סגור

המפתח להעברת התקציב מוחזק בידיים של בן גביר

אחרי ההבטחות בהסכמים הקואליציוניים ראש הממשלה ושר האוצר מגיעים לרגע המבחן עם אישור התקציב בממשלה. הפער בין האוצר לבין דרישות השרים מגיע לעשרות מיליארדי שקלים. חשש באוצר: כניעה לדרישות החריגות של בן גביר תפתח חזיתות עם שרים נוספים

הממשלה תתכנס היום לדיון מרתוני בתקציב המדינה ל־2023–2024 ובחוק ההסדרים, כשזהו המבחן המשמעותי הכלכלי הראשון של רה"מ בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. השניים יצטרכו להוריד את השרים וראשי המפלגות מדרישותיהם התקציביות, שחלקן עוגנו בהסכמים הקואליציוניים. הפער בין מה שמשרד האוצר מוכן לתת לבין דרישות השרים מגיע לעשרות מיליארדי שקלים.
היענות לתביעות השרים מעבר למה שתוכנן על ידי האוצר תחייב את האוצר בהעלאת הגירעון, הגדלת הקיצוץ הרוחבי (שכעת מתוכנן לעמוד על 1%) או העלאת מסים. מחר יצטרך סמוטריץ' להציג בממשלה מהיכן לממן את מיליארדי השקלים שיינתנו לשרים מעבר להצעת האוצר.

3 צפייה בגלריה
ראש הממשלה בנימין נתניהו
ראש הממשלה בנימין נתניהו
נראה שלנתניהו "ירד האסימון" רק באמצע השבוע, לאחר שהבין שאי אישור התקציב ע"י הממשלה, המתוכנן למחר בבוקר, עלול לגרום לטלטלה כלכלית במשק
(צילום: Abir Sultan/Pool via REUTERS)

בשבועות האחרונים הבהירו נתניהו וסמוטריץ' שוב ושוב כי הם לא מתכוונים לעמוד בכל הסיכומים הקואליציוניים. אך כעת הם גם יצטרכו להשיג לכך את הסכמת כלל מפלגות הקואליציה. עם זאת, עד ליומיים האחרונים לא נעשתה עבודה של ממש מול השרים בניסיון להגיע לסגירות סופיות. שלשום החלו הדברים לזוז, לאחר שהדולר זינק, ונרשמו ירידות בבורסה. גורמים כלכליים אומרים כי נראה שלנתניהו "ירד האסימון" רק באמצע השבוע, לאחר שהבין שאי אישור התקציב על ידי הממשלה, המתוכנן למחר בבוקר, עלול לגרום לטלטלה כלכלית במשק, ולתגובתם בהתאם של שוקי ההון והמט"ח.

"קפריזי ולא רציונלי"

אמש, במקביל לאישור חקיקת חוק דרעי 2 בקריאה טרומית, התקיימו פגישות מרתוניות של פקידי האוצר ונציגי ראש הממשלה עם השרים שמסתמנים כאגוזים קשים לפיצוח, הבולטים שבהם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושרת התחבורה מירי רגב. הפגישות התקיימו בלשכת ראש הממשלה שבכנסת, ובנוכחות חלקית שלו.
נתניהו וראשי המפלגות יודעים שבסופו של דבר הממשלה תצטרך לאשר את התקציב – שהרי אם התקציב לא יאושר בכנסת עד 29 במאי 2023, הכנסת תתפזר, הממשלה תהפוך לממשלת מעבר והבחירות יוקדמו. לפי שעה אף אחד מראשי מפלגות הקואליציה לא מעוניין בבחירות ובפירוקה של ממשלת "ימין חרדים מלא מלא".


השיקול הרציונלי הקר ברור לכל ראשי הקואליציה (משה גפני, אריה דרעי, יצחק גולדקנופף, נתניהו וסמוטריץ') למעט אחד שמהווה כעת את המכשול המרכזי בדרך להעברת התקציב – בן גביר. השר לביטחון לאומי הטרי דורש ליישם את ההסכם הקואליציוני עם עוצמה יהודית להקצאת 14 מיליארד שקל למשרדו לשנתיים הקרובות (מתוך סכום כולל של 45 מיליארד שקל על פני 7 שנים).
בזמן המו"מ סמוטריץ' ונתניהו נעתרו לדרישותיו של בן גביר, למרות שהן נתפסו כמפורכות גם בזמנו. משמעות דרישותיו של בן גביר היא להגדיל את תקציב המשרד לביטחון לאומי בכ־70% בשנת 2024 לעומת המצב הנוכחי (כיום התקציב עומד על כ־19 מיליארד שקל).
דרישות בן גביר לא מגובות בתוכנית אופרטיבית שמסבירה איך הוא ינצל את הכספים הללו. לפני חודש הציגו בן גביר ומפכ"ל המשטרה קובי שבתאי לציבור תוכנית לרפורמה במשטרה הכוללת בין היתר העלאת שכר השוטרים ב־20%–40%, ותוספת של 4,000 שוטרים בשנתיים הקרובות. אך באוצר הוציאו ניתוח שלפיו שכר השוטרים המתחילים גבוה יחסית, וכי כבר כעת המשטרה לא מצליחה לגייס שוטרים נוספים, וקיימים תקנים פנויים.
בנוסף הציע בן גביר להקים "משמר לאומי", שיעסוק גם בהרחבת הפעילות מול ארגוני הפשע ויעסיק כ־10,000 לוחמים. באוצר סבורים כי דרישותיו של בן גביר אינן רק מופרזות מבחינה תקציבית, אלא הן משקפות מקרה קלאסי שבו "הפה גדול מהגרון", וכי לבן גביר לא תהיה יכולת לממש כספים עצומים כאלו בצורה יעילה.
3 צפייה בגלריה
מירי רגב ו איתמר בן גביר
מירי רגב ו איתמר בן גביר
שר התחבורה מירי רגב והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר
(צילומים: אלכס קולומויסקי רפי קוץ)

כעת דורש האוצר מבן גביר לקצץ את הדרישות התקציביות לשנתיים הקרובות. אתמול נערכה פגישה בעניין בין נתניהו, סמוטריץ', בן גביר ובכירי משרדיהם. סמוטריץ' מסרב לפני שעה להגדיל את שכר השוטרים ולהיענות לכל דרישותיו של בן גביר.
לפי שעה בן גביר לא מוכן לוותר. בשיחות סגורות אמר בימים האחרונים כי בלא רפורמה במשרד לביטחון לאומי לא יישאר בממשלה. בן גביר אמר כי הוא נבחר ליישם את הרפורמה בביטחון אישי ולא יוותר בנושא. מאחר שבלעדי בן גביר אין רוב לממשלה בכנסת, ההערכה בקואליציה היא שברגע האחרון תושג פשרה בנושא.
באוצר מוטרדים במיוחד מבן גביר, מכיוון שהוא מעולם לא היה שר, והתנהלותו עשויה להיות קפריזית ולא רציונלית, ולכן, על אף שהוא מוקף באנשי מקצוע טובים – דוגמת שלמה בן אליהו מנכ"ל משרדו – האירוע של בן גביר מהווה את חוד החנית של העברת תקציב אחראי. באוצר אומרים שאם סמוטריץ' ייכנע לבן גביר, ראשי המפלגות האחרות יחזרו מיד לזירה וידרשו לא להיות מקופחים. בכירים באוצר אומרים כי "המפתח לתקציב אחראי ומרוסן עובר אצל בן גביר".

כספים לחרדים יקוצצו

מוקש אחר שעל נתניהו להתגבר עליו הוא התקציבים לחרדים ולציונות הדתית. בהסכמים עם יהדות התורה וש"ס הוסכם להגדיל את תקציב הישיבות, וניתנו תוספות תקציביות להקמת כיתות ועוד. לדרישת ש"ס גם הוסכם לחלק תלושי מזון לחלשים בהיקף של מיליארד שקלים. במשרד האוצר מבקשים לפרוס את יישום ההבטחות התקציביות. ביהדות התורה ובש"ס אומרים כי לא יוותרו על הגידול בתקציב הישיבות, ואמרו שיהיו מוכנים לדחות ישום חלק מהתקצוב המיועד למוסדות באמצעות משרד החינוך כמו בינוי ועוד.
באשר לציונות הדתית, לה הובטחו מאות מיליוני שקלים, מאחר שסמוטריץ' הוא יו"ר הציונות הדתית הרי שהמפלגה תתייצב מאחוריו בריסון התקציבי, אבל סמוטריץ' לא יוכל ולא ירצה להצטייר כמי שמרוב שחילק לחבריו נשאר ללא כלום, וגם שריו יצפו ממנו לתקציבים. בולטת במיוחד השרה אורית סטרוק שדרשה בהסכמים הקואליציוניים 1.5 מיליארד שקל לחיזוק הזהות היהודית בתקציב הקרוב, ו־1.2 מיליארד שקל למפעל הגרעינים התורניים.
בנוסף, יש חילוקי דעות קשים בין משרד האוצר לבין משרדי הממשלה בנוגע לשורה של רפורמות בחוק ההסדרים. שרת התחבורה מירי רגב דורשת ליישם את תוכניתה לרפורמה בתחבורה הציבורית בעלות של 740 מיליון שקל. רגב נפגשה אתמול בכנסת עם נתניהו. באוצר אמרו לה כי אין כסף לממן את התוכנית בתקציב הקרוב. בנוסף, רגב עשויה להתנגד למהלך של מס נסועה על רכבים חשמליים, והביעה התנגדות לרפורמת רשויות התחבורה המטרופוליניות. בשלב זה רגב מסומנת על ידי האוצר ועל ידי סביבת ראש הממשלה כמוקש משמעותי בדרך לאישור התקציב. הגישה של האוצר בדיוני התקציב היא לעשות הפרד ומשול, ולדון עם כל שר בנפרד, אך גורמים פוליטיים אמרו ל"כלכליסט" כי ייתכן וייווצר ציר בין רגב לבן גביר ולעוד שרים מתוסכלים אחרים.
בדיון שנערך אתמול בעניין בוועדת הכלכלה הסביר רפרנט הסעת המונים באגף התקציבים באוצר, תומר וידמן, כי "אנחנו יושבים עם משרד התחבורה לדיוני תקציב, אפילו ברגעים אלה". יו"ר הוועדה ח"כ דוד ביטן (ליכוד) ביקש לדעת אם יש התקדמות, ואמר כי "מדובר בכ־700 מיליון שקל שאפשר למצוא בתקציב העצום של משרד התחבורה, ולהפעיל את התוכנית כבר עכשיו ולתת בשורה לציבור".
וידמן השיב: "דיוני התקציב מנוהלים מול השרה, והמשרד יחליט איך הוא מנהל את התקציב לטובת הדבר הזה". מנהל אגף כלכלה-תחבורה ציבורית במשרד התחבורה, חן גבע, הוסיף: "אנחנו בדיוני התקציב וכל עוד אין לנו תקציב אין דרך ליישם את הרפורמה. כשנקבל את התקציב נתחיל ביישום".
ביטן זעם ואמר כי זאת לא תשובה, וביקש שבשבוע הבא יגיעו לוועדה שרת התחבורה ושר האוצר, או מנכ"לי משרדיהם. באחרונה איים ביטן שאם הכסף לא יכלל בתקציב הקרוב אזי לא יהיה תקציב. "אתם צריכים להצהיר שהרפורמה מתחילה מעכשיו והכסף יימצא בדיוני התקציב, כדי שהציבור יקבל בשורה", קרא.

"לא נשאר לשרי הליכוד"

חילוקי הדעות התקציביים קיימים כמעט לגבי כל המשרדים ובהם: משרד הביטחון, הבריאות, החינוך והגנת הסביבה. פערים משמעותיים יש גם בגזרת שר התיירות חיים כץ. האחרון מתנגד בחריפות לביטול הפטור ממע"מ לתיירים. בישיבת הממשלה השבוע פרץ עימות בין כץ לבין סמוטריץ'. כץ טען שלמשרדים שבראשם עומדים שרי הליכוד לא נשאר כסף בעקבות ההסכמים הקואליציוניים. סמוטריץ' הכחיש ואמר שהוא לא מוכן לשיחה הזו. כץ קרא לעברו "אז תתפטר". באוצר מוכנים לתת כסף לענף תיירות הפנים בארץ, להעביר כספים שיסייעו להקמת מלונות חדשים בתמורה לביטול הפטור, אך למרות זאת, ההערכה היא שלבסוף הסעיף המבטל את הפטור ממע"מ לתיירים יוצא ברגע האחרון מחוק ההסדרים.
גם בתחום החקלאות יש חילוקי דעות מהותיים. באוצר מצפים מאבי דיכטר שיאשר את תקנות הגנת הצומח המהוות חלק מהרפורמה בחקלאות, ואמורות להקל על הייבוא לארץ. אך בשלב זה דיכטר עדיין מתנגד. רפורמת הדגל של האוצר בתחום הנדל"ן היא הקמת קרן ארנונה שתאזן בין הארנונה העסקית הגבוהה לארנונה למגורים הנמוכה מדי, אך בשלב זה יש התנגדות עזה של הרשויות המקומיות. גם יו"ר ש"ס אריה דרעי – שממשיך לנהל את העניינים מרחוק במשרד הפנים – מתנגד לרפורמה זו.