"שופר" הוא אחד מכינויי הגנאי המעליבים ביותר שניתן להטיח בעיתונאי בישראל, אבל בפועל כל העיתונות החרדית המפלגתית רואה את עצמה כלי בשירות ההשקפה וההסתגרות החרדית.
לפני כשני עשורים התרחשה מהפכה בתקשורת החרדית. הוקמו אתרי אינטרנט ("בחדרי חרדים", "כיכר השבת") והשבועונים ("משפחה", "בקהילה") התחזקו מאוד. בתחילה הרבנים נלחמו בהם, אך לאחר שהתברר להם שבהיעדר אתוס ומסורת עיתונאית הם מעדיפים שלא להילחם בממסד החרדי, הם נרגעו.
מי שהחלו בשנתיים האחרונות לספק לציבור החרדי גישה לחדשות פחות מסוננות, הם ערוצי הווטסאפ החרדיים. המוביל שביניהם, עם כ־100 אלף עוקבים הוא "הפרגוד" שמפעיל יענקי קצבורג (39) ושבו עולים מדי יום עשרות דיווחים שעוסקים בכל תחומי החיים: מעדכונים רציניים על כלכלה ועל מלחמה, ועד רכילויות וסרטונים משעשעים, וגם לא מעט מידע ראשוני ובלעדי. ברור שהשילוב של מחלקה מסחרית ומחלקת חדשות שמתגלם באדם אחד עשוי להסתבך, אך בינתיים גם ברור ש"הפרגוד" משנה את כללי המשחק החרדיים, ובטווח הקצר, דווקא לטובה — בעלי כוח חרדיים חוששים ממנו, והוא חושף לחילונים את ההתרחשויות ואת הלכי הרוח ברחוב החרדי.
בז'אנר פועלים גם שחקנים שפועלים לייצר אלטרנטיבה ביקורתית לתקשורת החרדית הממסדית. במאי השנה השיקו מוטי רובינשטיין וקובי בורנשטיין עיתון אינטרנטי בשם "לכתחילה" בתוך קבוצת ווטסאפ. במאמר המערכת הראשון שלו נכתב כי "אנחנו מאמינים שאפשר להחזיק בדגל התורה ובדגל האחריות גם יחד, להיות נאמנים למסורת מבלי לפחד מהמציאות". לראיה, הופיע בו ריאיון עם אשה חרדית (ד"ר נחומי יפה מאוניברסיטת תל אביב) בשמה המלא ועם תמונתה.
האם הקמת עיתון כזה אכן תביא לשינוי פנימי בחברה החרדית? מוקדם מדי לדעת. הדרך לתקשורת חרדית חופשית עוד רחוקה, אך בהחלט ניתן לראות ביוזמות החדשות במגזר זרעים שצריך לטפח בעדינות.
