הממשלה התחרטה - ושוב לא תקצה כסף מקרן העושר לאנרגיה נקייה
הסכום הפעוט, 10 מיליון שקל, שהיה אמור להיות מושקע ב-2025 ביעדים שהוזכרו בחוק - לא יוקצה. ח"כ לימור סון הר מלך, יו"ר ועדת קרן העושר: "הם שמו 10 מיליון כדי להשתיק אותי, אני לא מוכנה. דרשתי סכום מכובד"
הממשלה כמעט השקיעה סכום פעוט באנרגיה מתחדשת, אולם לבסוף התחרטה: קרן העושר לא תקצה בשנת 2025 אף לא אגורה אחת למטרות שהוזכרו במהות החוק, והפוליטיקאים ישתמשו בתקציב למטרות שוטפות קואליציוניות (אגב זו כבר השנה השלישית - ש"א), זאת לפי תעדוף שביצע שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. כך עולה מהצעת המחליטים שפורסמה היום (ד׳) במסגרת תקציב המדינה. מבדיקת כלכליסט עולה כי הסיבה לזניחת ההשקעה באנרגיה מתחדשת בשנה הבאה היא התנגדות השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. בן גביר אישר את הפרטים.
החוק מחייב את הממשלה לציין כמה כסף השקיעה מפירות הקרן בשתי המטרות האלו. בשנה שעברה, בחרה להתעלם מהן בשל תעדוף פוליטי שביצעה, וסמוטריץ' אף נימק ואמר שאינו מחויב להשקיע שקל אחד באנרגיה מתחדשת, אלא רק לציין כמה השקיע – והסכום המדובר הוא אפס. השנה, התעלמה מכך הממשלה שוב בליל התקציב לפני כחודש, אולם לאחר שבמשרד האוצר הבינו כי הם עשויים לעמוד בפני עתירות משפטיות, ניסחו הצעת מחליטים מחודשת המציעה להקצות סכום פעוט של 10 מיליון שקל (מתוך 190 מיליון שקל) לאנרגיה מתחדשת.
ואולם אותה הצעה לבסוף ירדה מהפרק. ל"כלכליסט" נודע כי ההתנגדות העיקרית הייתה של השר בן גביר. בשיחה עם "כלכליסט", אומרת חברת הכנסת לימור סון הר מלך, יו״ר ועדת קרן העושר, כי מפלגתה בלמה את החלטת משרד האוצר להקצות 10 מיליון שקל לאנרגיה מתחדשת, שכן מדובר בסכום מזערי - שעה שהיא דרשה שיוקצה לכך סכום גבוה יותר.
"שר האוצר ומשרד האוצר החליטו על דעת עצמם על ההקצאה, בלי התייעצות ובלי שום דבר. בהקצאה הקודמת, בגלל שלא היה כסף לאנרגיה מתחדשת, הבטחתי שבהקצאה הבאה אני אוודא שיהיה כסף לכך. ואז אני מקבלת מוצר מוגמר בלי שום התייעצות עם הוועדה. שמו 10 מיליון שקל, זה לעג לרש. אמרתי - אני לא מוכנה. אנרגיה מתחדשת, מחקר ופיתוח, תעסוקה בנגב. יש לי עמדה בנוגע לזה, אתם לא יכולים לא לדבר איתי. הכיוונים שלי הם לשים לתחום הזה סכום יותר גדול, כזה שיכול לעשות השנה מהפכה בתחומים האלו. אבל הם אפילו לא ביקשו לשמוע את עמדת הוועדה. הם החליטו על ההקצאה בלי התייעצות. הם שמו 10 מיליון כדי להשתיק אותי, אני לא מוכנה. אני אמרתי בדיונים אצלי בוועדה שיהיה סכום מכובד למחקר ופיתוח ולהתחדשות. סמוטריץ׳ החליט ש-120 מיליון שקל ילכו לבינוי של תנועות נוער, אבל כבר הקצנו לנושא הזה בהקצאה הקודמת. הציפייה היא שבפעם הזו יהיו השקעות בעוד תחומים. אני רואה עכשיו צורך יותר גדול בדברים אחרים כמו בתים מאזנים, השקעה במחקר, מרכזים בפריפריה. כשזה יגיע אליי לוועדה, שם אני אעשה את המלחמה״.
לקרן העושר מתנקזים תקבולים שמעבירות חברות הגז ו-ICL עבור ניצול משאבי הטבע השייכים לכלל אזרחי ישראל. לאחר עיכובים של שנים, וכשהסכומים שהצטברו בה נמוכים משמעותית מהצפי, קרן העושר החלה בשנת 2023 להזרים לתקציב המדינה 3.5% מסך נכסיה (בשנה קודמת) לתקציב המדינה. בשנים 2023-2024, היה מדובר בסכום של 110 מיליון שקל (סה"כ), ואילו בשנת 2025, כך לפי משרד האוצר, יוקצו 189 מיליון שקל.
בניגוד לתקציב המדינה העוסק בהוצאות, מטרת קרן העושר היא להקצות כסף להשקעות בעתיד, ולתגבר סעיפים שלא באים לידי ביטוי בתקציב. החוק קובע כי ההקצאה תשמש למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות, לאנרגיה מתחדשת ולתעסוקה בנגב.
בשנתיים האחרונות, החליט שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳, להפנות את הכסף לבינוי מבנים של תנועות נוער ולשיפוץ מבנים בתחום בריאות הנפש, לאחר שנעתר לבקשותיהן של חברות הכנסת לימור סון הר מלך ומיכל וולדיגר. השנה, ללא דיון ציבורי – החליט סמוטריץ׳ לאן יוקצה הכסף בעצמו, והביא את ההחלטה לאישור הממשלה. הממשלה החליטה להקצות את הסכום בשנת 2025 למטרות המתוקצבות בין כה באופן שוטף דרך תקציב המדינה. כך למשל, הוחלט להשקיע שוב בבינוי מוסדות לתנועות נוער ובשיפוץ בתי חולים פסיכיאטרים, וכך גם ב״הקמת מבני ציבור לעידוד התיישבות אוכלוסייה צעירה בקו העימות״, נושא שיתוקצב דרך משרד הנגב והגליל.
משרד האנרגיה דרש להשקיע 40 מיליון שקל מהסכום לתמיכה בסטארט-אפים בתחום האנרגיה הנקייה, אולם במשרד האוצר ובממשלה החליטו לבסוף להתעלם מכך. הממשלה אולם בחרה להתעלם ממטרות החוק עצמו, הקובע כי עליה לנקוב בסכום אותו תקצה מדי שנה ״להשקעה באנרגיה מתחדשת ולפיתוח ומחקר שלה״, וכך גם לעידוד תעסוקה בנגב. בדיון שנערך באפריל 2023 בכנסת, נימק זאת שר האוצר, סמוטריץ׳, באופן הבא: ״החוק לא מגדיר חובה להשקיע באנרגיה מתחדשת, רק לציין כמה השקענו. אני יכול להגיע לכאן ולומר שאנחנו משקיעים אפס בתחומים הללו. החלטנו להשקיע במקומות שבהם אנחנו לא מצליחים לשים כסף בתקציב. ככל שהשנים יחלפו, אפשר יהיה להרחיב ולבזר את ההשקעה״. היועצת המשפטית של הכנסת אמרה על כך: ״לכל הפחות על משרד האוצר לפרט מדוע החליט שלא לכלול סכום עבור תקציב לאנרגיות מתחדשות. הוא רשאי כרגע לעשות את זה, אבל אני לא חושבת שהוא רשאי לעשות את זה לאורך שנים. עמדתי היא שרצוי שיוקצו כאן כספים לאנרגיות מתחדשות, חד משמעית״.
למרות זאת, הממשלה החליטה להתעלם גם השנה מיישום מטרות החוק, ומכלל ההצעות ששיגר משרד האנרגיה למשרד האוצר. האמתלה המופיעה כעת בחוברת התקציב: ״בראי המציאות החברתית בישראל בשנה החולפת וצרכי השעה האזרחיים, ולאחר שקילת ההקצאות למטרות האמורות, מציעה הממשלה לתעדף בשנה זו מטרות העולות בקנה אחד עם ערכים של סולידריות חברתית, חיזוק החוסן האישי והקהילתי וחיבור חלקי החברה״.
