זו היתה השנה שבה ענקית המשלוחים וולט המשיכה להתחזק ולהגדיל את כוחה, וגם שינתה מודל והצליחה לעצבן עוד יותר את המסעדות הקטנות שכה תלויות בה.
בינואר השנה כינסה וולט מסיבת עיתונאים חגיגית להשקת מסלול של דמי מנוי — שקיים בעולם — במסגרתו, תמורת 49 שקל לחודש, ניתן להזמין משלוחים ללא הגבלה, רק ממסעדות שמוכנות להצטרף למסלול, שכן גם מהמסעדנים וולט גובה תשלום נוסף עבור ההצטרפות למסלול וולט פלוס. באותה נשימה העלתה וולט גם את מחירי המשלוחים וייקרה את דמי התפעול מ־2 שקלים לעד 6 שקלים.
הצרכנים לא אהבו את עליית המחירים ופתחו בחרם על החברה. המכירות שלה נפגעו, וגם לא מעט מסעדות מובילות בחרו שלא להצטרף למסלול החדש. זה לא גרם לוולט לשנות את המודל, ובמקום להוריד מחירים, היא הפעילה משפיעני רשת שהסבירו ללקוחות למה כדאי להם להצטרף למסלול החדש. המחאה דעכה, כיוון שעבור מסעדות רבות וולט משמשת צינור חמצן שבלעדיו הן לא יכולות להתקיים, וגם לציבור שהתרגל לממשק הנוח והיעיל ולמהירות המשלוח היה קשה לוותר. בחודש מרץ האחרון פנו מסעדנים לרשות התחרות בבקשה לרסן את כוחה של וולט, ריסון שעשוי להגיע דווקא מכיוון אחר — הפעילות הקמעונאית שלה.
בשנים שלאחר משבר הקורונה וולט גם התרחבה למשלוחים מרשתות השיווק, ובנתה את פלטפורמת וולט מרקט כזרוע הקמעונאות שלה. דרך הפלטפורמה היא משתפת פעולה כיום עם מעל 20 רשתות סופרמרקטים מתחרות, שמספקות דרך וולט מרקט משלוחים ללקוחות שלהם. הפעילות הזו שמה אותה על המוקד של רשות התחרות. זו שוקלת לבטל לה את הפטור מהסדר כובל שנתנה לוולט בשנת 2022 שאיפשר לה לארח על הפלטפורמה של וולט מרקט רשתות מתחרות, ובכך להיחשף להעדפות הלקוחות של המתחרות. האם הרשות תעמוד בלחץ? בינתיים הפטור הוארך עד לאמצע אוקטובר, המועד בו הרשות תצטרך להכריע סופית.
