סגור
ד"ר מריאן תחאוכו תמונה מ2024
ד"ר מריאן תחאוכו. "העלייה מעידה על שינוי נורמות" (צילום: יובל חן)

מתקרבות ל־50%: שיא של כל הזמנים בתעסוקת נשים ערביות

שיעור התעסוקה של נשים ערביות שבר שיא: 49.4% ברבעון הראשון של השנה. התרומה לתוצר: 15 מיליארד שקל. ההתקדמות נובעת מהשכלה גבוהה יותר, הסרת חסמים ותוכניות ממשלתיות ייעודיות. אך נשים ערביות עדיין מרוויחות הרבה פחות 

שיעור התעסוקה של נשים ערביות נסק מ־46.2% ברבעון האחרון של 2024 ל־49.4% ברבעון הראשון של 2025, כלומר עלייה דרמטית של 3.2 נקודות אחוז. זאת כשמדובר בגילאי העבודה העיקריים 66-25.
לפני עשור, ברבעון הראשון של 2015, עמד שיעור התעסוקה של נשים ערביות על 31.4% בלבד, כלומר מאז הוא גדל ב־18 נקודות אחוז ובפי 1.6. על פי חישובי כלכליסט, המשמעות הכלכלית של תוספת הנשים הערביות לשוק העבודה בעשור האחרון היא תוספת תוצר של קרוב ל־15 מיליארד שקל בשנה. כך עולה מגיליון יעדי התעסוקה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לרבעון הראשון של 2025, שיפורסמו החודש. נתונים רבעוניים הם פחות מדויקים, אך הניסיון מהשנים האחרונות מלמד שמדובר בהתקדמות יציבה. מהיציאה מקורונה (39.7%) ברבעון הרביעי של 2021 חלה עלייה של כעשר נקודות אחוז בתוך קצת יותר משלוש שנים.
הנתונים מהווים לכאורה הצלחה מסחררת של תוכניות הפיתוח החברתי־כלכלי של החברה הערבית – 922 ו־550 (תקאדום). ההיגיון שגרם לראש הממשלה בנימין נתניהו להוציא לפועל ב־2016 את תוכנית 922 היה שלאור שיעור התעסוקה ורמת ההשכלה הגבוהה בחברה היהודית הלא חרדית, נראה שהיא מיצתה את פוטנציאל הצמיחה שלה. לכן החברה הערבית היא פוטנציאל צמיחה מרכזי של ישראל. תוכנית 922 התמקדה בהוצאת נשים ערביות לשוק העבודה, ובין היתר קבעה שבמרכזי ההשמה בתעסוקה בחברה הערבית "ריאן", 70% מהלקוחות צריכות להיות נשים.
ב־2018, כשכלכליסט חשף לראשונה את תחילת השינוי (עלייה ל־40%), היה ההסבר הכללי העלייה בהשכלת נשים ערביות. עכשיו נראה שמדובר גם בהצלחה בהסרת חסמים. בתחילת תוכנית 922 נמנו שלושה חסמים מרכזיים לקושי של נשים ערביות לצאת לעבודה, מלבד הנורמות השמרניות: מחסור במקומות עבודה ביישובים הערביים, מערכת תחבורה ציבורית מאוד דלה ביישובים ומחסור במעונות יום. לפחות בתחום התחבורה הציבורית חל בינתיים שיפור גדול.

שינוי נורמות והשכלה

יעד התעסוקה הממשלתי לשנת 2030 לנשים ערביות עומד על 53%, ועכשיו נראה שיש סיכוי סביר שהן יעברו אותו בהרבה. עם זאת, עדיין ארוכה הדרך להדבקת אוכלוסיות אחרות. שיעור התעסוקה של נשים יהודיות לא חרדיות עומד על 82.8% ברבעון הראשון של 2025.
230 אלף עובדות ערביות מועסקות היום במשק. אם היה נשמר שיעור התעסוקה שלפני עשור, היו 84 אלף עובדות פחות. השכר החודשי הממוצע לאשה ערבייה עמד ב־2022 על 7,319 שקל. התוצר לעובד בישראל כמעט כפול מהשכר. על פי נתונים אלה, אפשר לחשב שתוספת התוצר שהביאה העלייה בעבודת נשים ערביות בעשור האחרון מגיעה לכ־14.5 מיליארד שקל בשנה, כלומר מדובר בתרומה גדולה לצמיחה. גם ההשפעה על הכנסות ביטוח לאומי והמאזן האקטוארי שלו צפויה להיות משמעותית ביותר. ההשפעה על הכנסות המדינה ממסים תהיה כנראה משמעותית פחות, בשל השכר הממוצע הנמוך יחסית.
ראשת המרכז למדיניות כלכלית של החברה הערבית במכון אהרן של אוניברסיטת רייכמן, ד"ר מריאן תחאוכו, אומרת כי "מדובר בעלייה מרשימה שהגיעה כולה מהצעירות (44-25), ובכל המחוזות. העלייה מעידה על שינוי נורמות ועלייה בהשכלה, אבל גם לא משכילות יוצאות לעבוד, בייחוד הצעירות".
מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מפברואר השנה ניתח את מאפייני התעסוקה של נשים ערביות בשנת 2023 ומצא פערים גדולים שטעונים שיפור. פחות ממחצית (47%) מהמועסקות הערביות עבדו במשרה מלאה לעומת 56% אצל נשים יהודיות. השכר החודשי הממוצע של המועסקות הערביות בשנת 2022 היה כ־7,300 שקל לעומת 13 אלף שקל אצל הנשים היהודיות, בין היתר בשל עבודה בענפים עם שכר נמוך.
נתון מעודד נוסף שעולה מגיליון יעדי התעסוקה של הלמ"ס – גם אצל הגברים הערבים חלה עלייה משיעור תעסוקה של 76.2% ברבעון האחרון של 2024 ל־77.5% ברבעון הראשון של 2025. תחאוכו מציינת שמדובר בתיקון לאחר הצניחה מ־78.5% ברבעון השני של 2023 ל־74.3% בלבד ברבעון השני של 2024, בשל המלחמה, הפגיעה הקשה בענף הבנייה והרתיעה שיצרה המלחמה מהעסקת פועלים ערבים.

עלייה בתעסוקת חרדיות

בהקשר של תעסוקת נשים, שיעור תעסוקה של נשים חרדיות עלה מ־81.2% ברבעון השלישי של 2024 ל־83.1% ברבעון הרביעי, והוא שומר על רמה זאת גם ברבעון הראשון של 2025 (83.2%). הנתונים האלה מזימים לחלוטין את האיומים שהושמעו אצל חרדים, שביטול הנחות למשתמטים במעונות היום יביא ליציאת נשים חרדיות משוק העבודה. בציבור החרדי נוצרה נורמה חזקה מאוד שכל אשה צעירה עובדת. אצל הגברים החרדים שיעור התעסוקה ירד מ־54.4% ברבעון השלישי של 2024 ל־54% ברבעון הרביעי ול־53.6% ברבעון הראשון של 2025.