$
בארץ

מבחן "כלכליסט": אחד כבד, שני קצוץ

בזמן שמיצובישי ריככה את הפאג'רו ושיפרה את יכולות הכביש שלו, טויוטה העדיפה להתבצר בקשיחות המוכרת של הלנדקרוזר. "כלכליסט" יצא לבדוק מי מהן בחרה בצעד הנכון

תומר הדר 14:23 25.01.10

 

פאג'רו לוקח לנדקרוזר. לנדקרוזר קורע את הפאג'רו. תבוא למעלה זיק עם הפאג'רו שלך, הטויוטה תשאיר לך אבק. תביא את הלנדקרוזר שלך לנחל דישון, הפאג'רו ישאיר אותך תקוע בבוץ. ויכוחים כאלה אינם נדירים בקרב קהילת בעלי הג'יפים הישראלית, ונמשכים פחות או יותר מאז סוף שנות התשעים, עם הגעתם של ראשוני הלנדקרוזרים - כמה שנים אחרי שהפאג'רו כבר תפס נתח שוק נאה בישראל.

 

אבל כאן מסתיים הדמיון בין שני הכלים. הפאג'רו, שנחשב פעם לרכב שטח קשוח להפליא, עבר ב־1999 שינוי מהותי: במיצובישי החליטו לזנוח את שלדת הסולם הנפרדת לטובת שלדה אחודה, כמו של מכונית נוסעים רגילה; ולהיפרד מהסרן האחורי החי, המשמש ערובה ליכולת עבירות טובה בשטח, לטובת מתלים נפרדים, שהופכים את הנסיעה בכביש לנוחה יותר, אך פחות טובה בשטח. על אובדן היכולת בשטח פיצתה מיצובישי בשפע של אביזרי אלקטרוניקה, שנועדו לחלץ את הפאג'רו מכל תקיעה אפשרית. בטויוטה הסתכלו מהצד ולא אמרו כלום. את הלנדקרוזר הם בחרו לא לשנות בכלל, ונשארו עם אותה שלדת סולם חסונה ועם אותה מערכת הנעה כפולה עם סרן אחורי חי.

 

ובכל זאת, פעם בכמה שנים צריך לחדש. במקרה של הפאג'רו מדובר במנוע חדש: המנוע הקודם הפיק 170 כוחות סוס; המנוע החדש, לעומת זאת, מפיק 200 כוחות סוס. בטויוטה מסבירים שמדובר בלנדקרוזר חדש, אך למעשה מדובר בעדכון ובשדרוג של הלנדקרוזר הקודם. עכשיו השאלה הבוערת היחידה היא מי מהשניים יכבוש את לבם ואת כיסם של נהגי ישראל.

 

בטויוטה הולכים על יופי פנימי

 

מוקדם בבוקר. פאג'רו פוגש את לנדקרוזר לתחרות של פוזה בלב תל אביב: הלנדקרוזר גבוה ועגלגל, הפאג'רו נמוך יותר למראה וזוויתי. במקרה של לנדקרוזר מדובר במתיחת פנים נאה, אבל לא נאה כמו זו של פאג'רו. הדור הראשון של פאג'רו קינג היה עגלגל ומוחצן. בדור השני המעצבים קלעו בול לטעם של הקונים. ובכל זאת, כשהשניים נעמדים זה לצד זה בחניון, הסקרנים נוהים, ללא יוצא מן הכלל, בכיוונו של הלנדקרוזר. אולי זה משום שהוא חדש יותר, ואולי בגלל הצבע הלבן הבוהק. כך או כך, צריך לצאת לדרך לפני שיתחילו הפקקים.

 

טויוטה לנדקרוזר
טויוטה לנדקרוזר

 

בפנים החדשנות של מיצובישי מתפוגגת. חלק מהמתגים בפאג'רו מפוזרים כמעט באקראי, ונמצאו אפילו כמה כפתורים רופפים שיכולת התפקוד שלהם בטווח הארוך מוטלת בספק. תא הנוסעים של הטויוטה, לעומת זאת, איכותי הרבה יותר, והכל בו מוצק ובנוי היטב. גם המושבים שלו נוחים יותר.

 

מבין השניים, הטויוטה נראה ומרגיש מוכן יותר לטיול בעומק השטח, וגם לתלאות היומיום. קצת חבל שבטויוטה בחרו להצניע את כפתור שילוב הילוכי הכוח ולהגלות אותו לתחתית לוח המחוונים, כאילו הירידה לשטח היא סוג של אקט גס. שניהם, אגב, עמוסים בגימיקים מיותרים: במיצובישי מדובר במסך שמציג גרפים שמתעדים את צריכת הדלק; בטויוטה זו נורת חיסכון שמייעצת לנהג כיצד עליו לנהוג "ירוק" - במכונית בעלת מנוע דיזל ענק ששוקלת יותר מ־2 טונות.

 

הפאג'רו מקפץ, הלנדקרוזר מגהץ

 

בכביש הקלפים נטרפים: נכון שהלנדקרוזר, שעמוס במערכות בטיחות אלקטרוניות, מתנהג מצוין יחסית לרכב שמצויד בשלדת סולם, ומפגין עידון ושקט - אך הפאג'רו, בעל המתלים המשוכללים, מפגין התנהגות כביש עדיפה. גם המנוע של הפאג'רו חזק יותר, והדבר מורגש בעיקר בהאצות ביניים.

 

אילו עצרנו כאן, המבחן היה מסתיים בניצחון של הפאג'רו - שהוא פחות איכותי, אך התנהגות הכביש שלו טובה יותר. אבל המבחן ממשיך באתגר שלשמו נוצרו הרכבים האלה: השטח.

 

מיצובישי פאג'רו
מיצובישי פאג'רו

 

הפאג'רו מגיע עם הרבה עזרים אלקטרוניים. הלנדקרוזר מגיע עם מהלך מתלה נדיב ושלדה חסונה. ההבדל מורגש מיד: בנסיעה בשבילים הפאג'רו בעל מהלך המתלה המוגבל מקפץ, בעוד הלנדקרוזר בעל המתלים הרכים מגהץ. שניהם חוצים מכשולים שיפחידו את בעלי רוב הג'יפונים, אך הלנדקרוזר עושה זאת בלי דרמה מיותרת. סלעים גבוהים, שחובטים בגחונו של הפאג'רו ברעם, חולפים תחת הלנדקרוזר בלי לצייץ. בעליות קשות, שדורשות מבעל הפאג'רו כמה ניסיונות זהירים, הלנדקרוזר פשוט מתקדם.

 

האם כל הקונים יבחרו לנסוע בשטח קשה? נראה שלא. אך כשיבחרו לעשות זאת בוודאי ישמחו לשמוע שהלנדקרוזר יעשה זאת בצורה יעילה יותר.

 

הכל תלוי ביעד

 

שני היריבים המגודלים מציעים גישות שונות לחלוטין: הפאג'רו ויתר על חלק מיכולות השטח לטובת יכולות כביש. הלנדקרוזר שיפר את יכולותיו בכביש, אך בלי לוותר על רגב אחד של אדמה תחוחה, או על גרגר של חול מדבר. הניסיון מלמד שרוב רכבי השטח משני הדגמים כן מגיעים לשטח - אם לא בידי הבעלים הראשון, אז בידי הבעלים השני או השלישי — ואז כבר מתווספים להם גם שפע של שדרוגים ושיפורים.

 

אישית, היינו מעדיפים את הטויוטה, שבכביש מקבל ציון "טוב" אך בשטח מקבל ציון "מצוין". המיצובישי מקבל ציון "מצוין" בכביש, אך דווקא בשטח שוכח לפעמים את שורשיו.

 

מיצובישי פאג'רו Desert

מנוע: דיזל, נפח 3,200 סמ"ק, הספק מרבי 200 כ"ס, מומנט מרבי 45 קג"מ

ביצועים: מהירות מרבית 180 קמ"ש, זינוק ל־100 קמ"ש ב־10.2 שנ'

צריכת דלק: נתוני מבחן — 7.2 ק"מ לליטר

בטיחות: 6 כריות אוויר, ABS, בקרת יציבות אלקטרונית

קבוצת זיהום: 15

מחיר: 299 אלף שקל

 

טויוטה לנדקרוזר

מנוע: דיזל, נפח 2,982 סמ"ק, הספק מרבי 173 כ"ס, מומנט מרבי 42 קג"מ

ביצועים: מהירות מרבית 175 קמ"ש, זינוק ל־100 קמ"ש ב־11.7 שנ'

צריכת דלק: נתוני מבחן - 6.5 ק"מ לליטר

בטיחות: 7 כריות אוויר, מערכת ABS, בקרת יציבות אלקטרונית

קבוצת זיהום: 15

מחיר: 345 אלף שקל

x