בלעדי ל"כלכליסט": סוחרי הנוסטרו יוצאים למלחמה ברובוטים

לפני כמה שבועות נערכה מסיבת פרידה לאחד הסוחרים בחברת הנוסטרו ברק קפיטל. מסביבו של הסוחר הוותיק נעמדו סוחרים אחרים בפרצופים עגומים. הסוחרים, אשר התרגלו למשול בשוק הנגזרים הישראלי, הבינו שתור הזהב שלהם חלף. כיום כבר יש אדונים חדשים וקוראים להם רובוטי המסחר. מדובר באלגוריתמים מתמטיים שנועדו לאתר כשלי שוק ולהרוויח מהם. המכונות הללו מקשות על פרנסת סוחרי הנוסטרו הוותיקים.

סוחרי הנוסטרו - אשר מעצם הגדרתם משתמשים בכספם הפרטי או בכספי החברות, אך לא בכספי הלקוחות - יודעים כי אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, מסיבות הפרידה ימשיכו להיערם בקצב. בצעד שנראה מעט נואש החליטו כמה מהם לפתוח חזית חדשה: ל"כלכליסט" נודע כי בשבועות האחרונים החלה התארגנות מסיבית של עשרות סוחרים שתכליתה לנהל מגעים מול הנהלת הבורסה כדי שזו תטיל הגבלות על פעילותם של הרובוטים בשוק האופציות הישראלי.

סוחרי הנוסטרו מודים כי הפרנסה שלהם נפגעה באופן אנוש כתוצאה מכניסת המכונות, ואולם הם מבקשים לטעון כי ההתארגנות שלהם אינה נובעת ממניע אישי כי אם מערכתי.

"נכון, הכיס שלנו נפגע, אבל לא זו הסיבה שבגללה אנו תומכים בהגבלות", אומר מנשה שמש, מייסד חברת הנוסטרו גרניט. "אותי מעניין ששוק האופציות על המעו"ף יהיה משוכלל. אם לא יבוצעו פעולות מיידיות על ידי הבורסה, המחזורים ימשיכו לרדת והמרווחים (בין מחירי הקנייה והמכירה של האופציות - ש"א) רק ילכו ויגדלו".

צילום: אוראל כהן

ההתמרמרות של סוחרי הנוסטרו מגיעה על רקע הירידה הדרסטית במחזורי המסחר של שוק האופציות על המעו"ף, אחד השווקים החביבים על מי שמבקש לעשות כסף מהיר. ב־2009 עמד מספר האופציות שנסחרו ביום אחד על 251 אלף בממוצע - הרמה הנמוכה מאז 2004. לשם השוואה, ב־2007 עמד המחזור הממוצע על כמעט 400 אלף אופציות ביום.

"בשנים 2008–2009", אומר הסוחר רן גלזר מברק קפיטל, "המחזור אמור היה לגדול בצורה משמעותית, כיוון ששוק המעו"ף היה מאוד תנודתי, וזהו נתון שאמור להמריץ שחקני אופציות. במקום זה המחזורים ירדו". שמש תולה את הירידה בשני גורמים: המשבר הפיננסי ועלייתם של הרובוטים.

כשהשניים מדברים על המשבר, הם מתכוון לרגליים הקרות שקיבלו נציגי המשקיעים המוסדיים בעקבותיו. ואולם נטישת המוסדיים היתה רק השלב הראשון. אם קיוו סוחרי הנוסטרו לעשות כסף מהשחקנים שנותרו בשוק, ולגזול נתחים זה מזה, הרי שבן לילה הם הבינו שהם עצמם נהפכו לטרף קל עבור מלכות הג'ונגל החדשות: חברות האלגו־טריידינג.

"השוק הוא עלה נידף"

תחום האלגו־טריידינג, אשר ניצניו נראו בישראל בתחילת העשור, החל לגרות את דמיונם של רבים, ובשלוש השנים האחרונות ניסו מאות יזמים ישראלים לפתח מכונת מסחר שתביס את הבורסה. חלק מחברות האלגו־טריידינג החליטו לפעול בשוקי חו"ל, ואולם רוב החברות הישראליות פועלות בזירה המקומית, כאשר רבות מהן מתמקדות בשוק האופציות על המעו"ף.

כניסת המכונות אל שוק המעו"ף הגיעה במקביל לנטישת המוסדיים. "בעלי המכונות זיהו את הנטישה של המוסדיים ונכנסו לזירה באגרסיביות ב־2008. שנה אחר כך נהפכו המכונות לדומיננטיות יותר והבריחו את הסוחרים. בחודשים האחרונים זה נהיה ממש ממש נורא", אומר דובי פרידמן, לשעבר מנהל מחלקת המסחר בפאי פיננסים והיום סוחר עצמאי.

כשפרידמן מדבר על מצב נורא, הוא מתכוון לשינוי שחל במעמדו ובמעמד חבריו. אם פעם הצליחו סוחרי הנוסטרו לנצל את התחכום והניסיון כדי "לסחוב" כמה שקלים ממשקיעים אשר התנהלו בכבדות בשוק, הרי שכיום הם מביטים בהשתאות לעבר המכונות המקדימות אותם בכל העסקאות. "נהפכנו מגוף שעושה המון עסקאות, ושמספק נזילות לשוק, לגוף שחי על שאריות. אפשר לומר שנהפכנו מ־Market maker ל־Market taker", מסביר גלזר.

בעקבות התבוסה נוטשים רבים מהסוחרים את המקצוע או שהם מקטינים את פעילותם. כתוצאה מכך יורדים מחזורי המסחר עוד יותר. "אני כמעט שלא מעז לעשות כלום מול המכונות", מודה קובי פרי, סוחר אופציות ותיק הפועל בשוק מאז 2001. אפשר לומר שהיקף הפעילות שלי ירד בכ־90% לעומת שנים קודמות".

ישראל סגל, סוחר נוסטרו עצמאי שהיה אחראי בעבר לכ־10% ממחזור המסחר היומי בשוק המעו"ף, מוסיף: "חלק גדול מהסוחרים עזב, וחלק גדול יעזוב. אם המצב יישאר כך, זה רק עניין של זמן עד שבשוק הזה יישארו רק מכונות".

לשיטת הסוחרים, עצם נטישתם לצד כניסת המכונות פגעה בנזילות של שוק האופציות - אף שבארצות הברית הוכח כי כניסת המכונות תרמה לנזילות. "השוק האמריקאי", מסביר שמש, "נזיל מאוד, ופעילות של מכונות עשויה לתקן עיוותים בתמחור ואף לתרום להגדלת המחזורים. פה השוק הוא עלה נידף: פעילות של מכונה עם גב פיננסי רחב יכולה להזיז את השוק לאן שהיא רוצה".

בריון במקום בריון

"יש פה כמה מכונות שמחליטות לאן ילך השוק, ובעזרת סכומי כסף אדירים הן מזיזות אותו", מוסיף פרידמן. "פעם היה מסחר רציף בין הרבה סוחרים, היום יש בחלק גדול מהיום מסחר בין מכונות. אתה מסתכל על המסך ופשוט נגנב, כי אתה רואה איך מכונה אחת קונה חבילה ענקית ומקפיצה את המחירים".

אלא שגורמים בתעשיית האלגו־טריידינג מבטלים את הטענות. לדבריהם, נטישת הסוחרים היא תוצאה של "דרוויניזם חברתי" שתמיד היה קיים בשוק האופציות.

"סוחרי הנוסטרו", טוען אחד מעמיתיהם, "היו פעם הבריון של השכונה. הם היו מרביצים לכולם — למוסדיים, למשקיעים הפרטיים, ואף אחד לא השמיע ציוץ. פתאום בא בריון חזק יותר, ואותם סוחרים מתחילים לעשות רעש ולומר שזה לא פייר".

"הטענות על כך שהמכונות פוגעות בנזילות פשוט אינן נכונות", קובע יזם של חברת אלגו־טריידינג. "להפך, המכונות תורמות לנזילות. יש פחות פעולות מצד סוחרים, אז הם קוראים לזה ירידה בנזילות. זה מגוחך". יזם אחר מוסיף: "בכיינים תמיד יהיו. אני לא מבין מה הם רוצים: שאני אגיד למכונה שלי שתחכה עם ההוראה, עד שהסוחר יבצע פעולה? יש טכנולוגיה, וצריך להשתמש בה. פעם לא היה אינטרנט והיו משתמשים ביוני דואר, אז אולי הם רוצים שנחזור לשם? אני מציע שבמקום להתלונן הסוחרים ימשיכו הלאה, שיחשבו איך הם הופכים להיות יותר טובים, שישקיעו במכונות".

ואולם הסוחרים, אשר מדגישים כי השקעה במכונות אינה על הפרק בשל העלות הגבוהה שלהן, מספקים שלל טענות המנסות לפגוע בלגיטימיות של מתחריהם. רבים מהם טוענים כי המכונות "סותמות את הצינור", על ידי מתן כמויות אינסופיות של הוראות שאין בכוונתן לממש.

הבורסה עצמה ניסתה בעבר להילחם בזרם ההוראות האינסופי ששלחו המכונות וקבעה כי כל מכונה תחויב לבצע פעולה אחת עבור כל חמש הוראות שהיא שולחת. ואולם הסוחרים טוענים כי בהגבלה הזו אין די.

אלא שסוחר ותיק שהקים חברת אלגו־טריידינג חושב אחרת: "מי שאומר לך שההגבלה אינה אפקטיבית לא יודע על מה הוא מדבר. אנחנו תחת רגולציה כבדה. יחס של אחד לחמש זה יחס מטורף שקשה לעמוד בו. אנחנו מבצעים פעולות גם כשזה לא תמיד באינטרס הכלכלי שלנו".

הבורסה בתגובה: "המסחר בבורסות הנגזרים בעולם מתנהל כיום גם באמצעות טכנולוגיות מתוחכמות, כמו מסחר אלגוריתמי. כלים אלו משכללים את המסחר ומספקים נזילות לשוק. בורסות אשר לא יאפשרו שימוש בכלים אלו ייעלמו מן המפה. עם זאת, כדי למנוע שיגור פקודות סרק קבעה הבורסה הנחיות לפעילות זו".