הגורם העיקרי שסיכל לפחות עד עכשיו את העברת חוק ההשתמטות הוא ארגוני אנשי המילואים ונשות אנשי המילואים, המזוהים עם הימין והציבור הדתי־לאומי. הארגונים והפעילים האלה מבטאים הלכי הרוח של חוסר סובלנות מוחלט להמשך ההשתמטות בציבור דתי וימני רחב, ולחברי הקואליציה קשה מאוד לתת להם תשובות. לא במקרה רוב חברי הכנסת שהביעו התנגדות לחוק השתמטות הם אנשי הכיפות הסרוגות.
קואליציית המשרתים כוללת, בין היתר, קבוצות ארגונים כגון הליכוד מתגייס, פורום המילואימניקים הדתי־לאומי, שותפות לשירות, שדולת המשרתים, פורום נשות המילואימניקים, דור הניצחון, המתמרנות, כתף אל כתף, אל הדגל, המילואימניקים, מגן הדור, דור במיל', הרבעון הרביעי, תנועת הצעירים בישראל והעם דורש גיוס. חלקם הגדול מזוהים עם הימין, ורבים מפעיליהן מאמינים שהמלחמה צריכה להימשך ושההשתתפות במלחמה היא מצווה. הם והמשפחות שלהם פשוט לא עומדים בעומס המצוות הזה לבדם.
לעובדה שמדובר באנשים דתיים יש עוד כמה משמעויות. אחת מהן היא שהם משוכנעים שההשתמטות החרדית אינה שמירה על עולם התורה אלא על החברה החרדית. הרי המוני תלמידי חכמים דתיים־לאומיים משרתים, כולל ראשי ישיבות. השנייה היא שהם רואים בהשתמטות החרדית מ"מלחמת מצווה" חילול השם גדול.
המשמעות השלישית היא שהם מלאי עלבון מהדיבור על שמירה על עולם התורה, כאילו מדובר רק בעולם החרדי - הרי הם רואים בעצמם חלק מעולם התורה, כזה שמשלב תורה עם חיי המעשה. לחרדים ולממשלה קשה מאוד להאשים אותם בשמאלנות ולהפעיל נגדם את מכונת הרעל, כמו שעושים, למשל, מול אחים לנשק.
ארגון שותפות לשירות כולל אלפי נשים דתיות־לאומיות שבני משפחותיהן משרתים במלחמה. אחת הפעילות הבולטות, נעה מבורך, אמרה בריאיון לכלכליסט ש"ההשתמטות היא עלבון לתורה" וכי "כמצביעת ימין, שזו הממשלה שלי, אני עוד יותר לא מוכנה שזה מה שהיא תעשה. וזה לא שאני יכולה להגיד שאלה לא המפלגות שלי. אלה כן". עו"ד שבות רענן, ממייסדי תנועת "המילואימניקים", בוטה אף יותר. "אם הממשלה לא מצליחה לתרגם את המנדט שקיבלה ולפעול בהתאם לערכים שהמצביעים שלה רוצים, יכול להיות שצריך ללכת לבחירות ולתרגם מחדש את הערכים לפוליטיקה", אמרה לאחרונה לכלכליסט.
