ביואיק לה קרוס החדשה: כבר לא רק לקשישי מיאמי
בשנות השישים היא היתה פאר היצירה האמריקאית. מאז היא הלכה והידרדרה והפכה לרכב המועדף על פנסיונרים. המשבר החריף שפקד את ג'נרל מוטורס אילץ אותה לתכנן ביואיק חדשה, צעירה, מעוצבת ובעיקר מהנה יותר לנהיגה
בין הנוכחים בתערוכת הרכב הבינלאומית בז'נבה בשבוע שעבר היה בוב לוץ, המנכ"ל הכל יכול של ג'נרל מוטורס. אבל השנה לוץ, טייס קרב בדימוס וחובב מכוניות בהווה, כבר לא היה כל וגם לא יכול. האיש הגדול, שמכהן כיום בתפקיד ייצוגי בלבד, עסוק בעיקר בהתנצלויות. לדבריו, לוגו GM כבר לא יופיע בפרסומי החברה, כי הוא מזוהה כמותג שנמצא בבעלות ממשלת ארצות הברית. נראה שאפילו האמריקאים, שמיהרו להצביע לברק אובמה מתוך אמונה שהוא זה שיביא את השינוי, הרימו גבה כשהנשיא הנבחר הלאים את ג'נרל מוטורס. באותה הנשימה לוץ מלחשש משהו על כך שהחברה לא היתה מספיק קשובה לצורכי לקוחותיה.
לוץ צודק בהחלט. אין דוגמה שממחישה טוב יותר את הנקודה הזו מביואיק, שהיתה בעבר אחד המותגים הכי מוערכים בפורטפוליו של ג'נרל מוטורס. דגמי ביואיק נחשבו בשנות השישים לקצפת של תעשיית הרכב האמריקאית, אבל אז קרה משהו לא טוב בביואיק במהלך שנות השבעים.
ריבוי המותגים בתוך הקונצרן גזר על המותג גורל אכזר במיוחד: בג'נרל מוטורס קבעו שהמיצוב של ביואיק יהיה מעל שברולט ושהיא תהפוך למכוניתם של בני מעמד הביניים האמידים. תרגום: בעיקר זקנים. וכך, בעוד שפונטיאק מותגה כספורטיבית וסאטורן מותגה כרכב צעירים, ביואיק נטשה את הרוח ההרפתקנית. שמות עם היסטוריה מפוארת כגון לה סייבר וריגאל החלו לפאר את ישבנן של מכוניות אנונימיות שכל קשר בינן לבין תפארתה של ביואיק מהעבר הוא מקרי בהחלט.
קהל היעד: נהגי ב.מ.וו
כל זה הולך להשתנות, לפחות אם מאמינים למה שקורה בתאגיד הרכב האמריקאי בשנה־שנתיים האחרונות. במסגרת מאמצי ההתייעלות של הקונצרן נסגרו החברות פונטיאק וסאטורן, וכך, לפתע ביואיק נדרשה למלא משימה חדשה ומאתגרת במיוחד: להיות גם צעירה, גם ספורטיבית וגם לפנות אל הקצה העליון של מעמד הביניים, אלה שיכולים להרשות לעצמם כיום לרכוש ב.מ.וו חדשה. במסגרת הקיצוצים, אנשי ביואיק לא תכננו שלדה משלהם, אלא השתמשו בשלדה שתיכננה חטיבתה האירופית של ג'נרל מוטורס, שהשלדות שהיא מייצרת נחשבות איכותיות ומעודנות יותר מאלו שבונים מעברו השני של האוקיינוס האטלנטי.
פגישה ראשונה עם ביואיק לה קרוס החדשה מוחקת כל רושם שיצרו הדורות הקודמים. ממותג שהתהדר בעיצוב כמעט אנונימי שכיוון ללב הקונצנזוס האמריקאי, ביואיק הפכה למכונית מוחצנת. זה מתחיל בחזית הנאה שנשלטת על ידי צמד פנסים גדולים המזכירים את אלה של סקודה אוקטביה מהדור הקודם, וממשיך בצמד הפנסים האחוריים שמזכירים את אלה של ב.מ.וו סדרה 5. לאורך המותניים בצד המכונית עובר קו מודגש, שמוגבה בכמה סנטימטרים מאחורי ידיות הדלתות האחוריות. התוצאה נאה למדי, מבלי להיראות ראוותנית או מוגזמת. רק חבל שאנשי ביואיק התעקשו להוסיף למכונית שלל תוספות, כגון פתחי אוורור מצופי כרום למכסה המנוע ומסגרות כסופות לפנסים, שנראות כאילו נרכשו בחנות אביזרי רכב זולה.
יהלום לא מלוטש
גם מבפנים הביואיק מצליחה להפתיע לטובה, אך זקוקה לעוד קצת ליטוש. קחו את המושבים, למשל: בדגמי ביואיק הקודמים בלטו בתא הנוסעים כורסאות ענק מהזן שנוח לשבת עליהן בנסיעה קצרה, אך במסעות ארוכים הן עושות שמות בשרירי הגב. בדור החדש של לה קרוס יש גם מלפנים וגם מאחור מושבים ראויים, כאלה שתומכים בגב היטב.
גם העיצוב של תא הנהג, שבדגמים הקודמים נועד בעיקר להקל על קשישים אמריקאים להחליף תחנות ברדיו, עבר מהפך אמיתי: כעת הנהג והנוסע שלצדו יושבים בתוך צמד גומחות, כאשר רוב המתגים לשליטה במערכת השמע ממוקמים ביניהם. הבעיה כאן היא שעדיין קל מאוד להתבלבל בכפתורי השליטה לפונקציות השונות של מערכת השמע ובבקרת האקלים, שלא לדבר על העובדה שהמשקופים הנמוכים יוצרים מצב שבו הנהג והנוסע שלצדו עלולים לחבוט את ראשם בכל יציאה מהמכונית. מאחור, הביואיק מציעה איכות חיים גבוהה גם לנוסעים בגובה של יותר משני מטרים.
וכעת לסעיף הביצועים, מילה שהיתה זרה לרוכשי ביואיק בשנים האחרונות. בסיבוב הראשון אנחנו מתייחסים ללה קרוס בכבוד מהול בחשש. אחרי הכל, מדובר בביואיק, כזאת שמסוגלת לספוג היטב בורות במהירויות נמוכות, אבל מתנדנדת על קפיציה בכל מהירות גבוהה יותר. אבל ההרגשה בנסיעה בדור החדש היא אחרת: מהנדסי אופל העניקו לשלדה רמות טובות של היזון חוזר ושל אחיזה, וכעת אפשר להאיץ בלי חשש.
לוקחים את הביואיק לסיבוב בכבישי נס הרים. הביואיק מסרבת להרפות את האחיזה מהכביש. נכנסים לסיבוב נוסף, והפעם בתוספת בור ובלימה עוצמתית. לביואיק אין בעיות. היא אמנם רכה יותר מאופל אינסיגניה שעליה היא מבוססת, אך עדיין מדובר בשיפור כה ניכר לעומת הדגם הקודם, עד שקשה להאמין ששתיהן באו מאותה החברה.
והמנוע? גם הוא שונה בהחלט מהדור הקודם. הלקוחות הקודמים של ביואיק שהזדחלו בפקקים של פאתי מיאמי וניו ג'רזי העדיפו מנועים עצלנים, כאלה שנותנים מכת כוח בלחיצה הראשונית, אבל מאבדים את האוויר אחר כך. המנוע החדש שונה לחלוטין: כאן יש המון כוח. למרבה הצער, הוא גם צריך המון דלק: ליטר לכל שישה ק"מ. תיבת ההילוכים בעלת שש המהירויות לא תמיד מספיקה לעמוד בקצב גחמותיו של המנוע, וגם ידית העברת ההילוכים הידנית אינה נוחה לתפעול, אך סביר להניח שרוב הרוכשים יעדיפו לתת למכונית להיות אחראית על העברת ההילוכים בעצמה.
ולשאלת מיליון הדולר, לפחות מבחינת היבואנית: האם הלה קרוס יכולה להצליח בישראל? התשובה מושפעת בראש ובראשונה מתנודות בשערי המטבע. הלה קרוס נרכשת בדולרים, מה שמכתיב לגרסת הבסיס מחיר סופי של 230 אלף שקל. מחיר זה מאפשר לביואיק, המצוידת במנוע גדול וברשימת אבזור ארוכה, להתמודד ראש בראש בהונדה אקורד ובגרסת הבסיס של אאודי A4. והפעם, לאחר שנים רבות של נחיתות, אין ספק שביואיק מסוגלת להתמודד מולן בכבוד.
ביואיק לה קרוס
מנוע: בנזין, נפח 3,000 סמ"ק. הספק מרבי: 255 כ"ס, מומנט מרבי: 29.8 קג"מ
ביצועים: טרם פורסמו
צריכת דלק: נתוני יצרן: 9.3 ק"מ/ליטר. במבחן: 6.1 ק"מ/ליטר
בטיחות: שש כריות אוויר, ABS, חמישה כוכבים במבחן ריסוק פומבי
קבוצת זיהום: 14
מחיר: 260 אלף שקל
