יסיים את 2010 סביב 1,250 נקודות - 10 נקודות פחות מרמתו אתמול.
ההערכות היו מדויקות
למעשה, דול שמר על אותה התחזית גם כשהמדד הרקיע ל־1,210 נקודות באפריל, וגם כאשר הוא נפל לאזור ה־1,050 נקודות ביוני. "מבחינה אנליטית, רמה של 1,250 נקודות נראית לנו הגיונית", אמר לפני חצי שנה בדיוק בראיון בלעדי ל"כלכליסט". אמר ולגמרי צדק.
למעשה, דול פספס רק בציפייה להעלאת הריבית הפדרלית ובתחזית הפוליטית שלו שהתבררה כשמרנית מדי. הוא אמנם ניבא את התחזקות הרפובליקנים בבחירות אמצע הקדנציה, אולם העריך כי למרות זאת יצליחו הדמוקרטים לשמור על השליטה בשני בתי הקונגרס.
היום, רגע לפני ש־2010 מגיעה לסיומה, משקפת רמת מדד S&P 500 תשואה שנתית של 13% לשוק המניות האמריקאי - מעט פחות מהתשואה שהשיג ת"א־25 (16%).
במבט לאחור, 2010 הגשימה את עצמה. היא היתה תנודתית ביותר, כפי שרבים מהפרשנים העריכו, והתבררה גם כחיובית לבורסות בארה"ב ובישראל - בהתאם להערכה שרווחה בשוק אשתקד. גם לגבי 2011 התחזיות לבורסה בישראל חיוביות (לפי שעה). אולי לא יהיה מדובר בתשואה גבוהה כמו השנה, אבל דומה שכל תשואה דו־ספרתית תענה על רוב הציפיות.
האג"ח הממשלתיות: תשואות נאות
שנת 2010 היתה טובה עבור המשקיעים באג"ח הממשלתיות. בתחילת 2010 היה חשש שהשוק יתמתן אחרי שנתיים של עליות, אולם אף שהריבית עלתה, אפיק האג"ח הממשלתי בכל זאת הניב תשואות נאות. הסיבה העיקרית היא שלאורך רוב ימות השנה שלטה בשוק החוב הממשלתי בארה"ב מגמה חיובית, שהשפיעה גם על השוק בישראל. כמו כן, הכלכלה המקומית המשיכה להציג צמיחה, מה שתמך בשוקי החוב.
מבט על עקום התשואות בשוק מלמד כי בתחילת השנה עוד היו חששות מפני עלייה מחודשת של הריבית, אולם ככל שהשוק הבין שהעלאת הריבית תהיה אטית יותר מהציפיות, עקום התשואות השתטח, מה שהוביל לכך שמחירי האג"ח הארוכות עלו יותר מהקצרות, אף שהריבית בסופו של דבר עלתה.
קשה לדבר על מנצח גדול באפיק הצמוד, מאחר שרוב השנה נשמר איזון בינו לבין האפיק השקלי. בינתיים, הציפייה לגבי 2011 היא שהריבית בישראל ובארצות הברית תעלה. באופן עקרוני, ההעדפה העקרונית היא לאג"ח הצמודות, הן באפיק הממשלתי והן בקונצרני, בין היתר מפני שקיים חשש להתפרצות אינפלציונית.
אפיק איגרות החוב הצמודות למדד הצליח השנה יותר מאפיק איגרות החוב השקליות, זאת על רקע העלייה בציפיות האינפלציוניות של המשקיעים בשוק.
באופן כללי, איגרות החוב הארוכות בשני האפיקים הושפעו מהשיפור בכלכלת ארה"ב, ובנוסף, העלאת הריבית המתונה של בנק ישראל במהלך השנה תרמה לתשואות גבוהות יותר באיגרות באפיק הצמוד. בשורה התחתונה, האפיק השקלי אמנם הפגין ביצועים נמוכים יותר, אולם עדיין הניב תשואות חיוביות.
לקראת 2011, החשש הוא מגל של עליות מחירים במשק כתוצאה מהעלייה הצפויה במחירי הסחורות ברחבי העולם ומהעלאות מסים על ידי הממשלה, שבימים האחרונים הודיעה כי מחירי הדלק צפויים לעלות.
נוסף על כך, הפער בין מחירי שכר הדירה למחירי הדירות לקנייה עשוי להיסגר, מה שעלול לייצר לחץ אינפלציוני.
בסיכום שנתי, מדד איגרות החוב השקליות עלה במהלך השנה החולפת ב־6.1%, ומדד איגרות החוב הממשלתיות עלה ב־7.7%. מבין איגרות החוב השקליות, האיגרת הממשלתית צמודה 0536, שבעלת מח"מ של 16.9 שנים, רשמה את התשואה הגבוהה ביותר - 5.9%.
האג"ח הקונצרניות: שנה שנייה ברציפות של תשואה עודפת על הממשלתיות
שוק האג"ח הקונצרניות רשם שנה מוצלחת שנייה ברציפות של ייצר תשואה עודפת על אג"ח ממשלתיות. השוק חזר לנורמה אחרי שנה של משברים, שלוותה בהסדרי חוב ב־2009. חברות רבות הצליחו למחזר את חובן, מה שהוריד את רמת הסיכון של האג"ח בשוק המשני.
מנגד, הציבור המשיך להזרים ביקושים לשוק, מאחר שלאורך השנה גדל הרעב של המשקיעים לסיכון, תוך מעבר מאג"ח ממשלתיות לאג"ח קונצרניות ולמניות. לטובת השוק שיחקו הריבית הריאלית השלילית והצמיחה הגבוהה. השילוב בין השתיים יצר תנאים אידיאליים להשקעה. עם זאת, נוצרה שונות גבוהה בין האג"ח כאשר מדדי התל־בונד הגיעו לרמתם טרם המשבר, עובדה שהגבירה את הצורך לחפש הזדמנויות השקעה באג"ח איכותיות מחוץ להם. התנאים הבסיסיים מוסיפים להיות חיוביים עבור האפיק הקונצרני גם לקראת 2011.
עם זאת, מה שעלול להעיב על השוק בתחילתה הוא יישום המלצות דו"ח חודק, שחייב את המשקיעים המוסדיים להישמע לכללי משחק חדשים לגמרי. האג"ח האיכותיות, שנכללות במדדי התל־בונד, צפויות להיות רגישות מאוד לשינויים באג"ח הממשלתיות, מפני שהתחזית להן פושרת. בצל החשש לכלכלת ארה"ב, הן עשויות לסבול מתנודתיות גבוהה.
העליות התמתנו - אך התשואה נותרה דו־ספרתית
מדדי המניות המובילים מסיימים אמנם את השנה החולפת עם תשואות דו־ספרתיות, אך לא ברמות שנרשמו בשנת 2009, שנת היציאה מהמשבר. מדד ת"א־100 ומדד ת"א־25 הוסיפו כל אחד לערכו בשנת 2010 כ־15%.
המגזר שעורר את העניין הרב ביותר בבורסה השנה, כמו בשנה הקודמת, היה מגזר מניות חברות גילוי הנפט והגז, כשברקע מסקנות ועדת ששינסקי לבחינת נושא התמלוגים הממשלתיים. מניית ישראמקו, שנהנתה בשנה שעברה מזינוק של 1,855%, סיימה את השנה עם ירידה של כ־5.9%. גבעות יהש, שעוררה השנה מהומות רבות סביב המחקרים הססמוגרפיים, ואף הושעתה מהמסחר לכמה ימים, התחזקה בסיכומו של דבר בכ־64%. רציו יהש נהנתה מתשואה של 346%.
אחת המגמות הבולטות שאפיינו את ציבור המשקיעים היתה סלקטיביות בהשקעה, וזאת לאחר העליות החדות שנרשמו בשנת 2009.
כך, למשל, מניית כיל נהנתה השנה מתשואה של יותר מ־25%, כאשר מכתשים אגן, גם לאחר ההודעה על מכירת השליטה לחברת כימצ'יינה שהזניקה את המניה בכ־15%, נותרה בסיכום שנתי ללא שינוי.
תחום נוסף שבלט השנה הוא מגזר מניות התקשורת, על רקע השינויים המתקרבים בשוק הסלולר, הכניסה הצפויה של המפעילים הווירטואליים והורדת דמי הקישוריות. מניית סלקום הוסיפה השנה כ־7%, ואילו מניית בזק, שנהנתה מהעדפה בעקבות מדיניות הדיבידנדים שלה, הוסיפה תשואה מכובדת של 28%.
מניית טבע אכזבה השנה עת איבדה 13% מערכה, על רקע חששם הגובר של המשקיעים מהתחרות הקרבה לתרופת הדגל שלה - הקופקסון. בין המניות שספגו את הירידה החדה ביותר נמצאת אפריקה ישראל, שבשנה האחרונה צנחה ב־51%, על רקע קשיים פיננסיים, חילופי תפקידים בהנהלה הבכירה ועוד.
