עם קצת עזרה חשבונאית
דיסקונט השקעות לא מוכנה לסיים רבעון ללא רווח גבוה, אם זה לא מגיע באופן טבעי - אז היא נעזרת בחשבונאות. והמשקיעים? הם כנראה לא מכירים את כללי ה-IFRS
דיסקונט השקעות הודיעה היום (ג') על רכישה של 1.55% ממניות אלרון שבעקבותיה תכיר ברווח הון של 147 מיליון שקל. רווח ההון יתאפשר בזכות העובדה שחברת האחזקות, בשליטתו של נוחי דנקנר, מדווחת על פי כללי ה-IFRS. אמנם מבחינה חוקית הכל כשר, אבל קשה להימנע מהניחוח הלא נעים שעולה מן המהלך.
היום לפי תקני ה-IFRS, שעל פיהם מוצגים הדוחות הכספיים של דיסקונט השקעות, לא ברור איך מגדירים שליטה. יש שתי גישות להגדרת שליטה: גישת השליטה המשפטית - ובה בודקים אם יש יותר מ-50% מהמניות, וגישת השליטה הכלכלית, לפיה, בעלי המניות שאחראים למינויו של המנכ"ל מחזיקים בשליטה.
על פי השיטה המשפטית, בה נוקטת דיסקונט השקעות, אם היא מחזיקה עד ל-49.99% מהון המניות, והיא קובעת מי יהיה מנכ"ל אלרון, כמו שקורה היום, אז לא מדובר בשליטה ולכן אלרון לא מאוחדת בתוצאותיה הכספיות.
גישת השליטה השנייה היא גישה כלכלית שבאה ואומרת: בואו ונבחן את כל הנסיבות. יכול להיות שגם עם אחזקה של 30% או 40% אתה שולט בפועל בחברה. כך למשל, בכנפיים, המחזיקה באל-על עושים שימוש בשיטה הכלכלית, אם כי רוב החברות בבורסה עושות שימוש בשיטה המשפטית.
מקור רווחי ההון של דסק"ש
שלב 2 (PHASE 2), זהו תקן חשבונאות שנקרא IFRS-3-R, או בעברית - שיטת המימוש הרעיוני. שיטה זו אומרת שאם אתה משיג שליטה או מאבד שליטה אזי רואים בעסקה זו כאילו מכרה החברה את אחזקותיה הקודמות ורכשה מחדש את השליטה, לפי מחיר המניה בבורסה באותה עת. זוהי תפיסה חשבונאית חדשה שנקלטה גם לתוך שיטת החשבונאות האמריקאית (ה-US GAAP). אם היינו בשיטה הכלכלית אז מילא. ואולם כשעושים אקט טכני אזי יש פגם.
שיטת המימוש הרעיוני מאפשרת לדיסקונט השקעות למכור את האחזקה באלרון לפי מחיר המניה בבורסה, שגבוה משמעותית מערכה בספריה ולהכיר ברווח הון של 147 מיליון שקל. זו הפעם השנייה שבה נעזרת דיסקונט השקעות בכללי החשבונאות ומבצעת את "מהלך הבעת האמון" הזה, הפעם הראשונה הייתה כאשר רכשה 8.3% מהון המניות של שופרסל שהעבירה אותה לשליטה על פי השיטה המשפטית בה היא נוהגת. רכישה זו סייעה לה לבצע מכירה רעיונית ולהכיר ברווח הון של כ-879 מיליון שקל במסגרת דו"חות הרבעון הראשון של השנה.
הדרך לדיבידנד נסללה
הבעיה הגדולה יותר היא שרווח ההון שרושמת דיסקונט השקעות יכול לאפשר לה מבחינה משפטית לשלם דיבידנדים. שהרי רווח ההון יצטרף לרווח הנקי של החברה. חשוב לזכור שאין מדובר ברווח נקי שמתורגם לתזרים המזומנים.
מי שעוד עלול להיפגע ממהלך מעין זה הם בעלי האג"ח. זאת במיוחד לאור העובדה כי מצב השווקים הורע מאז הבורסה בתל אביב כבשה שיא בחודש אפריל. הרי משיכת דיבידנדים בעקבות רווחי הון שלא מתורגמים לתזרימי מזומנים מחלישה את מצבם של בעלי האג"ח.
בינתיים, היות ולא פורסמו דו"חות הרבעון השני, לא משכה דסק"ש דיבידנדים כנגד רווחי ההון מאלרון. אבל החברה עשתה זאת אחרי העלייה לשליטה משפטית בשופרסל. נזכיר שעם פרסום דו"חות הרבעון הראשון הכריזה דיסקונט השקעות על דיבידנד של 150 מיליון שקל, מעבר לדיבידנד שכבר חילקה במהלך הרבעון.
עם זאת, נציין שדיסקונט השקעות היא אחת מחברות האחזקות הגדולות במשק הישראלי ולה החזקות בסלקום, כור, נכסים ובנין, נטוויז'ן, וכפי שהזכרנו - שופרסל. ברבעון הראשון של השנה תרמו החברות המוחזקות 316 מיליון שקל לרווח הנקי הכולל של דיסקונט השקעות. נראה שהמהלכים החשבונאים של דיסקונט השקעות לא מסכנים את בעלי האג"ח של החברה גם בהתקיים תרחישים קיצוניים בשוק, אבל ברור שלא משפרים אותו.


