האופציות של זוהר לוי תלויות בנוחי דנקנר

גורל חבילת התגמול המנופחת שאותה מבקש היו"ר ובעל השליטה זוהר לוי מחברת הנדל"ן סאמיט תלוי באדם אחד - נוחי דנקנר. בקשתו של לוי, שסאמיט תעניק לו אופציות בהיקף של 75.5 מיליון שקל, תעלה להצבעה באסיפת בעלי המניות שתיערך במאי, כאשר דנקנר, באמצעות כלל ביטוח שבשליטתו, צפוי להיות הקול שיכריע את הכף לכאן או לכאן.

כלל ביטוח מחזיקה בתיק הנוסטרו (ההשקעות העצמיות) שלה 11.1% מזכויות ההצבעה בסאמיט. בשל העובדה שהתגמולים ללוי מהווים עסקת בעלי עניין, שאישורה מצריך תמיכה מצד שליש מבעלי זכויות ההצבעה הלא נגועים (שאינם קשורים לבעל השליטה), אחזקותיה של כלל משמעותיות יותר - מהוות 24.9% מהקולות הלא נגועים.

בהנחה שחלק גדול מבעלי זכויות ההצבעה מקרב הציבור (26%) ייעדר מההצבעה, הכוח של כלל ביטוח להכריע את גורל שכרו של לוי יגדל אף יותר, ואם היא תחליט להתנגד להסכם, הוא ייפול כמעט בוודאות.

כלל ביטוח נהפכה לבעלת עניין בסאמיט במאי 2004, כאשר הנוסטרו שלה רכש 4.8 מיליון מניות של החברה (16.5% מזכויות ההצבעה אז). המחיר לפיו הוקצו אז המניות לכלל ביטוח שיקף לסאמיט שווי חברה הגבוה ב־33% מהונה העצמי באותה תקופה. אולם, כשמעמיקים ובוחנים את הרקע להפיכתה של כלל ביטוח לבעלת עניין בסאמיט, מתגלה עוד פרט מעניין. את הנפקת איגרות החוב ההמירות של סאמיט הובילה כלל פיננסים חיתום, חברה־נכדה של כלל ביטוח. בהנפקה נרשמו ביקושי יתר של 176 מיליארד שקל שנבעו, בין היתר, מחותמת ההכשר שהעניקה הקצאת המניות לכלל ביטוח. יתרה מכך, סאמיט הגיעה להסכמה עם כלל ביטוח לפיה האחרונה תנפיק פוליסות ביטוח להבטחת פירעונן של חלק מהאג"ח להמרה שהנפיקה סאמיט באותו מועד.

פיצוי על הוויתור

אולם, האם האמון שהביע דנקנר בסאמיט ובבעל השליטה בה עם הנפקתה, יגרום לו לאשר ללוי את חבילת התגמול החדשה? מתברר כי בחודשים האחרונים מתקיים קשר רציף בין כלל ביטוח ולוי, כאשר כלל היא הגורם שעומד מאחורי פתיחת ההסכם המקורי של לוי והצעת מנגנון תגמול חדש. על פי הסכם הניהול המקורי, זכה לוי לתגמול שערורייתי של 0.2% לרבעון מהיתרה המופחתת של הנכסים להשכרה של סאמיט. במסגרת ההסכם החדש המוצע נעתר לוי להפחית את דמי הניהול ל־0.075% מהיתרה בגין הנכסים, וכ"פיצוי" על הוויתור - לקבל אופציות בשווי מכובד.

במסגרת המגעים הבטיח לוי כי המנגנון החדש ייטיב עם המשקיעים. אולם העובדה היא שהאופציות הללו כוללות מחיר מימוש אפסי, וזמן מימושן ארוך ביותר - 15 שנה. עובדה נוספת היא שהאופציות הללו מקנות ללוי זכות לקבל דיבידנדים וכן זכויות הצבעה, כך שבפועל מדובר למעשה במניות לכל דבר, במסווה של אופציות.

טבלאות השכר אשמות

כדאי להזכיר כי רק לפני ימים ספורים, עם פרסום התוצאות הכספיות של קונצרן אי.די.בי שבשליטת דנקנר, הביע האחרון עמדה חד־משמעית ביחס לשכר הבכירים. "מדובר בשכר לא רציונלי", אמר והוסיף: "הגורם לעלייה ברמות השכר של המנכ"לים הבכירים הוא הן טבלאות השכר שמפורסמות בדו"חות השנתיים של החברות, בהוראת רשות ני"ע, והן טבלאות השכר שמפורסמות בעיתונים הכלכליים". לטענת דנקנר, "הטבלאות הללו יצרו בין המנהלים תחרות על פרסטיז'ה. אם לא היו הטבלאות השמיות הללו, לא היה תמריץ כזה, כמעט לא רציונלי להופיע ראשון בטבלה".

כשנשאל דנקנר על השכר באי.די.בי, הנחשב לגבוה, אמר: "אנשים אוהבים לעבוד אצלנו לא בגלל רמות שכר. מצד שני, אני אוהב שהמנהלים והעובדים אצלנו לא מקופחים, ולכן רמות התגמול אצלנו הן ראויות. יש חברות אחרות שאצלן זה קצת יצא משליטה".

לא ברור אם זוהר לוי תכנן להתברג בראש טבלת שיאני השכר של 2010 כאשר ניסח את טיוטת הסכם הניהול החדש שלו, ייתכן מאוד שהוא דווקא העדיף לטשטש ככל הניתן את גובה התגמול שהוא מבקש למשוך, אך השאלה שנשאלת היום היא האם דנקנר ייתן יד למהלך הזה.