ייצוג הנשים בתפקידים בכירים במגזר הציבורי נמצא בשפל. מחובתנו לשנות זאת
בחודשים האחרונים נחשפנו לסיפורים על נשים חזקות, אשר הפגינו יכולות יוצאות דופן והוכיחו שוב את כוחן, תבונתן ותרומתן. הפער שבין חשיבותו של ייצוג נשי הולם לבין המציאות העגומה שבה נשים נותרות מחוץ למעגל מקבלי ההחלטות, יש בו כדי לשבש את בסיס הניהול התקין של המדינה
יום האישה שב ומתקרב, ואיתו שלל אירועים, הרצאות מעוררות השראה ומחוות המסמנות את חשיבותו של ייצוג נשי. אך האם יש לנו באמת סיבה לחגיגה? בעוד שבמגזר העסקי אנו עדים לשיפור מתון בייצוג הנשי, הרי שבשכבת הניהול הבכירה בשירות הציבורי המצב עגום, ואף החמיר מאז הקמת הממשלה המכהנת.
במבט צר על נתוני החברות הבורסאיות בלבד, נראה כי ניתן לראות שיפור מסוים. על פי דוח שפרסמה רשות ניירות ערך בינואר 2025, בארבע השנים האחרונות חלה עלייה קלה בשיעור הנשים מתוך חברי הדירקטוריון בתאגידים מדווחים, מ- 24% בשנת 2020 ל- 29%, בקרב חברות הנכללות בחברות ת"א 125, ומ- 25% בשנת 2020 ל- 27% בשנת 2024, בקרב שאר החברות הציבוריות. בנוסף, נכון לשנת 2024, ב- 23% מהחברות יש יותר מ- 35% נשים בדירקטוריון ול- 44 חברות ציבוריות יש 50% או יותר נשים בדירקטוריון. לעניין זה יצוין, כי את עיקר השינוי בשיעור הנשים בדירקטוריונים ניתן לראות בתאגידים גדולים, ובעיקר בקרב דח"צים.
לעומת זאת, נראה כי בקרב המגזר הציבורי אנו צועדים אחורה, לשפל של שנים רבות, בכל הקשור לנושא הייצוג הנשי (ויש שיאמרו, בכלל). כיום, נשים כמעט ואינן מיוצגות בשכבת הניהול הבכירה בשירות הציבורי, וכפועל יוצא מכך אינן שותפות, הלכה למעשה, לחלק ניכר מתהליכי קבלת ההחלטות במדינה.
זירה הנשלטת על ידי גברים
למעלה מ-500 ימים של מלחמה המחישו לכולנו, ביתר שאת, עד כמה זהות מקבלי ההחלטות במדינה משפיעה על חיינו ועתידנו, אך קולן של הנשים בזירה זו כמעט ואינו נשמע. מוקדי הכוח המרכזיים עדיין נשלטים ברובם המוחלט על ידי גברים, ומעמדן של נשים בשירות הציבורי (הבכיר) נותר בשוליים, במקרה הטוב.
הדוגמאות לכך רבות – נכון לראשית מרץ 2025, מכהנות בממשלה חמש שרות (כ- 17% בלבד מחברי הממשלה), בקבינט המדיני ביטחוני חברות 2 נשים בלבד ולמנכ"ליות במשרדי הממשלה מונו 2 נשים בלבד (כ- 5% מכל המינויים). מצטרפת לכך עובדה מדאיגה לפיה מעולם לא כיהנה בישראל שרה במשרד הביטחון או במשרד האוצר, שהינם ממוקדי קבלת ההחלטות המרכזיים במדינה.
בחודש שעבר ניתן על ידי בג"ץ פסק דין היסטורי, עליו חתומים השופטים נעם סולברג, דפנה ברק-ארז וחאלד כבוב, המהווה ניצוץ בתוך המציאות החשוכה של הדרת נשים בישראל. בפסק הדין התקבלה עתירתם של ארגונים חברתיים, שעניינה הדרתן של נשים משולחן מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה על רקע חובת הייצוג ההולם החלה על הממשלה בעת מינוי מנכ"ל למשרד ממשלתי בפרט, ותפקידים פטורים ממכרז בשירות המדינה בכלל. ביהמ"ש הורה לממשלה לקבוע, תוך 6 חודשים, הנחיות שתעמודנה בהוראות החוק והפסיקה לגבי חובת הייצוג ההולם.
השופטים קבעו כי קיימות שלל תועלות, בעלות משקל רב, המלמדות על חשיבות ההקפדה על ייצוג הולם דווקא בתפקידים בכירים. הראשונה, עניינה בברכה הרבה המופקת מתהליך קבלת החלטות שאינו הומוגני, ואשר ניתן בו ביטוי למגוון עמדות ונקודות מבט; השנייה מתייחסת לכך כי ההסתברות שאשה הממונה לתפקיד בכיר תימנע ממינוי נשים, כתוצאה מהטיות שונות – תהא נמוכה יותר; השלישית, נוגעת לחשיבות המיוחדת הנודעת לקיומן של דמויות שתהוונה מודל לחיקוי ומקור השראה עבור נשים בתפקידים זוטרים יותר, ותסייע להן להתמודד עם "תקרת הזכוכית" המגבילה את אופק קידומן.
עיקרון הייצוג ההולם, לכל אורכו ורוחבו של שירות המדינה זכה לעיגון חקיקתי מפורש כבר לפני שנים רבות. אך כפי שציין השופט סולברג בדבריו, מצב הדברים הנוכחי – רחוק מעמידה בחובה זו "כרחוק מזרח ממערב", וכי בניגוד לכוונת המחוקק, נשים כמעט ואינן מיוצגות בשכבת הניהול הבכירה בשירות הציבורי.
ייצוג הולם לנשים במרחב הציבורי בכלל ובצמרת מוסדות השלטון בפרט הוא מאבני היסוד של ניהול תקין של מדינה, והינו תנאי להיות הנשים אזרחיות שוות זכויות. בשנה האחרונה, על רקע ההשלכות הקשות של מאמץ מלחמתי נרחב ומתמשך באופן חסר תקדים, נחשפנו לנשים חזקות, אשר הפגינו יכולות יוצאות דופן והוכיחו שוב את כוחן, תבונתן ותרומתן, הן בשדה הקרב והן בערוץ המאבק הציבורי, וזאת על אף היחס המזלזל כלפיהן. הפער הזה בין המצב הרצוי למציאות העגומה בתחום הייצוג הנשי יש בו כדי לשבש את בסיס הניהול של המדינה, ואנו מחויבים היום, יותר מתמיד, לפעול על מנת שעקרון הייצוג ההולם ייושם הלכה למעשה (ולא רק בחקיקה).
עלינו להקדיש את המשאבים הנדרשים ולקבל החלטות אחראיות על מנת לשנות בתכלית את המצב הקיים ולצעוד קדימה.
נשים יקרות – ביום האישה השנה אפשר לחגוג, אבל גם צריך להרים קול מחאה ולפעול באופן תקיף ליישום בפועל של עקרון הייצוג ההולם, בכדי שבשנה הבאה נראה יותר ויותר נשים בתפקידים בכירים סביב שולחן קבלת ההחלטות. זה בידיים שלנו, של כולנו, לשנות זאת, וזו החובה שלנו כלפי החברה כולה.
עו"ד שרון דרורי ויצ'לבסקי היא שותפה במחלקות בנקאות ומימון, תאגידים ושוק ההון במשרד עורכי הדין וקסלר ברגמן ושות'
d&b – לדעת להחליט
