לאחר הרכישות המאסיביות השבוע: הדולר נקבע על 3.7010 שקלים
בנק ישראל רכש כמיליארד דולר מתחילת החודש. שערו היציג של הדולר נקבע בירידה של כ-0.1%. שערו היציג של היורו נקבע על 5.0132 שקלים, ירידה של כ-0.7%
המסחר במט"ח התנהל היום (ה') בין השאר על רקע רכישות מאסיביות של דולרים על ידי בנק ישראל במהלך כל השבוע. היום יפורסם מדד המחירים לצרכן, שצפוי לעמוד על 0%. בהראל פיננסים כותבים היום כי "מעניין יהיה לראות איזה מדד יתפרסם היום לאחר המסחר והאם רכישותיו של פישר מכוונות כצעד מונע מפני מדד חיובי שיחזק את השקל, זאת למרות הערכות למדד 0%".
שערו היציג של הדולר נקבע היום על 3.7010 שקלים, ירידה של כ-0.1%. שערו היציג של היורו נקבע על 5.0132 שקלים, ירידה של כ-0.7%.
אתמול רכש הבנק המרכזי כמות גדולה במיוחד של כ־600 מיליון דולר, וכתוצאה מכך, עלה שערו היציג של הדולר, שנסחר בשעות הבוקר ביציבות ב־0.57%, ל־3.705 שקלים. שערו היציג של היורו עלה ב־0.76% ל־5.0468 שקלים. בחדרי העסקאות של הבנקים העריכו אתמול כי מאז חידוש המסחר במטבע חוץ לאחר חופשת הפסח רכש בנק ישראל כמות מצטברת של כמיליארד דולר.
ההערכה היא שהרכישות המוגברות של הדולרים שמבצע בנק ישראל בימים האחרונים נובעות מהעובדה שבאמצע השבוע שעבר חזר למעשה שער החליפין של השקל אל נקודת המוצא, לפני תחילת רכישות הדולרים היומיות שבהן החל הבנק לפני שנתיים וחודש. בניגוד לדעה הרווחת, בנק ישראל אינו מתייחס לשינויים בשער הדולר, אלא לשינויים במה שנקרא "שער החליפין האפקטיבי". מדובר בסל מטבעות המבטא את שער החליפין של השקל מול 38 המדינות העיקריות שאיתן סוחרת ישראל. בפועל, שני המטבעות הדומיננטיים בסל, בחלקים פחות או יותר שווים, הם הדולר והיורו.
"שער החליפין האפקטיבי" הוא מדד המבוטא בנקודות. ערב תחילת רכישות הדולרים היומיות על ידי בנק ישראל, ב־19 במרץ 2008, צנח שער החליפין האפקטיבי לנקודת שפל של 88.3319 נקודות. מאז עלה שער החליפין וירד ולפני שנה, ב־24 באפריל 2009, הוא הגיע לשיא של 97.735 נקודות. בשבועות האחרונים התחדשו הירידות בשער החליפין, ובאמצע השבוע שעבר הוא חזר כאמור אל הנקודה שבה החל בנק ישראל את מסע רכישות הדולרים. בין נקודת המוצא לבין הרמה הזהה שאליה חזר שער החליפין של השקל בשבוע שעבר התערב בנק ישראל באופן שיטתי במסחר במט"ח ורכש כמות מצטברת של כ־33 מיליארד דולר.
מעבר לסיכון העצום של החשיפה לשער החליפין בסכומים כאלה, יש לאחזקת כמות מטבע חוץ כה גדולה גם עלות ישירה, הנובעת מהפער בין ריבית הזכות שמקבל הבנק על השקעת כספי יתרות המט"ח לבין ריבית החובה שהוא משלם על השקלים שהוא סופג בחזרה באמצעות איגרות המק"מ.
בבנק ישראל העדיפו אתמול לא להגיב רשמית לנאמר בידיעה. באופן לא רשמי מציינים בבנק כי על פי חוקי הביקוש וההיצע הפשוטים ברור שרכישות הדולרים גרמו להיחלשות השקל, ולכן "לא קשה להבין מה היה קורה אם לא היינו מפגינים נוכחות בשוק מטבע החוץ".
