עם כמה חידושים מעניינים בקנה ורוח גבית חזקה שנובעת מביקוש עולמי חסר תקדים לכל מה שיורה ומתפוצץ, מנכ"ל ארית תעשיות, חיים שטפלר, משקיף אל העשור הקרוב ורואה אוקיינוס כחול. רשף טכנולוגיות, החברה־בת משדרות, מייצרת לצבאות בעולם מרעומים לפגזים, מדפיסה לבעלים צבי לוי מזומנים, ומקימה בהודו, בארצות הברית ובאירופה מפעלים חדשים. גם חלק קטן ממאות מיליארדי הדולרים שיסתובבו בשנים הקרובות בשוק הביטחוני, יספיק לו. "רשף תהיה בעוד חמש שנים חברה רב־לאומית שהנתח הישראלי בפעילותה יהיה בין 10% ל־15% בלבד. כל השאר יהיה בחו"ל", הוא מצהיר בריאיון למגזין "50 המנהלים הטובים" של "כלכליסט".
היעד הזה אינו טריוויאלי. עד פרוץ מלחמת 7 באוקטובר רשף נסמכה במשך שנים ארוכות על הזמנות מינימליות שהזרים משרד הביטחון ושאיפשרו לה להשאיר את הראש מעל המים. "בשנים האחרונות החברה חיה בזכות ההזמנות מהודו", אומר שטפלר.
חיים שטפלר
גיל:
71
מקום מגורים:
ראשון לציון
תפקיד:
מנכ"ל ארית תעשיות
ותק בתפקיד:
3 שנים
דירוג קודם:
מתחת ל־50
ציון סופי:
7.81
עם זאת, כשהמלחמה פרצה המציאות של רשף התהפכה. עד אז היא העסיקה כ־40 עובדים, ואילו כיום היא מעסיקה כ־250. גם שטחי הייצור שלה הורחבו פי 6, המחסנים הוגדלו, קווי ייצור חדשים נפתחו, והמרעומים נחטפו כמו לחמניות טריות. "היינו חייבים לעשות מעבר מהיר, מייצור של כמה עשרות אלפי מרעומים בשנה לכמה מאות אלפים", מספר המנכ"ל. "אם עד 6 באוקטובר 2023 היינו מצטיידים מראש במלאי של 100 אלף מרעומים מכל סוג, אחרי 7 באוקטובר יכולנו למכור אותם בתוך 5 דקות. הלוואי שהיו לנו אז את יכולות הייצור שיש לנו היום במפעל בשדרות. אבל לא היה לנו כדור בדולח ביד".
מלחמות נוטות להסתיים. המלחמה בישראל הסתיימה, וגם מלחמת רוסיה־אוקראינה שבקרוב ימלאו לה ארבע שנים תסתיים יום אחד. אתה לא חושש מהסוף של חגיגת הנשק העולמית הזאת?
"גם אם מלחמת אוקראינה תיגמר מחר, המחסנים ריקים וצריך למלא אותם. על זה כולם בונים. האמריקאים רוקנו את המחסנים שלהם. כולם זקוקים לנשק והעולם בטירוף מסביב לזה כשעוד ועוד מפעלים קמים. יהיו לפחות עשר שנים של ביקושים, ויש גם טרנדים שאנחנו צריכים להשתלב בהם".
טרנדים במרעומים?
"העולם פונה אל החימושים המשוטטים ("כטב"מים מתאבדים") ואנחנו פיתחנו מרעום אלקטרוני שמותאם אליהם. המרעום הזה בטוח יותר ממרעום רגיל ואפילו אפשר לקבל החלטה להסיטו מן המסלול, ללא פיצוץ, ולהשיב אותו לידי מפעיליו, רגע לפני שהוא פוגע במטרה. זה שוק שאני מעריך ביותר מ־3 מיליארד דולר בשנה. יש לנו בו שבעה מתחרים עיקריים ואני מעריך שעד 2025 נגיע ל־15% ממנו. אם נעשה את הדברים נכון נשיג את היעד הזה. צריך להבין, תורת הלחימה משתנה. פתאום אתה רואה בזירה כלים ויכולות חדשות, כמו ארבעה או חמישה רחפנים שעטים על טנק ומפוצצים אותו. המרעום הזה הוא מנוע צמיחה משמעותי שלנו בשנים הקרובות".
מלבד מרעום חדיש למשוטטים, רשף טכנולוגיות ממשיכה לייצר כל העת מרעומים אלקטרומכניים הדרושים לכל פגז או פצצה שבסופו של דבר צריכים להתפוצץ ולפוצץ. הם נדרכים באמצעות מנגנון אלקטרוני, מה שלפי שטפלר מבטיח אמינות גבוהה.
כל זה קורה ברקע אמברגו נשק על ישראל, עצירת משלוחים של חומרי גלם ורכיבים קריטיים לייצור. זה כמו לרוץ נגד הרוח.
"זמינות חומרי גלם זה אישיו גדול, שנוגע במישרין בעצמאות הייצור שלנו. אז נאלצנו לאלתר, למצוא ספקים אחרים או לעבור לייצור עצמאי של רכיבים שבעבר ייבאנו מחו"ל. יש סוללה שהיא רכיב קריטי בכל מרעום והיא חסרה מאוד בשוק העולמי. ייבאנו את הסוללות האלה מחברה בדרום קוריאה, אבל בעקבות המלחמה בארץ היא הפסיקה לספק לנו אותן בנימוק שישראל היא אזור מלחמה. במשך שנתיים הם לא מכרו לנו כלום. אז פיתחנו סוללה כחול־לבן שהיא יותר טובה ויותר אמינה, ואנחנו מעריכים שיש לה פוטנציאל מכירות נפרד מזה של המרעומים שאנחנו מייצרים. אנחנו רושמים אותה כפטנט וייתכן שניכנס איתה לשוק ביחד עם הודו".
הודו היא שותפה משמעותית בפעילות של רשף.
"זכינו במכרז רב־שנתי עם BEL ההודית שסידר לנו כ־20 מיליון דולר בכל שנה במשך עשור, ואנחנו רוצים להרחיב אותו כך שההכנסות יגדלו ל־30 מיליון דולר בשנה. אנחנו עומדים להקים בהודו חברה־בת כדי לעמוד בדרישות לקיים בה ייצור מקומי. פתחנו בתהליכי רישום להקמת החברה. ההסכם שלנו בהודו מדבר על 5 מיליון מרעומים בעשור, כחצי מיליון בשנה. זאת מדינה רצינית, עם התבוננות קדימה והיערכות אסטרטגית מרשימה".
בתחילת דצמבר, לראת סוף שנה שבה זינקה מניית החברה ב־455%, ארית פרסמה תשקיף לקראת הנפקת 10% ממניות רשף טכנולוגיות בבורסה בתל אביב לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. מניית ארית איבדה תוך יום כחמישית מערכה וימים אחדים אחר כך ארית ביטלה את המהלך בלחץ בעלי מניות גדולים, בראשם גופים מוסדיים, שהזהירו שלא ישתתפו בהנפקה בנימוק שהיא תיטיב עם בעל השליטה בארית, צבי לוי, שישמור על השליטה בה. בחלוף עוד כמה ימים חשף כלכליסט שארית צפויה להנפיק את רשף בהנפקה פרטית, ולפי שווי נמוך יותר של 3.75 מיליארד שקל.
שטפלר מסרב להתייחס להנפקה שלא התקיימה ומסתפק רק באמירה כללית על "יישום התוכנית האסטרטגית שבנינו. כתבנו בתשקיף שפרסמנו שאנחנו עומדים לפתוח בארצות הברית מפעל חדש, ושם יש שוק ענק".
מהפכת הבינה המלאכותית פוגשת אתכם? היא משנה שיטות עבודה? מייעלת פעולות?
"אין אצלנו AI. אנחנו מתעסקים במרעומים ולא צריך. יש לנו 10–15 מתחרים בעולם בסך הכל, שכן הכניסה לתחום המרעומים לא פשוטה. עם AI או בלי AI, מדובר בתחום מאוד מובנה. בלי אישור של צבא שישתמש במרעומים שלך אתה לא יכול לעשות בתחום הזה כלום. האישורים האלה דורשים תהליכים ארוכים, לפעמים של שנים, הרבה מאד ניסויי ירי ואין חברות חדשות שנכנסות לזה".
את החציון הראשון של 2025 ארית תעשיות סיימה עם הכנסות של 155 מיליון שקל — פי 5.3 בהשוואה להכנסותיה במחצית הראשונה של 2024. הרווח הנקי הסתכם בכ־96 מיליון שקל — פי 16.5 לעומת החציון המקביל. תחזית המכירות שלה לחציון השני של השנה היא כ־360 מיליון שקל, וכ־515 מיליון לשנה כולה.
בימים אלה הממשלה מתכנסת לאישור תקציב מדינה חדש. איך אתה רואה אותו?
"זה תהליך ארוך ועדיין לא ברור מתי התקציב יאושר וכיצד יחולק תקציב הביטחון. בינתיים אנחנו עובדים עם גופי הביטחון, אומרים להם מה צורכי הייצור שלנו והם אומרים לנו מה הם צריכים מאיתנו. אנחנו יודעים שנצטרך מלאים, ושעלינו להיערך לשנה של לחימה ולא לשבועיים של לחימה, מה שמצריך הרבה מאוד מרעומים במחסנים. אם היה כסף שהיה יכול לממן הזמנה גדולה במכה אחת זה היה אידיאלי, אבל כנראה שילכו כאן על תוכנית רב־שנתית".
החזון המוצהר של משרד הביטחון מדבר על עצמאות מרבית בייצור הביטחוני כלקח מההגבלות מצד מדינות בעולם באספקת נשק לישראל במהלך המלחמה. החזון הזה מחזיק מים?
"במשך שנים ארוכות הייתי מנהל בסימנס והיו כל מיני מיזמים בתחום התפלת המים. הבאנו מומחה מספרד כדי לקדם מהלך כזה בישראל, והוא נראה מצוברח. שאלתי אותו מה קורה, הוא הצביע על החלון, על הגשם שיורד בחוץ ואמר שהוא מכיר את ישראל, שאם עכשיו יורד גשם לא יקדמו כאן את נושא ההתפלה. והוא צדק.
במקרה שלנו, אחרי 7 באוקטובר כולם מבינים את הצורך, ועדיין, התקציב הוא שקובע. אני יכול לייצר מרעום שלם, כולו על טהרת התעשייה הישראלית, הכי כחול לבן שיש. אבל בשביל זה צריך כסף וצריך סיוע בהקמת יכולות הייצור הדרושות. אבל אולי נעשה את זה בכלל בארצות הברית, אם כי במקרה כזה כבר לא מדובר בעצמאות ישראלית בייצור".
כן, אבל משם ישראל יכולה לקנות את המרעומים שלך עם כספי הסיוע הביטחוני האמריקאי.
"עלית על התרגיל".
בכלל, מה התחזית שלך ביחס לצמיחת המשק?
"זה כמו קפיץ. בהתחלה הוא מצטמצם מאוד, אחר כך הוא נמתח מאוד ובסוף מתקבע איפשהו באמצע. אני מאמין שיצטרכו למצוא את נקודות האיזון הנכונות בנושא הזה. אם יעשו תחזיות נכונות אין סיבה שלא תהיה פה צמיחה יפה. התעשיות הביטחוניות מושכות כיום את השוק קדימה. תחשוב על זה כך שאם אני מעסיק מאות עובדים מאחורי כל אחד יש קבלני משנה, ספקים ונותני שירותים. ואני לא אלביט ולא התעשייה האווירית. זה עשרות אלפי עובדים".
חברה גדולה ניסתה לרכוש אתכם?
"מפעם לפעם יש התעניינות. הבעלים לא מעוניין למכור".
