קרנות אגד חוץ: הצלחה שיווקית בסביבת ריביות נמוכה

בשבוע שעבר סקרנו את קרנות האגד הישראלי שהושקו לפני כשלוש שנים, ועד כה לא נחלו הצלחה מרשימה. היתרון המרכזי של קרנות אגד ישראלי הוא הפיזור הרב שהן מציעות, והיכולת לבנות תיק השקעות באמצעות קרן אחת המרכזת מספר רב של קרנות נאמנות. מצד שני, שליטת המשקיע באחזקות האגד נמוכה, והשקיפות לא תמיד מלאה.

הפעם נסקור את קרנות אגד החוץ, שהושקו יחד עם קרנות אגד ישראלי, אך בניגוד להן נקלטו היטב בתעשיית הקרנות, למרות חבלי הקליטה הקשים שליוו גם אותן בראשית הדרך.

קרנות אגד חוץ דומות במאפייניהן לקרנות אגד ישראלי, אך שונות בתוכן: הן משקיעות ביחידות השתתפות של קרנות נאמנות זרות בלבד ("קרנות היעד" או "קרנות המטרה"), שאינן בניהולו של מנהל הקרן הישראלי.

להבדיל מקרנות אגד ישראלי, שאינן גובות כפל דמי ניהול, בקרנות אגד חוץ מנהל הקרן יכול לגבות דמי ניהול מעבר לדמי הניהול שגובות הקרנות הזרות שבהן האגד משקיע. דמי הניהול בקרנות אגד חוץ הפועלות מישראל נעים בין 0.25% ל־2% (לפני דמי הניהול של קרנות היעד), כאשר הממוצע עומד על כ־1.1%.

השונות נובעת לרוב ממדיניות ההשקעות של הקרן, כאשר קרן אגד חוץ המתמחה באג"ח גובה בדרך כלל דמי ניהול נמוכים יותר מקרן אגד חוץ המתמחה במניות.

ריכוזיות גבוהה

בשנה וחצי הראשונות לפעילותן קרנות אגד חוץ לא הצליחו לרשום גיוסים. את ראשית המהפך הן עשו במחצית השנייה של 2009, כאשר החלו לגייס כ־40 מיליון שקל בחודש.

ב־2010 התרחשה הפריצה המשמעותית, כאשר קרנות אגד ישראלי פינו את מקומן לקרנות אגד חוץ. אלו, גם באמצעות פרסום אגרסיבי, בעיקר של דש, הצליחו לרשום עלייה מתמדת בגיוסים מדי חודש - ומתחילת השנה ועד ספטמבר הן גייסו יותר מ־1.4 מיליארד שקל, לאחר גיוס של כ־350 מיליון שקל בחודש אוגוסט לבדו.

חלק משמעותי מהגיוסים בקרנות אגד חוץ הופנה לקרנות הנקובות בדולר ששימשו אלטרנטיבה, ברמת סיכון גבוהה יותר, לפיקדונות הדולריים בבנקים שמציעים ריבית אפסית. חשוב להזכיר כי בזמן שקרנות אגד החוץ הושקו בינואר 2008 עמדה ריבית הפד (הבנק המרכזי של ארצות הברית) על רמה של 4.25%, ואילו מינואר 2009 ועד היום היא עומדת על טווח נמוך היסטורי של 0%—0.25%.

נכון לסוף ספטמבר ניהלו קרנות אגד חוץ כ־2 מיליארד שקל ב־14 קרנות נאמנות שונות, ותפסו נתח שוק של כ־1.3% מתעשיית הקרנות. אם קצב הגיוסים המרשים שלהן יימשך כך עד סוף השנה, נראה כי הן יעקפו בנתח השוק את הקרנות המתמחות במניות בחו"ל, שלהן נתח שוק של כ־1.9%, ואת אלה המתמחות באג"ח בחו"ל שנתח השוק שלהן הוא כ־2.1% - הישג מכובד כאשר מדובר בשתי קטגוריות ותיקות מאוד בתעשיית הקרנות.

ההצלחה השיווקית של קרנות אגד חוץ נובעת מכך שהן עונות לצורך של משקיעים להתמודד עם סביבת הריביות הנמוכה, ובנוסף הן מפשטות את תהליך ההשקעה. רכישה ישירה של קרנות זרות על ידי משקיע ממוצע כרוכה בדרך כלל בתשלום שיעור הוספה, בתשלום קנס יציאה ובתשלום דמי ניהול גבוהים יותר - מה שאינו קיים בדרך כלל בקרנות האגד.

עם זאת, בדומה לקרנות אגד ישראלי, במקטע זה של תעשיית הקרנות יש בעיה של ריכוזיות: נכון להיום, השליטה בקרנות אגד חוץ נתונה בידי דש בית השקעות, שלה ארבע קרנות המנהלות כ־1.6 מיליארד שקל, המהווים כ־79% מהנכסים בקטגוריה.

מלבד דש, יש עוד שישה מנהלי קרנות המנהלים עשר קרנות נאמנות שונות - גיוון שנובע מהרצון להקים קרנות בעלות מדיניות השקעה שונה (מנייתית, אג"חית או שילוב של שתיהן) ומהאפשרות להקים קרן נקובה בדולרים ולא רק בשקלים, המיועדת בעיקר ללקוחות המחזיקים בחשבונות או בפיקדונות מט"ח.

ריכוזיות נוספת קיימת בבחירת מנהלי הקרנות הזרות (קרנות המטרה) על ידי מנהלי קרנות אגד החוץ הישראלים. כך נוצר מצב שחלק משמעותי מהכספים, בעיקר דרך הקרנות של פסגות ודש, מושקע כיום בחברת קרנות אחת בלבד, שלא במקרה היא גם הגדולה בעולם בתחום האג"ח - פימקו.

מקום לצמוח

ומה עם הביצועים? קרנות אגד חוץ הרשימו עם תשואה משוקללת של כ־14.5% ב־2009 ושל 8.1% השנה. בהנחה שרוב ציבור המשקיעים בקרנות אגד חוץ שמתמחות באג"ח רכשו אותן כתחליף לפיקדון הדולרי, נראה שהם עשו עד כה עסקה מוצלחת, תוך לקיחת רמת סיכון גבוהה יותר.

הקרנות המוחזקות באגד משקיעות באיגרות חוב זרות קונצרניות, גם בדירוג השקעה שאינו גבוה, וכן באג"ח ממשלת ארה"ב וממשלות אחרות שנהנו השנה מעלייה מרשימה. מובן שאם התשואות לפדיון באג"ח ממשלת ארה"ב יעלו, התשואה החיובית שהשיגו עד כה קרנות אגד חוץ - ברובן קרנות אג"ח - תעמוד בסכנה.

אין ספק, שלתעשיית קרנות האגד, מקומיות וזרות, יש לאן לצמוח, כאשר עיקר תשומת הלב ימשיך להיות מופנה לקרנות אגד חוץ המשמשות בעיקר אלטרנטיבת השקעה בעולם הריביות הנמוך של היום. סביר להניח, שמנהלי קרנות נוספים יצטרפו ויקימו קרנות אגד חוץ, והריכוזיות במקטע זה של התעשייה תקטן, רמת התחרות תעלה - וכפועל יוצא תגדל מודעות יועצי ההשקעות והמשקיעים לסוג זה של קרנות נאמנות.

ומילה אחת של הסתייגות: צריך עדיין להמתין ולראות כיצד יושפעו קרנות האגד מכניסת מנהלי קרנות זרות באופן ישיר לישראל, ומהאפשרות לקנות את אותן קרנות זרות דרך חשבונות הבנק שלנו.

צבי סטפק הוא יו"ר ומנהל ההשקעות הראשי במיטב בית השקעות, רוני אפטר הוא מנהל קשרי יועצים במיטב. אין לראות בסקירה המלצה או הזמנה לבצע השקעות או עסקאות כלשהן