כשדני חחיאשוילי מונה ביוני 2023 לתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל, הוא לא דמיין שיפקח על המערכת הבנקאית באחת התקופות הקשות שידעה ישראל. אחד משלושת היעדים המרכזיים של הפיקוח על הבנקים הוא שמירה על יציבות המערכת, וכאן חחיאשוילי עמד במשימה. דרישתו מהבנקים לצמצם את חלוקת הדיבידנדים לאחר פרוץ המלחמה, והתעקשותו לא להגדיל את תקרת החלוקה של 40% מהרווחים עד הרבעון האחרון, חיזקו משמעותית את כריות ההון של המערכת הבנקאית.
לאחר התלבטות ארוכה, חחיאשוילי גם התערב באפריל בשוק הנדל"ן כשהגביל וייקר את העמדת האשראי ליזמים שמציעים מבצעי מימון והלוואות בלון מסובסדות. מטרת ההתערבות היתה למנוע את התרחבות המבצעים שהיקפם זינק בעשרות אחוזים בשנתיים האחרונות, מבלי להביא לקריסת שוק הנדל"ן. השנה הקרובה תוכיח אם ההתערבות, שלה מייחסים את ההאטה המשמעותית בעסקאות הנדל"ן בחודשים האחרונים, עמדתה במשימתה.
אך שני היעדים האחרים של הפיקוח — הוגנות ותחרות — מציבים בפני חחיאשווילי מבחנים מורכבים בהרבה. לאחר 7 באוקטובר הוביל חחיאשוילי מתווה סיוע מצד הבנקים בהיקף כ־1.2 מיליארד שקל, שכלל הקפאת הלוואות ופטור מעמלות. בהמשך גיבש מתווה נוסף בהיקף של כ־3 מיליארד שקל לשנים 2025–2026. המטרה: לדחוף את הבנקים לחלוק מרווחי השיא שלהם עם הציבור, ולנטרל הצעות חקיקה של הפוליטיקאים שעלולות, לדעת בנק ישראל, להסב נזק רב לענף.
כדי להותיר חותם אמיתי בתחום ההוגנות, לא די במתווי סיוע. הרפורמה בעמלות העו"ש שפרסם לאחרונה — חיוב אחיד של עד 10 שקלים לכל הפעולות — היא צעד משמעותי שנועד למנוע הצעות חקיקה לביטול של עמלות העו"ש, ומנגד לדחוף את הבנקים למודל עמלות הוגן יותר. הבנקים מתנגדים בנחרצות, ויישום הרפורמה בשנה הקרובה הוא נקודת מבחן קריטית עבורו. רפורמה אחרת עליה הכריז לפני קרוב לשנתיים, לצמצום עמלות ניירות הערך המופקעות, עדיין לא הבשילה.
אבל המבחן הגדול מכולם הוא התחרות. חחיאשוילי הוא מאדריכלי הרפורמה להקמת בנקים קטנים, שתאפשר לגופים כמו חברות כרטיסי אשראי להקים בנקים. אלא שבעוד שבבנק ישראל רואים בכך מהלך פורץ דרך, בענף מפקפקים במוטיבציה של הגופים הללו להיכנס תחת מטריית הפיקוח ההדוקה ולהתחרות בבנקים. הדרך לאישור הרפורמה וליישומה עוד ארוכה, והיא עשויה להכריע אם חחיאשוילי ייזכר כאחד המפקחים הבולטים ביותר שידע בנק ישראל.
