אילו חברות ישראליות ייפגעו מהיחלשות היורו?

חולשתו של היורו מהווה אתגר לא פשוט ליצואנים הישראלים. מתחילת הרבעון השני התחזק השקל ב־7% לעומת המטבע האירופי, ומסוף 2009 הוא התחזק ב־22%. זאת בשעה שהאיחוד האירופי מהווה שוק היצוא החשוב ביותר של ישראל: בשנה שעברה קלטו מדינות אירופה כ־29% מהיצוא הישראלי.

ברבעון הראשון של 2010 עמד היצוא לאירופה על 31% מכלל היצוא הישראלי, והיצוא לארה"ב עמד באותה עת על 28% והיצוא לאסיה על 20%. מחלקת ה־Sell Side (המחקר ללקוחות) של פסגות ערכה עבודה מקיפה על החברות הישראליות הכלולות במדד ת"א־25 אשר חשופות בשיעור ניכר לאירופה. עם זאת, לפני שנצלול לפרטים יש להביא בחשבון גורמים נוספים - כגון הפיזור הגיאוגרפי של ההכנסות ופעולות גידור שונות - אשר עשויים לשפר את יכולת ההתמודדות של החברות הישראליות עם האתגר האירופי.

כיל ומכתשים אגן

לכיל ולמכתשים אגן לקוחות מרכזיים בענף החקלאות האירופי. בשנה שעברה ריכזה אירופה כ־42% מהכנסות מכתשים אגן וכ־31% מהכנסות כיל. אולם לפי פסגות, קיים הבדל מרכזי בין שתי החברות. בדו"חות הרבעון הראשון העריכה כיל כי החשיפה לאירופה במונחי עודף הכנסות על הוצאות עתידה להסתכם בשנה הקרובה ב־150 מיליון דולר. כלומר, היחלשות היורו אמנם עתידה לפגוע בשורה העליונה אך גם לתרום לרווחיות עקב הירידה בהוצאות הקשורות ליורו.

מאז פרסום הדו"חות נחלש היורו ב־10% נוספים והשלים ירידה של 15% מתחילת השנה. הפגיעה הנגזרת ברווח של כיל מסתכמת בכ־23 מיליון דולר, שהם רק 2% מהרווח שהיה נרשם במקרה של יציבות ביורו (הגם שהנתון אינו מביא בחשבון את תרומתן של ההגנות על המטבע).

אין זה המצב במכתשים אגן, התלויה יותר באירופה מבחינת התרומה לשורת ההכנסות. מלבד זאת, מאחר שמפעלי הייצור של מכתשים אגן מרוכזים בישראל, מעריכים כלכלני פסגות כי שיעור ההוצאות שלה באירופה נמוך משמעותית לעומת זה של כיל. לכן במקרה של מכתשים אגן, היחלשות היורו תשפיע בעיקר על הרווחיות הגולמית. עם זאת, יש לציין כי גם מכתשים אגן מגדרת את החשיפה ליורו.

בעוד הנהלת כיל ציינה בכנס המשקיעים האחרון כי היא אינה חשה בהשפעת המשבר על פעילותה באירופה, וכי מגמת הצמיחה בביקושים - בכל מגזרי הפעילות - נמשכת, הרי שמכתשים אגן פועלת באירופה בסביבה אגרסיבית, מה שמוביל ללחץ על המחירים.

אלביט מערכות

אצל רוב השחקניות המובילות במגזר הביטחוני מספק השוק הישראלי כ־70%–80% מההכנסות. לעומתן, אצל אלביט מערכות רק 20% מההכנסות מגיעות מישראל ו־25% מאירופה. בפסגות מעריכים שזהו גם חלקה של אירופה בצבר ההזמנות, ולכן הם מסיקים כי להיחלשות היורו (והליש"ט) תהיה השפעה שלילית על אלביט מערכות. עם זאת, עיקר ההשפעות צפויות בטווח הארוך יותר.

אלביט מערכות נהנית מגידור מבני מסוים שמקורו בפעילותן של החברות־הבנות האירופיות הפועלות ביבשת. מלבד זאת, לחברה מדיניות גידור שוטפת שהוכיחה את עצמה בעבר. אלא שבפסגות סבורים כי הסיכונים טמונים בטווח הארוך יותר, עת יצטרכו הממשלות לבצע קיצוצי תקציב - בתגובה למשבר החוב הנוכחי - שעלולים להתבטא בהקטנת ההשקעות, ככל הנראה גם בתחום הביטחוני.

טבע

בשנה שעברה תרמה אירופה כ־24% לשורת ההכנסות של טבע, אך להערכת פסגות, ב־2010 הנתון עתיד להצטמצם לכ־20%. הסיבות לכך יהיו, בין השאר, היחלשות היורו והשקות משמעותיות של מוצרים בארצות הברית, אשר עתידות להגדיל את משקלה של צפון אמריקה בשורת ההכנסות של טבע.

יש לציין כי טבע פועלת במטבעות אירופיים נוספים, כגון הפורינט ההונגרי, הקורונה הצ'כי, הזלוטי הפולני והקונה הקרואטי, שאף הם נחלשו מתחילת השנה בשיעור דו־ספרתי.

בפסגות מזכירים כי גם במחצית הראשונה של 2009 נאלצה טבע להתמודד עם היחלשות דומה בשערם של המטבעות האירופיים, שבעקבותיה אכן נפגעו הכנסותיה בכ־9% לעומת המחצית המקבילה ב־2008. ואולם השפעתם של המטבעות על הרווח התפעולי האבסולוטי היתה אז זניחה.

מדוע? מאחר שבדומה לכיל, גם טבע נהנית מאיזון טוב בין ההוצאות להכנסות במטבעות האירופיים - עובדה המסייעת לה להגן על שורת הרווח הנקי.

להערכת פסגות, תופעה נוספת המאפיינת את המשבר הנוכחי ושעשויה להשפיע על טבע היא הקיצוץ המתבקש בהוצאות של הממשלות, ובכלל זה בתקציבי הבריאות. עם זאת, חשוב לזכור כי הקיצוץ נעשה ממחירי הברוטו של התרופות, והוא פוגע בעיקר ברווחיות של המפיצים ובתי המרקחת (לאחר שחברות התרופות מפחיתות את ההנחות הניתנות להם).

יתרה מכך, בפסגות מעריכים שהמשבר יתמרץ את הממשלות האירופיות לעודד את השימוש בתרופות גנריות, והדבר עתיד לשחק לטובתה של טבע - בוודאי לאחר שתיהפך לחברה הגנרית המובילה באירופה עם השלמת הרכישה של רציופארם.

יצרניות המזון

עקב מגבלות הצמיחה בשוק המקומי פנו יצרניות המזון הישראליות לפתח מקורות צמיחה מעבר לים. עם זאת, במקרה של אסם, רק כ־10.5% מההכנסות מגיעות מאירופה (בעיקר באמצעות טבעול). לדעת פסגות, הפגיעה האפשרית בהכנסות מאירופה עשויה להתקזז עם הוזלת היבוא של חלק מחומרי הגלם והמוצרים המגיעים מהחברה־האם נסטלה האירופית.

עם זאת, בפסגות מזכירים כי ב־2009 חלה ירידה במכירות מוצרי הפרימיום של טבעול בשוק המקומי עקב המשבר הכלכלי, ולכן הם אינם פוסלים אפשרות שפעילותה של טבעול באירופה תיפגע בטווח הארוך עקב ירידה בכושר הקנייה של הצרכנים.

שטראוס גרופ כבר מזמן אינה חברה הממוקדת בישראל. אמנם יותר ממחצית הכנסותיה הגיעו אשתקד משווקים זרים, אבל היא אינה מוכרת במערב אירופה וגם אין לה חשיפה ישירה ליורו.

לכן מעריכים בפסגות כי בטווח הקצר, שטראוס גרופ עשויה דווקא ליהנות מהחולשה במטבע האירופי שבו היא רוכשת חומרי גלם עיקריים כגון סוכר. ואולם אם המשבר יתרחב למזרח אירופה - שטראוס עלולה להיפגע.

הבנקים

השפעת המשבר האירופי על מערכת הבנקאות הישראלית מגיעה בעיקר מכיוונם של תיקי ניירות הערך. בפסגות מציינים כי החשיפה המצרפית של המערכת הבנקאית הישראלית לאירופה מגיעה ל־134 מיליארד שקל, שהם כ־199% מההון העצמי המצרפי שלה (נכון לסוף מרץ 2010); החשיפה לבנקים האירופיים מגיעה ל־42.4 מיליארד שקל שהם כ־63.1% מההון המצרפי; והחשיפה למדינות ה־PIIGS (פורטוגל, אירלנד, איטליה, יוון וספרד) מסתכמת ב־2.9 מיליארד שקל, שהם כ־4.3% מההון.

מדובר בחשיפה לחוב מדינות, לבנקים ולאשראי, ונכללות בה מדינות חזקות מאוד כגון גרמניה, שוויץ וצרפת לצד מדינות חלשות יותר ובהן ה־PIIGS. החשיפה לבנקים כוללת חשיפה לניירות ערך או לפיקדונות בבנקים האירופיים, ובפסגות מציינים שגם ירידות חדות בניירות הערך הללו לא ישפיעו משמעותית על ההון העצמי של הבנקים הישראליים, מאחר ששיעור החשיפה הוא נמוך. גם החשיפה למדינות החלשות באירופה היא נמוכה יחסית.

בזן

אירופה אחראית לכ־35% מההכנסות של בזן, אבל בפסגות מציינים שלעת עתה הביקושים והמרווחים בתחום הפטרוכימיה ממשיכים להשתפר (מובן שהדבר יכול להשתנות אם המשבר הכלכלי יתרחב למדינות נוספות). באשר לחשיפה ליורו, הרי שמחירי המוצרים של בזן ממילא נקבעים בדולר. מלבד זאת, חלק מאשראי הספקים - כמו גם חלק מההשקעות הדרמטיות הנדרשות ליישום התוכנית האסטרטגית של בזן - הם ביורו, דבר היוצר גידור טבעי נוסף להגנות שמבצעת החברה.

גזית גלוב

גזית גלוב, כחברה גלובלית המנהלת מרכזים מסחריים רבים בעולם, פעילה מאוד באירופה - בין השאר באמצעות החברות־הבנות סיטיקון (הפועלת בעיקר בפינלנד ובשבדיה) ואטריום (מזרח אירופה). שווי השוק של השקעות אלו הנו כ־4.6 מיליארד שקל, שהם כ־30% משווי הפורטפוליו של נכסי גזית גלוב.

לצד זאת, בפסגות מציינים כי לגזית גלוב חוב צמוד ליורו בהיקף של כ־2.5 מיליארד שקל - עובדה המסייעת לה לקזז חלקית את הירידה בשווי החברה. ואולם ירידה של 22% בשער היורו מתחילת השנה גרמה לירידה של כמעט 9% בשווייה של גזית גלוב.

ביום שלישי הקרוב, 22 ביוני, יהיה פרופ' פול קרוגמן, חתן פרס נובל בכלכלה, אורח הכבוד והנואם המרכזי בכנס "הפסגה הכלכלית" שיקיימו "כלכליסט" ובית ההשקעות פסגות בהשתתפות ראשי המשק. להרשמה לפסגה הכלכלית לחצו כאן