בלעדי ל"כלכליסט": הרווח הנקי של פרטנר צפוי לרדת ב-10% ב-2010
כך מעריכים בארנסט אנד יאנג, שבחנה עבור פרטנר את חוסנה הפיננסי של החברה לאחר הפחתת ההון הצפויה, ומצאה אותו תקין. הפועלים, לאומי והבינלאומי הם הבנקים שהעניקו לחברה קו אשראי והלוואה
הרווח הנקי של פרטנר ב-2010 צפוי לרדת בכ-10%, ולעמוד על כ-1.02 מיליארד שקל - כך מעריכה פירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג שבחנה עבור פרטנר, בהזמנתה, את חוסנה הפיננסי לאחר הפחתת ההון המתוכננת. הערכה זו אינה מושפעת מהפחתת ההון עצמה, ונוגעת לביצועים הצפויים של החברה בשוק התקשורת.
בארנסט אנד יאנג מעריכים שפרטנר תסיים את 2009 עם רווח נקי של 1.132 מיליארד שקל. החל מ-2011 צפוי הרווח הנקי של פרטנר לצמוח שוב, ויעמוד באותה שנה על 1.082 מיליארד שקל, ו-1.129 מיליארד שקל ב-2012, אולם ב-2013 צופים בחברה כי הרווח הנקי יפחת שוב ויעמוד על 1.08 מיליארד שקל. בפירמת רואי החשבון מניחים כי פרטנר תעבור לחלוקת דיבידנד בהיקף של 100% מהרווח החל מ-2010 ובשנים הבאות, כאשר 75% מהדיבידנד משולם באותה שנה (על שלושת הרבעונים הראשונים של השנה) ו-25% ממנו בשנה שלאחר מכן.
היקף ה-EBITDA, מאידך, צפוי להציג עלייה עד 2012, כאשר בארנסט אנד יאנג מעריכים שב-2009 רשמה החברה EBITDA של 2.26 מיליארד שקל, שימשיך לעלות עד שיגיע ב-2012 ל-2.44 מיליארד שקל. שיעור ה-EBITDA מתוך ההכנסות יעמוד על 37.3% ב-2009, יצמח ל-38.6% ב-2010, אך ב-2012 יציג ירידה ל-38.2% וב-2013 יסתכם ב-37.2%.
חוות הדעת חושפת כי שלושת הבנקים שמהם נטלה פרטנר קווי אשראי והלוואות בסוף דצמבר 2009 הינם בנק הפועלים, לאומי והבינלאומי, כאשר מהבנק הבינלאומי ניטלה הלוואה בסך 300 מיליון שקל, ושני הבנקים האחרים העמידו לרשות פרטנר קו אשראי בהיקף כולל של 1.2 מיליארד שקל (700 מיליון שקל מטעם בנק לאומי ו-500 מיליון שקל מטעם בנק הפועלים).
בפירמת רואי החשבון מעריכים כי פרטנר תחלק ב-2010 דיבידנד בסך 992 מיליארד שקל, ב-2011 יעמוד הדיבידנד על 1.06 מיליארד שקל, וב-2012 על 1.12 מיליארד שקל, אך ב-2013 יקטן ל-1.09 מיליארד שקל.
על פי חוות הדעת, גם לאחר הפחתת ההון המתוכננת, בהיקף של 1.4 מיליארד שקל, איתנותה הפיננסית של פרטנר אמורה לשרת אותה בהחזר החוב, ובהשוואה לחברות תקשורת בעולם, ובפרט למתחרתה הציבורית סלקום, עומד יחס החוב להכנסות על שיעור הנמוך מחברות דומות. לאחר הפחתת ההון יעמוד יחס החוב נטו להון העצמי בצירוף החוב נטו על בין 91% ל-89% בין השנים 2010 ל-2013, ובארנסט אנד יאנג מציינים כי למרות שיחס זה גבוה משמעותית מממוצע של חברות תקשורת שנבחנו בעולם, הוא עדיין דומה לשיעור שאותו מציגה סלקום. בבחינת יחס החוב נטו ל-EBITDA כותבים מחברי הדו"ח כי הוא ינוע בין 1.55 ל-1.51, ולכן נמוך משמעותית מההתניות הפיננסיות שהציבו הבנקים המלווים - יחס שלא יעלה על 4.
נתח השוק וההכנסה הממוצעת מלקוח יקטנו
בעבודה שביצעה ארנסט אנד יאנג, שלפי הצהרתה מבוססת על דו"חות פרטנר, שיחות עם נציגיה ומסמכים שונים, הונח כי ב-2010 תרחיב פרטנר את סדרת האג"ח הקיימת (סדרה ב') ותגייס כ-550 מיליון שקל נוספים, בנוסף לקו האשראי בסך 1.5 מיליארד שקל שהעמידו לה הבנקים. באותה שנה תידרש פרטנר לפרוע חוב בהיקף 766 מיליון שקל. החל מ-2011 הניחו בפירמת רואי החשבון כי פרטנר תנפיק אג"ח נוספים ותגייס בשנה זו 785 מיליון שקל, כיוון שבאותה שנה היא נדרשת להשיב סכום זהה על סמך חובות קודמים. ב-2012 צפויות להיפרע חלק מההלוואות שנטלה ותממש פרטנר מקו האשראי שהוקצה לה, בהיקף של 950 מיליון שקל, והיא עשויה לגייס אג"ח נוספים בהיקף של כ-200 מיליון שקל במטרה לפרוע את תשלומי האג"ח הקודמות.
בארנסט אנד יאנג מעריכים כי שנת 2010 תהיה שנת השיא מבחינת כמות המנויים של פרטנר, ובסוף השנה יעמוד מספר הלקוחות שלה על 3.056 מיליון. ב-2011 צפויה החברה לאבד כ-50 אלף מנויים, אך ב-2012 תגייס נטו כ-17 אלף מנויים וב-2013 16 אלף מנויים. נתח השוק של החברה צפוי לקטון, ומ-31.9% בסוף 2010 הוא ירד ל-31% בסוף 2011, 30.2% בסוף 2012 ו-29.7% בסוף 2013. ההכנסה הממוצעת החודשית מלקוח תרד מ-145 שקל ב-2010 ל-139 שקל ב-2012, אולם החל מ-2013 תחל שוב לעלות. הסעיף היחידי שבו צפויה המשך העלייה הינו דקות השימוש של הלקוחות: מ-372 דקות שימוש בחודש ב-2010 יגיע הלקוח הממוצע ל-429 דקות שימוש בחודש ב-2013.
הרווח הגולמי של פרטנר, שעמד בתשעת החודשים הראשונים של 2009 על כ-38.4% מהכנסותיה, צפוי להישחק במשך השנים ויגיע ב-2013 לכ-35.3%. יש לציין כי החל מאותה שנה עתידה פרטנר להתחיל ולשלם לחברת פראנס טלקום, בעלת המותג Orange, על הזכות להשתמש במותג, והירידה ברווח הגולמי משקפת, בין השאר, גם תשלום תמלוגים זה. שיעור הוצאות התפעול של פרטנר צפוי לנוע בין 12.9% ל-12.2% בין 2010 ל-2013, לאחר ששיעורו בשלושת הרבעונים הראשונים של 2009 עמד על כ-12.6%.
בארנסט אנד יאנג מבססים הנחות אלו על השינויים בשוק הסלולר הכוללים את פעילות מירס לאחר מכירתה לפטריק דרהי וכניסת מפעילים וירטואליים. עם זאת, בפירמה ביצעו גם ניתוח רגישות המתבסס על תסריט שבו חלה הרעה משמעותית בתוצאות החברה, עם ירידה של עד 33% ברווח הנקי, ודרישה לפרעון מיידי של התחיבויותיה ללא יכולת לבצע גיוס חוב חדש. גם על פי תסריט זה, טוענים בארנסט אנד יאנג, מסוגלת פרטנר לעמוד בשירות חובותיה, תוך שהיא כמובן נמנעת מחלוקת דיבידנד באופן אוטומטי אלא רק לאחר השבת חובותיה.
