ראיון "כלכליסט" - מריו לזניק: "אני מעריך שיום אחד אחזור לבנות בישראל"

מריו לזניק, אחד הקבלנים הגדולים שהיו בישראל, אשר מכר את אחזקותיו בחברות הבנייה הציבוריות שהיו בשליטתו לאליעזר פישמן לאחר שאלו נקלעו לקשיים בשנות התשעים, חזר בסוף השבוע באופן רשמי לבורסה בתל אביב כאשר רכש את חלקו של בנו אסף (45%) בחברת אר.או. פיוצ'ר שפועלת בתחום ייזום פרויקטים למגורים ברומניה.

לזניק הורשע באישום של אי־דיווח על הנסיבות האמיתיות שהביאו את הדירקטור זאב רפואה להתפטר בשנת 1994 מהדירקטוריונים של החברות הציבוריות לזניק מבני תעשייה וחברה לבניין מריו לזניק בראשותו של לזניק. לזניק דיווח לבורסה כי ההתפטרות של רפואה נעשתה מסיבות אישיות בעוד שרפואה כתב כי הוא מתפטר לאור חוסר התאמה בין מדיניות ההשקעות של החברה לבין תיק ההשקעות של החברות בפועל.

עשיתי פאול טכני

ב־2006 הנפיקו בנו של מריו, אסף לזניק, ואסף רזין איגרות חוב של חברת אר. או. פיוצ'ר שהיתה רשומה בבעלותם. אז נטען כי האב הוא זה שעומד למעשה מאחורי החברה. בראיון ראשון ל"כלכליסט" מכחיש לזניק את הטענה ואומר: "כולם ידעו שאסף לזניק הוא הבן שלי והתקשורת מיד קישרה בינו לביני. האישום נגדי היה פאול טכני. תאונות יש תמיד בחיים. אני משוכנע שגם המשקיעים של החברה מבינים את זה. אני קבלן, לא פוליטיקאי. הבן מכר לי את המניות מסיבות משפחתיות שאין צורך להרחיב עליהן".

גם אסף לזניק סירב בשיחה עם "כלכליסט" לספר מדוע מכר את המניות לאביו. "בשנתיים האחרונות אסף פעל מעט מאוד ברומניה", אמר לזניק. "בפועל אני ואלי רזין ניהלנו את החברה, וכעת הבן שלי מכר לי את חלקו בחברה. בימים הקרובים החברה תדווח על היקף התמורה בעסקה. הבן שלי תמיד התייעץ איתי בצורה שוטפת לגבי אופן ניהול החברה - לכן לא צפוי שינוי במדיניות בעקבות העברת המניות".

אר.או. פיוצ'ר הגיעה להסדר עם מחזיקי האג"ח שלה במאי 2009, לאחר שהחברה דיווחה כי נקלעה לקשיי תזרים מזומנים אשר עשויים לגרום להפסקת פעולתה בתוך כמה חודשים, להפסקת המימון הבנקאי לפרויקטים השונים ולאובדן כל נכסיה.

כיום לחברה נותר חוב לבעלי האג"ח בהיקף של 32 מיליון שקל, מתוכם 12 מיליון שקל מסדרת אג"ח א' אמורים להיפרע ב-31.12.10, והיתרה, כ־20 מיליון שקל, בגין אג"ח ב' אמורה להיפרע בשלושה תשלומים שנתיים החל מנובמבר 2012.

נראה שהמשקיעים שלכם קיבלו בהבנה את ההסדר, זאת בניגוד לאסיפות אג"ח של חברות אחרות שהתנהלו כאן. איך אתה מסביר את זה?

"נהגנו איתם ביושר לכל אורך הדרך. הם היו מעודכנים באופן שוטף לגבי ההתפתחויות, ולכן כשהגיע המשבר, הם הבינו את ההשלכות שיהיו על החברה".

המשבר לא סובל הכל

"מבין הישראלים אני הייתי מהראשונים שהגיעו לרומניה. זה היה בשנת 1992. מישהו הציע לי עסקה ונכנסתי. שנה קודם לכן אפילו לא חלמתי שאכנס לפעילות ברומניה", מספר לזניק. "ב־20 השנים האחרונות השוק ברומניה התפתח בצורה דרמטית. ב־2003, במקביל לתהליכים הראשונים של כניסתה של רומניה לאיחוד האירופי, התחילו להגיע ישראלים לחפש עסקאות. חלקם באו עם ידע וחלקם בלי. כל אחד חשב שהוא קונה אוצר. אחר כך הסתבר שהמשבר לא סובל כל דבר".

ומה המצב היום ברומניה? 

"השוק כמעט משותק. הקבלנים הורידו מחירים וממתינים בסבלנות. עסקאות מעטות נסגרות. עסקאות על קרקעות כמעט ואין בכלל. השוק ברומניה היום קר מאוד, רדום. לא מתחילים אף פרויקט חדש היום ברומניה. הבנקים, במקום לתת אשראי גובים אותו, ומקשים על מתן משכנתאות לרכישת דירות. המשכנתאות שכן ניתנות - ניתנות בתנאים מאוד קשוחים. להערכתי, ברגע שיהיה אשראי, הבעיה תתחיל להיפתר. להערכתי, נתחיל לראות יציאה מהמשבר לקראת סוף השנה".

מה המצב של לבייב שפועל אף הוא ברומניה באמצעות קבוצת אפריקה ישראל? 

"ללבייב קרה מה שקרה לכולם, רק שהחברה שלו יותר גדולה. אני מכיר אותו מצוין עוד מהתקופה שהוא היה לקוח שלי - את השטח למלטשת היהלומים הראשונה שלו הוא שכר ממני. זיהיתי כבר אז שהוא איש ישר ואיש עסקים ממולח. בשבוע שעבר ביקרתי בקניון שהוא בנה פה ברומניה. מדובר בקניון לתפארת. החנויות מלאות ואין חנות אחת ריקה. כל הכבוד".

במרץ 2008 פרסמתם תשקיף להנפקת הפעילות ברומניה בבורסה הרומנית. "התוכנית היתה לגייס הרבה מאוד כסף, אבל אז הגיע המשבר וטרף לנו את כל התוכניות. כששוק הנדל"ן יתאושש, אפשר יהיה לדבר שוב פעם על הנפקות".

יש לך מחשבות על לעזוב את הפעילות ברומניה ולחזור לשוק הנדל"ן הרותח בישראל? 

"כיום יש לנו ברומניה שני פרויקטים בשלבי גמר ופרויקט נוסף בבנייה שצפויה להסתיים בעוד כשנה וחצי. אין לנו אפשרות לעזוב כעת את רומניה כי אנחנו באמצע בנייה. לגבי ישראל, אני עוקב אחר הנעשה בשוק. יש בארץ חוסר בהיצע ולכן המחירים עולים. זו לא בהכרח בועה. זה כלל בסיסי בכלכלה - כשאין היצע, המחירים עולים. אני מעריך שיום אחד אחזור לבנות בישראל".

אתה חושב לחזור לישראל? 

"כן, בוודאי. אני לא יודע מתי, אבל אני יכול להגיד לך שאני רוצה להיקבר בישראל. היום אני צריך להיות קרוב לפרויקטים ברומניה. אני לא מאמין בניהול בשלט רחוק".