וויז, נקסט, מליו, סייברארק, ורינט, סאפיינס — האקזיטים הגדולים והמרשימים של השנה האחרונה שנמכרו בסכום מצטבר של כמעט 70 מיליארד דולר — אומנם עוררו הרבה גאווה מקומית, אבל אם בודקים את האותיות הקטנות, הרי שבמרבית המקרים המרוויחים הגדולים מהאקזיטים אינם מישראל. ורינט וסייברארק הן מקרה קיצוני — חברות ותיקות שנסחרות בוול סטריט ולמייסדיהן כבר אין בהן מניות, כך שרובן מוחזקות על ידי גופים מוסדיים מחו"ל. אבל גם בוויז, נקסט ומליו, מעבר למייסדים שהחזיקו נתחים גדולים שלהן, יש מעט מאוד משקיעים ישראלים.
מצד אחד אלו חדשות רעות לקופת המדינה, שכן היא מרוויחה רק ממימושי המניות של המנהלים והעובדים. מצד שני, מצב העניינים הזה הוא בדיוק מה שהמשקיעים הזרים מחפשים בישראל, ומה שקורה בהייטק המקומי ב־2025 רק יעורר עוד יותר את התיאבון שלהם.
מכירתן של וויז לגוגל ב־32 מיליארד דולר ושל סייברארק לפאלו אלטו ב־26 מיליארד דולר תפסה בשנה החולפת את השורות הראשונות בהיסטוריה של ההייטק והסייבר העולמי, כך שהקופון העצום שגוזרים המשקיעים בעיצומה של שנת המלחמה הקשה בישראל אולי מגיע על חשבון ההכנסות ממסים שהמדינה היתה מקבלת אם היו בחברות הנמכרות יותר משקיעים ישראלים, אך בטווח הארוך הוא צפוי להביא לכאן עוד יותר השקעות ולמשוך גופים שעדיין לא פועלים בישראל. מרבית גופי ההשקעה, בעיקר הקרנות הפרטיות, מתעניינות כמעט רק בתשואות על ההשקעות שלהם בישראל, ופחות בפוליטיקה, ולכן גם המוניטין הפגום של ישראל לא צפוי להרתיע אותם. זו גם הסיבה שלמרות המלחמה שנמשכת כבר שנתיים, היקף ההשקעות הזרות בהייטק הישראלי לא יורד וגופים חדשים רבים נכנסו לכאן מאז 2023.
