עד לפני כשנה מנהיג החות'ים היה הדמות הפחות מוכרת והפחות משמעותית בציר השיעי. אבל עם חיסולם של מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה ובכירי משמרות המהפכה, עבדאלמאלכ אלחות'י נכנס "לליגה של הגדולים". אלחות'י, שאנשיו שולטים בכ־30% משטח תימן ובכלל זה בבירה צנעא ובחוף המערבי, הפך מטרד לא רק לישראל, אלא לקהילה הבינלאומית כולה.
התקיפות של החות'ים על נתיבי השיט כאות "הזדהות עם עזה" התעצמו בחודשים האחרונים והעמיקו את השינוי בתנועת הספנות העולמית. החברות הגדולות בעולם מעדיפות להשתמש במסלול הארוך יותר — בין מערב למזרח דרך כף התקווה הטובה — במקום להסתכן בלהפוך מטרה לטילים, כטב"מים או סירות נפץ של החות'ים. המשמעות היא שההובלה בים מתארכת ומתייקרת.
למרות שהחות'ים מסתפקים בירי של טיל אחד מדי כמה ימים לעבר ישראל, הנזק הכלכלי שהם גורמים גדול מאוד. ההצלחה של החות'ים לחדור את מערכת ההגנה האווירית ולפגוע בנמל התעופה בן גוריון בתחילת 2025 גרמה נזק אדיר לתנועת התעופה הבינלאומית. הפגיעה הזו, ביחד עם המלחמה נגד איראן, גרמה לחברות תעופה רבות להדיר רגליהן מישראל. חלקן חזרו, אבל האיום החות'י עדיין מרחף, תרתי משמע.
החדשות הרעות במערכה נגד החות'ים היא כי קשה להרתיע אותם. גם הניסיון הקצר של ארצות הברית להכניעם לא צלח, ולאחר שבועיים של הפצצות הודיע הנשיא טראמפ במפתיע על הסכם עם החות'ים, שלא כלל את הפסקת הירי על ישראל. גם התקיפות החוזרות ונשנות של ישראל על מטרות אסטרטגיות בתימן כמו נמלי הים, התעופה, ארמון הנשיאות, תחנות הכוח וחיסול בכירים, לא משיגות בינתיים את המטרה. הסיבה לכך היא שהחות'ים, שמייצגים מיעוט בתימן שמרכזו בצפון המדינה, שולטים רק בחלק מהמדינה שסועת הקרבות, הענייה והרוסת תשתיות. פחות חשמל, מחסור בדלק או חיסול ראש הממשלה — לא ממש משנה להם.
