אפטר פארטי פיננסי

השגת תשואה גבוהה מהשקעה בסקטור הפיננסים, בשנתיים הקרובות, אינה דבר מובן מאליו. הסקטור קרוב למחירי שיא לאחר שהשיג בשנה האחרונה תשואה של יותר מ־150%. לעומת זאת, 2010 צפויה להיות דלילה ברווחי נוסטרו משמעותיים, ודרישות הלימות ההון ההולכות ומצטברות יכבידו על החברות בהשאת תשואה להון משמעותית ובחלוקת דיבידנדים. בצד החיובי, הצירוף של כלכלה ישראלית חזקה והתאוששות בכלכלה העולמית מהווה טריגר ברור להמשך אחזקה בסקטור הפיננסים.

סקטור הפיננסים המקומי בילה בשנתיים האחרונות ברכבת הרים. השקעה במדד פיננסים־15 לפני שנתיים, טרם התרסקות ליהמן ברדרס והלאמת ענקית הפיננסים AIG, הניבה עד היום 25%. השקעה דומה לפני שלוש שנים עדיין לא החזירה את הקרן. מדד פיננסים־15 עדיין רחוק ב־63 נקודות מהשיא - 1,318 נקודות. בדרך, בחורף 2009, ביקר המדד ב־494 נקודות ומאז עלה ב־150%.

משקל סקטור הפיננסים במדד ת"א־100 משמעותי, יותר מ־20%, רובו במניות בנק הפועלים ובנק לאומי. אי לכך, השקעה בסקטור הפיננסים מהווה מעין אופציה על מדדי המניות ועל הכלכלה. כאשר השוק יורד - הפיננסיות יורדות יותר, וההפך - כאשר השוק עולה, הסקטור עולה יותר.

מניות הבנקים

ההזדמנות הגדולה להשקעה במניות הבנקים נוצרה בסוף 2008 ותחילת 2009. חלון ההזדמנויות הזה נסגר. מניות הבנקים, למעט בנק דיסקונט, נסחרות במכפיל הון גבוה מ־1. כיום הבנקים יודעים לייצר תשואה להון דו־ספרתית נמוכה. השילוב של מכפיל הון גבוה מ־1 ויכולת השאת תשואה להון בינונית אינו מבטיח השקעה מוצלחת לטווח הזמן הקצר.

הבנקים נהנו בשנה האחרונה מרווחים יוצאי דופן בתיק ניירות הערך שבניהולם, התאוששות ברווחי החברות הכלולות, ירידה בהוצאות השכר ושיעור חובות מסופקים מעל הממוצע, אך נמוך בהרבה מתחזיות האימים שסופקו לכל דורש בסוף 2008.

נוסף על כך, הבנקים ערוכים טוב ל־2010. שיעור הלימות ההון מספק, שיעור החובות המסופקים צפוי לרשום ירידת מדרגה נוספת ורווחי המימון הרגילים (מפעילות אשראי) צפויים להתאושש יחד עם העלאות הריבית על ידי בנק ישראל. מנגד, לא צפויים רווחים יוצאי דופן בתיק הנוסטרו, עלויות השכר צפויות לטפס ועלויות הרגולציה והמחשוב ימשיכו להכביד.

הבנקים הישראליים כמעט שלא נהנו מחגיגת הפיננסים שהסתיימה ב־2008, אבל ייאלצו להישאר ולנקות. הבנקים עומדים, נכון להיום, בדרישה להלימות הון של 12% שנוסחה לפני כמה שנים. דרישה זו תגדל שוב, בהתאם למתרחש בעולם הפיננסי הגלובלי. המשמעות עבור המשקיעים היא שהתשואה להון, גם בזמנים טובים, לא תנסק מעבר ל־12%–13%. השורה התחתונה: השקעה במניות הבנקים מתאימה רק למשקיעים עם אופק השקעה של כמה שנים.

מניות חברות הביטוח

חברות הביטוח סיימו שנה מצוינת, בניגוד לכל התחזיות המוקדמות. הבור בדמי הניהול נסגר ותיק הנכסים נמצא בשיא של כל הזמנים. נוסף על כך, הפחתות המוניטין על הרכישות מ־2004–2006 הסתיימו ככל הנראה. חברות הביטוח, אחרי שנתיים סוערות, חזרו לנקודת המוצא של 2007 - ניהול עשרות מיליארדי שקלים תוך תחרות קשה על כל לקוח והתמודדות עם דרישות רגולציה הולכות וגוברות.

יש לכך משמעות אדירה למשקיעים: הרגולציה מבקשת לרתק יותר הון ובמקביל, דרישות המחשוב וניהול הסיכונים שורפות מזומנים יותר מאי פעם. כוח האדם האיכותי מתייקר והתחרות על כל לקוח, מוסדי או פרטי, הולכת וגוברת - תחרות שמשמעותה ברוב המקרים ירידה בדמי הניהול.

חברות הביטוח מתקרבות לבנקים: בדרישות, במורכבות ובתוצאות. התשואה להון תהיה דו־ספרתית נמוכה בשנים הקרובות. מכפילי הרווח הדו־ספרתיים של חברות הביטוח אינם מבשרים על הזדמנות השקעה.

הערכות השווי שיספקו חברות הביטוח יראו כי החברות נסחרות בחסר - בוודאי אם מוסיפים להן את שווי פעילות הביטוח האלמנטרי, תיק הגמל, קרנות הנאמנות ופעילויות נוספות. מצד שני, הערכות השווי לתיק ביטוח החיים מחייבת הבנה של ההנחות המקדימות של האקטואר ביחס לרווחי חברות הביטוח בעתיד. בהסתכלות ארוכת טווח, האקטואר מניח שפוליסות ביטוחי החיים יניבו רווח תזרימי קבוע נאה לחברות הביטוח.

חברות הביטוח הן השקעה שלא מתאימה לכל המשקיעים, אולם לאלה שמוכנים להסתכל עמוק לתוך העשור השני של המאה ה־21 - אלו המניות שנסחרות בחסר המשמעותי ביותר בין המניות הגדולות של ת"א־100. בשורה התחתונה: מניות הביטוח, לא לבעלי לב חלש וכן למשקיעים בעלי אופי השקעה ארוך טווח.

ליאור רבינוביץ' מכהן כמנהל מחלקת מחקר sell side בבית ההשקעות אקסלנס נשואה

חברות מקבוצת אקסלנס מחזיקות ו/או עשויות להחזיק ני"ע ונכסים פיננסיים המוזכרים בכתבה. הכתבה אינה מהווה המלצה לרכישת ני"ע ואינה מתחשבת בנתונים האישיים של כל אדם