בלעדיחברות שמחלקות דיבידנד ברציפות הניבו תשואה של פי 6 מהבורסה
בלעדי
חברות שמחלקות דיבידנד ברציפות הניבו תשואה של פי 6 מהבורסה
מחקר של בורסת בת"א מצא כי 63 חברות ציבוריות חילקו דיבידנד במשך לפחות עשר שנים ברציפות. מניותיהן הניבו בעשור האחרון תשואה ממוצעת של 350% לעומת 56% שהניב מדד ת"א־125. 75% מהחברות ששמרו על רצף רשמו תשואה תלת־ספרתית
שווה לחלק דיבידנד: לאורך השנים היו בבורסה טרנדים רבים: חברות נדל"ן הפעילות במדינות מתפתחות, חברות ביומד, חברות קנאביס ועוד. אלא שלרוב מה שעולה מהר גם יורד מהר, הטרנדים היו זמניים, והרבה משקיעים נכוו כשנכנסו אליהם רגע לפני שהמגמה השתנתה. לעומת זאת, מחקר שערכה לאחרונה הבורסה לני"ע בתל אביב מעלה כי לאורך זמן חברות שמניבות תשואה עודפת לא משתייכות לענף טרנדי מסוים, אלא מתאפיינות בחלוקת דיבידנד קבועה.
הבורסה החליטה לבדוק לראשונה אילו חברות ציבוריות נוהגות לחלק דיבידנד באופן רציף במשך תקופה ארוכה ומה המאפיינים של החברות הללו. מתוצאות הבדיקה שערך יובל צוק עולה כי 63 חברות, שהן 12% מהחברות הנסחרות בבורסה, חילקו דיבידנד בקביעות במשך עשר שנים לפחות.
חברות אלה הניבו תשואה עודפת משמעותית לעומת השוק: תשואת המניות בחברות הללו עמדה בעשור האחרון בממוצע על 350% לעומת תשואה של 56% בלבד במדד ת"א־125 באותה תקופה. ב־75% מהחברות התשואה היא תלת־ספרתית, ורק שבע מניות (11% מהחברות ברשימה) הניבו תשואה נמוכה מזו של מדד ת"א־125. בבורסה מספקים הסבר אפשרי לתשואות העודפות, ולפיו "שמירה על חלוקת דיבידנד באופן רציף לאורך שנים מהווה איתות חיובי לגבי חוסנה של החברה ויכולתה לשמור על הרווחיות, גם אם נפגעה בתקופות של שפל, מיתון ומשברים שונים".
תשואת הדיבידנד עולה
כצפוי, גם תשואת הדיבידנד של החברות הללו גבוהה לעומת ממוצע השוק, כאשר ככל שמספר השנים הרצופות שבהן מחולק הדיבידנד עולה, כך גם ממוצע תשואת הדיבידנד גדל. בעוד תשואת הדיבידנד של החברות במדד ת"א־125 עומדת על 2%‑3% בממוצע, בקרב חברות שחילקו עשר שנים ברציפות דיבידנד היא מגיעה בממוצע ל־4.2% בשנה. בקרב אלה שחילקו במשך 20 שנה רצוף, היא כבר עומדת בממוצע שנתי על 5.6%.
מהנתונים עולה כי ב־70% מהחברות המחלקות דיבידנד מעל לעשור רצוף, יש מדיניות דיבידנד מוצהרת של חלוקת אחוז מסוים מהרווח, אך ל־20% אין מדיניות שכזו, ולמרות זאת הן מחלקות בקביעות (ל־10% יש מדיניות כללית של חלוקה דיבידנד, כשמדי שנה מוחלט מה שיעור החלוקה). על רקע הנתונים, בבורסה בוחנים בניית מדד המבוסס על תוצאות המחקר. בבורסה יש כיום מדד המעניק עדיפות לחברות המחלקות דיבידנד ‑ מדד התל־דיב, שלא צבר תאוצה. מדד זה מתבסס על חברות עם תשואת דיבידנד של מעל 2%, ולא על העקביות בחלוקת הדיבידנד.
בבורסה מצאו כמה מאפיינים לחברות שמקפידות לחלק דיבידנד לאורך זמן. ראשית, גודל החברה: שני שלישים מהחברות המחלקות בקביעות דיבידנד הן חברות גדולות (שווי שוק גבוה ממיליארד שקל בסוף 2023). הסבר אפשרי הוא שהגודל משקף הרבה פעמים איתנות פיננסית, המאפשרת חלוקת דיבידנד גם בשנים פחות טובות.
שאר החברות הינן קטנות־בינוניות עם רווחיות יציבה ומינוף נמוך יחסית. חלקן חברות תעשייה או מסחר ותיקות, כגון כפרית ורימוני, המייצרות חומרים לתעשיית הפלסטיק; בירמן, העוסקת בייצור לוחות עץ ופרזול; וברימאג, העוסקת ביבוא מוצרי חשמל. חלקן חברות החזקה, שנוהגות לחלק דיבידנד על סמך ההכנסות שהן מקבלות מהחברות המוחזקות, כגון פיבי, החברה־האם של הבנק הבינלאומי; רם און, שמחזיקה בפולירם; ואטראו שוקי הון, שמחזיקה במחצית מבית ההשקעות ילין לפידות. כמו כן, ברוב החברות שמחלקות דיבידנד בקביעות ישנו בעל שליטה. בקרב החברות שאינן עם בעל שליטה ובכל זאת מחלקות דיבידנד בקביעות, ניתן למצוא שתי קרנות ריט (ריט 1 וסלע קפיטל נדל"ן), שמחויבות לחלק מדי שנה את מרבית רווחיהן כדיבידנד.
הנדל"ן בראש
בחלוקה לענפים, 27% מהחברות המקפידות על חלוקת דיבידנד הן מענף הנדל"ן. 70% מאלו הן בנדל"ן המניב. מגזר נוסף שבולט הוא הטכנולוגיה: 21% מהחברות המחלקות בקביעות דיבידנד הן מתחום זה, כאשר מחציתן פעילות בתחום שירותי טכנולוגיות מידע.
מבין הבנקים, למעט הבינלאומי ובנק ירושלים, אף בנק לא נכנס לרשימה. הסיבה היא שהבנקים כפופים למגבלות של הלימות הון (היחס בין ההון העצמי לנכסי הסיכון, ובראשם תיק האשראי). בתקופות של משבר כלכלי או האטה, בנק ישראל מגביל את חלוקת הדיבידנד בבנקים, כדי שיצברו עודפי הון לצליחת התקופה, ולכן רובם לא מחלקים דיבידנד במשך עשור ברציפות.
מתוצאות הבדיקה עולה כי מתוך 63 החברות המדוברות, ב־19 חלוקת הדיבידנד בוצעה במשך 20 שנים לפחות. ברשימה זו ניתן למצוא את אלביט מערכות, שבשליטת מיקי פדרמן, שחילקה בעשור האחרון 2.6 מיליארד שקל כדיבידנד, ואורמת טכנולוגיות, שחילקה 772 מיליון שקל בעשור. עוד ניתן למצוא את איי.סי.אל (לשעבר כיל), שבשליטת עידן עופר, עם מדיניות דיבידנד בגובה של עד 50% מרווחיה, שחילקה בתוך עשור מעל ל־14 מיליארד שקל דיבידנד.
איי.סי.אל היא מהחברות הבודדות שמחלקות דיבידנד בקביעות אך מניותיהן הניבו תשואת חסר, כשמניית החברה רשמה עלייה סמלית של 2% בעשור. עוד בקבוצה זו דלק רכב, שבשליטת המנכ"ל גיל אגמון. למרות חלוקה קבועה של דיבידנד, לחברה אין מדיניות חלוקת דיבידנד, ועדיין תשואת הדיבידנד של החברה גבוהה מהממוצע ועמדה על 12.6% בממוצע בעשור האחרון.
