על רקע המלחמה המתמשכת בעזה והמערכה מול איראן המשיכו השנה הפלטפורמות החברתיות, ובראשן טלגרם וטיקטוק, לבסס את מעמדן כמוקדי כוח משמעותיים בעיצוב סדר היום הציבורי. הן כבר לא רק פלטפורמות תקשורת, אלא מערכות מידע והשפעה שמעצבות את סדר היום ומשפיעות על החלטות שמתקבלות בזירה המדינית, החברתית והכלכלית.
בגזרת החדשות, טלגרם הפכה לזירה שבה מתפרסם המידע הגולמי לפני שהוא עובר עיבוד, סינון או בדיקה. מהירות ההפצה, השילוב בין קבוצות סגורות לערוצים פתוחים והאפשרות לשתף תכנים בקלות וללא מגבלות, הופכים אותה למקור מידע מרכזי לציבור, לעיתונאים ואף למקבלי החלטות. עם זאת, היעדר מנגנוני פיקוח והצפת תכנים לא מאומתים יוצרים אתגר מתמשך: קשה להבחין בין דיווח אמין לבין מניפולציה מכוונת, והגבול בין חשיפה עיתונאית להדלפה מסוכנת או שקרית הולך ומיטשטש.
טיקטוק, מנגד, אינה פועלת במרחב החדשותי הקלאסי אלא במרחב התרבותי־חברתי, אך השפעתה על הפוליטיקה והשיח האזרחי הולכת וגוברת. האלגוריתם שלה מקדם תכנים באופן שמאפשר לכל יוצר להגיע לקהלים עצומים בפרק זמן קצר. תכונה זו הפכה את האפליקציה לערוץ מרכזי לקידום מסרים, גיוס תמיכה ציבורית והנעת פעולות בשטח. השפעתה ניכרת במיוחד על צעירים, שצריכת המידע שלהם מתבצעת כמעט כולה דרך הפלטפורמה. עקב כך, היא מעצבת את תפיסת המציאות שלהם.
במקביל להשפעתה התרבותית והפוליטית, טיקטוק הפכה גם לזירה משמעותית להפצת פייק ניוז. לאחרונה נרשמה עלייה חדה בהפצת סרטונים מזויפים שיוצרו באמצעות מודל הווידיאו המתקדם של גוגל, VEO 3, שמסוגל להפיק קטעי וידיאו ריאליסטיים במיוחד. המהירות שבה הם מופצים, והקושי של משתמשים לזהות שמדובר בתוכן שנוצר בבינה מלאכותית, הופכים גם את טיקטוק לאתגר משמעותי בכל הנוגע לאמינות המידע שזורמת דרכה, וליכולת להבחין בין מציאות לדימוי.
עבור התקשורת הממסדית, שתי הפלטפורמות מייצרות מצב חדש, שבו סדר היום הציבורי אינו נקבע עוד במערכות החדשות. טלגרם מכתיבה את קצב הדיווח ומאלצת את כלי התקשורת להגיב למה שכבר פורסם, בעוד טיקטוק קובעת את השפה, הטון והנושאים שזוכים לעניין, במיוחד בקרב קהלים צעירים.
