"בין דיוק למקריות, בין מכונה לאדם"
גיא לבקוב
התמחות: קרמיקה מודפסת בתלת־ממד
חומר: חומרים קרמיים, בהם פורצלן, סטונוור וטרקוטה. לעתים בשילוב פיגמנטים להדגשת שכבות, עומק וטקסטורה.
תהליך עבודה: "בניתי בעצמי מדפסת ייעודית לחימר, שמאפשרת לי לשלוט בפרמטרים שונים של ההדפסה: עובי הקו, מהירות ההדפסה ולחץ החומר. בזמן ההדפסה אני עוקב אחרי התהליך ולעתים מתערב ידנית כדי לשנות את התוצאה. ההתערבות הזאת יוצרת חוסר שלמות מכוון ומעניקה לכל אובייקט אופי ייחודי. לאחר ההדפסה, האובייקט מתייבש, עובר שריפה בתנור, ואז לעתים עיבוד נוסף, זיגוג או הוספת צבע. לבסוף מתבצעת שריפה נוספת שמקבעת את החומר והגימור".
היתרון של הטכנולוגיה: "היא מאפשרת ליצור צורות ומבנים שקשה, ולעתים בלתי אפשרי, להשיג בעבודה קרמית מסורתית, תוך שליטה מדויקת במבנה, בשכבות ובטקסטורה של החומר. מרגש לעבוד עם טכנולוגיה מתקדמת בתוך מסורת כל כך עתיקה. עם זאת, הטכנולוגיה אינה תחליף למלאכת היד, אלא כלי נוסף. השילוב בין תכנון דיגיטלי לבין התערבות ידנית יוצר מתח מעניין בין דיוק למקריות, בין מכונה לאדם". לאתר של גיא לבקוב - לחצו כאן
"מלאכת יד דיגיטלית"
יערה נוסבוים
התמחות: גופי תאורה ואובייקטים דקורטיביים
חומר: PLA — תרכובת אקולוגית המבוססת על עמילן תירס, ידידותית לסביבה וניתנת למיחזור.
תהליך עבודה: "אני מתחילה במחקר — חומרי, מוצרי, היסטורי וטכני — ואז מפתחת רעיונות דרך סקיצות ידניות, עוברת לפיתוח ממוחשב ובניית מודל, ומשם לשלב הניסויים וההדפסות, שבו אני בוחנת את האובייקט בפועל עד לתוצאה הסופית. העבודות שלי משלבות מסורת, חומרים מתקדמים וטכנולוגיות ייצור עכשוויות, ושואבות השראה ממלאכות יד וצבעוניות טבעית. כל פריט מציע פרשנות חדשה לאובייקטים היומיומיים שסביבנו".
היתרון של הטכנולוגיה: "היא מאפשרת לעצב דברים שלא ניתן ליצור בשום שיטת ייצור אחרת. למשל, בסדרת גופי התאורה Lumina Terra שילבתי הדפסה תלת־ממדית עם דימויים וטקסטורות טבעיות, והגעתי למרקם שמדמה טקסטיל — משהו שנע בין חוטים לשערות. רציתי להראות שאפשר לעבוד עם חומרים תעשייתיים מבלי לוותר על טבעיות ומסורת. אני מכנה את התהליך 'העמלנות החדשה': שילוב של עבודה דיגיטלית ופעולה ידנית, שבו כל גוף נצבע באופן פרטני במחשב והופך ליצירה ייחודית. מעבר לכך, הטכנולוגיה מאפשרת ייצור מדויק, מהיר וגמיש — אפשר לייצר בהזמנה, בלי מלאי גדול, כמעט ללא פסולת. לעתים עוברות רק כמה שעות מרגע שעולה רעיון ועד שאפשר לבחון אותו כאובייקט פיזי". לאתר של יערה נוסבוים - לחצו כאן
"מייצר מציאות מקבילה"
שאול כהן
התמחות: מיניאטורות של בניינים וחפצים ישראליים
חומר: PLA, שרפים, סיליקון, גבס, פורצלן ומתכות.
תהליך עבודה: "אני עובד על התפר שבין עיצוב לאמנות, בדגש על אובייקטים שמגיעים מתוך היומיום הישראלי ומקבלים פרשנות הומוריסטית ונוסטלגית. התהליך בדרך כלל מתחיל מרעיון חופשי, סקיצה או דימוי — משהו קטן שתפס לי את העין. משם אני עובר למידול תלת־ממדי, הדפסה ראשונית ואז הרבה ניסוי וטעייה. לעתים קרובות אני משלב תהליכים ידניים — צביעה, חיתוך, הרכבה — כדי לתת לאובייקט תחושה אנושית יותר ופחות דיגיטלית. אני מדפיס בתלת־ממד כבר מ־2012, וב־2013 הקמתי את 3D Factory — חנות מדפסות תלת־ממד הראשונה בישראל. כיום אני מנהל סטודיו עם חמישה מעצבים ומרצה במחלקה לעיצוב תעשייתי ב־HIT".
היתרון של הטכנולוגיה: "הדפסה תלת־ממדית היא מבחינתי לא רק טכניקה אלא שפה, חלק מארגז כלים נרחב. אני עובד איתה גם ככלי ייצור וגם ככלי לניסוי וחשיבה. היא מאפשרת לי חופש גדול בצורה ובקנה מידה. היתרון הוא שאני יכול לעבור מהר מאוד מרעיון למשהו פיזי — לבדוק, לטעות, לדייק ולהפוך אותו למשהו שאפשר להחזיק ביד בתוך שעות. אני יכול לייצר אובייקטים מאוד ספציפיים, מורכבים או אישיים, שלא היו משתלמים או אפשריים בכלל בייצור מסורתי. והכי חשוב — הדפסת תלת־ממד מאפשרת לי ליצור דברים שנראים מוכרים אבל לא באמת קיימים. סוג של מציאות מקבילה קטנה". לאתר של שאול כהן - לחצו כאן
"הבגדים הם קבצים, אין בזבוז"
דנית פלג
התמחות: הדפסת טקסטיל ואופנה לבישה בתלת־ממד
חומר: חומרים לבישים וידידותיים לסביבה, המבוססים על TPU ממוחזר או ממקור ביולוגי.
תהליך עבודה: "תהליך העבודה שלי דיגיטלי כמעט כולו. גם כשאני מתחילה מסקיצה ידנית, אני ממשיכה לתהליך ממוחשב — למשל באמצעות כלי AI שמייצרים וריאציות על בדים שפיתחתי. מהסקיצות אני בוחרת כיוון, עוברת ליצירת גזרה ומכינה את הקובץ להדפסה בתוכנת מידול. הבגד נולד ממילים, מסקיצה או מהנחיה דיגיטלית, והופך לאובייקט ממשי. כל פרויקט נראה אחרת, וכל דגם מיוצר במדפסת אחרת בהתאם לצורך, יש לי גישה למדפסות שונות ברחבי העולם. כבר בתחילת הדרך עיצבתי שמלה לרקדנית בטקס הפתיחה של האולימפיאדה בברזיל: אני הייתי בתל אביב, הרקדנית בקולורדו והצוות בברזיל, ובכל זאת הצלחנו לייצר שמלה מותאמת אישית לפי מידותיה המדויקות.
“בעשור האחרון אני מובילה מעבדה המתמחה בהדפסות טקסטיל בתלת־ממד, רשמתי שני פטנטים על חומרים לבישים ואני עובדת עם מחלקות חדשנות של מותגי יוקרה. קולקציית הגמר שלי בשנקר היתה הראשונה בעולם שנוצרה כולה בהדפסת תלת־ממד, הרצאת ה־TED שלי צברה יותר מ־2 מיליון צפיות, וב־2017 השקתי פלטפורמה מקוונת ראשונה מסוגה לרכישת בגדים מודפסים בתלת־ממד. כיום אני עובדת על פיתוח תהליכים למיחזור פסולת ממותגי אופנה והפיכתה לבדים חדשים ומעגליים”.
היתרון של הטכנולוגיה: "תעשיית האופנה היא אחת התעשיות המזהמות בעולם, והדפסה תלת־ממדית מאפשרת לייצר בצורה מדויקת ויעילה, במיוחד כשמשלבים חומרים ממוחזרים. אני מדפיסה כל חלק לפי גזרה מדויקת, כך שכמעט אין שאריות חומר ואין מלאי מיותר — הייצור מתחיל רק לפי הזמנה. היתרון הגדול הוא שהתהליך כולו דיגיטלי: הבגדים הם קבצים, ולכן אפשר לשלוח אותם לכל מקום בעולם ולהדפיס במעבדה ייעודית, בלי עלויות משלוח. זה עדיין לא מסחרי לגמרי, בעיקר בגלל זמני ההדפסה ועלויות הייצור, אבל ככל שהתהליך ייהפך אוטומטי יותר, המחירים יירדו. בתחום הנעליים זה כבר קורה, ואני מאמינה שבהמשך זה יגיע גם לבגדים — שם האתגר גדול יותר, כי החומרים צריכים להיות רכים ונעימים ללבישה". לאתר של דנית פלג - לחצו כאן
"הבד הופך למערכת חכמה שמתקשרת עם הגוף והסביבה"
גנית גולדשטיין
התמחות: טקסטיל מודפס בתלת־ממד ומערכות לבישות חכמות
חומר: חומרים גמישים כמו TPU ו־PolyJet Elastico.
תהליך עבודה: "אני משלבת כלים דיגיטליים והדפסה תלת־ממדית עם עבודה מסורתית של טקסטיל, וכך נוצרים בדים היברידיים שמחברים מלאכה ידנית למערכות ממוחשבות. בנוסף, אני משלבת סיבים מיוחדים וחומרים מוליכים שמאפשרים להכניס מידע דיגיטלי לתוך הבד עצמו — חיישנים או מנגנונים שמגיבים לתנועה, ללחץ או לשינויי טמפרטורה, והופכים את הבד למערכת חכמה שמתקשרת עם הגוף והסביבה. בעזרת סריקות גוף ועיצוב דיגיטלי אני יוצרת אביזרים וטקסטילים המותאמים באופן מדויק ללובש, תוך שילוב של תפירה, סריגה ורקמה דיגיטלית עם תכנות, מידול והדפסה תלת־ממדית.
“במהלך התואר השני ב־MIT, וכיום בדוקטורט שאני עושה שם, פיתחתי יחד עם חוקרי אווירונאוטיקה, כימיה ואלקטרוניקה טקסטילים חכמים לחליפות חלל המגיבים לתנועת הגוף. חליפות חלל כיום מורכבות מאוד ומגבילות את תנועת האסטרונאוטים בגלל מערכות הלחץ וההגנה שלהן. במחקר שלי אני מנסה לאפשר באמצעות טקסטיל חכם חופש תנועה גדול יותר לאסטרונאוטים, מבלי לוותר על בטיחות ולחץ".
היתרון של הטכנולוגיה: "הדפסה תלת־ממדית מאפשרת לי לחשוב על טקסטיל בצורה אחרת לגמרי. הטכנולוגיה פותחת אפשרויות חדשות לחלוטין — מביגוד, ספורט ורפואה ועד מערכות מורכבות כמו חליפות חלל. אנחנו בתקופה מרתקת, שבה הבגדים שנלבש יתחילו לדעת הרבה יותר על הגוף שלנו — איך אנחנו זזים, מה אנחנו צריכים ואיך לתמוך בנו". לאתר של גנית גולדשטיין - לחצו כאן
“צורות שאין דרך אחרת ליצור"
דן סרוסי
התמחות: מערכות סאונד מודפסות בתלת־ממד
חומר: PET ממוחזר מבקבוקי שתייה, ותערובת ייחודית המכילה עץ, קרטון, אלומיניום ופוליפרופילן — חומרים בעלי תכונות של עמידות ותהודה החיוניות להפקת צלילים.
תהליך עבודה: “בניתי מדפסת תלת־ממד מיוחדת להדפסת מערכות סאונד, בגודל מטר וחצי על מטר וחצי, שיודעת לעבוד עם כמעט כל חומר. התהליך מתחיל מהוויז’ן העיצובי — איך הרמקול ייראה ויישמע בהתאם לחלל שבו הוא יעמוד: מועדון, בית קפה או סלון. בשלב הבא מגיע התכנון ההנדסי — סוג האלקטרוניקה, הפיזור בחלל, סוג המוזיקה. על פי המשתנים האלה אנחנו מדייקים את העיצוב בשילוב אילוצים הנדסיים. אחר כך אני מעצב את הרמקול בתוכנת תלת־ממד ומדפיס מודל ראשוני. אחרי אישור עוברים לגימור ולעתים גם צובעים. בסוף אנחנו מרכיבים את הרמקול בסטודיו, כולל אלקטרוניקה, חלקי מתכת ומדידת סאונד”.
היתרון של הטכנולוגיה: “המדפסת מאפשרת לי לייצר צורות שאין דרך אחרת לייצר — ואם היתה, העלות היתה יקרה מאוד. אני יכול לעצב כל צורה שנרצה, כזו שהיא הטובה ביותר מבחינה הנדסית להעצמת הסאונד. יתרון נוסף הוא האפשרות לעבוד עם תערובת של חומרים ולא עם חומר אחד, והיכולת לייצר רמקולים שהם יצירות חד־פעמיות, אבל גם דגמים שאפשר לחזור עליהם”. לאתר של דן סרוסי - לחצו כאן
