אחרי האולטימטום של עו"ד כספי: ההסדר בסקורפיו יוצא לדרך

האולטימטום של עו"ד רם כספי לנציגות  איגרות החוב של סקורפיו עשה את שלו. אף שהדבר הצריך התקפלות נוספת מצדו של בני שטיינמץ, שהעניק תוספת לריבית הצמודה של 4% שהציע במתווה, הרי שבסופו של דבר הקו הרך בנציגות הכריע. האולטימטום שניתן ביום רביעי בערב, היה עד יום חמישי ב־18:00. הנציגות ביקשה דחיה וב־22:00 הגיעה להכרעה של ארבעה נגד אחד. נציגי כלל, מנורה מבטחים והפניקס, שעוד קודם צידדו בהסכם, קיבלו לבסוף חיזוק פחות צפוי ממגדל, לאחר יום של דיונים מרתונים בין נציגי סקורפיו לנציגת מגדל, לימור דנש. פסגות התנגד להסכם ויצביע נגדו גם באסיפת בעלי האג"ח.

כדי שההסדר יאושר, צריך רוב של 75% באסיפת בעלי האג"ח, אולם אישור ההסדר באסיפה עומד בסימן שאלה, מכיוון שעל פי הערכות, שני הגופיים המוסדיים מגדל שוקי הון ועמיתים עשויים להתנגד יחד עם פסגות, מהלך שיטרפד את ההסדר, מאחר ששלושתם יחד מהווים 25% מהקולות באסיפה.

על פי ההסדר, בני שטיינמץ יזרים 100 מיליון דולר לסקורפיו - כהלוואת בעלים במקום חוב של 150 מיליון דולר שאמור היה להיפרע (קרן) החל מינואר 2010. סקורפיו תשלם מיידית 75 מיליון דולר במזומן לבעלי האג"ח, 5 מיליון דולר לבנק הפועלים ו־20 מיליון דולר יישארו בתוך החברה כהזרמה לשני פרויקטים באוקראינה.

הריבית תופחת מ־6.25% ל־4% בלבד, אבל אם בסוף תקופת ההסדר לחברה יהיה הון עצמי של 120 מיליון דולר (לא כולל הלוואות בעלים — ג"ח), היא תשלם רטרואקטיבית 1.12% ריבית נוספים. אם ההון העצמי יהיה יותר מ־200 מיליון דולר (לא כולל הלוואות בעלים), החברה תשלם רטרואקטיבית את מלוא ההפרש, כלומר עוד 1.12% ובסך הכל את 2.25% הריבית שהפחיתה. לעומת זאת, אם סקורפיו תקדים ותשלם את החוב כולו בתוך שש שנים, בעלי האג"ח לא יקבלו תוספת כלשהי לריבית של 4%.

שתי נקודות מחלוקת היו בין נציגות האג"ח לחברה בבוקר יום חמישי: הנציגות דרשה ריבית שוטפת, כמו הבנק, ובסופו של דבר קיבלה אותו כך שתשלום הריבית השנתית הראשון יהיה כבר בתחילת אוקטובר 2010.

מחלוקת נוספת היתה סביב הפחתת הריבית מ־6.25% ל־4% לשנה כשמגדל ופסגות דורשים להגדיל את הריבית מעל ל־6.5% לשנה מאחר שהחברה מסוכנת יותר. עוד קודם הסכימה החברה לתוספת של 1.12%, אבל ביום חמישי, לדרישת דנש, הסכימה סקורפיו, כאמור, להוסיף את 1.12% הנוספים בהתניה להון עצמי. מגדל הסירה את התנגדותה וסללה את הדרך להסדר. ויכוח נוסף היה סביב דחייה של שנתיים וחצי בתשלום הריבית הראשונה, כשסקורפיו מסכימה לבסוף לשלם ריבית שוטפת, סעיף שלגביו התעקשו כל חברי הנציגות.

סקורפיו תשלם בכל חודש אוקטובר בשנים 2010–2013 תשלומי ריבית שנתית של 4% למחזיקי האג"ח על יתרת החוב של 75 מיליון דולר, והחל מאוקטובר 2014, במשך ארבע שנים, תשלם רבע מהקרן שנותרה וכן את הריבית.

כאמור, הפועלים יקבל 5 מיליון דולר במזומן ותשלום ריבית של ליבור פלוס 2% על יתרת החוב של 88 מיליון דולר בכל אוקטובר בשלוש השנים הקרובות החל מ־2010, ובשנה הרביעית יקבל 44 מיליון דולר (מחצית מהחוב) ואת הריבית. החל מהשנה החמישית, 2014, יקבל הפועלים, כמו מחזיקי האג"ח, רבע מיתרת החוב של 44 מיליון דולר ואת הריבית. כמו כן, שטיינמץ העניק ערבות אישית לכל החוב להפועלים.

מקורבים לפסגות טענו כי הבעיה העיקרית של ההסדר היא חוסר הסימטריות מול הפועלים, וכי בעוד שהבנק קיבל ערבות לחוב כולו, למחזיקי האג"ח אין ערבות כזו. גורמים בשוק ההון אמרו כי העובדה ששטיינמץ לא העניק ערבות כזו עשויה להצביע על השקפתו על החברה.

רם כספי, נציגו של שטיינמץ: "בניגוד לרושם שנוצר בכלי התקשורת מגורמים אינטרסנטיים, שטיינמץ גילה נדיבות אישית גדולה מעבר לכל הסדר שנעשה עד היום עם מחזיקי אג"ח. הוא ספג ביקורת שלא הגיעה לו".

לימור דנש, שלמעשה החליפה את ענת לוין, והיוותה מעין לשון מאזניים בנציגות, אמרה: "זה הסדר טוב והגון, הן כלפי מחזיקי האג"ח והן כלפי החברה. השגנו כל מה שביקשנו".תגובת פסגות: "פסגות, כגוף שמנהל את כספם של אחרים, פועל מתוך מחויבות לעמיתיו, בשקיפות מלאה ובהתאם לעקרונות שגובשו בפסגות לאישור הסדרי חוב. אנו נאשר רק הסדרי חוב שעומדים בעקרונות הללו, תוך התחשבות בטובת העמיתים בלבד".