להעיר את המוסדיים

כולנו גדלנו על סיסמת הבחירות "מי שמצביע משפיע". אני סבור, כי אם באחריותו של היחיד להצביע ולהשפיע על עתידו המדיני, פוליטי והכלכלי, הרי שגם באחריותם של גופים מוסדיים להצביע ולהשפיע בוודאי על עתידם הכלכלי של לקוחותיהם. פעמים רבות בשנה, גופים מוסדיים בשל אחזקתם, אמורים להשתתף בהצבעות העולות לדיון בחברות ציבוריות. השתתפות בהצבעות מעין אלו, מהווה את אחת הדרכים המהותיות שהחוק הפקיד בידי הגופים המוסדיים להשגיח ולפקח על הנעשה בחברות המוחזקות בעזרת כספי לקוחותיהם.

במחקרם של אסף חמדני וישי יפה (אוקטובר 2010, האוניברסיטה העברית) העונה לשם "משקיעים מוסדיים כמיעוט בעלי עניין" בדקו המחברים 15,500 הצבעות בעד ונגד ליותר מ-1,000 הצעות של כ-250 חברות שונות בישראל. המחקר בדק האם משקיעים מוסדיים מתנהגים באופן שונה בהצבעות בהן ביכולתם להשפיע על תוצאות ההצבעה לעומת הצבעות בהן אינם יכולים להשפיע?

תוצאות המחקר הראו, כי משקיעים מוסדיים נוטים לפעול בעיקר כאשר החוק דורש מהם לעשות כן. נראה כי בהצבעתם של המוסדיים, הם אינם מנצלים כראוי את הכוח שהוענק להם על ידי החוק כבעלי מניות מיעוט. הדבר בולט בעיקר בהצבעה של מינוי דירקטור חיצוני. כאשר גופים מוסדיים כדוגמת קופות מפעליות וקרנות פנסיה ותיקות (ניהול ממשלתי) מצביעים, הם נוטים להצביע בדרך כלל נגד הצעות החברות, בייחוד נגד הצעות הכוללות מנגנוני פיצויים. זאת, חרף העובדה שכנראה לא יוכלו להשפיע על התוצאות הסופיות של ההצבעה שכן, בפועל הצעות רבות מתקבלות.

באשר לגופים מוסדיים ציבוריים או שהינם חברות בת של חברות ציבוריות, הרי שיש להם נטייה לתמוך בבעלי השליטה. יתרה מזאת, ביצועי חברות אינו מהווה פרמטר עיקרי בקביעת אסטרטגיית ההצבעה של גופים מוסדיים. בנוסף, החוקרים במחקרם הראו באופן מובהק, כי גוף בעל פעילות חיתום נוטה לתמוך בעסקאות בעלי עניין ושכר בעלי עניין.

מהמחקר עולה שקרנות נאמנות, אשר לרוב נתפסות, גם אם לא בצדק, כמכשיר השקעה לטווח קצר, מצביעות "לא פחות טוב" מקופות גמל וקרנות פנסיה. כלומר, אופק ההשקעה של הגוף המוסדי אינו נכנס כשיקול בבואם להצביע. על פי המחקר, נכון להיום, הגופים המוסדיים אשר להם נתח משמעותי בחברות, מסתכלים אך ורק על הטווח הקצר ומערכת היחסים עם בעל השליטה. הגופים המוסדיים משקיעים פחות מחשבה מחוץ לקופסא בכל הקשור ליכולתם להשפיע כגופים פיננסים עם ניסיון, על פעילות החברות לטווח הארוך.

מטרת ועדת חודק הייתה להגדיל את הפיקוח על מתן הלוואת בשוק ההון לחברות. אחת מדרכי הפיקוח הינה אקטיביזם מוסדי אשר בוחן את התנהלות החברה, הן מול צדדים קשורים אך לא פחות מכך, בניהול השוטף הן העסקי והן הפיננסי (התניות, בטחונות וכו'). המחקר הנדון מהווה תמרור אזהרה בכל הקשור להשלכות ועדת חודק בפרקטיקה, שכן על פי המחקר האקטיביזם המוסדי נכשל במהות גם אם הפעילות מתבצעת כלשון החוק.

לפיכך, המסקנה המתבקשת היא, כי לחוק בישראל חשיבות רבה והשפעה על התנהגותם של גופים מוסדיים. שכן, חקיקה מוסדרת בנושא תכריח את המוסדיים להיות מעורבים יותר בניהול האסטרטגי והפיננסי של החברות ובוודאי להצביע ולהשפיע לטובת מנהל תקין.

הכותב הוא מנכ"ל הלמן אלדובי קרנות נאמנות. אין לראות באמור ייעוץ השקעות