$
שוק ההון

הבור של הקרנות הכספיות: הפסד של 20 מיליון שקל בשנה

עם נתח של 13% משוק קרנות הנאמנות, ונכסים בהיקף של 20 מיליארד שקל, מנהלי הקרנות הכספיות עדיין מציגים הפסדים. כמעט שלוש שנים לאחר השקתן, האם ייתכן שיש רק מפסידים בתעשייה הזו?

צבי סטפק ורוני אפטר 08:06 15.10.10

 

קשה לחשוב כיצד תעשיית קרנות הנאמנות היתה נראית היום לולא כניסתן של הקרנות הכספיות לעולמנו לפני כשלוש שנים. קשה, אך מעניין. ראשית, כמה עובדות יבשות לגבי תעשיית הקרנות הכספיות בעולם ובישראל. הקרנות הכספיות (Money Market Funds) הן אפיק משגשג מאוד בעולם, ובעיקר בארצות הברית, שבה יש לא פחות מ־1,800 קרנות כספיות שמנהלות כ־2.8 טריליון דולר - שהם כ־20% מתוך סך הנכסים המנוהל בקרנות נאמנות של כ־14 טריליון דולר.

 

בישראל נסחרות כיום 50 קרנות כספיות (שקליות ומט"חיות כאחד), המנהלות סך נכסים של כ־20.3 מיליארד שקל, מתוך כ־153.5 מיליארד נכסים בכל הקרנות, כלומר נתח שוק של כ־13.2%. נזכיר, כי עד לפני כשנתיים, בעיצומו של משבר האשראי העולמי, תפסו הקרנות הכספיות נתח שוק דמיוני של כ־32.5%, ו"השתלטו" הלכה למעשה על תעשיית הקרנות הישראלית.

 

הפסידו את התיקון

 

במאמר זה נציג כיצד השפיעה כניסתן של הקרנות הכספיות לשוק, האם הן שינו את הרגלי ההשקעה של הציבור? כמו כן, ננסה להתחקות אחר המרוויחים הגדולים מהקרנות הכספיות, אם בכלל. האם יכול להיות שישנם גם (ואולי רק?) מפסידים בתעשייה הזו?

 

1. עקרון הגודל - הקרנות הכספיות הן אלטרנטיבה למוצרים פיננסים אחרים הקיימים בשוק, ובעיקר לפיקדונות בנקאיים ולמק"מ.

 

ואכן, הכספיות הצליחו לגזול כסף משני אפיקים אלה ולהגיע לסך נכסים מנוהל בהיקף מכובד במיוחד, אבל זהו תהליך שרחוק מאוד מלמצות את עצמו.

 

לשם השוואה, לעומת סך הנכסים המנוהל בקרנות הכספיות (כ־20.3 מיליארד שקל) מחזיק הציבור בפיקדונות שקליים ובנזילות שוטפת יותר מ־300 מיליארד שקל.

 

לבנקים, צריך לומר, אין עניין רב בהפצתן, שכן בימים כתיקונם רווחיותם מן הפיקדונות גדולה מהרווחיות שנובעת להם מהקרנות הכספיות.

 

2. דמי הניהול - מנהלי הקרנות ניסו לשווק בצורה אגרסיבית את המוצר החדש, ומכיוון שהיה מדובר במוצר גנרי בטבעו, בעל שונות יחסית נמוכה בין מנהל אחד לרעהו, נפתחה מלחמת מחירים שגררה את מרבית הקרנות הכספיות לדמי ניהול אפסיים.

 

ניתן לראות כיצד מלחמת דמי הניהול המאתגרת הזו בתעשיית הקרנות הכספיות זלגה לאט לאט גם לתעשיית קרנות הנאמנות המסורתיות, שם היינו עדים גם כן לירידה בשיעור דמי הניהול.

 

3. רווחיות - מנהלי הקרנות שהחליטו שלא לגבות דמי ניהול בגין הקרנות הכספיות, נפגעו בשורת הרווח בשל הוצאות פרסום גבוהות, תשלום עמלות הפצה של 0.125% לשנה לבנקים והוצאות שוטפות גבוהות. כל אלו הכבידו על מנהלי הקרנות ואילצו את חלקם לשוב ולהעלות את דמי הניהול, אך עדיין להשאירם בשיעורים נמוכים מאוד.

 

סך נכסי הקרנות הכספיות השקליות בלבד (ללא המט"חיות), שאינן גובות דמי ניהול, עומד כיום על 15.1 מיליארד שקל, וסך נכסיהן של הקרנות שגובות דמי ניהול עומד על 4 מיליארד שקל בלבד. להערכתנו, ההפסד שנגרם למנהלי הקרנות ממדיניות זו של אפס עמלות עומד על סכום כולל של מעט יותר מ־20 מיליון שקל בשנה.

 

4. המשקיעים - בסביבת הריבית והתשואות הנמוכה של השנה וחצי האחרונות ובשילוב המדדים הגבוהים, נגרם להם הפסד ריאלי לא מבוטל. לו היו שמים את כספם בקרנות אג"ח מדינה צמודות מדד, או אפילו בקרנות שקליות קצרות טווח, שכרם היה גבוה יותר ואף היה מעביר אותם לרווח ריאלי, אמנם קטן אך חיובי.

 

מתחילת 2008 (מועד הופעתן) ועד ל־30.9.10 רשמו הקרנות הכספיות השקליות תשואה מצטברת של כ־6.2%, זאת לצד תשואה של כ־8.3% במדד המק"מ (לפני עמלות קנייה ומכירה), כאשר האינפלציה עלתה באותה תקופה בלא פחות מכ־9.4%.

 

זליגה לעולם הפנסיוני

 

ההפסד בקרנות הכספיות בלט מאוד ב־2009, כאשר תשואתן עמדה על כ־0.8% בעוד ששיעור האינפלציה עמד על 3.9%. מנגד, חשוב לציין, כי חלק מהמשקיעים רוכשים את הקרנות הכספיות גם כתחליף לפיקדונות הבנקאיים שמציעים ריבית היסטורית נמוכה ובכך משפרים במעט את תשואתם, וחלק מהמשקיעים רוכשים את הקרנות הכספיות למען ישמשו להם כ"מגן מס".

 

5. הפגיעה בחוסכי הגמל - השקתן של הכספיות סמוך לתחילת המשבר העולמי של 2008 הביאה לזליגה של עולם הקרנות הכספיות לעולמם של המוצרים לטווח ארוך כדוגמת קופות הגמל, שאימצו את מודל ההשקעות של הכספיות כדי לאפשר למשקיעים המודאגים, כמוצא אחרון, שלא למשוך את כספיהם הפנסיוניים. בדיעבד הסתבר, כי חלק לא מבוטל מהלקוחות שעברו לאותם מסלולים נותרו בהם והפסידו את התיקון החד כלפי מעלה בשוקי המניות והאג"ח, שבא בהמשך.

 

האם באמת מישהו - מנהלי קרנות או משקיעים, שוק ההון בכללותו - הרוויח עד היום מכניסת הקרנות הכספיות? ספק רב. עם זאת, יש לזכור כי אנו נמצאים בתקופה מיוחדת ומאתגרת שבה שיעורי הריבית בישראל ובעולם נמוכים היסטורית, ובתקופה "נורמלית" יותר הקרנות הכספיות יכולות להיות הרבה יותר אטרקטיביות, הן למשקיעים והן למנהלי הקרנות, ולתפוס נתח גדול יותר גם על חשבון היתרות הכספיות השוטפות של הציבור בבנקים.

 

צבי סטפק הוא יו"ר ומנהל ההשקעות הראשי במיטב בית השקעות. רוני אפטר הוא מנהל קשרי יועצים במיטב. אין לראות בכתבה המלצה או הזמנה לרכוש השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן

x