ראיון "כלכליסט" - הכלכלן הראשי של סיטיגרופ באירופה: "המצב של בריטניה נורא"
ד"ר יורגן מיקלס טוען כי החשש הגדול ביותר לבריטניה הוא שבבחירות הקרובות יהיה שוויון - כך שלא יהיה ניתן לבצע רפורמה עמוקה בכלכלה
ד"ר יורגן מיקלס, הכלכלן הראשי של סיטיגרופ באירופה, אינו מתרגש מכך שהמשבר במדינות גוש היורו מסרב לרדת מהכותרות. לדעתו, עדיין מדובר בחבלי הלידה של המטבע האירופי הצעיר, שנולד רק לפני עשור. "המשבר הנוכחי הפוקד כמה ממדינות גוש היורו", מרגיע מיקלס, "הוא חלק מתהליך היצירה המורכב של הגוש".
משבר החוב של יוון והקשיים הנמשכים בספרד מעלים מטבע הדברים את סוגיית הערבות ההדדית בקרב מדינות הגוש. אולם אמנת מאסטריכט, שנכנסה לתוקפה בנובמבר 1993 והובילה ליצירת האיחוד האירופי, אוסרת על מדינה החברה בגוש לחלץ את חברתה באמצעות נטילת חובותיה - למעט במקרי חירום חריגים. כיום כבר ידוע שחלק מהמדינות שהצטרפו לגוש היורו מעולם לא עמדו בתנאי הסף שלו, כגון יחס חוב־תוצר שלא יעלה על 60% או גירעון תקציבי שלא יעלה על 3% מהתוצר.
כיצד יכולות המדינות החזקות לתמוך בחלשות?
"הן יכולות, למשל, לרכוש איגרות חוב ממשלתיות של מדינות המגייסות חוב. הן יכולות גם לספק ערבויות לבנקים המסחריים הפועלים במדינות הבעייתיות, או לחלופין לבקש מהבנקים המסחריים שלהן לרכוש אג"ח שהנפיקה מדינה שנקלעה לקשיים. בכל מקרה, אין סיכוי שנראה את גרמניה, הולנד או צרפת מעבירות מדי שנה סכומי כסף לטובת המדינות החלשות מכספי משלם המסים".
"לא יבקשו עזרה"
האם מדינות גוש היורו יפנו לעזרה חיצונית?
"המטרה של מנהיגי הגוש היא להוכיח שהוא עצמאי דיו כדי להתמודד עם בעיותיו בעצמו. המדינות יתאמצו להראות לשאר העולם שגוש היורו חזק ומלוכד, ושהוא אינו זקוק לסיוע של קרן המטבע הבינלאומית. מעבר לכך, אפשר לומר שבאופן כללי, מצבן של 16 מדינות הגוש טוב בהרבה מזה של בריטניה או ארצות הברית, למרות המדינות הבעייתיות דוגמת יוון. תמיד יהיו פערים בביצועי המדינות השונות המרכיבות את הגוש".
האם קיימת סכנה שמדינות בגוש ינטשו את היורו לטובת המטבעות הוותיקים ששימשו אותן לפני האיחוד המוניטארי?
"אי אפשר לשלול זאת לחלוטין, אבל באופן אישי אינני מאמין שכך יקרה. מובן שהרעיון רלבנטי יותר למדינות החזקות. בנוגע למדינות החלשות, חזרה למטבעות המקוריים תזניק את עלויות האשראי - לא רק של הסקטור הציבורי, אלא גם של משקי הבית שחובותיהם עדיין יהיו נקובים ביורו. המדינות הללו יאבדו את אמינותן בקרב השווקים הפיננסיים בעולם, ונטל החוב שלהן יגדל בשל האמרת הריבית על חובותיהן".
החשש: תיקו בבריטניה
יש מועמדות נוספות לכניסה לרשימת המדינות הבעייתיות?
"אני חושב שהרשימה די מיצתה את עצמה. עם זאת, המועמדות החדשות יהיו אלו הסובלות מלחצים על חוב המדינה, דוגמת בריטניה".
מנתונים שפורסמו בסוכנויות הידיעות עולה כי החוב הכולל של בריטניה עומד על כ־380% מהתמ"ג - השני בגודלו בעולם. באחרונה הזהירה סוכנות האשראי פיץ' את בריטניה כי היא עלולה לאבד את דירוג האשראי המושלם שלה, AAA, אם לא תנקוט מהלכים דרסטיים לטיפול בחובותיה.
סיבה נוספת לדאגה היא הבחירות המתקרבות בחודש מאי. לפי מדגמים עדכניים מתחולל מרוץ צמוד בין מפלגת הלייבור למפלגה השמרנית. המשמעות היא שקיים סיכוי גדול שהבחירות יסתיימו כשלאף מפלגה לא תהיה העוצמה הנדרשת כדי לבצע טיפול יסודי בכלכלת המדינה.
"המצב של בריטניה נראה נורא", מקונן מיקלס. "יש לה גירעון תקציבי וחובות ענק. המגזר הפרטי ממונף מאוד, ומשקי הבית כורעים תחת נטל חובות עתק. נוסף על כך, בריטניה גם סובלת מאינפלציה גבוהה מאוד. השילוב של גורמים אלה הוא קשה מאוד, ולכך מצטרפת גם האי־ודאות סביב הבחירות הקרובות".
"החשש הגדול ביותר", ממשיך מיקלס, "הוא מפרלמנט לא מתפקד, שבו לא יהיה תהליך ברור של קבלת החלטות בשל היעדר מפלגת שלטון מובהקת. הדבר עלול להוביל לחוסר החלטיות ברמה הפיסקאלית, להורדת דירוג האשראי של בריטניה ולהעלאת ריבית הבסיס מצד הבנק המרכזי - שייאלץ לעשות זאת אם קובעי המדיניות הכלכלית לא ימלאו את חלקם בצד הפיסקאלי של המשוואה".
והריבית תוסיף שמן למדורה.
"בדיוק. ריבית גבוהה תגדיל את הלחץ על משקי הבית שממילא נאנקים תחת חובות ענק, וייתכן שהממשלה תיאלץ להעלות מסים כדי לממן את הוצאותיה ולשרת את החוב. לחץ נוסף על הליש"ט יגרום אמנם לפיחות המטבע, מה שיקל על היצואנים הבריטים, אך מחירי היבוא יזנקו ויגדילו את האינפלציה".
כיצד נראה המצב ביבשת בנקודת הזמן הנוכחית?
"נראה שהמיתון בשלבי סיום, ורמות התמ"ג עולות מאז הרבעון השלישי של 2009. עם זאת, מובן שקיימת שונות רבה בין מדינות הגוש - מה גם שההתאוששות עדיין שברירית, בעיקר בגלל העלייה בשיעור האבטלה.
"בשנה שחלפה האוכלוסייה כמעט לא חשה במיתון בגלל תוכניות התמריצים של הממשלות שהגנו באופן יחסי על משקי הבית ועל ציבור העובדים. אבל להערכתי, שוק העבודה יסבול זעזוע נוסף, אף שרוב המיתון מאחורינו".
מיקלס מסביר את המלכוד שאליו נקלעו המדינות החלשות ביבשת: "מהלכים פיסקאליים כואבים, דוגמת קיצוץ בתקציב או העלאת מסים, פוגעים בצמיחה. מלבד זאת, מדינות שמתקשות להתחרות בזירה הכלכלית מפחיתות שכר כדי להעלות את פריון העבודה ולהפחית את מוצרי היצוא. אבל התוצאה היא פגיעה בהכנסות של משקי הבית, ודווקא באותן פירמות התלויות כמעט אך ורק בביקושים מקומיים.
"לכן", מסכם מיקלס, "השאלה הגדולה שעמה מתמודדות המדינות החלשות היא איך לצאת מהפלונטר הפיסקאלי ובד בבד להמשיך ולצמוח. בהקשר הזה הייתי מצפה מהמדינות החזקות בגוש, דוגמת גרמניה, שיעודדו את הביקוש המקומי ויסייעו להגדיל את היקפי היצוא של יוון והמדינות החלשות האחרות".
מה מצבו של מגזר הבנקאות האירופי?
"באופן פרדוקסלי, דווקא מערכת הבנקאות הבריטית נמצאת במצב טוב בהרבה מהמערכת האירופית בכללותה. הבנקים הבריטיים קיבלו תמיכת הון גדולה מאוד מצד הממשלה, בשעה שבחלקים אחרים ביבשת מגזר הבנקאות עדיין נמצא במצב שברירי, במיוחד כשעל הפרק יישום תקנות 'באזל 3', הצפויות להקשיח את דרישות ההון העצמי מהבנקים.
"יישום התקנות עלול לאלץ חלק מהבנקים לבצע 'סיבוב נוסף' של גיוסי הון, ובמקביל להפחית את היקף ההלוואות שהם נותנים. מלבד זאת, כבר בחודשים הקרובים צפויה ירידה דרמטית בהיקף הנזילות שמספק הבנק המרכזי האירופי לבנקים המסחריים".
נשמע מדאיג.
"הקטנת היצע הנזילות מצד הבנק המרכזי עלולה להזניק את המרווח שבין ריבית הבסיס לריבית על הלוואות קצרות טווח שנותן הבנק. התוצאה תהיה שלבנקים המסחריים לא ישתלם לקחת ממנו הלוואות קצרות טווח, וזה ישפיע לרעה על היקף הנזילות שלהם".
"כמה בנקים בגרמניה אף התבטאו באחרונה כי עלול להיווצר סוג חדש של מחנק אשראי, שיגרום לחברות לגייס הון שלא דרך מאזני הבנקים. המשמעות היא שחלק מהבעיות שראינו לפני שנתיים עלולות לחזור כי הן עדיין לא נפתרו לגמרי".
